גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון נגד ביטוחי הבריאות

מיכל הלפרין ודורית סלינגר החלו בבדיקה של ביטוחי הבריאות והסיעוד הפרטיים, שנשלטים ע"י הראל, כלל ביטוח והפניקס ■ "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב"

מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר
מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון משלבות ידיים והחלו בבדיקה משותפת של שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים שבאמצעות חברות הביטוח. ל"גלובס" נודע, כי עו"ד מיכל הלפרין ודורית סלינגר, שתי הממונות על הרשויות האמורות, סימנו לעצמן כפרויקט ל-2018, לבדוק מדוע למרות שהתחום הינו רווחי מאוד ונהנה משיעור תשלום תביעות נמוך יחסית, הוא נשלט באופן עקבי על-ידי שלוש קבוצות ביטוח, כשמהצד השני יש חברות שבוחרות לא להיכנס לפעילות בו.

"הבדיקה שהחלה תבחן 'היכן הכסף' ולמה לא נכנסות לתחום עוד חברות ביטוח", אומר ל"גלובס" גורם שמעורה שפרטים. לדבריו, "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב".

ככל הידוע, הבדיקה תתמקד בכל תחומי ביטוחי הבריאות, כולל ביטוחי הסיעוד, שחווים בשנים האחרונות תהפוכות רגולטוריות ממשיות שמשנות את אופי המוצרים. שווקים אלה נשלטים היסטורית על-ידי קבוצות הביטוח הראל, שבשליטת יאיר המבורגר ובניהול מישל סיבוני; הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק ובניהול אייל לפידות; וכלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי ובניהול איזי כהן.

רשות שוק ההון אמונה על הפיקוח בתחום הביטוח הן בכל הקשור להסדרת ההוראות והפוליסות, והן מתחום השירות ללקוחות ויציבות החברות. רשות ההגבלים העסקיים מופקדת על שמירת התחרות במשק וקידומה ו"עושה מאמצים להגברת התחרות ולעידודה במקום שבו היא מתקיימת, וליצירת תנאים להיווצרותה במקום שבו אין היא מתקיימת", כפי שמצוין באתר האינטרנט שלה.

סך דמי הביטוח

צמיחה עסקית בפרמיות שמשלם הציבור

במה מדובר? תחום ביטוחי הבריאות נחלק לשלושה רבדים. הבסיסי, שהוא המשמעותי מכול, הינו הרובד הממלכתי שמסופק על-ידי קופות החולים ושניתן לכלל התושבים על-ידי המדינה. מעליו ישנו רובד סמי-פרטי, שההצטרפות אליו נעשית בתשלום נוסף, לפי בחירת החבר בקופה ובמימונו הפרטי. רובד זה נקרא השב"ן - שירותי בריאות נוספים, שניתנים גם הם על-ידי קופות החולים.

מעל לרבדים אלה ישנו הרובד השלישי והפרטי לחלוטין: ביטוחי הבריאות בחברות הביטוח. בדוח השנתי של רשות שוק ההון, מוסבר כי "השירותים הניתנים באמצעות קופות החולים מפוקחים על-ידי הרשות לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות, ואילו ביטוחי הבריאות שמציעות חברות ביטוח מפוקחים על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון".

תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים כולל שני ענפים: ענף מחלות ואשפוז, "שבו מתרכזת מרבית פעילות חברות הביטוח בתחום הבריאות", כדברי רשות שוק ההון; וענף תאונות אישיות. בענף מחלות ואשפוז ישנם כמה תתי-ענפים, ובהם ביטוח הוצאות רפואיות כנגד ניתוחים, תרופות והשתלות, ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוחי שיניים, ביטוחי נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח בריאות לעובדים זרים.

מדובר בתחומי ביטוח צומחים שמראים עלייה עקבית וקבועה בפרמיות שמשלם הציבור, מדי שנה מאז 2003. ב-2016 שילם הציבור בישראל דמי ביטוח ברוטו בהיקף מצרפי של כ-9.4 מיליארד שקל בגין ביטוחי מחלות ואשפוז, ועוד 1.6 מיליארד שקל בגין ביטוחי תאונות אישיות. במונחים ריאליים מדובר על כך שהפרמיות בביטוחי הבריאות מהווים כיום כ-0.9% מהתמ"ג בעוד שבשנת 2003 הם היוו קצת פחות מ-0.5% - נסיקה של כ-84% ב-13 שנים.

כמו כן, נתוני רשות שוק ההון מלמדים כי בביטוחי המחלות ואשפוז עומד שיעור ההחזר שמקבלים המבוטחים - שהינו שיעור התביעות ברוטו ביחס לדמי הביטוח המשולמים - על רמה של 47% בלבד. מדובר בשיעור נמוך מאוד שמבציע על שיעור רווחיות גבוה בביטוחים אלה (היתרה משמשת למימון הרכישה, כגון עמלות לסוכני הביטוח ולעתודות ורווחיות חברות הביטוח).

תחום הבריאות גם מתאפיין בכפל ביטוחי אדיר למול ביטוחי השב"ן של קופות החולים, מה שמאפשר לחברות הביטוח לנהל בצורה מיטבית את ההוצאות "על חשבון" הרבדים הנמוכים יותר, ללא הוזלה בפרמיה. נציין, כי מרבית המבוטחים רכשו לאורך השנים פוליסות עם כיסוי מהשקל הראשון (כלומר, עם הכפל הביטוחי), ולא הסתפקו בביטוחים שמתלבשים מעל לשב"ן (וזאת, בגלל שפערי המחירים בין שני סוגי הפוליסות, שנקבעו על-ידי חברות הביטוח, לא היו מהותיים דיים).

כך, מאחר ולרוב לקוחות הביטוח הפרטי יש גם שב"ן - יוצא שישנו כפל ביטוחי משמעותי ביטוחי הבריאות.

רווחים של מאות מיליוני שקלים

כאמור, לא רק סוגיות הצמיחה של השוק והרווחיות הנאה שטמונה בו, על פניו, עומדים במרכז הבדיקה של שתי הרשויות. גם הדומיננטיות של שלוש חברות בתחומים אלה והיעדרן של אחרות מהשוק. הדוחות של רשות שוק ההון מלמדים בהקשר זה כי קבוצת הביטוח הראל מחזיקה בנתח (במונחי דמי ביטוח ברוטו בביטוח בריאות) הגבוה בשוק - 41%, ואחריה כלל ביטוח והפניקס עם 18% ו-19%, בהתאמה. אחריהן מגדל עם נתח שוק של 12%, מנורה מבטחים עם 6%, והיתר עם 2% ומטה.

למעשה, בבדיקת המרכזיות של שלוש הקבוצות הגדולות בשוק זה עולה מהדוחות השנתיים של רשות שוק ההון כי היא התגברה במידה קלה בשלוש השנים האחרונות, ואף הייתה גבוהה מלכתחילה. כך, מדד יחס הריכוזיות CR3, שמהווה סכום נתחי השוק של שלוש הקבוצות או חברות הביטוח הגדולות בענף, מלמד כי בתחום ביטוחי ההוצאות הרפואיות המדד עמד על רמה של 68% ב-2014, על רמה של 69% ב-2015 ועל רמה של 70% ב-2016 - כלומר, עלייה.

ומה זה אומר בשורה התחתונה? בחינת תוצאות מגזרי ביטוחי הבריאות בשלושת החודשים הראשונים של 2017, מגלה כי הראל רשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח כולל לפני מס של כ-105 מיליון שקל, כלל ביטוח הציגה רווח כולל לפני מס של כ-104 מיליון שקל, והפניקס - 154 מיליון שקל. בשנת 2016 כולה רשמו השלוש רווח כולל לפני מס ממגזר ביטוחי הבריאות והסיעוד של 158 מיליון שקל בהראל, 216 מיליון שקל בכלל ביטוח, ו-122 מיליון שקל בהפניקס.

נזכיר, כי רשות שוק ההון, בהובלת סלינגר, כבר עשתה רפורמה משמעותית בתחום ביטוחי הפרט כשהפכה את המוצרים לאחידים ומתחדשים מדי שנתיים. המהלך הזה הוביל להפחתה מסוימת בפרמיות, אך לא להפחתה שאליה שאפה הממונה במקור, ככל הידוע. עתה נראה כי ההסדרה של השוק הזה עולה שלב כשהיא עוברת לטיפול משותף יחד עם רשות ההגבלים העסקיים.

הראל כלל ביטוח והפניקס

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

בכיר אמריקאי סותר את הדיווחים: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע

הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"