אחד היעדים המוצהרים של נפתלי בנט כשר החינוך הוא הגדלת מספר התלמידים שמסיימים בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות. בנט, שנכנס לתפקיד באמצע 2015, החליט על הקצאה של 75 מיליון שקל שיועדו להגדלת תקנים ולשעות תגבור. בנוסף, התלמידים קיבלו רשת ביטחון שתאפשר לחלק מהנכשלים ב-5 יחידות לקבל בגרות ברמה של 4 יחידות. המהלכים של בנט לוו בקמפיין פרסומי שהדגיש את החשיבות של לימודים ברמה של 5 יחידות להתקדמות מקצועית בעתיד.
מספר הניגשים לבחינת הבגרות אכן נמצא בעלייה, שהחלה עוד לפני כניסתו של בנט לתפקיד באפריל 2015. הנתונים של בחינת הבגרות האחרונה עדיין לא פורסמו. נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשבוע שעבר שופכים אור על השיפור בהיקף הנבחנים, אך מציגים גם תמונה מקיפה של המאפיינים הדמוגרפיים של התלמידים ומעגל ההשכלה שלהם, ומצביעים בין היתר על שימור הפערים בין הפריפריה למרכז ואף הגדלתם.
בשנת 2016 עמד מספר הנבחנים ב-5 יחידות על כ-12,800, בדומה למספרם בשנת 2006. עם זאת, העשור האחרון אופיין בירידה של מספר התלמידים, וחזרה למגמת עלייה החל מ-2013. לפי משרד החינוך, שיעור התלמידים שניגשו לבחינה וסיימו אותה עם ציון עובר עומד על 98%-99%. עוד מסרו במשרד החינוך, כי למרות הגדלת מספר הנבחנים - ממוצע הציונים לא נפגע ועומד על כ-84.5.
למרות השיפור, מספר התלמידים שלומדים לבגרות ברמה של 3 יחידות מהווה 37% מכלל התלמידים בשכבת י"ב - כך מנתונים שסיפק משרד החינוך לבקשת "גלובס". 32% מהתלמידים ניגשו לבחינה ברמה נמוכה יותר, או לא ניגשו כלל. עם זאת, נרשם שיפור בחמש השנים האחרונות - אז עמד שיעורם של אלו שניגשו לפחות מ-3 יחידות על 38%. מספר התלמידים שניגשו לבחינה ב-4 יחידות ב-2016 היווה 17.5% מכלל התלמידים, ואלו שניגשו לבחינה ברמה של 5 יחידות - 11.5%.
שיעור הנבחנים במתמטיקה
גם בחינוך הערבי יש עלייה במספר תלמידי 5 יחידות, אך מצבם של התלמידים הערבים פחות טוב בהשוואה לתלמידים היהודים - 8.4% ניגשו לבחינה ברמה של 5 יחידות, לעומת 15.7% מהתלמידים בחינוך העברי (בהשוואה ל-6.7% ו-11.9% בהתאמה ב-2013).
תל-אביב בורחת גם במתמטיקה
מצבה של הפריפריה לא מזהיר, ושיעור תלמידי 5 יחידות בדרום ובצפון נמוך משמעותית מזה שבמרכז, ובתל-אביב בפרט. למעשה, בין 2013 ל-2016 הפערים אף העמיקו: ב-2016 עמד שיעור הנבחנים ב-5 יחידות במרכז על 16.3% - קרוב ל-600 נ"ב (נקודות בסיס) יותר מהממוצע בדרום וכ-500 נ"ב יותר מהדרום. שלוש שנים קודם לכן עמדו הפערים על כ-300 ו-430 נ"ב בהתאמה.
הפער המגדרי מצטמצם
גם אם בוחנים את שיעור הניגשים ל-5 יחידות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים, ניתן לראות כי מ-2013 עלה שיעור הניגשים באשכולות הגבוהים (אשכולות 6-10) מ-13.2% ל-17.2%, בעוד שבאשכולות הנמוכים (אשכולות 1-5) עלה שיעור התלמידים מ-6.8% ל-8.6%. בעוד שבאשכולות הגבוהים שיעור התלמידים מתקרב לזה שהיה לפני עשור (17.8%), בקרב האשכולות הנמוכים המצב היה טוב יותר ב-2006 (12% ניגשו ל-5 יחידות).
השיפור באשכולות הנמוכים והגדלת הניגשים לבחינה ברמה של 5 יחידות הוא לא תהליך פשוט. כך למשל, בחלק מבתי הספר בפריפריה לא הייתה כלל אפשרות לגשת ל-5 יחידות. גם הסביבה שבה גדל הילד משפיעה על כך - לפי מחקרים, קיים מתאם בין רמת ההשכלה של האם לזו של הילדים, מגמה שבאה לידי ביטוי גם בנתוני הלמ"ס.
לאורך העשור חלקן של הבנות בקרב הנבחנים בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 3 יחידות לימוד גבוה מחלקם של הבנים - ועומד על 55%. לעומת זאת, בקרב הנבחנים ברמת 5 יחידות לימוד חלקן קטן יותר, ועומד על כ-45%-48%. בשנים האחרונות מצטמצמים הפערים בין הבנים לבנות - וב-2016 נבחנו 12.6% מהבנות ברמה של 5 יחידות לימוד, לעומת 14.9% בקרב הבנים. הפער - 230 נ"ב - נמוך יותר מזה שהיה ב-2013, אז עמד על 330 נ"ב.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד הציב את סוגיית צמצום הפערים כיעד לאומי, בכל המובנים, ומושקעים בנושא הזה משאבים רבים. כנגזרת לכך, כל תכניות המשרד מבוצעות באופן דיפרנציאלי, כשהן מלוות בהצבת יעדים ברורים, ואנו כבר רואים התקדמות במספר רב של ישובים".
מספר הנבחנים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
