גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובר לקרב הבא

האפשרות שנתניהו ייחלץ מאישום נראית כמעט כמו מדע בדיוני

רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס
רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס

ראש הממשלה בנימין נתניהו צודק באומרו כי "במשטר דמוקרטי אין מעמד להמלצות של המשטרה". תפקיד המשטרה הוא לחקור ולאסוף ראיות, ואילו התפקיד לומר מהי המשמעות המשפטית של חומרי החקירה והאם ניתן וצריך לנקוט הליכים פליליים על סמך הראיות שנאספו, שמורה לפרקליטות. את סיכומי החקירה של נבחר ציבור, ודאי של ראש ממשלה, אסור להסתיר וחשוב לפרסם מסיבות שונות, אבל חלילה לנו לערבב בין הסמכויות ובין הרשויות.

ולכן, חשוב ומעניין ובדיעבד גם מעציב ומטריד לדעת מה המשטרה חושבת על פרשות נתניהו שחקרה, אבל יהיה הרבה יותר חשוב לדעת מה חושבים פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליט המדינה, שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על המשמעות המשפטית-פלילית של חומרי החקירה. אפשר גם להניח שכתב האישום שיוגש בסופו של יום נגד נתניהו יהיה שונה מאוד ממסמך ההמלצות של המשטרה.

ואחרי שאמרנו כל זה - חצי יממה אחרי שפרסמה המשטרה את מסקנותיה בתיקים 1000 ו-2000, אפשר לומר בביטחון שתסריט שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להיחלץ מכתב אישום פלילי, הוא תסריט כמעט דמיוני.

ידענו וכתבנו פעמים רבות שהמשטרה תמליץ על העמדתו לדין של נתניהו, וגם שהיא תמליץ להעמיד אותו לדין בגין לקיחת שוחד. גם רוב החומרים שנמצאים בהמלצות המשטרה היו מוכרים. ובכל זאת, כשקוראים את סיכום החקירה של המשטרה, אי-אפשר להתעלם מכך שהכמות והעוצמה של הראיות לכאורה לשחיתות חמורה נגד נתניהו הן רבות ומגוונות. כה רבות וכה מגוונות, עד שאפילו אם היועץ המשפטי לממשלה ילך לקראתו של נתניהו ויעניק פרשנות מקלה לראיות שנאספו - נתניהו צפוי לעמוד למשפט פלילי. אין תסריט סביר אחר.

ולכן, אם עד היום נתניהו ועורכי דינו התמקדו בניסיון להביא לסגירת התיק, בתקווה שראש הממשלה יוכל להיחלץ בשלום מאישום פלילי בתיקים 1000 ו-2000 - מהיום הם יוצאים לקרב משפטי אחר: ניסיון להביא לכך שנתניהו לא יועמד לדין בגין שוחד אלא "רק" בגין עבירות חמורות פחות כגון מרמה והפרת אמונים. וכל הזמן הזה צריך לזכור: מעבר לפינה עוד מחכות לנתניהו שתי פרשות שבהן הוא עוד עלול למצוא את עצמו כחשוד בפלילים - תיק הצוללות ותיק בזק.

קו ההגנה המרכזי של נתניהו בתיק 1000 הוא, כידוע, שיחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן היו יחסים חבריים קרובים, ושחוק העונשין לא אוסר על קבלת מתנות מחברים. אבל הראיות והעדויות שאספה המשטרה, כעולה מסיכום החקירה, מוחקות את קו ההגנה הזה כמעט ללא הותיר זכר.

לא בלי סיבה ציינה המשטרה את המספר העגול וה"יפה" כל-כך "מיליון שקל" כשווי הטובין שקיבל לכאורה נתניהו ממילצ'ן (750 אלף שקל) וג'יימס פאקר (250 אלף שקל). הסכום ה"יפה" הזה ממחיש לכל הדיוט כי לא מדובר במערכת יחסים מקובלת או נורמלית בין חברים, ומדגים עד כמה קיצוני המקרה, ובאיזה היקף חריג מדובר. אפשר אולי להאמין לאדם שקיבל מאדם אחר 2-3 קופסאות סיגרים במספר מקרים, שמדובר במתנה. קשה עד בלתי אפשרי לקבל שמוצרי יוקרה וטובות הנאה בשווי מיליון שקל הן בבחינת מתנות בין חברים.

אחד ממקורביו של נתניהו אמר לנו היום (ד') כי "לטעון שראש הממשלה קיבל שוחד במיליון שקל באמצעות סיגרים ושמפניות ממילצ'ן, זה כמו להגיד לאדם ששותה כוס מים אחת ביום במשך 9 שנים אחראי להתייבשות הכנרת. המשטרה מתעלמת מכך שהקשר בין מילצ'ן נמשך שנים רבות". אבל אותו מקורב לנתניהו התעלם מכך שכדי שאדם בודד יביא להתייבשות הכנרת תוך 9 שנים (הזמן שבו הועברו הטובין לנתניהו), עליו לשתות 10 חביות או יותר של מים ביום. ובמלים אחרות - מיליון שקל ב-9 שנים זה המון כסף ולא עניין פעוט.

באשר לתמורה שנתן לכאורה נתניהו למילצ'ן - בניגוד למה שרבים חושבים, כדי להרשיע עובד ציבור כנתניהו בלקיחת שוחד אין צורך להוכיח כי הוא נתן תמורה בעבור מה שקיבל. עבירת השוחד היא התנהגותית ולא תוצאתית. לצורך הרשעה בשוחד, מספיק שעובד הציבור ידע שהוא מקבל את ה"מתת" (מכסף ועד סיגרים ושמפניות) בעד (בשל) היותו עובד ציבור, ושהמתת לא היה ניתן לו אם הוא לא היה ממלא את התפקיד הציבורי. אבל כאשר ישנה תמורה למתת, מדובר באינדיקציה מאוד משמעותית לכך שמערכת היחסים הייתה של שוחד.

במקרה של נתניהו, סיכום החקירה מציג ראיות ללכאורה 5 מקרים (או אינדיקציות) נפרדים ושונים, שאם יוכח קיומו של אפילו אחד מהם, הדבר יצביע על כך שמדובר בשוחד. אם הפרקליטות תשתכנע שבזכות היחסים המיוחדים עם מילצ'ן פעל נתניהו לקידום "חוק מילצ'ן" שמאריך מתן פטור ממס לתושב חוזר, דיינו מבחינתה להאשימו בשוחד; אם "חוק מילצן" ירד, אך הפרקליטות תקבל שנתניהו סייע למילצ'ן בהסדרת הויזה שלו לארה"ב בתמורה לטובין שקיבל, דיינו מבחינת הפרקליטות להאשימו בשוחד; אם סיפור הויזה ירד, אך יתברר שאכן פעל נתניהו לקדם את כניסתו של מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2, דיינו להאשים את ראש הממשלה בשוחד. דברים דומים ניתן לומר על קידום נתניהו את "מיזם טאטא" המסחרי לטובת מילצ'ן, או על התערבותו בענייני ערוץ 10. נתניהו אולי יצליח לשכנע שבחלק מחמשת המקרים הללו המעורבות שלו לא הייתה קשורה ישירות למילצ'ן, אבל לא סביר שהוא יוכל לנתק את הקשר הסיבתי בין הדברים בכל חמשת המקרים.

בראיון שנתן לפני כמה חודשים ל"עובדה", דיבר פרקליטו של נתניהו, עו"ד יעקב וינרוט, בביקורת מסוימת על אורחות חייהם של ראש הממשלה ורעייתו, שרה נתניהו, שגם אותה הוא מייצג. כך, למשל, פרקליט הצמרת אמר כי "ביבי מעריץ ממון כהשקפת עולם. אני מכיר את החולשה לבעלי הון". מדוח סיכום החקירה של המשטרה מתברר כי לא רק לנתניהו יש חולשה לבעלי הון, גם לבעלי הון יש חולשה אליו.

תיק 2000, שבמסגרתו המשטרה ממליצה להעמיד לדין את נתניהו ואת איל ההון, מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בגין קבלת ומתן שוחד בהתאמה, הוא מורכב ומסובך יותר מבחינה משפטית מאשר תיק 1000, והשחיתות שעולה ממנו היא לפחות לכאורה בוטה וחמורה ומגעילה פחות מזו העולה מתיק 1000. הסיבה לכך היא שפוליטיקאים בכירים נפגשים כדבר שבשגרה עם אנשי תקשורת בכירים, וגם בגלל שלכאורה עסקו נתניהו ומוזס בעיקר בהליך חקיקה שגם לא יצא לפועל.

אבל כשצוללים לראיות ולפרטים העולים מסיכומי המשטרה, מערכת היחסים שבין נתניהו למוזס נראית חמורה לא פחות מאשר זו שהתנהלה בין נתניהו למילצ'ן ופאקר. כך למשל, נתניהו פעל לתווך בין בעלי הון ששקלו להשקיע ב"ידיעות אחרונות" לבין מוזס, בעת שנתניהו שימש כשר התקשורת. וחשוב מכך - נתניהו ממשיך לטעון במרץ כי העובדה שהוביל בסופו של דבר את ההתנגדות לחוק לצמצום השפעתו של "ישראל היום", המתחרה ל"ידיעות אחרונות", מנקה אותו מחשד. אבל גם כאן חשוב להזכיר כי אין חשיבות משפטית לשאלה האם הדיל המושחת בין נתניהו למוזס יצא לפועל או לא. מספיק שהשניים התכוונו להוציא אותו לפועל כדי להרשיע אותם בשוחד.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון