גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה שחזרה אל הטנגו: נקודת מפנה לכלכלה הארגנטינאית?

לצד שיפור האקלים העסקי בארגנטינה, ההשקעות במדינה צפויות להניע קדימה את הצמיחה גם בשנתיים הבאות

הנשיא מאוריציו מאקרי בקרנבל בארגנטינה  / צילום: רויטרס
הנשיא מאוריציו מאקרי בקרנבל בארגנטינה / צילום: רויטרס

לאחר שנים רבות של קטסטרופות, שכללו, בין השאר, משברים כלכליים, גירעונות גבוהים, ובריחה של משקיעים זרים, הכלכלה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית הגיעה לנקודת פיתול, שממנה התחילה לעלות על מסלול צמיחה בריא, ובעיקר בר-קיימא, לשנים הבאות.

רוחות השינוי מכיוון ארגנטינה התחילו לנשוב לפני מעט יותר משנתיים, בסוף 2015, עם הדחתה של הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ובחירתו של מאוריציו מאקרי, נציג מפלגת האופוזיציה השמרנית, לנשיא המדינה. עם כניסתו לתפקיד התחיל מאקרי לפעול לטובת השגתן של שלוש מטרות עיקריות: השבת האמינות, הגברת השקיפות וקידום של הכלכלה הארגנטינית אל עבר כלכלת שוק.

בצד האמינות חתרה הממשלה, בין השאר, להסדר חובות עם הנושים באופן שהביא לסיום הפרשה שגררו הממשלות, שכיהנו מאז פשיטת הרגל שחוותה המדינה בתחילת המילניום, אשר הדירה את המדינה מהגופים הבינלאומיים השונים. בצד השקיפות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הארגנטינית, שהואשמה בזיוף נתוניה הכלכליים לאורך השנים, פורקה ונבנתה מחדש, לצורך פרסום נתונים כלכליים אמינים יותר. ובצד הפיסקאלי, התחיל מאקרי לנקוט פעולות רבות ומגוונות, ובראשן ביטול התערבות המדינה בשער החליפין, רפורמה בקרנות הפנסיה, הורדת מכסים, הפחתת מע"מ, וקביעת יעדים פיסקאליים (גירעון, צמיחה וכדומה) ומוניטריים (יעד יציבות מחירים), בדומה לשאר העולם המפותח.

שיפור בהשקעות ועלייה ביצוא

באופן לא מפתיע, פעולות הממשלה בראשות מאקרי גבו מחיר כבד כבר בשנת 2016, בעיקר בעקבות שחרור שער הפסו, כך שייקבע על פי כוחות השוק - מה שהביא באופן די טבעי לפיחות החד של המטבע הארגנטיני אל מול הדולר, ומכאן לזינוק באינפלציה אל עבר טריטוריה דו-ספרתית ומהגבוהות בעולם. למעשה, השילוב של השפעת ההתערבות הממשלתית והירידה בביקוש ליצוא הארגנטיני מצד שותפת הסחר הראשית והאויבת מספר אחת בכדורגל העולמי, ברזיל, הביאו את התוצר הארגנטיני בשנת 2016 להתכווץ בקצת יותר מ-2%.

עם זאת, המיתון שחוותה ארגנטינה בשנת 2016 היה הכרחי לצורך הבראת הכלכלה. לשנת 2017 נכנסה ארגנטינה במצב רוח חיובי, הודות לכך שלאחר שנים של בידוד בינלאומי היא קיבלה על עצמה תפקידי מנהיגות בינלאומיים. השנה, אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, היא גם עומדת ליטול את נשיאות פורום ה-G20, הכולל את 20 הכלכלות הגדולות בעולם.

כל זה בא לידי ביטוי בשיפור בהשקעות ועלייה ביצוא, הודות לסביבה הכלכלית העולמית החזקה - מה שהביא את הצמיחה ברבעון השלישי (הנתון העדכני האחרון) של 2017 ליותר מ-4% בחישוב שנתי. גם הקצב השנתי של האינפלציה נחתך עד לסוף הרבעון השני של 2017, ביותר משליש ביחס לשיא שנקבע ביולי 2016. עם זאת, האינפלציה עדיין גבוהה מאוד באופן יחסי.

השינוי השנתי באינפלציה

מגזר הפיננסים התרחב ב-2017

אז לאן ממשיכה ארגנטינה מכאן? כאמור, הצמיחה ברבעון השלישי עלתה לרמתה הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים. בניגוד למחזורי צמיחה קודמים, ההתרחבות הנוכחית זורעת אופטימיות בכל מה שקשור לעתיד המשק הארגנטיני, מכיוון שהיא הושגה בעיקר בזכות רמת ההשקעות - משתנה שקשה היה למצוא במחזורי הצמיחה הקודמים של המשק, ומה שעשוי להעיד על מהפך ביחסם של המשקיעים הזרים בכל מה שקשור לפוטנציאל הצמיחה והיציבות של ארגנטינה.

היבט נוסף המעיד על תחילתה של עלייה על מסלול צמיחה בר-קיימא, הוא שהצמיחה לצד העלייה בשיעורי התעסוקה הקיפה כמעט את כל מגזרי הכלכלה. למעשה, סקטור מרכזי שהתרחב מעל ל-5% בחישוב שנתי הוא החקלאות, שאחראי לכ-10% מהתמ"ג ונתמך בשנה האחרונה בעיקר מהנורמליזציה של שוק המט"ח וההפחתה ההדרגתית של החובות. סקטור הפיננסים בלט גם כן במהלך השנה החולפת, כשהתרחב עד לרבעון השלישי של 2017 בכ-4%, הודות לירידה המשמעותית בשיעורי האינפלציה, שאפשרה להגדיל את היצע האשראי הן לצריכה הפרטית והן להשקעות.

עם זאת, הבעיה העיקרית של ארגנטינה הייתה ונותרה האינפלציה הגבוהה, שמאפיינת את המדינה זה שנים ושמאבק בה הוא תנאי הכרחי להתייצבות הצריכה הפרטית והגדלת ההשקעות. כתוצאה מכך, הבנק המרכזי הארגנטיני שם לו למטרה ראשית את יעד יציבות המחירים, כך שעד לשנת 2019 המטרה היא להגיע לאינפלציה חד-ספרתית בטווח שבין 5%-7.5%. על פניו נראה שהבנק המרכזי מצליח להציג תוצאה חיובית, במובן זה שהאינפלציה החודשית הממוצעת ברבעון השלישי של 2017 עמדה על 1.7%, ובכך הגיעה אל רמתה הנמוכה ביותר מאז מאי 2011.

גם הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון מאותתות כי ההאטה באינפלציה צפויה להימשך ולהגיע קרוב לטריטוריה חד-ספרתית בשנת 2019, בדומה ליעד של הבנק המרכזי. כל אלה מביאים לכך שהשנים 2017-2018 יהיו השנים הראשונות מאז 2003-2004 שהמשק הארגנטיני יזכה לחוות את השילוב של האטה משמעותית באינפלציה לצד המשך התרחבות התוצר.

במבט קדימה, לצד שיפור האקלים העסקי במדינה, סעיף ההשקעות צפוי להניע קדימה את הצמיחה גם בשנים 2018 ו-2019. עם זאת, חשוב להדגיש שתחת ההנחה שהממשלה המקומית תמשיך ליישם רפורמות שיסייעו למימוש הפוטנציאל של ארגנטינה, הסיכון העיקרי, שעשוי להוות רוח נגדית לתנופה שאחזה במשק, הוא רכיב היצוא, שיעדיו העיקריים הם ברזיל וסין. לכן, עיכוב בהתאוששות של הכלכלה הברזילאית לצד המשך הנתונים השוטפים, המעידים על האטה בכלכלה הסינית, עלולים לפגוע בביקוש ליצוא הארגנטיני ולהכביד על הצמיחה במדינה.

על פי ההערכות לשנת הקרובה, הגירעון הממשלתי צפוי להמשיך ולרדת, האינפלציה צפויה להמשיך ולהתקרב אל עבר יעד יציבות המחירים שנקבע לשנה זו, והצמיחה, שנה שנייה ברציפות, עשויה להאיץ לרמה של 3.2%.

לסיכום, נראה כי לאורך השנים יש מתאם גבוה בין ביצועי הכלכלה הארגנטינית להישגי נבחרת הכדורגל הלאומית בטורנירים הבינלאומיים. האם שינוי הכיוון בכלכלה, כפי שחווה ארגנטינה, מבשר כי בקיץ הקרוב יזכה כוכב הכדורגל הארגנטיני ליאו מסי להניף את גביע העולם? ימים יגידו.

סחורה מומלצת: סויה

צמיחה גרעינית

בדרך כלל אנו נוהגים להתמקד בחברה ציבורית באזור הגיאוגרפי שאותו אנו בוחרים לסקר. הפעם, חרגנו קצת ממנהגנו והחלטנו לדבר על סחורות חקלאיות. לסחורות ניתן להיחשף בתיק ההשקעות באמצעות רכישת חוזים עתידיים, שנסחרים בכמה בורסות בעולם, והעיקרית שבהן היא בורסת הסחורות של שיקגו.

מכיוון שהחקלאות מהווה כ-10% מהכלכלה הארגנטינית, בחרנו לדבר על אחד הגידולים החקלאיים המרכזיים של הכלכלה, הסויה.

ארגנטינה אחראית לכ-18% מייצור הסויה בעולם, כש-85%-90% מתפוקת הסויה העולמית משמשת לכוספא (מקור עיקרי לחלבון בהאבסת בהמות). בשנים האחרונות סבלו גידולי הגרעינים, ובראשם הסויה, החיטה והתירס, מירידות מחירים חדות, בעיקר נוכח גידול במלאים. זאת, על רקע ירידה בביקושים, כאשר צד ההיצע לא הותאם לסביבה החדשה בהובלת סובסידיות ממשלתיות הניתנות ביבשת אמריקה הדרומית לחקלאים. התוצאה הישירה היא עלייה ביחס Stock/Use (עלייה ביחס מלאי לשימושים), שמובילה באופן טבעי לירידה במחירים.

ירידה במחירי הגרעינים (בעיקר בתירס, בחיטה ובסויה) נמשכת כבר כמה שנים, כשאת הירידות המתונות ביותר דווקא רשם גידול הסויה, ונראה כי מתחילת השנה מחירי הסויה בארגנטינה מתחילים להתאושש. הסיבה המרכזית לעלייה היא תנאי מזג האוויר שעשויים להוביל לירידה ביבולי הסויה בשנה הקרובה, שיכולה להסתכם בשיעור דו-ספרתי. צפי זה לירידה ביבולים הוביל לעלייה של כ-37% בהיקף ההשקעות מצד קרנות גידור בחוזים הארוכים על הסויה, על פי דיווח שהתפרסם באחרונה בסוכנויות הידיעות. עלייה זו בהיקף רכישת החוזים העתידיים היא הגבוהה ביותר שנרשמה בשנה האחרונה.

השינוי בהיקף ההשקעה בחוזים העתידיים הוא סממן חיובי. עם זאת, יש להביא בחשבון כי פוזיציות מסוג זה נפתחות לרוב לטווח קצר, ויש בהן לא מעט ספקולציה, ולכן רמת הסיכון היא גם בהתאם.

נוסיף גם כי כרגע מדובר במגמה חיובית שמאפיינת את הטווח הקצר, אבל לא בהכרח מדובר בשינוי מגמות ארוכות טווח של השוק. אלה עדיין לא מציירות תמונה חיובית במיוחד, ולראיה גם רמות המחירים. החדשות האחרונות הובילו לעלייה של כ-7% מתחילת השנה. למרות העליות מתחילת השנה, בפרספקטיבה של 12 חודשים וגם של העשור האחרון, רמות המחירים נמצאות עדיין בטווח הנמוך.

אמנם זה מייצר מצד אחד פוטנציאל, אבל מצד שני, כדי שהמגמה החיובית תימשך, צריך משב רוח אופטימי גם בהמשך.

■ הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע. 

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות