תשתית ראייתית לשוחד והפרת אמונים נגד נתניהו בשני התיקים

המלצות המשטרה בתיק 1000 מעידות על קבלת שוחד בהיקף המגיע למיליון שקל ■ יאיר לפיד, עד מפתח בפרשה, יעיד כי נתניהו קידם חוק לבקשת מילצ'ן ■ המלצה להעמיד לדין גם את מילצ'ן ומוזס ■ בעניין כבל: הקצוות עוד פתוחים ■ הודעת המשטרה המלאה מצורפת

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, הארץ
בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, הארץ

משטרת ישראל, בראשות המפכ"ל רוני אלשיך, הודיעה הערב (ג') כי יש תשתית ראייתית להעמדה לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שוחד והפרת אמונים בשני התיקים בהם הוא חשוד: 1000 ו-2000.

פרט חדש ומטלטל שלא היה ידוע עד כה הוא שעל-פי המשטרה ראש הממשלה פעל לחוקק חוק עבור איש העסקים ארנון מילצ'ן. הערב נחשף כי עד המפתח בפרשה הוא שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. על-פי המשטרה, מדובר בחוק לפיו תינתן הרחבה למעמד המיוחד לתושב חוזר, מה שיעניק בעיקר פטור ממס לאנשים דוגמת מילצ'ן. הצעת החוק הזו הובאה לדיון, על-פי המשטרה, רק לבקשת מילצ'ן. לפיד, שהיה שר האוצר באותה התקופה, נחשב לעד מפתח בפרשה. לפיד לא הסכים להעביר את חוק מילצ'ן, ולפי עדותו, "נתניהו אמר לי שצריך להעביר את החוק הזה".

לפי החשד בתיק "1000", איש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לראש הממשלה נתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בסך-הכול מדובר, על-פי המשטרה, ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2006-2017. המשטרה ממליצה להעמיד לדין גם את מילצ'ן על מתן שוחד. בנוסף, נטען כי איש העסקים ג'יימס פאקר העניק לנתניהו הטבות דומות בהיקף של 250 אלף שקל.

המלצות המשטרה בתיק 1000 מעידות על קבלת שוחד בהיקף המגיע לכמיליון שקל, על בסיס קבלת טובין של סיגרים, שמפניות ותכשיטים. על-פי המשטרה, נתניהו פעל עבור מילצ'ן בשורה של נושאים נוספים הנוגעים לשוק התקשורת, פעל כדי לסייע לו לקדם השקעה בערוץ 2 וניסה לסייע לו לקדם מיזם מסחרי בהשתתפות קונצרן טאטא ההודי.

דוברות המשטרה מסרה הערב כי ההערכה של שוחד בכמיליון שקל כוללת בתוכה רק את אותן המתנות שניתן לכמתן לכסף "ממשי וברור" - אך הם מודעים לכך שנתניהו קיבל מתנות נוספות שהן שוות-ערך לכסף (כגון שימוש בנכסים וכדומה). בנוסף, דוברות המשטרה מסרה כי נותני המתנות לנתניהו הם לא רק פאקר ומילצ'ן - אך אפשרויות אלה לא הבשילו למשהו סדרתי. 

כמו כן ממליצה המשטרה כאמור על אישום בשוחד גם בתיק "2000". בתיק ז,ה על-פי החשד, מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ונתניהו תיאמו מהלכים שנועדו לקדם את האינטרסים שלהם לפני הבחירות האחרונות לכנסת. לפי המשטרה, מוזס הבטיח לנתניהו סיקור אוהד, ובתמורה קידם ראש הממשלה מהלך חקיקתי שנועד להחליש את כוחו של העיתון "ישראל היום". גם מוזס, על-פי המשטרה, אמור לעמוד לדין על מתן שוחד. בסך-הכול נאספו בתיק 180 הודעות שנגבו מ-80 עדים. 6 מעורבים נחקרו במדינות זרות. 

ההחלטה הסופית אם להעמיד את נתניהו לדין מסורה בידי היועץ המשפטי לממשל, ד"ר אביחי מנדלבליט, והיא תתקבל רק לאחר העמקה בחומר הראיות ובסיומו של הליך שימוע.

בנוסף הודיעה המשטרה כי בנוגע לח"כ איתן כבל יש עדיין קצוות פתוחים, ועדיין אין החלטה משטרתית אם יש או אין תשתית ראייתית להעמידו לדין.

ההודעה הרשמית והמלאה של המשטרה:

במשטרת ישראל נסתיימה חקירת הפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000".

"תיק 1000" עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ואיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, אשר העניקו לו במהלך השנים, טובות הנאה מסוגים שונים.

"תיק 2000" עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות" ובעל השליטה בעיתון, מר ארנון (נוני) מוזס, בכל הנוגע למערכת יחסים ביניהם סביב בלימת התעצמותו של עיתון "ישראל היום" באמצעות חקיקה ודרכים אחרות.

במחצית הראשונה של שנת 2016 התקבלו חומרים ממגוון גורמים ומקורות שהעלו חשדות למרמה והפרת אמונים וקבלת טובות הנאה מצד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. אישור היועץ המשפטי לממשלה להתחיל בתהליך בדיקה ניתן ביולי 2016. בהמשך ולאחר שהונחה תשתית מספקת אשר הצדיקה פתיחה בחקירה פלילית, אישר היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2016 לפתוח בחקירה בעניינים שפורטו לעיל.

החשדות חייבו חקירה מורכבת ומאומצת, שבוצעה על-ידי צוות החקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, בליווי הדוק של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התיקים מכילים כ-180 הודעות שנגבו מ 80 עדים; כמו כן, 6 מעורבים נחקרו במסגרת בקשות לעזרה משפטית שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל). חלק מחיקורי דין אלה התמשכו זמן רב בגין קשיים שונים שעלו לממשם מסיבות שאינן תלויות במדינת ישראל.

פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על-ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה.

תיק 1000- מתת ותמורה

תיק 1000 עוסק במתת שקיבל ראש הממשלה ובתמורה שניתנה כגומלין.

חקירת תיק 1000 החלה בנושא קבלת הטובין על-ידי ראש הממשלה, כאשר בשלב הראשון טרם זוהו חשדות לאינטרסים משמעותיים של אנשי עסקים אלה וחשד לתמורה שקיבלו.

עם התקדמות החקירה ומשזוהתה סדרת חשדות לגבי התמורה שניתנה בגין הטובין, הפכה החקירה בהדרגתיות למורכבת ונרחבת הרבה יותר וחייבה חקירת שורה ארוכה של עדים, כולל בעת האחרונה. חקירות אלה, שכללו בין היתר גם חקירות של עדים רבים, חיקורי דין בחו"ל ועוד, הניבו ערך ראייתי רב בטיבו ובעוצמתו הכל במטרה להגיע לחקר האמת ולחשוף את המוטיבציות והאינטרסים השונים שסופקו בגין מתן הטובין.

על-פי ממצאי החקירה, במשך כעשור, החל משנת 2007 ועד לשנת 2016, ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ובני ביתו, קיבלו טובין- סיגרים, שמפניות ותכשיטים משני אנשי העסקים, או על-ידי מי מטעמם, בסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים.

שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על-פי החשד מצטבר לסכום של כ- 1,000,000 ₪ על-פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ- 750,000 ₪ ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו למר נתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ- 250,000 ₪. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה.

עם היבחרו של מר נתניהו לראשות הממשלה בשנת 2009, עלו היקף ותדירות העברת הטובין באופן משמעותי.

מן החקירה עלה כי הטובין הוענקו לראש הממשלה, על רקע תפקידו כראש הממשלה וכשר התקשורת בתקופה הרלוונטית, ובתמורה לפעילות שלו, במישרין או בעקיפין, לקידום עניינים שונים אשר באו להיטיב עם מר מילצ'ן בעסקיו, במצבו הכלכלי, במעמדו או בשימור המוניטין שלו.

כמו כן, ממצאי החקירה העלו כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה למר מילצ'ן היתה מערכת יחסים שוחדית העולה לכדי עבירה פלילית ולא מערכת יחסים תמימה בין חברים. למותר לציין כי מערכת יחסים במסגרתה עובד ציבור או נבחר ציבור מקבל טובות הנאה ממאן דהוא (גם אם הוא חבר), ובמקביל משתמש בסמכויותיו, כוחו והשפעתו על-מנת לקדם את ענייניו של אותו אדם, אסורה על-פי חוק.

להלן עיקרי החשדות שנחקרו:

■ "חוק מילצ'ן" - על-פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. על-פי החשד, ראש הממשלה פנה בענין לגורמי משרד האוצר, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית.

■ ויזה לארה"ב - על-פי החשד ראש הממשלה פעל על-מנת לסייע למילצ'ן בהסדרת הויזה שלו לארה"ב לאחר שהתגלה קושי בהארכת הויזה. זהו נושא בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מילצ'ן. על-פי החשד ראש הממשלה יזם פנייה בנושא לגורמי ממשל אמריקאים ובכללם מזכיר המדינה האמריקאי ושגריר ארה"ב בישראל דאז.

■ "רשת-קשת "- על-פי החשד ראש הממשלה פעל על-מנת לקדם את כניסתו של מר מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 "המאוחד", השקעה שמילצ'ן חפץ בה כלכלית. על-פי החשד ראש הממשלה פעל בנושא אל מול גורמי משרד התקשורת בעודו מכהן כשר התקשורת.

■ "מיזם טאטא" - על-פי החשד, פעל ראש הממשלה לטובת מיזם מסחרי שמילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות שלו עם איש עסקים הודי (טאטא). על-פי החשד ראש הממשלה פעל וניסה לקדם את הנושא לבקשת מילצ'ן אל מול גורמים במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, אשר הביעו את התנגדותם לקידום הפרויקט..

■ "ערוץ 10" - על-פי החשד, פעל ראש הממשלה בניגוד לחוק כאשר עסק במסגרת תפקידו בענייני ערוץ 10 על אף שהיה מודע לכך כי מר מילצ'ן חברו, הוא בעל מניות בערוץ.

סיכום תיק 1000- מתת ותמורה:

עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר.כנגד מר מילצ'ן עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של מתן שוחד.

תיק 2000:

תיק 2000 עוסק בחשדות ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לבין מר ארנון (נוני) מוזס. החקירה התמקדה בממשק נקודתי בין השניים בתקופת טרום הבחירות כפי שיובא להלן.

על-פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009 ומאז במהלך השנים, קיימו מר נתניהו ומר מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מר מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למר מוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".

עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור.

החקירה התבססה על שתי הקלטות שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי במכשיר הסלולארי הנייד של ארי הרו במעון ראש הממשלה בירושלים. ההקלטות מתעדות מפגשים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו למו"ל ידיעות תקשורת, מר נוני מוזס. מתוכן הדברים שהוקלטו עולים חשדות שבהם התמקדה חקירה זו.

על-פי החשדות (כפי שעלו מן ההקלטות) ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות" עסרו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים:

■ תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום".

■ צמצום תפוצת "ישראל היום".

■ ביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום".

■ בנוסף על הפעולות הנ"ל פעל ראש הממשלה לתווך בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבין בעלי הון, לרכישת "ידיעות אחרונות", זאת בעודו מכהן כשר התקשורת.

סיכום תיק 2000:

כאמור, עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים.

נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", מר ארנון (נוני) מוזס, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד.