ח"כ רחל עזריה. רגולציה לחברות ההלוואות הישירות / צילום: שלומי יוסף
ביום ראשון הקרוב צפויה לעלות לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק המבקשת להלאים קרקעות שהוחכרו על ידי קק"ל לכנסייה, והאחרונה התקשרה בהסכמים להעברת זכויות לגורמים נוספים. מדובר בקרקעות למגורים בלבד, בעיקר בעיר ירושלים. את הצעת החוק הגישה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) ועליה חתומים עוד 19 חברי כנסת מסיעות שונות.
הרקע להצעת החוק הוא מצב שנוצר לאחרונה במסגרתו נוצרה אי וודאות בקרקעות הכנסייה בירושלים שזכויות בהן, או זכויות חלקיות, הועברו ונמכרו לגורמים נוספים, חלקם עלומים. הצעת החוק מציעה לקבוע כי הזכויות בקרקעות שהועברו לגורמים נוספים יועברו לקניין המדינה ורוכשי הזכויות האמורים מהם יופקעו הזכויות יהיו זכאים לפיצוי שאת תנאיו או היקפו יקבע שר האוצר באישור וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
עוד על פי הצעת החוק מדובר בקרקעות שמכירת הזכויות לגביהן נעשתה לאחר תחילת 2010 בלבד, ורוכש הזכויות שהקרקע תופקע מידיו יהיה זכאי לערער על הפיצוי שייקבע לו. נציין כי מדובר בצעד קיצוני שלא מן הנמנע יגרור תביעות נגד המדינה. גורמים שונים סבורים כי מדובר בחוק שלא בטוח שיוכל לעמוד במבחן בג"ץ.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: "במהלך המאה ה-19 רכשו כנסיות בישראל שטחים רבים ברחבי המדינה ובעיקר במערב ירושלים. באותה התקופה השטחים שימשו לחקלאות והיוו פרנסה לאנשי הכמורה, אך כאשר הערים התרחבו הבינו הכנסיות השונות כי ערך הקרקעות למגורים עולה על ערכן לחקלאות. בירושלים לדוגמא בשנים 1950 עד9521 חתמה הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית על שלושה חוזי חכירה ל-99 שנים מול קרן קיימת לישראל וזו החכירה את הקרקעות ל-99 שנה לתושבים אשר בנו עליהם את בתיהם, והאמינו כי הקרקעות שבחכירה יחודשו באופן אוטומטי בדומה לחידוש האוטומטי של זכות החכירה של כל בעל קרקע באמצעות ינהל מקרקעי ישראל.
ואולם, בשנים האחרונות מכרו הכנסיות חלק מזכויותיהן במקרקעין לגורמים פרטיים שזהותם לעתים עלומה. בעקבות כך, דיירים אלו מוצאים עצמם במצב שבו עתידים להסתיים להם רוב הסכמי החכירה שנחתמו עם הכנסייה ועלולים להידרש לשלם סכומי כסף נכבדים כדי להאריך את חוזי חכירת המשנה שלהם.
מוצע לקבוע הסדר ולפיו מקרקעין למטרת מגורים שלגביהם נכרת חוזה חכירה בין כנסייה ובין הקרן הקיימת לישראל או כל חוכר אחר והוקנתה בהן זכות לחכירת משנה למטרת מגורים, ואשר הכנסייה העבירה את הזכויות בקרקע לגביהם לידי גורמי אחרים, פרטיים, יועברו הזכויות לגבי הקרקעות האמורות לקניין המדינה. עוד מוצע כי הגורמים האחרים יהיו זכאים לפיצוי בשל העברת זכויותיהם במקרקעין לטובת המדינה. גורמים אלו יהיו רשאים להשיג על גובה הפיצוי המוסכם אך לא על העברת הזכויות עצמה".
חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), יוזמת החוק ומי שכיהנה בעבר כסגנית ראש עיריית ירושלים אמרה היום כי: "חוק קרקעות הכנסייה נועד לתת מענה לאלפים רבים של תושבי ירושלים וערים אחרות שבוקר אחד גילו שהדירות שהם קנו נמצאות על קרקעות שנמכרו לגורם לא מוכר. בעיר הבירה של מדינת ישראל לא נאפשר לגורמים פרטיים ואף זרים לרכוש חלקים כל כך נרחבים של הקרקעות. אני מקווה שהרוכשים יתעשתו ונצליח להגיע לפתרון בהדברות ובהסכמה. אם זה לא יקרה, החוק יעביר את זכויות הקניין בקרקע וישיב אותן למדינת ישראל. תפקידי לדאוג לאלפים רבים של תושבי ירושלים, כדי שלא יופקרו וימצאו את עצמם מפונים מדירותיהם".
נציין כי גורמים בכנסיות בירושלים הגיבו בזעם על קידום הצעת החוק. אותם גורמים אומרים היום כי "מדובר בהצעת חוק אומללה שמכוונת אך ורק כנגד קרקעות של המיעוט הנוצרי בישראל. מדובר באבסורד שחוק כזה מקודם דווקא בישראל שכן חוקים דומים נחקקו כנגד היהודים בתקופות אפלות באירופה".
עוד ציינו אותם הגורמים כי "מדובר בעוד צעד מביש במסע התעמרות שיטתי נגד הכנסיות והמיעוט הנוצרי בישראל, כחלק מהניסיונות להפר את הסטטוס קוו וההסכמים הקיימים".
במקביל, מהפטריארכיה היוונית האורתודוכסית נמסר כי: ״הצעת החוק תפקיע מהכנסיות בישראל את זכותן האלמנטרית לעשות שימוש בקרקעות שבבעלותן החוקית. זוהי מתקפה חסרת תקדים על הסטטוס קוו הדתי ועל חופש הקניין מצד המדינה. מתקפה זו, המצטרפת לעיקולים הבלתי מתקבלים על הדעת שהוציאה עיריית ירושלים לכנסיות בישראל, תפגע אנושות במעמדו של המיעוט הנוצרי בארץ. מדינת ישראל מקדמת במחטף חוק גורף ודורסני. כיצד הייתה מגיבה המדינה לו היו גוזלים בחסות חוקים לאומיים את רכושם של מיעוטים יהודיים במדינות אחרות? אנו קוראים לכל מי שהצדק והחוק חשובים לו לעמוד עמנו בהתנגדות להצעת חוק פוגענית זו. הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית יחד עם שאר הכנסיות בישראל ידונו בהתפתחויות החמורות וימסרו הודעה על צעדיהן הבאים בקרוב״