בניין הבורסה לניירות ערך בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
כאשר הצגתי את גרף תחלופת הכסף בשבוע שעבר, כאנומליה למצב הרשמי של צמיחה מחודשת ומצב עילאי של אופטימיות מנייתית, עלה בי הרעיון לבחון פרמטר נוסף, והוא אחוז ההשתתפות של כוח העבודה במשק. דבר המעיד הרבה יותר טוב לדעתי, על תעסוקה מלאה מאשר הסטטיסטיקה על אחוזי האבטלה.
ועכשיו כמה שאלות לעומקו של המוצג: האם הנתון שלפנינו הומוגני? האם הוא הגיוני בהרכבו הפרטני של קבוצות גיל? ובכלל, האם הוא מייצג מצב חברתי כלשהו מעבר לאינפורמציה הכלכלית הטהורה שאנו שואבים ממנו לגבי המשק האמריקאי. יתר על כן, האם המגמות הנראות שם, כמשק קפיטליסטי מייצג מבין המדינות המפותחות, יכולות להצביע על משהו שקורה, או יקרה, גם כאן אצלנו?
לצורך תשובה אפשרית, אני מביא לכם גרף חדש המפרק את האחוז הכללי לגורמיו (מבית Advisor Perspective):
והנה, התמונה המוצגת די מדהימה. לפני שניכנס למסקנות ממנה, הבה נפרט את המוצג: התקופה שלפנינו משתרעת בין שנת 2000 ועד היום כאשר בתקופה זו היו לנו שני משברים פיננסיים-כלכליים גדולים. שניהם עם רקע אפור: משבר הדוט-קום, ומשבר הסאב-פריים. אין כאן חלוקה רציפה של הגילאים המוצגים. ישנה חלוקה דואלית: בין אלו השייכים לקבוצה שבכוח העבודה הנורמטיבי (25-64) ואלו שאמורים להיות קרוב, או ממש, בפרישה (65-והלאה). כמו כן, יש לנו חלוקת משנה של נשים וגברים, וזאת בכל אחת מן הקטגוריות הגדולות שציינתי זה עתה. לבסוף, לא מדובר בנתונים הגולמיים עצמם, אלא במיצוע שלהם, על מנת לקבל תחושה טובה ונעימה של המגמה, ולא קפיצה תנודתית שאינה מוסיפה דבר למסר שהמוצג מנסה להעביר.
אחרי כל תיאור הזה, מה אנו יכולים לומר חדש ומעניין מן התמונה שלפנינו?על הרקע של העקומה הכללית לעיל, דהיינו המשך יציבות של האחוז באזור הנמוך הרב שנתי מאז סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת (!!), אנו רואים התפצלות מדהימה של הנעשה: אלו הנמצאים בגיל העבודה הרשמי אינם מצליחים לגדול באחוז ההשתתפות שלהם, ולעומת זאת, הוותיקים, היכולים להיות בפרישה רגועה, דווקא עולים בקצב מסחרר.
מגמות אלו אומרות לנו שאין גידול של "דם" חדש למערכת כוח העבודה אלא יותר כניסה חוזרת של אנשים, אשר היו צריכים להיות מחוץ למעגל. אלו האחרונים היו צריכים ליהנות עכשיו מפירות החסכונות, וההפרשות הפנסיוניות שלהם. אין ספק שלפנינו שינוי מבני ארוך טווח. כזה המרמז על יכולות בריאותיות טובות יותר של האזרחים הוותיקים אבל גם על צורך להגדיל את ההכנסות שלהם. כמו כן, אי יכולת הדור הצעיר יותר להתרחב יחסית בשוק העבודה ולהגדיל את החלק המשלם עבור הדורות הקודמים לו.
ככלל, הצרכים החדשים הנובעים מגיל מתקדם, יוקר המחיה, והקיטון המשמעותי של ההכנסות מהשקעות סולידיות המרכיבות את רוב התיק של אותם מבוגרים, כל זה מחייב אותם לחפש ולמצוא תעסוקה מכניסה מחדש!. אגב, האם הם לוקחים בכך את מקומם של ה"צעירים"? אין ספק שיש כנראה השפעה כזו כבר עכשיו, אבל יש לשער שככל שנתקדם בהגעה של "Baby Boomers" לפרישה תופעה זו תלך ותשפיע יותר.
ומה עלינו? במשק הישראלי, שבו יש גידול מתמיד של החלק הקבלני במשק העבודה, ובמשק הנותן כל כך מעט למי שלא דאג לעצמו באופן פרטי, אין ספק שאותן מגמות משפיעות, וישפיעו. השאלה הגדולה היא: האם יהיה מקום לכולם, או שאחוזי האבטלה יתחילו להראות גידול בגילים הצעירים יותר, כמו בהרבה משקים מפותחים בעולם, ובכך להגדיל את האי שקט החברתי.
■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.