גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון נגד ביטוחי הבריאות

מיכל הלפרין ודורית סלינגר החלו בבדיקה של ביטוחי הבריאות והסיעוד הפרטיים, שנשלטים ע"י הראל, כלל ביטוח והפניקס ■ "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב"

מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר
מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון משלבות ידיים והחלו בבדיקה משותפת של שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים שבאמצעות חברות הביטוח. ל"גלובס" נודע, כי עו"ד מיכל הלפרין ודורית סלינגר, שתי הממונות על הרשויות האמורות, סימנו לעצמן כפרויקט ל-2018, לבדוק מדוע למרות שהתחום הינו רווחי מאוד ונהנה משיעור תשלום תביעות נמוך יחסית, הוא נשלט באופן עקבי על-ידי שלוש קבוצות ביטוח, כשמהצד השני יש חברות שבוחרות לא להיכנס לפעילות בו.

"הבדיקה שהחלה תבחן 'היכן הכסף' ולמה לא נכנסות לתחום עוד חברות ביטוח", אומר ל"גלובס" גורם שמעורה שפרטים. לדבריו, "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב".

ככל הידוע, הבדיקה תתמקד בכל תחומי ביטוחי הבריאות, כולל ביטוחי הסיעוד, שחווים בשנים האחרונות תהפוכות רגולטוריות ממשיות שמשנות את אופי המוצרים. שווקים אלה נשלטים היסטורית על-ידי קבוצות הביטוח הראל, שבשליטת יאיר המבורגר ובניהול מישל סיבוני; הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק ובניהול אייל לפידות; וכלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי ובניהול איזי כהן.

רשות שוק ההון אמונה על הפיקוח בתחום הביטוח הן בכל הקשור להסדרת ההוראות והפוליסות, והן מתחום השירות ללקוחות ויציבות החברות. רשות ההגבלים העסקיים מופקדת על שמירת התחרות במשק וקידומה ו"עושה מאמצים להגברת התחרות ולעידודה במקום שבו היא מתקיימת, וליצירת תנאים להיווצרותה במקום שבו אין היא מתקיימת", כפי שמצוין באתר האינטרנט שלה.

סך דמי הביטוח

צמיחה עסקית בפרמיות שמשלם הציבור

במה מדובר? תחום ביטוחי הבריאות נחלק לשלושה רבדים. הבסיסי, שהוא המשמעותי מכול, הינו הרובד הממלכתי שמסופק על-ידי קופות החולים ושניתן לכלל התושבים על-ידי המדינה. מעליו ישנו רובד סמי-פרטי, שההצטרפות אליו נעשית בתשלום נוסף, לפי בחירת החבר בקופה ובמימונו הפרטי. רובד זה נקרא השב"ן - שירותי בריאות נוספים, שניתנים גם הם על-ידי קופות החולים.

מעל לרבדים אלה ישנו הרובד השלישי והפרטי לחלוטין: ביטוחי הבריאות בחברות הביטוח. בדוח השנתי של רשות שוק ההון, מוסבר כי "השירותים הניתנים באמצעות קופות החולים מפוקחים על-ידי הרשות לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות, ואילו ביטוחי הבריאות שמציעות חברות ביטוח מפוקחים על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון".

תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים כולל שני ענפים: ענף מחלות ואשפוז, "שבו מתרכזת מרבית פעילות חברות הביטוח בתחום הבריאות", כדברי רשות שוק ההון; וענף תאונות אישיות. בענף מחלות ואשפוז ישנם כמה תתי-ענפים, ובהם ביטוח הוצאות רפואיות כנגד ניתוחים, תרופות והשתלות, ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוחי שיניים, ביטוחי נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח בריאות לעובדים זרים.

מדובר בתחומי ביטוח צומחים שמראים עלייה עקבית וקבועה בפרמיות שמשלם הציבור, מדי שנה מאז 2003. ב-2016 שילם הציבור בישראל דמי ביטוח ברוטו בהיקף מצרפי של כ-9.4 מיליארד שקל בגין ביטוחי מחלות ואשפוז, ועוד 1.6 מיליארד שקל בגין ביטוחי תאונות אישיות. במונחים ריאליים מדובר על כך שהפרמיות בביטוחי הבריאות מהווים כיום כ-0.9% מהתמ"ג בעוד שבשנת 2003 הם היוו קצת פחות מ-0.5% - נסיקה של כ-84% ב-13 שנים.

כמו כן, נתוני רשות שוק ההון מלמדים כי בביטוחי המחלות ואשפוז עומד שיעור ההחזר שמקבלים המבוטחים - שהינו שיעור התביעות ברוטו ביחס לדמי הביטוח המשולמים - על רמה של 47% בלבד. מדובר בשיעור נמוך מאוד שמבציע על שיעור רווחיות גבוה בביטוחים אלה (היתרה משמשת למימון הרכישה, כגון עמלות לסוכני הביטוח ולעתודות ורווחיות חברות הביטוח).

תחום הבריאות גם מתאפיין בכפל ביטוחי אדיר למול ביטוחי השב"ן של קופות החולים, מה שמאפשר לחברות הביטוח לנהל בצורה מיטבית את ההוצאות "על חשבון" הרבדים הנמוכים יותר, ללא הוזלה בפרמיה. נציין, כי מרבית המבוטחים רכשו לאורך השנים פוליסות עם כיסוי מהשקל הראשון (כלומר, עם הכפל הביטוחי), ולא הסתפקו בביטוחים שמתלבשים מעל לשב"ן (וזאת, בגלל שפערי המחירים בין שני סוגי הפוליסות, שנקבעו על-ידי חברות הביטוח, לא היו מהותיים דיים).

כך, מאחר ולרוב לקוחות הביטוח הפרטי יש גם שב"ן - יוצא שישנו כפל ביטוחי משמעותי ביטוחי הבריאות.

רווחים של מאות מיליוני שקלים

כאמור, לא רק סוגיות הצמיחה של השוק והרווחיות הנאה שטמונה בו, על פניו, עומדים במרכז הבדיקה של שתי הרשויות. גם הדומיננטיות של שלוש חברות בתחומים אלה והיעדרן של אחרות מהשוק. הדוחות של רשות שוק ההון מלמדים בהקשר זה כי קבוצת הביטוח הראל מחזיקה בנתח (במונחי דמי ביטוח ברוטו בביטוח בריאות) הגבוה בשוק - 41%, ואחריה כלל ביטוח והפניקס עם 18% ו-19%, בהתאמה. אחריהן מגדל עם נתח שוק של 12%, מנורה מבטחים עם 6%, והיתר עם 2% ומטה.

למעשה, בבדיקת המרכזיות של שלוש הקבוצות הגדולות בשוק זה עולה מהדוחות השנתיים של רשות שוק ההון כי היא התגברה במידה קלה בשלוש השנים האחרונות, ואף הייתה גבוהה מלכתחילה. כך, מדד יחס הריכוזיות CR3, שמהווה סכום נתחי השוק של שלוש הקבוצות או חברות הביטוח הגדולות בענף, מלמד כי בתחום ביטוחי ההוצאות הרפואיות המדד עמד על רמה של 68% ב-2014, על רמה של 69% ב-2015 ועל רמה של 70% ב-2016 - כלומר, עלייה.

ומה זה אומר בשורה התחתונה? בחינת תוצאות מגזרי ביטוחי הבריאות בשלושת החודשים הראשונים של 2017, מגלה כי הראל רשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח כולל לפני מס של כ-105 מיליון שקל, כלל ביטוח הציגה רווח כולל לפני מס של כ-104 מיליון שקל, והפניקס - 154 מיליון שקל. בשנת 2016 כולה רשמו השלוש רווח כולל לפני מס ממגזר ביטוחי הבריאות והסיעוד של 158 מיליון שקל בהראל, 216 מיליון שקל בכלל ביטוח, ו-122 מיליון שקל בהפניקס.

נזכיר, כי רשות שוק ההון, בהובלת סלינגר, כבר עשתה רפורמה משמעותית בתחום ביטוחי הפרט כשהפכה את המוצרים לאחידים ומתחדשים מדי שנתיים. המהלך הזה הוביל להפחתה מסוימת בפרמיות, אך לא להפחתה שאליה שאפה הממונה במקור, ככל הידוע. עתה נראה כי ההסדרה של השוק הזה עולה שלב כשהיא עוברת לטיפול משותף יחד עם רשות ההגבלים העסקיים.

הראל כלל ביטוח והפניקס

עוד כתבות

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

ג'ארד קושנר מצטרף למאבק על האחים וורנר. האם עסקת נטפליקס בסכנה?

במהלך שעשוי לאיים על עסקת נטפליקס לרכישת האחים וורנר שאושרה לאחרונה, פרמאונט מגישה הצעה נגדית ומביאה עימה חיזוק בלתי צפוי - קרן Affinity Partners שבה שותף ג'ארד קושנר ● ברקע: הסתייגות הנשיא טראמפ מהכוח הרב שהרכישה עשויה להביא לנטפליקס

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; הביטקוין זינק

נעילה מעורבת באירופה ● מיקרוסופט תשקיע 17.5 בבינה מלאכותית בהודו ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● הביטקוין מזנק ב-4% ל-94,000 דולר, האתריום קופץ ב-8% ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הקלעים של ליל התקציב: כך נעצרה היוזמה להקמת נמלים חדשים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל