אתמול נחשף ב"גלובס" כי החברות בזק בינלאומי ו-yes החלו בשיחות לקראת איחוד פעילויות וסינרגיות. נכון לעכשיו לא מדובר במיזוג בין החברות. בשלב הראשון נראה איחוד פעילויות ופעילות שיווקית משותפת שאמורה לקדם חבילת טריפל שמורכבת משירותי האינטרנט והטלפוניה של בזק בינלאומי והטלוויזיה החדשה של yes - סטינג טי וי. אם החיבור הזה יצליח, אפשר לשער שהוא יוביל בהמשך הדרך למיזוג מלא.
האם מדובר בצעד נכון עבור קבוצת בזק , ובעיקר מבחינתו של היו"ר דוד גרנות שמוביל את המהלך? נתחיל בכך שהאופציה של מיזוג בין החברות כבר עלתה בעבר. בבזק בוחנים איחוד של פעילויות בין חברות בקבוצה במשך שנים. כבר בתקופתו של יעקב גלברד כמנכ"ל בדקה הקבוצה כיצד ניתן להתייעל ולחסוך כסף על ידי איחוד פעילויות ורכש משותף. בעבר הוקם פורום מנכ"לים של החברות הבנות, שהתכנס פעם בחודש כדי לקדם שיתופי-פעולה. הרעיון הזה לא הניב יותר מדי תוצאות בשטח - החברות המשיכו לעבוד באופן עצמאי - אבל נשאר באוויר כל הזמן.
השלב הבא בניסיון למזג או לאחד פעילויות היה כאשר רשות ההגבלים התנגדה למיזוג בין בזק לבין yes. ההפסדים הצבורים ב-yes קרצו לבעלת השליטה ביורוקום, כי את ההפסדים הצבורים בהיקף של מיליארדים ב-yes ניתן לנצל לטובת הכרה בהפסדים במסגרת של מיזוג.
אלא שרשות ההגבלים התנגדה והערימה קשיים על מיזוג בין בזק לבין yes, וכך נולדה האפשרות למזג בין בזק בינלאומי ל-yes. אז לא חשבו בבזק על מיזוג תפעולי או משפטי משום שהוא לא שירת את האינטרס של בעלת השליטה, מלבד האינטרס של ניצול ההפסדים הצבורים ב-yes וחילוצה של יורוקום מהאחזקה ב-yes על ידי מכירת חלקה לבזק במחיר גבוה מאוד.
מיליארדי שקלים לאורך שנים
האם עכשיו, כאשר הסדר המס לא מיושם בגלל חקירת הרשות לניירות ערך ובגלל העובדה שסוכל המיזוג בין בזק ל-yes, בזק מנסה לחלץ את הפסדי yes, דרך מיזוג בין בזק בינלאומי ו-yes? ניתן להעריך שהמחשבה הזאת חלפה בראשו של גרנות. בסופו של יום מדובר במיליארדי שקלים שבזק אמורה ליהנות מהם לאורך שנים.
בחישוב גס, הסדר המס שמוקפא כרגע בגלל חקירת רשות ניירות ערך ובגלל שמשרד התקשורת לא מאשר את ביטול ההפרדה המבנית, אמור להניב לבזק כ-150 מיליון שקל בשנה במשך שמונה שנים. זהו סכום גדול שאמור לסייע לבזק מבחינה תזרימית, אך רוב האנליסטים מעריכים שלצעד כזה לא תהיה השפעה על הרווח הנקי.
השלב הראשון, כאמור, הוא לעבור את המשוכה של איחוד פעילויות ואז לראות מה יקרה עם המכירה של בזק וכניסתו של בעל שליטה חדש. כבר פורסם כאן בעבר שהמשקיעים שמתמודדים על יורוקום ועל בזק, לוקים בעיוורון בכל הקשור ליכולתם להתאים את הרגולציה בישראל לצורכיהם. בקרב אותם משקיעים יש מי שחושב שהכניסה של משקיע חדש תביא למהפכה ביחס הרגולציה לבזק, ומיד ייפרס בפני המשקיע החדש שטיח אדום. משום מה חלקם מעריכים כי ביטול ההפרדה המבנית בבזק הוא עניין של מה בכך ומתייחסים לכך כאל עובדה מוגמרת.
בינתיים נשמעים קולות ממשרד התקשורת, בראשות איוב קרא, שחוששים אפילו לאשר את שיתוף-הפעולה בין בזק בינלאומי ל-yes לשיווק חבילות הטריפל. בשורה התחתונה אין למשרד התקשורת סיבה להתערב בשיווק חבילה כזו מפני שכל רעיון ההפרדה המבנית מתייחס לבזק כחברה האם ולשיתוף-פעולה אסור עם החברות הבנות שלה. ההפרדה לא מתייחסת לחברות בנות, שיכולות לשתף פעולה ללא מגבלה בינן לבין עצמן.
ובכל זאת המשרד חושש שאם בזק בינלאומי תוכל למכור חבילות טריפל, יחד עם הסטינג טי וי של yes, מה שיקרה הוא שבזק תמכור טריפל דה פקטו באמצעות הבנדל ההפוך שהיא מוכרת ישירות ללקוחות. איך זה יעבוד? במסגרת הבנדל ההפוך מותר לבזק לשווק תשתית אינטרנט, פלוס ספק אינטרנט. בזק חייבת לשווק את כל הספקיות באופן שווה כי בגלל ההפרדה המבנית נאסר עליה למכור קישוריות לאינטרנט אלא רק את התשתית. ללקוח שרוצה לקנות אינטרנט מבזק, החברה מציעה לבחור ספק מבין כל רשימת הספקים, באופן שווה.
בפועל מה שקורה הוא שבזק, בגלל התחרות מול מתחרותיה, הפסיקה לשווק את פרטנר וסלקום והיא משווקת רק את בזק בינלאומי. זה מעניק לבזק ולבזק בינלאומי כוח עצום בשוק ומחליש מאוד את שתי חברות הסלולר הוותיקות.
במשרד התקשורת חוששים שאם בזק בינלאומי תמכור חבילת טריפל, מה שיקרה הוא שבכל פעם שבזק תמכור את בזק בינלאומי במסגרת הבנדל ההפוך, היא למעשה תמכור את הטריפל של בזק בינלאומי וכאן העסק כבר מתחיל להיות הרבה יותר מסוכן לתחרות בשוק הטלוויזיה. איך משרד התקשורת יתמודד עם זה? לא ברור עדיין אבל לא נראה שזה כל כך מסובך. אפשר גם למנוע מבזק למכור בכלל בנדל הפוך, או להוציא את בזק בינלאומי מרשימת הספקיות בבנדל ההפוך, ובא לציון גואל.
שטח שנכבש לא יוחזר
לגרנות, כמו לכולנו, יש יתרונות וחסרונות. היתרון שלו בבזק הוא שאין לו רקע בשוק התקשורת. יתרון שני שלו הוא שאת הרגולציה בשוק התקשורת הוא אינו מכיר ואינו מבין בה, אבל הוא מספיק חכם כדי להבין שאין טעם לריב איתה. אולי זו עדות לניסיון שלו במאבקים בבנק ישראל, כאשר ניהל מספר בנקים בארץ. הגישה של גרנות היא לקחת מהרגולציה את מה שהיא מציעה ולעשות את זה מהר, מתוך נקודת הנחה ששטח שנכבש לא יוחזר. זה אומר שאם נותנים לו ללכת לכיוון של שיתופי-פעולה בין החברות בנות, מה שעשוי מאוחר יותר להוביל למיזוג ביניהן, אסור לו לחכות רגע פן תתהפך דעתו של הרגולטור שוב.
גרנות למד את הלקח היטב. הוא ראה איך בעלי השליטה בבזק לא היו מוכנים לקחת הצעה שהייתה על השולחן, למיזוג מיידי עם בזק בינלאומי, בתמורה לדחייה מסוימת במיזוג עם yes ובסוף הפסידו הכול. זו אחת הטעיות הקשות ביותר שבזק עשתה אי-פעם - ההתעקשות לקבל ביטול הפרדה מבנית מלאה במקום לקחת מיד את מה שנותנים.
הסירוב של בזק נבע מחוסר האמון שלה ברגולציה ומהחשש שאם היא תסכים למיזוג עם בזק בינלאומי, המיזוג עם yes יידחה לשנים ארוכות. מי שרוצה להבין מדוע החברה עשתה זאת, צריך להתעמק בחקירות של רשות ניירות ערך. בעלי השליטה חששו לאבד את הקלף היחיד שהיה להם ביד ובסוף הפסידו את כל הקופה.