גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפדרל ריזרב: מה הטעם בוועדה שקובעת את מחיר הכסף?

המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב הייתה אחד הגורמים העיקריים לסדרת הבועות המתפוצצות שאפיינה את הכלכלה הגלובלית במאה ה-21 ■ עכשיו, כשהפד עלה מחדש על מסלול של העלאות ריבית ובמקביל מתכוון לצמצם את היצע הכסף, העולם שוב נכנס למצב מסוכן

ג'נט ילן / צילום: שאנון סטייפלטון - רויטרס
ג'נט ילן / צילום: שאנון סטייפלטון - רויטרס

אילו הייתי מציע כי ועדה של מומחים תקבע את מחיר הנעליים בארה"ב, כולם היו צוחקים. אילו איזה חבר כנסת היה מציע כי ועדה של תריסר מומחים תקבע את מחירי הדיור בישראל, מאמרים מלומדים היו מסבירים כי זהו רעיון עוועים. בישראל יש עשרות אלפי דירות למכירה, כך היו מפרטים, ולכל דירה ייחוד ותכונות משלה, זו בקומה חמישית וזו עם הפנים לנוף, לזו חניה צמודה, וזו במרחק הליכה מגן הילדים. לפיכך אין כל סיכוי שוועדת מומחים, ככל שיהיו, תוכל לחשב עבור עשרות אלפי הקונים את השווי הכלכלי של כל תכונה כזו, ועל כן קביעותיה יהיו תמיד שגויות ויצרו מהומה בשוק.

כל הכותבים האלה יצדקו כמובן. בכל רגע נתון ישנן בכלכלה מיליוני עסקאות פוטנציאליות ומולן נמצאים מאות מיליוני צרכנים עם סדרי עדיפויות וטעמים שונים. רק תהליך חופשי בין הקונים מרצון למוכרים מרצון יכול לגלות את המחיר ה"נכון" לעסקאות האלה. כאשר המחיר הנכון מושג, עסקה מתבצעת לשמחת שני הצדדים המרגישים כי קיבלו את מה שרצו. למנגנון זה קוראים "גילוי מחירים", ושיבושו משבש את התהליך הכלכלי מין היסוד. בכך נוכחו אזרחי ברית המועצות במשך שבעים שנה של מחסור קומוניסטי.

ברית המועצות לשעבר הייתה מדינה עשירה ורחבת ידיים, אך כאשר את השוק ואת מנגנון המחירים החליפו ועדות מומחים במוסקבה, או שלא היו די נעליים בחנויות או ששפע החיטה שגודל בפריפריה הרקיב בשדות. לא משנה אילו עונשים הושתו, שום ועדת מומחים, חכמה ככל שתהיה, לא יכלה לדמיין ולהחליף את שיקול הדעת ואת הטעמים של מיליוני אזרחים שביקשו לקנות או למכור בו זמנית מיליוני מוצרים ושירותים.

לקביעת מחירים שרירותית ומרכזית תמיד תהיה תוצאה אחת: מהומה, מחסור ושיתוק. במוצר אחד ייווצר עודף כי המחיר גבוה מדי ולכן יש יצרנים אך לא מספיק קונים; במוצר אחר ייווצר חוסר כי המחיר שקבעו המומחים יספק דווקא את הקונים אך לא את הייצרנים, שלא יהיו מוכנים לייצרו.

כל זה לכאורה מובן ופשוט. נשאלת אפוא השאלה איך ייתכן שכאשר מדובר על אבי כל המוצרים במשק, הכסף, ההיגיון שכה מובן כאשר מדובר בנעליים או במחירי הדירות משתנה באחת? במילים אחרות, מדוע מגוחך שוועדה של תריסר מומחים בוושינגטון תקבע בהצלחה את מחיר הנעליים בארה"ב אך לגמרי הגיוני כי ועדה של תריסר מומחים בוושינגטון, המכונה "ועדת השוק הפתוח" של הפדרל ריזרב (The Federal Open Market Committee, FOMC), תקבע בהצלחה את מחיר הכסף, קרי את שערי הריבית במשק?

המסלול של הריבית

הבנק המרכזי שנולד בחטא

הפדרל ריזרב נולד בחטא. בערב חשוך אחד בחודש נובמבר 1910 התאספו בתחנת רכבת נידחת בניו ג'רזי קומץ בנקאים וסנטור אחד. בחשאיות ותחת שמות בדויים הם עלו לרכבת. לאחר יומיים של נסיעה הם הגיעו לאי מבודד שבמרכזו עמד מועדון פרטי השייך לבנקאי הראשי של התקופה, ג'יי.פי מורגן. הקבוצה בילתה במועדון יותר משבוע, ובסופו בא לעולם חוק שייצר את המוסד החזק ביותר בתולדות הכלכלה המודרנית, הפדרל ריזרב. עם חברי הקבוצה נמנו בכירי הבנקאים של וול סטריט ובראשה עמד נלסון אלדריך, חבר סנאט בעל ותק של שלושים שנה, אשר בשנות חברותו הארוכות בסנאט התעשר מהשקעות בבנקאות ובתחבורה.

מדוע כל התהליך התנהל בסודיות? דעת הקהל באמריקה הייתה מאז ומתמיד סקפטית וחשדנית כאשר דובר על בנקים בכלל ועל בנק מרכזי בפרט. אחד המרשימים שבאבות המייסדים של ארה"ב, תומס ג'פרסון, כתב: "אני מאמין כי מוסדות בנקאיים יותר מסוכנים לחירויות שלנו מאשר צבאות (זרים)". ג'פרסון הוסיף משפט אזהרה שנשמע מדהים ממרחק השנים: "אם האמריקאים אי פעם ייתנו לבנקים לשלוט על ייצור הכסף, בתחילה על ידי אינפלציה ואחר כך על ידי דפלציה, הבנקים והחברות שיגדלו סביבם ישללו מאנשים את רכושם. עד שילדיהם יתעוררו יום אחד חסרי בית על היבשת שאבותיהם כבשו".

שני ניסיונות קודמים להקים בנק מרכזי קבוע באמריקה, נכשלו. הבנקאים וחבריהם חששו, ובצדק, כי ניסיון נוסף, אם ייעשה בריש גלי, ייכשל גם הוא. לימים כתב אחד הבנקאים שהשתתף בפגישה: "ידענו כי אסור שהדבר יתגלה, אחרת כל מאמצינו יירדו לטמיון. אילו ידעו שהתאספנו לכתוב את החוק (להקמת הפדרל רזרב), לא היה סיכוי שהוא יעבור בקונגרס".

כדי להשלים את ההטעיה הוחלט שלא להשתמש בשם "בנק מרכזי". השם שנבחר נשמע תמים: "Federal Reserve System" - מנגנון פדרלי לרזרבה. המחוקק הוסיף והסביר: "זה איננו בנק, אלא קואופרטיב של כל הבנקים למטרה מוגדרת ומוגבלת".

הנה כי כן ברמייה ובהטעיה בא לעולם המוסד החזק ביותר בכלכלה האמריקאית, אם לא העולמית. כה חזק המוסד הבלתי נבחר הזה, שעל אף שהחוקה האמריקאית מעניקה דווקא לקונגרס את כל הסמכויות ביחס לכסף, אחד ממנהיגיו התבטא: "אני מסכים עם בן ברננקי (לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב) כי בקרה של הקונגרס על המדיניות המוניטרית של הפד תהיה סיוט".

אילו היה הפוליטיקאי המלומד טורח לחקור, היה מתברר לו אולי שדווקא חוסר הבקרה הוא המתכון האמיתי לסיוט. בנוסף לעיוותים בשוקי ההון, המדיניות המוניטרית של הפד הייתה הגורם העיקרי לסדרת הבועות המתפוצצות שאפיינה את הכלכלה העולמית לאורך המאה העשרים ואחת.

בחינה מקרוב של המדיניות המוניטרית של הפד תגלה דווקא תבנית קבועה: א. הורדה של הריבית ב. אי העלאתה בזמן ג. בהלה מהבועה שהמדיניות יצרה, קרי התוצאה של עודף הכסף עקב מחירו הנמוך ד. העלאת הריבית ה. פיצוץ הבועה ו. הורדה מחודשת של הריבית, וחוזר חלילה. כמו בשוק הנעליים, מסתבר כי קביעת מחירים מרכזית אינה מצליחה לייצר שיווי משקל. להפך, היא יוצרת חוסר יציבות חוזר ונשנה במחירו של המוצר המשפיע ביותר על כל הפעילות במשק, הכסף, וממנו זולג חוסר היציבות לכלכלה ולחברה כולה.

כל הבנקים המרכזיים הצטרפו

בתגובה לבועת הדוטקום המתנפחת העלה הפד בין ינואר 1999 למחצית 2000 את הריבית כמעט ב-50%, מכ-4.5% לכ-6.5%. הפיצוץ לא איחר לבוא. בתגובה מיהר הפד להוריד את הריבית מ-6.5% בסוף 2000 לכ-1% בקיץ 2003, ובועת הנדל"ן באה לעולם.

לקראת סוף 2004 החל הפד להעלות את הריבית, ועד קיץ 2006 היא חזרה אל מעל 5%. לא חלפה שנה, ובקיץ 2007 בועת הנדל"ן החלה לאבד אוויר. בתגובה הוריד הפד את הריבית לאפס ואף הגדיל לעשות והדפיס כ-3.7 טריליון דולר "לייצור נזילות", קרי להצלת הבנקים, וכן לרכישת איגרות חוב מהממשלה למימון גירעונותיה שתפחו ליותר מטריליון דולר בשנה.

אל הפד הצטרפו בלהט כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכ-70 טריליון דולר חדשים נולדו מהאוויר הצח. בועת הכול - אג"ח, מניות, נדל"ן והייטק שכמוהה לא ראה העולם מעודו, באה לעולם.

עכשיו אנחנו שוב בתחילתו של שלב ד' במדיניות הפד - העלאת הריבית. הפד הכריז כי יעלה את הריבית שלוש-ארבע פעמים במהלך השנה הקרובה, ואף ייבש נזילות מהשוק באמצעות צמצום-הקטנה של 600 מליארד דולר בשנה מרכישות חוזרות של האג"ח שהוא רוכש מהממשלה.

אם - ודגש על אם - יעמוד הפד בדיבורו, מה שיתגלה בפנינו יהפוך את משבר 2008 למשחק ילדים. הממשלה הגדילה את גירעונותיה לפי תוכנית המסים של טראמפ לכ-1.2 טריליון דולר בשנה, ובה בשעה הפד יצמצם את היצע הכסף בכ-600 מיליארד דולר בשנה. כ-4 טריליון דולר של נזילות ייעלמו אפוא מהשווקים בשלוש השנים הבאות, על פי התוכנית המוצהרת הזו. במקביל הפד יעלה את הריבית הבסיסית ב-1% בשנה. זהו קוקטייל שמעולם לא נוסה קודם לכן - צמצום דרמטי בהיצע הכסף והעלאת מחירו, בשעה שהביקוש לו גדל.

מעניין מה תהיה תגובת השווקים הפיננסיים. בקרוב נדע כולנו האם יצדקו הפד ומקהלת הפרשנים-המעריצים המאמינים כי ניתן לנהל מהמרכז את ייצור הכסף ואת מחירו, ובמשתמע את הכלכלה כולה, או שיתברר שמה שאי אפשר לעשות עם מחיר הנעליים, שבעת מונים אי אפשר לעשות עם מחיר הכסף.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים , ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com 

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות