גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש עבודה במקצוע שלך?

איך יודעים כמה משרות יש בכל מקצוע, ולמה זה חשוב יותר מהשכר?

קריירה / צילום: שאטרסטוק
קריירה / צילום: שאטרסטוק

הטור האחרון - תקועים בנישה - גרר הרבה שאלות של קוראים, שחלקם חוששים כי יתקשו למצוא עבודה כתוצאה משינויים מקצועיים שעשו או יעשו, וממהלכי קידום קריירה. הם התעניינו איך יודעים כמה עבודה יש במקצועות שלהם במגזרים השונים, אבל לצערי קשה מאד עד בלתי אפשרי להגיע למספרים המוחלטים.

מתמטיקה פשוטה

יחד עם זאת, אפשר בהחלט להסתפק בנתונים יחסיים, אותם יכול כל אחד לדלות בשתי דרכים פשוטות, שיסייעו בקבלת החלטות קריירה מושכלות.

הראשונה - בדיקת שכיחות המקצועות והתפקידים הרלוונטיים באתרי "דרושים" למיניהם.

למרות שמרבית המשרות במגזר העסקי כלל לא מתפרסמות (והאחוז שהולך ויורד ככל שהבכירות עולה), עדיין שיעורן היחסי באתרים הרלוונטיים מספק סדרי גודל באשר לשכיחותן במגזרים השונים (ובלבד שמקפידים לסנן הררי "זבל" לא רלוונטי שמנועי החיפוש האלה מעלים).

הדרך השנייה - בדיקת השכיחות במספר חברות מייצגות בגודל בינוני לפחות.

הכלי הזה אפקטיבי במיוחד לאנשים שמחפשים לעשות שינוי בתוך המגזר בו הם עובדים - למשל מתכנת ששוקל לעבור לתפקיד בממשק לקוח. עליו לבדוק כמה מתכנתים בטכנולוגיות שלו עובדים בחברה מייצגת, לעומת כמה מנהלי מוצר, אנשי שיווק, מכירות, Pre-Sale וכו', ומיד תתקבל תמונה באשר לשיעורן היחסי של המשרות אותן הוא שוקל, כנ"ל אם הוא רוצה להתקדם לתפקיד ניהול פיתוח.

נשמע סופר טריוויאלי, אבל מרבית האנשים לא עושים את הבחינה הפשוטה הזאת - כולל מהנדסים בהשכלתם, שמשום מה מתעלמים מהמתמטיקה הכי פשוטה, ולא מבינים שאם בחברה יש פי 10-15 יותר מתכנתים ממנהלי מוצר, זהו בערך הפער בהיצע המשרות בשוק - ואותו הדבר בקידום לתפקידי ניהול.

מגזר נישה או מקצוע נישה

שאלה נוספת שעלתה נגעה לבלבול בין מגזרי נישה ומקצועות נישה, שתי מצבים שונים לחלוטין שחשוב להבדיל בניהם, הגם שבשניהם עלולה להתעורר אותה הבעיה - מיעוט תפקידים וקושי למצוא עבודה.

ובכן, מגזר נישה הוא סקטור תעסוקתי שכולל בתוכו שלל מקצועות נפוצים מאד שרובם ככולם קיימים במרבית מגזרי התעסוקה והחברות במשק, ואילו מקצוע נישה הוא מקצוע נדיר בו אוחזים מספר מצומצם של אנשים - מקצוע שקיים בשלל מגזרים ושווקים אבל בקומץ חברות בלבד.

למשל מנהלי רגולציה המועסקים רק בחברות עתירות רגולציה כמו מזון, תרופות, מכשור רפואי, תשתיות, פיננסים, תקשורת וכו'; מנהלי פיתוח עסקי שמומחיותם במיזוגים ורכישות (M&A) המועסקים בתאגידים גדולים שרוכשים/מוכרים פעילויות עסקיות; מבקרי פנים - משרה המחויבת על פי חוק בגופים ציבוריים, בנקים, חברות ביטוח ועוד; רוקחים ממונים - משרה מחויבת על פי נוהלי משרד הבריאות.

ההבדל בין השניים הוא עצום, כיוון שרבים מהעובדים במגזרי נישה מתקשים מאד לצאת מהם למרות שהם אוחזים במקצוע נפוץ, בעוד שבעלי מקצועות הנישה יכולים למצוא עבודה במגזרים שונים - למשל מנהלי M&A שמטפסים מחברת תשתיות במגזר התעשיות המסורתיות לחברות בצמרת תעשיית ההייטק. איך הם מצליחים? כי למעסיקים אין ברירה. אם היו במגזר שלהם יותר אנשי M&A או רגולציה בעלי מספיק ניסיון להובלת התחומים הקריטיים הללו, הם לא היו טורחים לחפש אותם במגזרים אחרים. לעומת זאת, "בשוק הרגיל", דהיינו במגזרים שאינם נתפסים נישה, יש מספיק עובדים מנוסים בכל המקצועות ומעסיקים לא ממהרים לייבא אותם ממגזרי נישה.

נלחמים באיתני הטבע

האם המשמעות היא כי עדיף לאחוז במקצוע נישה מאשר לעבוד במקצוע נפוץ בתוך נישה? ברוב המקרים, ההיפך הוא הנכון. למרות היכולת לזוז בין מגזרי תעסוקה שונים, במרבית מקצועות הנישה מספר המשרות בשוק זעום, ולראייה, באתר דרושים המתהדר בלמעלה מ-30 אלף משרות, נמצאו שתי משרות למנהל רגולציה, אחת למנהל M&A, אחת למבקר פנים ואף לא משרה אחת לרוקח ממונה.

אמנם בחלק מהמקצועות הללו יש משרות גם בחברות הייעוץ, אך רוב בעלי המקצוע המנוסים סולדים מהן, ומאידך בארגונים מספיק גדולים חלקם יכולים להתפתח לתפקידים אחרים, אבל עדיין כמות המשרות הרלוונטיות עבורם היא נמוכה מאד, מה גם שלעתים הם מתחרים ב"איתני הטבע" (למשל מנהלי רגולציה שעיקר התחרות שלהם איננה מול מנהלי רגולציה בשוק הפרטי אלא מול פונקציונרים מהמגזר הציבורי, הזוכים להעדפה רק בזכות מערכת קשרים ענפה במסדרונות הרגולציה, גם אם הם חסרי ההשכלה הרלוונטית).

האם שכיחות המשרות צריכה להיות הפרמטר העיקרי בבחירת מקצוע, בשינוי מקצועי או בהחלטה האם להתקדם לניהול? לא בהכרח, אם כי לעיתים קרובות השפעתה על חשבון הבנק משמעותית הרבה יותר מאשר גובה השכר, וזאת בשל תקופות אבטלה ארוכות. כך או כך, בלתי סביר שאנשים חיים להם בבועה, לוקחים החלטות כה קרדינאליות לעתידם המקצועי והכלכלי, בלי לדעת פחות או יותר איפה הם עומדים, או עתידים לעמוד. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

אלשטיין. “ישראלים רוצים לדעת את התוכניות שלך מראש ולעשות שורטים" / צילום: כפיר זיו

אדוארדו אדלשטיין לא כועס על נוחי דנקנר ולא מתחרט שהשקיע מיליארדים בישראל. למרות ההפסדים

"אין שום מקום אחר בעולם שבו יש לך 55% מהמניות ולא מזמינים אותך לישיבת דירקטוריון" ● למרות ההפסדים, החובות, החיכוכים עם הרגולטורים והעזיבות של מקורביו, יו"ר אי.די.בי אדוארדו אלשטיין בטוח שהוא במקום הנכון: "העסקים שקניתי הם כמו יצירת אמנות שמשאירים לדורות הבאים"

נתן דטנר / צילום: כפיר זיו

זורבה מחכה לצ'ק - נתן דטנר עובד ללא הפסקה ורודף אחר הכסף

תיאטרון הבימה חייב לנתן דטנר 200 אלף שקל והוא הפסיק לעבוד איתו, עד שהציעו לו לביים את "זורבה היווני" ● הוא הסכים בתנאי שהתשלום יגיע מתיאטרון ב"ש, השותף לקו־פרודוקציה, וכך היה. וזה רק אחד מהפרויקטים שהוא ממשיך לעבוד בהם בלי הפסקה

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

שר החוץ ישראל כ"ץ לצד מקבילו הרוסי, שר החוץ סרגי לברוב / צילום: סטאפנו מלוני

שר החוץ ישראל כ"ץ ביקש מעמיתו, שר החוץ הרוסי לברוב: שהנשיא פוטין יתן חנינה לנעמה יששכר

עוד ביקש כ"ץ מלברוב לאפשר יותר ביקורים לבני משפחתה של יששכר ● בתחילת אוקטובר בית המשפט ברוסיה גזר על יששכר עונש של 7.5 שנות מאסר בשל החזקת סמים קלים

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס, ברנדן מקדרמיד

בורסות וול סטריט ננעלו ללא שינוי מהותי; מניית טבע צנחה בכ-5% ללא דיווח מצד החברה

המדדים בוול סטריט ננעלו סביב רמת הפתיחה ● נעילה שלילית באירופה, מלבד מדד הקאק הצרפתי ● מניית גלנקור נפלה ב-9% בלונדון בצל חקירה וחשד לשוחד ● ההזמנות ממפעלים בארה"ב בחודש אוקטובר האחרון עלו ב-0.3%, אך הנתון לספטמבר עודכן מטה

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

זהירות, האטה לפניך: אם לא יקרה שינוי גם החגיגה בשווקים תיגמר

קצב הצמיחה בכלכלות החזקות מאט, אך הביצועים של השווקים השנה היו בין הטובים בשנים האחרונות ● אם לא יקרה שינוי, גם החגיגה בשווקים תיגמר ● כדי שיקרה השינוי שיאפשר את המשך הביצועים הטובים, צריך להבין מה היו הסיבות להאטה בצמיחה בשנתיים האחרונות

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

נתוני תעסוקה הקפיצו את וול סטריט; הדאו ג'ונס עלה 1.2%

קרטל הנפט אופ"ק יחד עם מעצמות נפט נוספות הגיעו להחלטה לצמצם את תפוקה הנפט ● בחודש נובמבר, כלכלת ארה"ב הוסיפה 266 אלף מקומות עבודה וזאת מעל לתחזיות האנליסטים שצפו תוספת של 186 אלף מקומות עבודה בלבד ● שיעור האבטלה המשיך לשבור שיאים וירד ל-3.5% ● כעת יורדת הסבירות שהפד יוריד את הריבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות קפצו בהתאם

אוקסיקונטין (Oxycontin) של פרדו פארמה / צילום: ג'ורג' פריי, רויטרס

שמה של משפחת סאקלר הוסר מאוניברסיטה בבוסטון בצל פרשת משככי הכאבים בארה"ב

אוניברסיטת טאפטס בבוסטון תסיר את השם סאקלר מכל התוכניות והמתקנים בקמפוס מדעי הבריאות ● נשיא האוניברסיטה: "בהתחשב בנזק שגרמה מגיפת האופיואידים בה קשורים בני משפחת סאקלר והחברה שבבעלותם, פרדו פארמה, ברור כי המשך הצגת השם סאקלר אינו עולה בקנה אחד עם ערכינו"

שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט / צילום: שלומי יוסף

שקד נגד ההסתדרות ולהיפך: המאמר שממשיך לעורר סערה

שרת המשפטים לשעבר תקפה השבוע בטור מיוחד ל"גלובס" את מה שהיא מכנה הכוח המופרז של העבודה המאורגנת ● יושבי ראש ההסתדרות בעבר ובהווה הגיבו בחריפות והבוקר המשיכה שקד לעסוק בסוגייה

אליעזר מרום (צ'ייני), מיקי גנור ודוד שמרון / צילומים: אבי אוחיון - לע"מ, כדיה לוי, יונתן בלום

כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון

מפקד חיל הים לשעבר וכן עד המדינה שחזר בו יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע בתיק הצוללות המכונה "פרשה 3000", דוד שמרון, מקורבו של רה"מ נתניהו, יואשם בהלבנת הון ● כל הפרטים

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

אהרון ברק/ צילום: איל יצהר

דעה: "פרשת אפרופים" - לא מחלוקת פרשנות, מלחמה על הנרטיב

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו

צדיק אליקים/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

"עירוב שימושים נהיה מנטרה, סוג של קלישאה"

האדריכל צדיק אליקים מתקומם נגד התכנון של השכונות החדשות שנראות כולן אותו דבר, וחסרות זהות מקומית • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר איך נוצר ההבדל בין השכונות מעוז אביב ונווה עופר ואיך מתכננים סביבת חיים טובה

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון / צילום: יוסי כהן

דעה: ראשי הערים ממשיכים להתנער מהסכמי הגג, ובצדק

הסכמי הגג בראשון לציון ובקריית ביאליק הם דוגמאות מצוינות לפער שבין הדיבורים המפליגים על פתרון בעיות הדיור לבין המציאות העלובה בשטח

חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום :   רויטרס Jim Young

על אף הצהרת התמיכה של הממשל בסיפוח: הקונגרס דחה אותה

בית-הנבחרים בוושינגטון קיבל החלטה שתומכת בפתרון שתי מדינות ● רוב הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד ההחלטה – ועימם חמישה רפובליקאים ● קריאה מפורשת נגד סיפוח שטחים בגדה ● שתי הצירות הדמוקרטיות המוסלמיות בקונגרס הצביעו נגד ● השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק: לא נוקטים עמדה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועמ"ש על מינוי מ"מ לפרקליט המדינה: "איני מעוניין בעימות עם אוחנה, אך לא אתפשר על עקרונות שלטון החוק"

בדברים שנשא בכנס בחיפה, התייחס אביחי מנדלבליט למחלוקת עם שר המשפטים בנוגע לשאלה מי יהיה מ״מ פרקליט המדינה במקום שי ניצן ● "משקלה של עמדת היועץ המשפטי יהיה רב ומשמעותי"

מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

ההתחממות הגלובלית, הקרחונים הנמסים, חלקו של המגזר העסקי ומחאת הענק ● כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים

מתוך הסרט "רצח כתוב היטב" / צילום: באדיבות פורום פילם

כתוב היטב: כשכבר ברור לנו באיזה סרט אנחנו, הסרט מבצע פנייה חדה

בדיוק כשברור לנו באיזה סרט אנחנו, "רצח כתוב היטב", שגם ככה עשוי מצוין, מתהפך לחלוטין