גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון נגד ביטוחי הבריאות

מיכל הלפרין ודורית סלינגר החלו בבדיקה של ביטוחי הבריאות והסיעוד הפרטיים, שנשלטים ע"י הראל, כלל ביטוח והפניקס ■ "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב"

מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר
מיכל הלפרין / צלם: איל יצהר

רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון משלבות ידיים והחלו בבדיקה משותפת של שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים שבאמצעות חברות הביטוח. ל"גלובס" נודע, כי עו"ד מיכל הלפרין ודורית סלינגר, שתי הממונות על הרשויות האמורות, סימנו לעצמן כפרויקט ל-2018, לבדוק מדוע למרות שהתחום הינו רווחי מאוד ונהנה משיעור תשלום תביעות נמוך יחסית, הוא נשלט באופן עקבי על-ידי שלוש קבוצות ביטוח, כשמהצד השני יש חברות שבוחרות לא להיכנס לפעילות בו.

"הבדיקה שהחלה תבחן 'היכן הכסף' ולמה לא נכנסות לתחום עוד חברות ביטוח", אומר ל"גלובס" גורם שמעורה שפרטים. לדבריו, "מדובר בתחום רווחי שהמחירים בו לא יורדים, ושהריכוזיות בו רבה, ולא ברור למה חברות רבות לא פועלות בו אם מדובר בתרנגולת שמטילה ביצי זהב".

ככל הידוע, הבדיקה תתמקד בכל תחומי ביטוחי הבריאות, כולל ביטוחי הסיעוד, שחווים בשנים האחרונות תהפוכות רגולטוריות ממשיות שמשנות את אופי המוצרים. שווקים אלה נשלטים היסטורית על-ידי קבוצות הביטוח הראל, שבשליטת יאיר המבורגר ובניהול מישל סיבוני; הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק ובניהול אייל לפידות; וכלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי ובניהול איזי כהן.

רשות שוק ההון אמונה על הפיקוח בתחום הביטוח הן בכל הקשור להסדרת ההוראות והפוליסות, והן מתחום השירות ללקוחות ויציבות החברות. רשות ההגבלים העסקיים מופקדת על שמירת התחרות במשק וקידומה ו"עושה מאמצים להגברת התחרות ולעידודה במקום שבו היא מתקיימת, וליצירת תנאים להיווצרותה במקום שבו אין היא מתקיימת", כפי שמצוין באתר האינטרנט שלה.

סך דמי הביטוח

צמיחה עסקית בפרמיות שמשלם הציבור

במה מדובר? תחום ביטוחי הבריאות נחלק לשלושה רבדים. הבסיסי, שהוא המשמעותי מכול, הינו הרובד הממלכתי שמסופק על-ידי קופות החולים ושניתן לכלל התושבים על-ידי המדינה. מעליו ישנו רובד סמי-פרטי, שההצטרפות אליו נעשית בתשלום נוסף, לפי בחירת החבר בקופה ובמימונו הפרטי. רובד זה נקרא השב"ן - שירותי בריאות נוספים, שניתנים גם הם על-ידי קופות החולים.

מעל לרבדים אלה ישנו הרובד השלישי והפרטי לחלוטין: ביטוחי הבריאות בחברות הביטוח. בדוח השנתי של רשות שוק ההון, מוסבר כי "השירותים הניתנים באמצעות קופות החולים מפוקחים על-ידי הרשות לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות, ואילו ביטוחי הבריאות שמציעות חברות ביטוח מפוקחים על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון".

תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים כולל שני ענפים: ענף מחלות ואשפוז, "שבו מתרכזת מרבית פעילות חברות הביטוח בתחום הבריאות", כדברי רשות שוק ההון; וענף תאונות אישיות. בענף מחלות ואשפוז ישנם כמה תתי-ענפים, ובהם ביטוח הוצאות רפואיות כנגד ניתוחים, תרופות והשתלות, ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוחי שיניים, ביטוחי נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח בריאות לעובדים זרים.

מדובר בתחומי ביטוח צומחים שמראים עלייה עקבית וקבועה בפרמיות שמשלם הציבור, מדי שנה מאז 2003. ב-2016 שילם הציבור בישראל דמי ביטוח ברוטו בהיקף מצרפי של כ-9.4 מיליארד שקל בגין ביטוחי מחלות ואשפוז, ועוד 1.6 מיליארד שקל בגין ביטוחי תאונות אישיות. במונחים ריאליים מדובר על כך שהפרמיות בביטוחי הבריאות מהווים כיום כ-0.9% מהתמ"ג בעוד שבשנת 2003 הם היוו קצת פחות מ-0.5% - נסיקה של כ-84% ב-13 שנים.

כמו כן, נתוני רשות שוק ההון מלמדים כי בביטוחי המחלות ואשפוז עומד שיעור ההחזר שמקבלים המבוטחים - שהינו שיעור התביעות ברוטו ביחס לדמי הביטוח המשולמים - על רמה של 47% בלבד. מדובר בשיעור נמוך מאוד שמבציע על שיעור רווחיות גבוה בביטוחים אלה (היתרה משמשת למימון הרכישה, כגון עמלות לסוכני הביטוח ולעתודות ורווחיות חברות הביטוח).

תחום הבריאות גם מתאפיין בכפל ביטוחי אדיר למול ביטוחי השב"ן של קופות החולים, מה שמאפשר לחברות הביטוח לנהל בצורה מיטבית את ההוצאות "על חשבון" הרבדים הנמוכים יותר, ללא הוזלה בפרמיה. נציין, כי מרבית המבוטחים רכשו לאורך השנים פוליסות עם כיסוי מהשקל הראשון (כלומר, עם הכפל הביטוחי), ולא הסתפקו בביטוחים שמתלבשים מעל לשב"ן (וזאת, בגלל שפערי המחירים בין שני סוגי הפוליסות, שנקבעו על-ידי חברות הביטוח, לא היו מהותיים דיים).

כך, מאחר ולרוב לקוחות הביטוח הפרטי יש גם שב"ן - יוצא שישנו כפל ביטוחי משמעותי ביטוחי הבריאות.

רווחים של מאות מיליוני שקלים

כאמור, לא רק סוגיות הצמיחה של השוק והרווחיות הנאה שטמונה בו, על פניו, עומדים במרכז הבדיקה של שתי הרשויות. גם הדומיננטיות של שלוש חברות בתחומים אלה והיעדרן של אחרות מהשוק. הדוחות של רשות שוק ההון מלמדים בהקשר זה כי קבוצת הביטוח הראל מחזיקה בנתח (במונחי דמי ביטוח ברוטו בביטוח בריאות) הגבוה בשוק - 41%, ואחריה כלל ביטוח והפניקס עם 18% ו-19%, בהתאמה. אחריהן מגדל עם נתח שוק של 12%, מנורה מבטחים עם 6%, והיתר עם 2% ומטה.

למעשה, בבדיקת המרכזיות של שלוש הקבוצות הגדולות בשוק זה עולה מהדוחות השנתיים של רשות שוק ההון כי היא התגברה במידה קלה בשלוש השנים האחרונות, ואף הייתה גבוהה מלכתחילה. כך, מדד יחס הריכוזיות CR3, שמהווה סכום נתחי השוק של שלוש הקבוצות או חברות הביטוח הגדולות בענף, מלמד כי בתחום ביטוחי ההוצאות הרפואיות המדד עמד על רמה של 68% ב-2014, על רמה של 69% ב-2015 ועל רמה של 70% ב-2016 - כלומר, עלייה.

ומה זה אומר בשורה התחתונה? בחינת תוצאות מגזרי ביטוחי הבריאות בשלושת החודשים הראשונים של 2017, מגלה כי הראל רשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח כולל לפני מס של כ-105 מיליון שקל, כלל ביטוח הציגה רווח כולל לפני מס של כ-104 מיליון שקל, והפניקס - 154 מיליון שקל. בשנת 2016 כולה רשמו השלוש רווח כולל לפני מס ממגזר ביטוחי הבריאות והסיעוד של 158 מיליון שקל בהראל, 216 מיליון שקל בכלל ביטוח, ו-122 מיליון שקל בהפניקס.

נזכיר, כי רשות שוק ההון, בהובלת סלינגר, כבר עשתה רפורמה משמעותית בתחום ביטוחי הפרט כשהפכה את המוצרים לאחידים ומתחדשים מדי שנתיים. המהלך הזה הוביל להפחתה מסוימת בפרמיות, אך לא להפחתה שאליה שאפה הממונה במקור, ככל הידוע. עתה נראה כי ההסדרה של השוק הזה עולה שלב כשהיא עוברת לטיפול משותף יחד עם רשות ההגבלים העסקיים.

הראל כלל ביטוח והפניקס

עוד כתבות

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה בת"א; טבע עולה ב-3%, מניות הגז מזנקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר