כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק
היום בשביל לקבל הלוואה כל מה שאתה צריך לעשות זה למשל מינוי וכרטיס אשראי חדש למועדון צרכנים של רשת סופרמרקטים. וזו רק ההתחלה כדי למשוך אותך פנימה. רוצה הלוואה של 5,000 שקל בלי ריבית? יאללה, קח. רק תיתן לנו להנפיק לך כרטיס. עכשיו אתה שלנו. אצלנו במערכת, כדי שנוכל להמשיך ולדחוף לך אשראי, בין אם אתה זקוק לו ובין אם לאו. ואל תשכח - אם לא תעמוד בהחזרים נפנה להוצאה לפועל כדי לגבות ממך את המגיע לנו בריבית הרבה יותר גבוהה.
ביוני 2012 פרסם הפיקוח על הבנקים את המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות. מי שקורא את המלצות הצוות יכול לראות בו חלק מניצני הרפורמה הגדולה בשוק האשראי שהוביל שר האוצר, משה כחלון, ואשר תוצאותיה הראשונות מתגלות לעינינו בימים אלה של בועת אשראי ההולכת וגדלה בעיקר בכל הנוגע למשקי הבית בישראל.
אוכלוסיות היעד שהוגדרו לצוות היו "משקי הבית והעסקים הקטנים, עבורם מהווה המערכת הבנקאית גורם עיקרי בניהול פעילותם הפיננסית".
הדו"ח הוגש ולאחריו הוקמו ועדות וצוותים אחרים. מעניין להשוות בין ההמלצות השונות ובמיוחד להתעכב לרגע על שאלת הריבית והפיקוח עליה. במקרה זה היתה המלצת הצוות קצרה וחד משמעית: "פיקוח על מחירים הנו בלתי יעיל מבחינה כלכלית, ועל כן יש לנקוט צעד זה במקרים חריגים". מה באמת קרה בחמש השנים שחלפו? מחירי העמלות בבנקים ירדו במקצת, בין השאר בשל כישלון של מערכת ההסברה של בנק ישראל. אך בשני המקומות החשובים ביותר בהם נדרשת היתה הוזלת מחירים הדבר פשוט לא קרה.
מחיר ההלוואות למשקי הבית לא ירד. בטח לא בצורה משמעותית. גם לאחר שוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת חוקקה את חוק אשראי הוגן, שקובע את תקרת הריבית שניתן לגבות עבור הלוואות מממלווים ומסוגים שונים, הרי שהלכה למעשה אין ירידה אמיתית במחיר הכסף.
הדבר היחידי שנוצר, שבו הודה מי שהיה יו"ר הוועדה שחוקקה את "חוק שטרום" והיום הוא שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן, הוא גידול משמעותי במספר הגופים המעניקים הלוואות. התחרות אם כן אינה על גובה הריבית ותנאיה, אלא רק על האפשרות שנפתחה היום בפני כמעט כל משק בית לקבל הלוואה בלתי מפוקחת.
קשה להגיד מי הרוויח מהתחרות בינתיים. אין ספק שמספר ההלוואות גדל משמעותית. לפי הנתונים שמוכרים לנו, מחיר הריבית לא השתנה משמעותית. הרפורמה הביאה לכך שקל יותר לקבל הלוואה פשוט בגלל שהרבה יותר אנשים יכולים לקבל אותה. הסיכון לגופים המלווים הרבה יותר קטן כי הפיזור הרבה יותר גדול.
מול אלה אסור לנו לשכוח את שמתרחש בשוק הנדל"ן. שם אמנם מחירי הריבית נמוכים, כמו ברוב מדינות ה-OECD, אבל שם המשחק כלל איננו הריבית. מחירי הנדל"ן המאמירים הופכים את הריבית הנמוכה לפחות חשובה. ההבדל של כמה עשרות אלפי שקלים לאורך תקופת המשכנתא מתגמד מול מדיניותו של בנק ישראל, שמדי תקופה משנה את הוראות ההון העצמי המינימלי הנדרש לשם לקיחת הלוואת משכנתא לדירה ראשונה וכיו"ב.
הדבר היחידי שברור הוא שברפורמה הגדולה על האשראי בכל מה שנוגע למשקי הבית ואפילו עסקים זעירים וקטנים, הריבית משחקת תפקיד קטן מאוד. התחרות שהבטיחו לנו לא הביאה להקטנת גובה הריבית והצורך הבסיסי של משפחות ישראליות צעירות לרכוש בית כמה שיותר מהר הופכת אותם לשבויים של הבנקים למשכנתאות, מבלי שיש להן יכולת אמיתית להתמודד עם הבעיה הגדולה, מחירי הדירות אשר עולות בין השאר בשל הדרישות שדורשים הבנקים המממנים מהיזמים ומהחברות הקבלניות.
■ הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד".