גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוסדיים מישראל רכשו את מניות פוטאש בכיל בכ-700 מיליון ד'

5-6 משקיעים מוסדיים גדולים, יחד עם עוד שני גופים זרים, פנו לפוטאש והגישו הצעה עבור המניות ■ העסקה נסגרה במחיר של 13.6 שקל למניה - דיסקאונט של כ-10% על מחיר השוק

פוטאש / צילום: רויטרס
פוטאש / צילום: רויטרס

חברת הדשנים הקנדית פוטאש, המחזיקה בכ-13.8% ממניות כיל הישראלית, הודיעה כי מכרה את מלוא ההחזקה בחברה הישראלית בתמורה לכ-700 מיליון דולר (כ-2.4 מיליארד שקל). המכירה בוצעה למספר משקיעים מוסדיים מהארץ ומחו"ל. מדובר במימוש הגדול ביותר זה עשור, שביצע בעל עניין בבורסה המקומית.

השלמת העסקה צפויה להתבצע בשבוע הבא (23 בינואר), ולאחריה הסחירות והנזילות במניית כיל תשתפר משמעותית, שכן כמות "הסחורה הצפה" תזנק מכ-40% ממניות החברה כיום ל-54%. שווי השוק של החזקת פוטאש בכיל עמד אמש על כ-780 מיליון דולר, כך שהיא מכרה את המניות בהנחה משמעותית של כ-10% על המחיר בתחילת יום המסחר, ושל כ-5% מתחת למחיר המניה ביום חמישי האחרון, אז סוכמה העסקה.

מניית כיל , הנמצאת בשליטת החברה לישראל של עידן עופר, ומנוהלת על-ידי המנכ"ל הזמני אשר גרינבאום, ביצעה בחודשיים האחרונים מהלך עלייה של קרוב ל-20%, ושוויה של החברה בבורסה בת"א (מניות החברה נסחרות גם בניו יורק) מגיע לכ-20 מיליארד שקל.

מניית כיל

המכירה של החזקות פוטאש - שלפני מספר שנים ביקשה להשתלט על כיל שנסחרה אז לפי שווי של קרוב ל-60 מיליארד שקל - הייתה צפויה. הסיבה למכירה היא דרישות רגולטוריות בסין ובהודו, בעקבות המיזוג של פוטאש ואגריום לכדי יישות מאוחדת - נוטריאן (Nutrien). על פי אותן דרישות נדרשת פוטאש למכור החזקות במדינות שמחוץ לקנדה או לארה"ב, כדי לקבל אישור למיזוג. לפוטאש ולאגריום אין נוכחות פיזית בהודו ובסין, אולם הן מוכרות שם, ולכן היה נחוץ להן האישור הרגולטורי.

במסגרת העסקה, שאותה הובילה קרן ION של סטיבן לוי, הגישה קבוצה של 5-6 משקיעים מוסדיים גדולים מישראל (ככל הידוע פסגות, הפניקס, כלל ביטוח, מיטב דש, הראל ומנורה מבטחים) יחד עם גופים זרים, הצעה עבור מניות פוטאש בכיל. המו"מ התנהל ביום רביעי שעבר, והעסקה נסגרה ביום חמישי במחיר של 13.6 שקל למניית כיל (כאמור דיסקאונט של 5% על מחיר השוק באותו יום).

שוק הדשנים העולמי, ובעיקר מחיר האשלג - מוצר המכירה המרכזי של כיל - נמצא זה מספר שנים בשפל, עקב ירידה בביקושים מצד חקלאים בכל העולם, שהובילו לעודפי היצע ולירידה חדה במחירו. השפל המתמשך מביא את החברות בענף, ביניהן כיל, לחפש דרכים שונות להתייעל, כולל מיזוגים.

כך, כאמור, הודיעו פוטאש ואגריום הקנדיות במהלך 2016, כי הן מקדמות מהלך מיזוג שיביא לחיסכון של כ-500 מיליון דולר בהוצאות השנתיות המצרפיות שלהן. המיזוג יאחד בין נפח הייצור הגדול בעולם של מוצרים לדישון יבולים של פוטאש, לרשת הקמעונות הגדולה ביותר בצפון אמריקה של מוצרים למשק החקלאי, שבה מחזיקה אגריום.

פוטאש, שהחזיקה במניות כיל לצד שלוש החזקות מיעוט נוספות, ביניהן החזקה של 28% בחברת הדשנים הירדנית, הודיעה בספטמבר אשתקד כי ייתכן שתיאלץ למכור את ההחזקה שלה בחברה הישראלית, עקב דרישות הרגולטורים בסין או בהודו, שם יש לה פעילות, לצורך אישור המיזוג.

מאז ההודעה רשמה מניית כיל תשואת חסר משמעותית של עשרות אחוזים מול מניות הדשנים האחרות הנסחרות באירופה ובארה"ב. כעת מקווים בחברה, כי לאחר ש"המשקולת" הוסרה, המניה תוכל לסגור את הפער באופן חלקי או מלא.

את השקעתה הראשונית בכיל ביצעה פוטאש במהלך שנת 1998, בעת שממשלת ישראל הפריטה את החברה, ורכשה 9.4% מהמניות. ב-2005 הגדילה את ההחזקה ל-10.9%, ובתחילת 2010 רכשה עוד 2.9% מהון החברה, עד להחזקה הנוכחית של כ-13.8%.

ניסתה לרכוש את כיל לפני כ-5 שנים

בשלהי 2012 עלתה על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו הצעה של פוטאש לרכוש את השליטה בכיל מידי החברה לישראל של עידן עופר, שנסחרה אז בשווי של קרוב ל-60 מיליארד שקל. עקב חששות בקרב עובדי כיל כי פוטאש תבצע התייעלות ותפטר את חלקם, החברה התחייבה אז כי אם תאשר לה הממשלה לרכוש את השליטה בכיל, אף עובד במפעלים בישראל לא יפוטר, יישמרו כל ההסכמים ותנאי העבודה וכך גם היקפי הייצור.

העסקה, שהייתה מניבה לחברה לישראל רווח עצום, לא יצאה בסופו של דבר לפועל, מכיוון ששר האוצר דאז, יאיר לפיד, התנגד לה. זאת, מכיוון שלטענתו נעשתה במשרד האוצר עבודת מטה שבעקבותיה חיברה החשבת הכללית באוצר דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, דוח הקובע באופן חד-משמעי שמדובר בעסקה גרועה.

מניית כיל צנחה מאז אותה החלטה של לפיד בכ-60%. רוב הירידה (כ-40%) התרחשה בשלוש השנים האחרונות, על רקע צניחת מחירי האשלג והפוספט, שני חומרי הגלם העיקריים שמפיקה כיל. הדבר השפיע כמובן לרעה על תוצאות החברה.

כיל ניסתה להתמודד עם החולשה בשוק הדשנים העולמי באמצעות התייעלות, מכירת נכסים ועצירת השקעות בפרויקטים גדולים. בתחילת דצמבר אשתקד דיווחה החברה, כי חתמה על עסקה למכירת עסקי בטיחות האש ותוספי השמן (phosphorus pentasulfide) לחברת ההשקעות הפרטית SK Capital, המתמקדת בהשקעות בתחומי החומרים המיוחדים, כימיקלים ופארמה, תמורת כמיליארד דולר. שני קווי המוצרים הנמכרים, המהווים חלק מקו מוצרי ה"תוספים מתקדמים" של מגזר הפתרונות המיוחדים של כיל, נרכשו על-ידי החברה לפני כ-12 שנים תמורת כ-250 מיליון דולר במסגרת עסקה שכללה פעילויות נוספות.

בשנת 2016 תרמו הפעילויות הנמכרות כ-245 מיליון דולר להכנסות כיל וכ-79 מיליון דולר לרווח התפעולי של החברה. ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר השנה, תרמו פעילויות אלה כ-294 מיליון דולר להכנסות וכ-112 מיליון דולר לרווח התפעולי, על רקע עונת שריפות יער חזקה מאוד בצפון אמריקה. השלמת המכירה צפויה במחצית הראשונה של שנת 2018, בכפוף לקיום מספר תנאים המפורטים בהסכם המכירה, לרבות קבלת אישורים מהרשויות המוסמכות.

זמן קצר לאחר מכן דיווחה כיל כי השלימה את מכירת חלקה (50%) בחברת הנדסת התפלה (IDE) בכ-167 מיליון דולר, ותרשום בדוחות הרבעון הרביעי של 2017 רווח הון של כ-40 מיליון דולר.

מאז נכנס לתפקידו בחודש ספטמבר 2016 (במקום סטפן בורגס המתפטר) הוביל אשר גרינבאום שורת מהלכים להתייעלות ולצמצום הוצאות בכיל, ובין השאר הפסקת פעילות החברה באתיופיה ועצירת השקעות במערכת מידע חדשה, מהלכים שעזרו לכיל להתמודד עם צניחה במחירי האשלג והפוספט.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2017 הציגה כיל עלייה מזערית במכירות לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, שהסתכמו בכ-4 מיליארד דולר. השורה התפעולית הצביעה על רווח של 440 מיליון דולר, לעומת הפסד של 75 מיליון דולר ב-2016, ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 209 מיליון דולר לעומת הפסד של 154 מיליון דולר בתקופה המקבילה (אז ביצעה כיל מחיקות חד-פעמיות גדולות).

כיל

תחום פעילות: הפקת אשלג, פוספט, דשנים וייצור מוצרים נלווים

מנכ"ל זמני: אשר גרינבאום

יו"ר: יוחנן לוקר

בעלת שליטה: החברה לישראל (46%)

מספר עובדים: 13,400; מהם עובדים בישראל: 4,500

הכנסות 1-9/2017: 4,057 מיליון דולר

רווח נקי 1-9/2017 209 מיליון דולר

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה