גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקשי מקלט ברשות ההגירה והאוכלוסין / צילום: איל יצהר

לאחר כמה שנים של ניסיונות לעודד את אוכלוסיית מבקשי המקלט האפריקאים לעזוב את הארץ, החלה הממשלה בחודשים האחרונים לקדם גירוש מבקשי המקלט ממדינות אריתריאה וסודן. השלב הראשון יחל באפריל הקרוב, אז יחלו בהדרגה לפקוע אישורי השהייה הזמניים של מבקשי המקלט וחלקם יגורש לרואנדה. בשלב זה יגורשו רק גברים בלי ילדים, שאין להם בקשות מקלט פתוחות שהוגשו עד סוף 2017.

מבצע הגירוש עשוי לעלות לקופת המדינה כ-150-200 מיליון דולר, אם לוקחים בחשבון את העלויות של מענק למדינה הקולטת (רואנדה), עלות הטסת המגורשים, והכסף שיקבל כל מגורש (סכום של 3,500 דולר שיירד בהדרגה).

מנגד, נראה כי הגירוש גם יחסוך למדינה סכומי כסף רבים שבעקיפין יממנו את הגירוש - אם באופן מכוון, ואם בשל ביורוקרטיה שמערימה קשיים על מבקשי המקלט בניסיונם לקבל את הכסף שמגיע להם.

לטענת עמותת "קו לעובד", שמסייעת למבקשי מקלט, האנשים שיגורשו יתקשו למצות את זכויותיהם הכספיות המגיעות להם לאחר הגירוש, אך המדינה מקשה עליהם לעשות זאת קודם לכן. במכתב ששלחו באחרונה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, ולמשנה ליועמ"ש דינה זילבר, פירטו בעמותה שלושה תחומים כאלו: החזרי מס לעובדים, זכויות מהביטוח הלאומי וכסף שמופקד בקרן הפיקדון ברשות האוכלוסין וההגירה. "המדינה עומדת להתעשר שלא כדין עקב המחדלים השונים המונעים ממבקשי המקלט לקבל את הכסף המגיע להם", נכתב במכתב.

לפי הערכות קו לעובד, ברשות המסים נמצאים מאות מיליוני שקלים השייכים למבקשי מקלט, שזכאים להחזר על מסים ששילמו בין השנים 2012 ל-2014. ההחזרים הללו הם תוצאה של פרשנות שגויה של רשות המסים לגבי מעמדם של מבקשי המקלט. למרות שמרכז חייהם היה בישראל, רשות המסים לא התייחסה אליהם כתושבים ישראליים ולכן לא נתנה להם נקודות זיכוי מס, והם שילמו מסים מהשקל הראשון שהרוויחו. במהלך 2017, בעקבות עתירה לבג"ץ, חזרה בה רשות המסים ממדיניות זו, אך רק עד סוף 2014, אז נכנסו לתוקף תקנות חדשות. "למיטב ידיעתנו, הצהרה זו לא הביאה עד כה ולו להחזר מס אחד לעובדים", כתבו בקו לעובד.

לפי נתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה, אוכלוסיית מבקשי המקלט (או לפי הרשות, "מסתננים") מונה כ-38 אלף איש, לא כולל כ-4,000 ילדים. מתוכם, 34 אלף איש הם מאריתריאה וסודן. בשנים האחרונות נבלמה הכניסה לישראל דרך מצרים, וכן יצאו מהארץ רבים מהם. בשיאה מנתה האוכלוסייה 64 אלף איש.

קשה להעריך מה היקף החזרי המס שעל רשות המסים להחזיר, בכמה עובדים מדובר, וכמה מהם עדיין נמצאים בישראל. לפי נתונים שהציגה המדינה בתגובה לעתירה אחרת הנוגעת למבקשי המקלט, מרביתם משתכרים בין 5,000 ל-9,000 שקל, ושכרם הממוצע עומד על 6,630 שקל (הנתונים נגעו ל-3,100 עובדים). בסכומים הללו נקודת זיכוי במס שקולה לכ-2,600 שקל בשנה לעובד, וקרוב ל-8,000 שקל לשלוש שנים (2012-2014, על השנים שלפני כן חלה התיישנות). אם נעריך כי מספר העובדים הרלוונטיים הוא 20-25 אלף, נגיע לסכום של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.

בקו לעובד ציינו שני מכשולים עיקריים בדרך של העובדים האלו לקבל החזרי מס: הם נדרשים להציג אשרת שהייה למועד השומה, כלומר ל-2012-2014. אלא שבכל רבעון, בעת קבלת אשרה חדשה נלקחת האשרה הישנה, ונטל ההוכחה על אישור השהייה הקודם מוטל על מבקש החזרי המס; מערכת המחשוב של רשות המסים אינה מאפשרת לזהות עובדים שאינם ישראלים ולהצליב בין היקף עבודתם למספר הדרכון/אישור השהייה שלהם, וכן לנתונים שמגיעים מהמעסיקים. כך למשל עובדים צריכים להוכיח שלא עבדו קודם אצל מעסיקים אחרים, למרות שאין להם דרך לעשות זאת. מנגד, בקו לעובד טוענים כי רשות המסים ידעה לשלוח לאלפי מעסיקים הודעות על חובות הנובעים מאי תשלום היטל העסקת עובדים זרים. טענה נוספת בקו לעובד היא שברשות המסים אין אפשרות להעברת החזרי מס לחו"ל, כך שהמגורשים לא יוכלו לקבל את הכסף לאחר הגירוש.

איפה כספי הפיקדון?

המדינה מתייחסת למבקשי המקלט כמהגרי עבודה, ולכן חלק מהותי מהמדיניות שלה מבוסס על תמריצים כלכליים. כעת מעוניינת המדינה לעודד מבקשי מקלט שלא להתנגד לגירוש, וקבעה שהסכום שייקבלו - 3,500 דולר - יירד בהדרגה, לצד הפחתה בסכום שהם יקבלו כחלק מהפיקדון שלהם.

הפיקדון הוא סכום כסף שחויבו העובדים להפריש מהמשכורת שלהם כתחליף לחיסכון לפנסיה, החל מאפריל 2017. הם חויבו להפריש 20% ממשכורתם כשאת הסכום המצטבר יקבלו רק בצאתם מישראל. המעסיקים חויבו להפריש לקרן 16% נוספים, אך נקבע כי ניתן יהיה לחלט חלק מהסכום אם לא יעזבו את הארץ במועד שייקבע להם.

בקו לעובד מתריעים כי בקרן מופקדים מדי חודש מיליוני שקלים, אך "החזקת הכספים וניהולם לוקה בכשלים חמורים. מדובר בכשלים אשר מקשים ואף מסכלים את יכולתם של עובדים מבקשי מקלט היוצאים מישראל לקבלם לידיהם". לטענת העמותה, משכרם של העובדים נוכו כספים אשר הרשות לא פיקחה על העברתם לקרן הפקדונות. אינדיקציה לכך רואה העמותה בכך שהמדינה סיפקה נתונים רק על כ-3,100 עובדים שהופרשו להם כספים לקרן, מתוך כ-30 אלף עובדים מבקשי מקלט. בעמותה ציינו גם כי שולמו כספים לביטוח לאומי בגין העסקתם, אך בכלל לא ברור האם ואיך יקבלו כספים להם הם זכאים, למשל בגין נכות בעבודה.

תגובת רשות המסים: "הרשות תפרסם בימים הקרובים הנחיות מקלות לטיפול בהחזרים, תוך התייחסות מיוחדת למאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית המסתננים".