נפתלי בנט / צילום: זיו קנטור
מספר התלמידים שניגשו לבחינת בגרות ברמה של חמש יחידות מתמטיקה עמד במועד הקיץ על 16.2 אלף - כך חשף משרד החינוך, בספר תוכניות העבודה של הממשלה לשנת 2018. מספר התלמידים אינו כולל את הנבחנים במועד חורף, שנערך בחודש שעבר, ולכן עוד עשוי לגדול בכמה מאות תלמידים.
בשנה הקודמת, נבחנו 12.7 אלף תלמידים, כך שמדובר בעלייה של 27% לפחות. למעשה, משרד החינוך מקדים את היעדים שנקבעו בשנה, כלומר קרוב להשיג את היעד של תשע"ח (2018) כבר בתשע"ז. היעד ל-2022 עומד על 19 אלף תלמידים. מספר התלמידים ברמה של 4 יחידות עמד ב-2017 על 19 אלף, בדומה למספרם שנה קודם לכן.
הגידול החד הוא תוצאה של תוכנית להגדלת מספר הנבחנים ברמה של חמש יחידות, עליה החליט שר החינוך, נפתלי בנט, עם כניסתו לתפקיד באמצע 2015. בנט הקצה 75 מיליון שקל שיועדו להגדלת תקנים ולשעות תגבור. בנוסף, התלמידים קיבלו רשת ביטחון שתאפשר לחלק מהנכשלים ב-5 יחידות לקבל בגרות ברמה של 4 יחידות. מספר הניגשים לבחינת הבגרות ב-2016 היה דומה למספרם עשר שנים קודם לכן. העלייה החלה ב-2013, עוד לפני כניסתו של בנט לתפקיד, אך העלייה ב-2017 חדה במיוחד.
משרד החינוך לא פירסם את הנתונים המלאים ומחכה לנתונים של מועד החורף, אך בתחילת החודש פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את הנתונים עד 2016. משרד החינוך מסר אז, כי ממוצע הציונים לא נפגע ועומד על 84.5 וכי מעל 98% מהנבחנים בבגרות קיבלו ציון עובר.
כפי שפורסם בגלובס, מנתוני הלמ"ס עלה כי בשלוש השנים שקדמו ל-2016 נרשמה אמנם עלייה במספר התלמידים בכל הארץ, אך במקביל העמיקו הפערים בין הפריפריה למרכז. ב-2016 עמד שיעור הנבחנים ב-5 יחידות במרכז על 16.3% - קרוב ל-600 נ"ב (נקודות בסיס) יותר מהממוצע בדרום וכ-500 נ"ב יותר מהצפון. שלוש שנים קודם לכן עמדו הפערים על כ-300 ו-430 נ"ב בהתאמה. מכיוון שלא פורסמו הנתונים המלאים על 2017, לא ניתן לדעת האם המגמה של העמקת הפערים גדלה או לא.