גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנחיה חדשה: מתי לסגור תיק מחוסר ראיות ומהיעדר אשמה?

פרקליט המדינה שי ניצן פרסם הנחיה בעניין סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "היעדר אשמה", אשר נועדה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולים ובמבחנים לסגירת תיק פלילי בעילות אלה ■ ההנחיה משנה הנחיה קודמת שהוצאה לפני שנים

שי ניצן / צילום: איל יצהר
שי ניצן / צילום: איל יצהר

לפני כשנה הודיעה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לחבר הכנסת לשעבר ינון מגל על סגירת תיק החקירה נגדו, בהמלצת המשטרה ועל דעתו של פרקליט המדינה. מגל נחקר בחשד להטרדה מינית של 3 נשים בטרם נבחר לכנסת, אך לאחר החקירה הוחלט לגנוז את התיק בעילה של "חוסר אשמה" לגבי שתי נשים ובעילה של "מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום" בנוגע לאישה השלישית.

בעניין אחר, זמן קצר לאחר מכן הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה ליזם רוני מאנה כי הוחלט על סגירת תיק החשדות נגדו לביצוע עבירות מס בפרשת עו"ד יורם יוסיפוף, וזאת מ"חוסר ראיות מספיקות"; וזמן קצר קודם לכן הודיעה הפרקליטות על סגירת תיקי החקירה נגד יזמי הנדל"ן מנור גינדי, אורי לוי ואייל פרידמן בפרשת הקבלנים, בנימוק של "חוסר ראיות מספיקות".

את כל הגורמים הללו שנחשדו בפלילים ו"טוהרו" לא מעניין היום, ככל הנראה, אם התיק נגדם נסגר מ"חוסר אשמה" או "חוסר ראיות" - העיקר שהעננה הפלילית שריחפה מעליהם הוסרה. אבל יש הבדל מהותי וברור בין הנימוקים "חוסר אשמה" ל"חוסר ראיות". בעוד נימוק אחד מנקה את החשוד מכל רבב - הנימוק השני רק אומר, במילים אחרות: "לא הצלחנו לתפוס אותך, אבל זה לא אומר שאתה לא אשם". בנוסף, אותו חשוד חשוף לפתיחת התיק נגדו במקרה שבו ימצאו ראיות חדשות. ברור אם כן מה יעדיף כל חשוד בפלילים שייכתב בשורה התחתונה של סגירת התיק נגדו.

אז מתי יזכה החשוד במעמד הנכסף של "לא אשם בכלל"? מהם השיקולים שהפרקליטות שוקלת בעת קבלת ההחלטה המשמעותית בין שתי עילות הסגירה? הבוקר (ב') פרסם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הנחיה בעניין סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ו"היעדר אשמה", אשר נועדה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולים ובמבחנים לסגירת תיק פלילי נגד חשודים.

ההנחיה המעודכנת מבקשת לעצב מחדש את האיזון בין שתי עילות הסגירה - "חוסר ראיות" ו"היעדר אשמה" - מקום בו התביעה מצאה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין. החידוש המרכזי בהנחיות: לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על תובע (תובע משטרתי או פרקליט) לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו; ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה - כעולה מהראיות שנאספו בתיק - נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "היעדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

בעבר, במבחן הנוהג לסגירת תיק בעילה של "היעדר אשמה" היה מצב שבו לא התקיים "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של היעדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד.

בהנחיה המעודכנת שפרסם פרקליט המדינה היום הוחלפו המבחנים הקודמים במבחן "מידת הסבירות לביצוע העבירה". נקבע, כאמור, כי לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על תובע (תובע משטרתי או פרקליט) לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. עוד נקבע בהנחיה כי עילת הסגירה של "היעדר אשמה" נועדה לתיקים בהם התשתית הראייתית חסרה מאד. על כן, כאמור, ראוי שחשד זה ימחק מרישומי המשטרה הפנימיים.

ההנחיה המעודכנת היא חלק מעבודת מטה נרחבת עליה הורה פרקליט המדינה ניצן, שמטרתה לעדכן ולהפיץ הנחיות פרקליט מדינה על-מנת להגביר את הוודאות, האחידות והשקיפות של מדיניות התביעה הכללית בנושאים שונים. עבודת המטה מרוכזת על-ידי ד"ר דותן רוסו.

נמחק מהרישומים

תנאי סף להעמדתו לדין פלילי של חשוד הוא הערכה מסתברת של התובע על בסיס חומר הראיות הגולמי שנאסף בחקירה, כי קיים "סיכוי סביר" שעיבודן של הראיות ב"כור ההיתוך" של המשפט - בחקירות ובקביעת אמינות, ולאחר שמיעת גרסת ההגנה - יבסס את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

היעדר תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין מותיר בידי התובע שיקול דעת באשר לעילת הסגירה. על-פי חוק קיימות 3 עילות מרכזיות לסגירת תיק: "חוסר ראיות", "היעדר אשמה" ו"היעדר עניין לציבור". עילת סגירה נוספת הקבועה בחוק היא "סגירה בהסדר", כאשר התיק הפלילי הופנה לאכיפה חלופית באמצעות הסדר מותנה (כדוגמת ההסדר המותנה שנחתם היום עם טבע בפרשת התשלומים המושחתים). בפועל קיימות עילות נוספות ובהן כאשר העבריין לא נודע; רשות אחרת מוסמכת לחקור; אי-שפיות הדעת; מות החשוד או הנאשם; התיישנות העבירה וכאשר העבריין מתחת לגיל האחריות הפלילית (13 ומטה).

למה זה חשוב מה עילת הסגירה? בגלל המשמעויות של עילת הסגירה עבור החשוד. האחת - עניינה בזכות החשוד לדעת באיזו עילה התיק נגדו נסגר - דבר המשפיע, בין היתר, על תחושותיו ולעתים גם על תחושות משפחתו וחבריו; השנייה - האופרטיבית יותר, עניינה בהשלכות עילת הסגירה על המידע שרשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים רשאים על-פי חוק להיחשף לו ולקחת בחשבון בגדר החלטותיהם.

עילת הסגירה של "היעדר אשמה" נועדה למנוע מראית-עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם. במקרה שזו עילת הסגירה, רישומו של התיק שנפתח נמחק מרישומי המשטרה הפנימיים. לעומת זאת, תיק שנסגר מ"חוסר ראיות" נותר רישומו ברישומי המשטרה הפנימיים, כדי שהמשטרה והגורמים האחרים המוסמכים לעיין ברישומי תיקים סגורים יוכלו לראותו. 

פרקליט המדינה מנתח בהנחיה את הדרך לכמת את "מידת הסבירות" לביצוע העבירה. בהנחיה צוין כי בחינה ראייתית אינה ניתנת לכימות ברור ומוגדר וזיהוי עוצמת הראיות ואופן עיבודן הצפוי במהלך המשפט הנו עניין מורכב, תלוי הקשר ונסיבות. כך גם קשה לכמת את המונח "סיכוי סביר" בהקשר של סיכויי ההרשעה.

פרקליט המדינה מציע בהנחיות כלי עזר, מבחן, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מחוסר ראיות לבין סגירה בהיעדר אשמה, וכך הוא כותב: "נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) - ל-10 (הראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי); כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של היעדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות"", נכתב בהנחיה. עם זאת, צוין כי אין ציפייה שהתובע הסוגר את התיק ייתן ציון מספרי לעוצמת הראיות, ומדובר אך ורק בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו.

הפרקליט מוסיף ומציין בהנחיה כי משמעותה של עילת הסגירה של "היעדר אשמה" אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך; והיא נועדה לתיקים בהם התשתית הראייתית חסרה מאד. כדוגמה למקרים כאלה מציין פרקליט המדינה, בין היתר, תיקים שאין בהם ראיות פרט לתלונתו של המתלונן, המוכחשת על-ידי החשוד - כשיש גרסה מול גרסה בלבד - וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדיקציה אובייקטיבית לאי-מהימנות הגרסה או חלקה.

עוד על-פי ההנחיה החדשה, לצורך הערכת מידת הסיכוי כי העבירה בוצעה על-ידי החשוד, יש לשקול, בין השאר ובמקרים המתאימים, את הנתונים הבאים: מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד; קיומן או היעדרן של ראיות נוספות (נוסף על הראיה המרכזית) המבססות חשד נגד החשוד בביצוע העבירה; קיומו של מידע מודיעיני ממקור אובייקטיבי, כדוגמת הקלטת שמע של האזנת סתר חוקית שהוחלט שאין לחשפה, תיעוד ויזואלי של אירוע, דיבוב מוקלט או עדות ראייה מפי עד אמין שלא ניתן להגישה כראייה מטעמים מודיעיניים.

עוד נקבע כי לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה, ניתן לתת משקל גם לתוצאתה של בדיקת פוליגרף, אם זו נערכה מטעם הרשות ובתנאי פיקוח ובקרה נאותים. כידוע, בדיקת פוליגרף אינה יכולה לשמש ראיה בהליך פלילי, אך יש לה חשיבות בהליך קבלת ההחלטה אם לסגור את התיק. בתיק שבו יש רק גרסה מול גרסה, הרי שאם החשוד נמצא דובר אמת בפוליגרף שערכה הרשות, בעוד שהמתלונן מסרב להיבדק, הנטייה תהיה לסגור התיק מחוסר אשמה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן