גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לממשלות יש כמה סיבות טובות לאהוב מטבעות דיגיטליים"

פרופ' דיויד ירמאק מאונ' NYU, מחלוצי המחקר האקדמי בתחום המטבעות הדיגיטליים, מסביר ל"גלובס" למה הבנקים המרכזיים מתעניינים בבלוקצ'יין, ומדוע הוא לא משקיע בביטקוין

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין, ממשיכים להסעיר את העולם. כפי שפורסם ב"גלובס" השבוע, ממשלת סין הורתה באחרונה על סגירת פעילות של חברות בתחום הכרייה של מטבעות דיגיטליים. במקביל, ממשלת קוריאה הדרומית הודיעה כי בכוונתה לאסור מסחר במטבעות דיגיטליים במדינה.

היום ירד מחיר הביטקוין מתחת ל-12 אלף דולר, לראשונה בחודש האחרון. הביטקוין איבד כ-40% משוויו בחודש האחרון, אחרי שבאמצע דצמבר נסחר במחיר של כ-20 אלף דולר. שווי השוק הכולל של הביטקוין מוערך כיום בכ-200 מיליארד דולר.

עם זאת, עדיין מוקדם להספיד את שוק המטבעות הדיגיטליים. השוק כולו, הכולל כ-1,450 סוגי מטבעות דיגיטליים, מוערך כיום בשווי של 570 מיליארד דולר, על פי אתר CoinMarketCap, המשקלל את השערים הממוצעים של מטבעות אלה בכ-7,800 אתרי מסחר בעולם. לשם השוואה, בסוף 2017 הסתכם שוויו הכולל של השוק בכ-610 מיליארד דולר, בעוד שבסוף 2016 הוערך שוויו ב-18 מיליארד דולר. כלומר, מתחילת 2018 ירד שווי השוק בכ-7%, אבל ב-12 החודשים האחרונים גדל שוויו ביותר מ-3,000%.

שוק המטבעות הדיגיטליים זוכה בשנה האחרונה להתעניינות רבה במגזר הפיננסי ובמגזר הטכנולוגי, ובעקבות זאת, גם מוסדות אקדמיים בעולם התחילו לגלות עניין בתחום. אחד מאנשי האקדמיה הראשונים בעולם שלימדו קורס בתחום הוא פרופ' דיויד ירמאק, ראש תחום הפיננסים בבית הספר לעסקים סטרן באוניברסיטת ניו יורק (NYU). בשבוע שעבר ביקר ירמאק בישראל והשתתף בכנס הפינטק של הקריה האקדמית אונו, בדיון שעסק באקדמיה ופינטק, שבו הוא דיבר על "את'ריום, ריפל ושאר 1,300 המתחרים של הביטקוין".

הביטקוין לא לבד

בסקר שנערך באחרונה עבור "גלובס" שאלנו את הציבור הישראלי מה דעתו על מטבעות דיגיטליים. כשליש מהנשאלים השיבו, כי אלה הם 'ניצנים ראשוניים לעידן כלכלי חדש, ללא מזומנים וללא בנקים'. האם הביטקוין אכן מבשר עידן כלכלי חדש?

"המטבעות הדיגיטליים מכילים חידושים רבים, אבל מה שמהותי הוא הטכנולוגיה החדשנית שמאחוריהם, הבלוקצ'יין, שהיא דרך חדשה לנהל רישום פיננסי", אומר פרופ' ירמאק.

"אנחנו משתמשים למעשה כבר 600 שנה בשיטת החשבונאות הכפולה - רישום כפול של כל אירוע פיננסי בצד החובה והזכות - שהומצאה בתקופת הרנסנס. באותה תקופה זאת הייתה שיטה מהפכנית ליצירת אמון בין אנשים לעסקים. רבים משוקי ההון נולדו כתוצאה מכך.

"אני חושב שהמצאת הבלוקצ'יין היא בעלת חשיבות דומה - זוהי נקודת מפנה אמיתית באופן התיעוד של רישומים פיננסיים. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת את קיומם של המטבעות הדיגיטליים, שאינם נשלטים על-ידי בנקים מרכזיים.

"כל מיני דברים הולכים להשתנות בזכות הבלוקצ'יין, ולא רק בתחום הפיננסים, אלא גם בתחומים כמו ספנות, לוגיסטיקה, התנהלות של ממשלות, רישום עסקאות נדל"ן ועוד. אני חושב שזאת המצאה בעלת חשיבות אדירה. המגזר הפיננסי ישתנה בזכותה מבלי הכר".

זהו ביקורו השני של ירמאק בישראל. הביקור הקודם, לדבריו, היה לפני 12 שנים. מטרת הביקור הפעם הייתה השתתפות בכנס Think Fintech, שנערך ביוזמתם של פרופ' יורם קרול וד"ר גיתית גור גרשגורן (שהיא גם מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע) מבית ספר למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו.

הביטקוין שייך לצעירים

"מטבעות מסוכנים מדי להשקעה"

בכנס, שנערך בשבוע שעבר, דנו המשתתפים, בין השאר, בנושאי רגולציה ויעדים לאומיים, בקשר בין אקדמיה לפינטק ובהשקעות בתעשייה. הכנס נערך בהשתתפות בכירים מהזירה הכלכלית בישראל ובעולם, ובהם פרופ' משה בן חורין, נשיא הקריה האקדמית אונו, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק, פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB ישראל ואוניברסיטת בר אילן, ודודי בבלי, סגן המפקחת על הבנקים.

כבר ב-2014 התחיל פרופ' ירמאק להעביר קורס על ביטקוין בבית הספר למינהל עסקים ב-NYU, וזה היה כנראה הקורס הראשון מסוגו בעולם. כיום, לדבריו, התחום כבר הרבה יותר פופולרי באוניברסיטאות בארה"ב. "הייתי די בודד בתחום הזה עד לאחרונה, אבל הימים האלה חלפו, וכיום יש לי מאות, אם לא אלפי מתחרים, שהתחילו לחקור את הנושא", אומר ירמאק.

"רוב בתי הספר לעסקים בארה"ב מציעים כיום לפחות קורס אחד על מטבעות דיגיטליים. ב-NYU אנחנו מנסים לבנות תוכנית לימודים שלמה בתחום, הכוללת גם קורסים נלווים על ניהול סיכונים, ביג דאטה ועוד. יש לנו כיום כבר 12 קורסים בנושא".

האם אי פעם קנית או מכרת בעצמך מטבעות דיגיטליים?

"אני תמיד מייעץ לאנשים בתחום, אבל יותר מדי מסוכן להשקיע במטבעות האלה, שהתנודתיות שלהם שוברת כל שיא", אומר ירמאק בחיוך. "אני כמובן משקיע את ההון האנושי שלי, את זמני, בתחום. מבחינת ההשקעה הזו, אני חושב שדי הצלחתי.

"אגב, מבין ארבעת ילדיי, שניים משקיעים במטבעות דיגיטליים. בני השקיע בלייטקוין (Litecoin), שמישהו במכללה שלו המליץ עליו, ובתי בת ה-13 כרתה במחשב שלה ביטקוין. אני ממש לא עודדתי אותם לעשות זאת, אבל גם לא הטריד אותי לשמוע על כך".

דונלד טראמפ משלים כיום את שנתו הראשונה כנשיא ארה"ב. איך הממשל בראשותו משפיע על הכלכלה האמריקאית, והאם תהיה לכך השפעה גם על המטבעות הדיגיטליים?

ירמאק: "אנחנו רואים כיום שני שינויים עיקריים תחת ממשל טראמפ. האחד הוא קיצוצי המסים, שראינו רק לפני שבועיים-שלושה, ונראה כי רוב האמריקאים מקדמים אותם בברכה. השני הוא דה-רגולציה בתחום הסביבה וגם במערכת הבריאות.

"יש הרבה ביקורת על טראמפ בהיבט האישי, והיא בהחלט מובנת, אבל במונחי כלכלה ועסקים, המצב בארה"ב כמעט מעולם לא היה טוב יותר. אני מניח שטראמפ המשיך במידה רבה במדיניות של קודמו בשנה הראשונה שלו, ואפשר לתת על כך קרדיט לנשיא הקודם, ברק אובמה. חוץ מזה, הממשל החדש 'טוחן הרבה מים'. טראמפ עשה הרבה רעש, אבל למזלה של ארה"ב, הוא לא מימש את כל ההבטחות שלו.

 

"בארה"ב יש מערכת מבוזרת מאוד של פיקוח, שבה יש רשויות פיקוח רבות על שוקי ההון, שגם מתחרות זו בזו. יש פיקוח על ניירות ערך, על סחורות ועל בנקאות. בתקופות שונות, כל אחת מהרשויות האלה חשבה שנושא המטבעות הדיגיטליים נופל בתחום אחריותה. גם בתקופת אובמה, הממשל נזהר מלהיכנס לתחום המטבעות הדיגיטליים.

"היוצא מן הכלל היה שרשות המסים, IRS, נקטה עמדה תקיפה של מיסוי ניירות ערך שמבוססים על מטבעות דיגיטליים. הנושא הזה עדיין תקוע בבתי המשפט, וכדי לפתור את המחלוקות בעניין נדרשת מעורבות ברורה יותר של הקונגרס.

"ואולם, בסך הכול, ארה"ב לא פגעה מהותית בשוק המטבעות הדיגיטליים, בוודאי לא בממדים שראינו בסין וברוסיה, שניסו בצורה שרירותית לסגור שווקים כאלה. נראה שארה"ב לא חשה מאוימת על-ידי הטכנולוגיה של המטבעות האלה, ולכן היא מניחה להם להתקיים לצד המטבע הלאומי".

"התשואות בעתיד יהיו נמוכות יותר"

פרופ' ג'וזף שטיגליץ, שהיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, אמר באחרונה שמטבעות דיגיטליים צריכים להיות בשליטה ממשלתית, וטען שעליות המחירים שלהם אינן יכולות להימשך לאורך זמן. האם אין סתירה בין הקונספט המבוזר של הביטקוין לבין הרעיון של מטבע דיגיטלי המפוקח על-ידי ממשלה?

"אין ויכוח על כך שהתשואות העתידיות של הביטקוין יצטרכו להיות נמוכות יותר. הביטקוין הגדיל את ערכו פי 13 בשנה שעברה, וזה קצב בלתי אפשרי, אלא אם מניחים שכל ההון העולמי יעבור להיות נקוב במטבעות דיגיטליים. ואולם מבחינתן של הממשלות, אני חושב שיש להן כמה סיבות טובות לאהוב מטבעות דיגיטליים. ראשית, מכיוון שהבלוקצ'יין שקוף, הוא מאפשר לממשלה לבדוק, למשל, אם אנשים מלבינים כספים או סוחרים בסמים. כך היא יכולה לזהות את 'החבר'ה הרעים'.

"בטווח הארוך, הבנקים המרכזיים יהפכו למשתמשים הסופיים של הטכנולוגיה הזאת, והם כבר דנים בכך כיום. אני חושב שבעוד 5-10 שנים, רבים מהבנקים המרכזיים הגדולים יבטלו את המטבעות הפיזיים לטובת המטבעות הדיגיטליים. זאת פשוט דרך טובה יותר לעקוב אחרי כסף ולתעד אותו.

"יש לא מעט אירוניה בכך שהאנשים שהמציאו את המטבעות הדיגיטליים למעשה אתגרו את הבנקים המרכזיים, כי הטכנולוגיה הזו תשמש גם אותם, בסופו של דבר. יש גם אירוניה בכך שבנקים מרכזיים יכולים לפעול נגד הפתיחות של המערכת הזו, שמשרתת אותם".

יותר מ-3.7 מיליארד דולר גויסו בשנה החולפת בעולם ב-235 הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים, ICO. האם נוצר כאן מודל חדש של מימון לחברות טכנולוגיה?

"אני עובד כיום על מחקר גדול בנושא ICO. זוהי דרך חדשה של סטארט-אפים לגייס הון. הנפקות המטבעות לא משווקות למשקיעי מניות או אג"ח של החברות, אלא ללקוחות שלהן. המטבעות או 'האסימונים' (Tokens) שמונפקים, נותנים לרוכשים את הזכות להיות לקוחות של החברה.

"למעשה, אם בוחנים זאת היטב, אין כאן משהו חדש. עסקים רבים עשו זאת גם בעבר. למשל, בענפי הספורט המקצועני או בתעשיית התיירות יש גופים רבים שמוכרים מראש את המוצרים שלהם. מאז 1920 אנשים משלמים מראש על מושב בטורניר הטניס וימבלדון באנגליה."

ICO (הנפקת מטבע ראשונית) היא מכשיר פיננסי לגיוס כסף מלקוחות, שהחברה המגייסת מאפשרת להם להיות שותפים לבניית הערך של העסק. בפייסבוק, למשל, יש 2 מיליארד לקוחות לרשת החברתית, אבל מי שזוכה ברווחים הוא הבעלים, מארק צוקרברג, ולא הלקוחות.

לכן, ICO היא אחת ההמצאות הגדולות ביותר במימון תאגידי בעשרות השנים האחרונות. היא תביא לשינוי במודל גיוסי ההון לא רק בתעשיית האינטרנט, שבה היא קיימת כיום, אלא גם בחברות תעשייה, שירותים, בידור ותחומים אחרים".

האם יש שיטה לקבוע את הערך הריאלי של מטבע דיגיטלי כמו הביטקוין?

"זאת שאלה פילוסופית, שלמעשה אין לה תשובה", אומר ירמאק. "מאז ביטול תקן הזהב בשנות ה-70 במאה שעברה, אותו תקן שקבע ערך של 35 דולר לאונקיית זהב, אין אפשרות לקבוע מהו 'ערך אמיתי' או 'פנימי' של מטבע כלשהו, בין אם זה שקל, דולר או ין. זה נכון גם לגבי המטבעות הדיגיטליים.

"במטבעות הרגילים קיימת סכנה שהבנקים המרכזיים ידפיסו יותר מדי דולרים או אירו, ואנחנו מצפים מנגידי הבנקים להפגין ריסון. במטבעות הדיגיטליים קיים חשש דומה - שהמחיר שלהם יעלה מהר מדי. מצד שני, יש שקיפות, ואנחנו יודעים כמה מטבעות דיגיטליים יונפקו. הבעיה היא שהמנגנון מבוסס על תוכנה, וקוד התוכנה יכול להשתנות. הדאגה האמיתית היא רמת הקושי שבשינוי כללי המשחק. לכן, הימור על מגמה במטבע דיגיטלי דומה להימור על מדיניות בנק מרכזי, שתשפיע על מטבע פיזי".

אילו מטבעות דיגיטליים ישרדו בעתיד ואילו ייכשלו?

"קשה מאוד להשיב על כך, אבל נראה שהמטבעות הדיגיטליים שימשיכו את הדרך עוד לא הומצאו אפילו, ונראה אותם רק בעוד שלוש או חמש שנים, עם שיפורים ביחס למטבעות שקיימים כיום. כחוקר בתחום, אני מתעניין במיוחד במטבעות דיגיטליים שנולדו כתוצאה מפיצול - מה שמכונה 'מזלג' בתחום התוכנה.

"כך למשל, הביטקוין הוליד את ביטקוין קאש ואת ביטקוין גולד. אלה מטבעות שנוצרו על-ידי קבוצת אנשים שהתנגדו עקרונית לאופן התכנון או למאפיינים של המטבע המקורי. האפשרות של קבוצה של מפתחי בלוקצ'יין חדש לבצע 'ספין-אוף' באופן ספונטני, בלי כל צורך בהסכמה של רשות כלשהי, זאת תופעה מעניינת. ביטקוין קאש, למשל, הפתיע אותי בהיקף השוק שאליו הגיע, שכיום מגיע ל-43 מיליארד דולר. זה מטבע רציני בפני עצמו".

הביטקוין איבד

פרופ' דיויד ירמאק - תעודת זהות

■ תפקיד: ראש תחום הפיננסים בבית הספר לעסקים באוניברסיטת ניו יורק (NYU); מרצה בקורסים על מטבעות דיגיטליים ועל ממשל תאגידי

■ השכלה: דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד

■ גיל: 55

■ מצב משפחתי: נשוי 4

■ מקום מגורים: ניו יורק

■ תחביבים: בייסבול, טיולים וספרי היסטוריה

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש