טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא ביום א' לביקור בוושינגטון, שבמהלכו יקיים את פגישתו השלישית בתוך כחצי שנה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. על הפרק תעמוד שורת סוגיות, שבהן הסכם הפסקת אש עם חמאס ומצב 50 החטופים שעדיין ברצועת עזה. אבל טלטלה אזורית של ממש עשויה להגיע מהסכם בתיווך אמריקאי בין ישראל וסוריה, שירחיב את הסכמי אברהם לראשונה אל גבולות ישראל.

● פרשנות | כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו
● הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

טראמפ היה שמח שהרחבת הסכמי אברהם תחל, בראש ובראשונה, בציר ישראל-ערב הסעודית, אבל הרגישויות הפנימיות של ריאד בנושא הפלסטיני מקשות לנרמל יחסים ללא אופק מהותי בנושא זה. בסיטואציה הנוכחית, מי שניכר כי קרוב לנרמול יחסים עם ישראל יותר מכל מדינה באזור הוא מנהיג סוריה אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני). הרגישויות הפנימיות של דמשק נסובות סביב סוגיה אחת שעשויה להיות הרבה פחות סבוכה לישראל לפתרון: נסיגה לגבולות הסכם הפסקת האש מ-1974. לא פחות חשוב מכך עבור סוריה הוא מצב תשתיות האנרגיה החמור, בעקבות מלחמת האזרחים הממושכת.

ההזדמנות האנרגטית

בחודש שעבר, קונסורציום קטארי בהובלת UCC אחזקות חתם על תוכנית להשקעת 7 מיליארד דולר בהקמת תחנות כוח בסוריה. אולם תהליכים שכאלו דורשים זמן, והצרכים של סוריה מיידיים. מי שמסוגלת לספק לדמשק את המענה המיידי היא ישראל, שמחוברת כבר כיום לירדן וממנה לסוריה וללבנון דרך הצינור הפאן-ערבי (פג'ר).

את ההזדמנות האנרגטית בסוריה זיהתה כבר ב-2023 חברת הנפט והגז הלאומית של אזרבייג'ן "סוקאר", שלפני כשלושה חודשים חתמה עם משרד האנרגיה הישראלי על הסכם חיפושי גז בצפון המים הכלכליים של ישראל, כמובילת קונסורציום עם ניו מד של יצחק תשובה ו-BP. את המהלך הוביל מנכ"ל ניו מד, יוסי אבו, שחברתו מעורבת עמוקות ביצוא הגז הישראלי. ניו מד היא בעלת 45.33% מהאחזקות במאגר לוויתן, שהיווה מקור ל-74% מיצוא זה אשתקד.

החזון האזרבייג'ני הראשון כלל הרחבת צינור פג'ר, שמגיע כיום לחומס, וממנה מתפצל לטריפולי בלבנון ולבניאס במערב סוריה. המרחק מחומס לטורקיה הוא כ-150 ק"מ, והאזרבייג'נים היו שמחים להתחבר לצנרת הגז שלה, בהשקעה שמוערכת ב-200 מיליון דולר.

לפי שעה, סוריה צורכת LNG (גז טבעי מונזל) שמגיע מקטאר. הוא יציב ברמת האספקה, אבל LNG הוא מוצר יקר יותר מצריכת גז דרך צינורות. מכאן, החיסכון הגדול והאספקה הנרחבת של גז שא-שרע יכול לקבל מישראל.

בשורה התחתונה, א־שרע יתקשה לנרמל יחסים עם ישראל ללא אור ירוק מהפטרון, טורקיה. זו ממתינה לראות האם תכונן הפסקת אש שרירה בין ישראל לחמאס, בראש ובראשונה עבורה. כשנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הטיל את אמברגו הסחר על ישראל, כפי שנחשף בגלובס במאי, הדגישו בטורקיה כי הצעד יחול עד הפסקת "התוקפנות הישראלית". אם תהיה הפסקת אש ארוכת-טווח בעזה, יחסי ישראל-טורקיה המלאים צפויים להתחדש, ואנקרה לא תהווה מגבלה בנוגע לנורמליזציה עם סוריה.

נורמליזציה עם סוריה לא תהווה מפץ אזורי שיביא לכינון יחסים חדשים נרחב עם מדינות סוניות, כפי שצפוי במקרה הסעודי, אבל ריאד מביטה מקרוב על ההתפתחויות בעזה. ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי במסגרת מארג המדינות המפרציות ששואפות להשפיע על היום שאחרי ברצועה, שהיקף ההרס בה בשנה הראשונה של המלחמה בלבד עמד על 53 מיליארד דולר לפי הבנק העולמי, נמצאת גם ערב הסעודית.

"לנתק ההשפעה מקטאר"

לדברי זלקוביץ', "ישראל צריכה לעשות כל שביכולתה לנתק את השפעת קטאר על חיי היום-יום בעזה, ומי שאמורות להיכנס כלכלית במקומה הן איחוד האמירויות, בתמיכה סעודית ובגיבוי מצרי. איחוד האמירויות ומצרים צפויות להניב הכנסות רבות מכך לחברות הבנייה שלהן, ומי שתיתן מענה מסביב היא הרשות הפלסטינית, שנחשבת בעיני מדינות אלו כלגיטימית".

מדינה שנורמליזציה סורית-ישראלית עשויה, דווקא, כן להשפיע עליה באופן חיובי, היא לבנון. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם מנסים בימים אלה להגביר את הלחץ על חיזבאללה, ארגון הטרור שמהווה את גורם המחלוקת העיקרי בין ביירות וירושלים.

שלושה מקורות המעורים בפרטי השיחות שמתקיימות בלבנון עם חיזבאללה בנושא הפירוז מנשק סיפרו לרויטרס, כי ארגון הטרור השיעי בוחן את הפחתת פעילותו כתנועה חמושה. הפגיעות הישראליות הקשות בחיזבאללה, נפילת משטר אסד בסוריה מייד לאחר מכן, שקטע את הזרמת האמל"ח מאיראן, ומלחמת 12 הימים - הן חיבור אירועים שמקשה מאוד על הארגון להשתקם. ברויטרס צוין, כי הדרישה מנגד של חיזבאללה היא שישראל תסיג את כוחותיה מחמש הנקודות בדרום לבנון שבהן צה"ל נשאר מאז הפסקת האש. במסגרת אותו הסכם, צבא לבנון היה אמור להשלים פריסה בכל דרום המדינה כדי למנוע מחיזבאללה להשתקם במרחב, אבל לפי דיווחים ערביים הם פרוסים רק על פני 80% מהשטח.

היקף השיקום המוערך בלבנון, לפי הבנק העולמי, עומד על 11 מיליארד דולר. עאון וסלאם כבר הפנימו כי בהיעדר עמידה בדרישות המערביות לפירוז חיזבאללה מנשק, הם לא ייהנו ממלוא הסיוע הפוטנציאלי.