גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד הפחד: להגן או לא להגן על תיק ההשקעות?

על רקע עליית "מדד הפחד" (VIX) לכותרות, חשוב להבין מה הוא מייצג כשמתייחסים אליו כאפיק השקעה - משום שנגזרים נועדו ביסודם לשמש ככלי הגנה, ולא כהשקעה ■ להלן שתי אסטרטגיות להגנה על התיק בעתות משבר ● ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

רצפת המסחר של הבורסה בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
רצפת המסחר של הבורסה בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

כמות הכותרות על ה-VIX (מדד הפחד) בשבוע האחרון שברה שיאים. בדיקה בגוגל טרנדס מעלה, כי הציטטות "מדד הפחד" ו-"VIX" נמצאות בשיא האזכורים בכל הזמנים, ואף יותר מפי שניים מאשר בשנת 2008 - בישראל ובכל העולם. מלבד הסיפור הפיקנטי של תעודות הסל Short VIX מהימים האחרונים, לא ברור מדוע סטיית התקן הגלומה באופציות לחודש ימים על מדד 500 P&S אמורה לעניין כל כך את התקשורת הכלכלית.

חשוב להדגיש שסטיית התקן הגלומה היא לא סטית התקן (תנודתיות) האמיתית של השוק, אלא רק הערכות לסטיית התקן העתידית של השוק, הנגזרות מתמחור הנובע ממסחר באופציות לטווח קצר.

מדד התנודתיות Volatility Index היה צריך להישאר כנתון פיננסי חשוב מאוד עבור סוחרים לטווח קצר, ואינו אמור לעניין יותר מדי את המשקיעים (יש להבחין בין משקיעים לסוחרים), ובטח לא את העיתונות הכלכלית.

הכינוי של ה-VIX - מדד הפחד - מייצר דרמטיזציה ועניין, למרות שתיאורטית מדד התנודתיות אמור לקפוץ גם אם יש צפי לעליות חדות, ולאו דווקא לירידות. לרוב אמנם ירידה בשווקים מגיעה בחדות ובהפתעה, בעוד שעלייה היא לרוב מתונה יותר, ונפרסת לאורך זמן רב יותר.

חשוב להבין כי יש פער עצום בין מה שמייצג מדד ויקס לבין השקעה (או מכירה בחסר) בו. למעשה, לא ניתן להשקיע באמת ולאורך זמן ב-VIX, וליהנות כשהוא קופץ, כמו שקרה בימים האחרונים. בשונה מהשקעה במניה או בכל נכס פיננסי אמיתי, שבו המשקיע נהנה משווי הנכס לאורך זמן, ה-VIX מייצג נתון וירטואלי שלא ניתן לעקוב אחריו. נניח השקעה במניה שבמשך שנה כמעט לא זזה; שווי ההשקעה במקרה זה יישאר כשהיה. אין הפסד ואין רווח. השקעה ב-VIX לאורך זמן משמעותה קניית אופציות קול ופוט בכסף לטווח של חודש ימים. אם השוק יעלה או יירד בחדות (בדגש על חדות), הסוחר ירוויח כסף, ואם לא, יפסיד את הפרמיה.

יכול להיווצר מצב שבו השוק עולה או יורד לאורך זמן, אך לא בתנודות חדות, והוויקס נשאר זהה (נניח על סטיית תקן של 10%), אך ההשקעה בוויקס יורדת ויורדת, חודש אחר חודש, עקב שחיקת הפרמיה. התטא (שחיקת פרמיית האופציה כתוצאה מקיצור הזמן לפקיעה) שוחקת את הרווח.

מצד שני, מכירה בחסר של מדד זה מייצרת הכנסה שוטפת לאורך זמן, כל עוד השוק לא זז בחדות. מכירת VIX היא מכירת אופציות קול ופוט בכסף לחודש ימים. מכירת אופציות, יודע כל משקיע בנגזרים, היא מכירת סיכון בתמורה לפרמיה. בשוק לא תנודתי, Short VIX מייצר הכנסה קבועה ונהדרת לאורך זמן, וזאת עד שהסיכון מתממש. כשהוא מתממש בחדות, יכולה להימחק תשואה של שנים ביום אחד. האם מדובר ביחס סיכוי-סיכון ראוי? יחליט המשקיע (או המהמר במקרה זה) בעצמו.

אסטרטגיות הגנה

למרות ששימוש בנגזרים כשיטה אינו מומלץ לאורך זמן למשקיע הסביר, אציע שתי אסטרטגיות מוכרות מאוד, שנראה שמעט נשכחו נוכח רצף העליות העקביות (בתנודתיות נמוכה) במדדים המובילים בעולם בשנים האחרונות. אסטרטגיות נועדו לאלה המבינים שהיכולת שלהם לתזמן את השוק שואפת לאפס, ומעוניינים לייצר הגנה מסוימת לתיק ההשקעות שלהם. שתי האסטרטגיות כוללות החזקה בנכס הבסיס (שוק המניות) בתוספת שימוש בנגזרים. * COVERD CALL - אסטרטגיה זו כוללת החזקת נכס הבסיס ומכירת אופציית קול מחוץ לכסף על אותו נכס בסיס. האסטרטגיה הזו מקטינה את התנודתיות ואת ההפסד במקרה שנכס הבסיס יורד, אך קוטמת את הרווח המקסימלי במקרה שנכס הבסיס עולה מעבר למחיר המימוש של האופציה.

האסטרטגיה הזו מתאימה למי שמעריך שנכס הבסיס יעלה, אך בצורה מתונה, ומעוניין להקטין את ההפסד במקרה שיהיו ירידות. כדאי יותר לעשות שימוש ב-coverd call בתקופה שבה סטיות התקן הגלומות גבוהות באופן יחסי, כך שהתמורה ממכירת אופציית הקול תהיה גבוהה יחסית.

אין באסטרטגיה זו סיכון קיצוני במקרה שהשוק פועל הפוך ממה שהמשקיע העריך, אך יחד עם זאת, אם השוק יעלה חזק, יש אובדן רווח.

דוגמה לאסטרטגיה כזו היא החזקת כ-147 אלף שקל בת"א 35 (מדד המעו"ף ב-1,470 נק') ומכירת אופציית קול 1510 בשער 1,300 שקל למארס. 

PROTECTIVE PUT - אסטרטגיה זו כוללת החזקת נכס הבסיס וקניית אופציית PUT מחוץ לכסף על אותו נכס בסיס. האסטרטגיה הזו מקטינה את התנודתיות, ומקטינה את ההפסד במקרה שנכס הבסיס יורד, אך מקטינה גם את הרווח במקרה שנכס זה עולה.

האסטרטגיה הזו מתאימה למי שמעריך שנכס הבסיס יעלה, אך מעוניין לקנות לעצמו הגנה בפני ירידות חדות בשוק. protective put מתאימה בתקופה שבה סטיות התקן הגלומות נמוכות באופן יחסי, ועל כן עלות ההגנה (רכישת הפוט) תהיה זולה.

אין באסטרטגיה זו סיכון קיצוני במקרה שהשוק פועל הפוך ממה שהמשקיע העריך. הרווח העתידי במקרה שנכס הבסיס יעלה, יהיה תמיד נמוך, בגובה עלות ההגנה.

דוגמה לאסטרטגיה כזו היא החזקת כ-147 אלף שקל בת"א 35 (מדד המעוף ב-1,470 נק'), וקניית אופציית פוט 1430 בשער 1,400 שקל למארס.

כפי שניתן לראות, אין ארוחות חינם. שימוש בנגזרים לטובת הגנה עולה לא מעט לאורך זמן, ואיני מציע לעשות בהם שימוש לאורך זמן כהגנה. ההגנה מקנה שקט מסוים במחיר יקר. משקיע שאינו יכול לספוג הפסדים, שלא ייכנס לשוק המניות מלכתחילה.

■ הכותב הוא מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת