גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפדרל ריזרב: מה הטעם בוועדה שקובעת את מחיר הכסף?

המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב הייתה אחד הגורמים העיקריים לסדרת הבועות המתפוצצות שאפיינה את הכלכלה הגלובלית במאה ה-21 ■ עכשיו, כשהפד עלה מחדש על מסלול של העלאות ריבית ובמקביל מתכוון לצמצם את היצע הכסף, העולם שוב נכנס למצב מסוכן

ג'נט ילן / צילום: שאנון סטייפלטון - רויטרס
ג'נט ילן / צילום: שאנון סטייפלטון - רויטרס

אילו הייתי מציע כי ועדה של מומחים תקבע את מחיר הנעליים בארה"ב, כולם היו צוחקים. אילו איזה חבר כנסת היה מציע כי ועדה של תריסר מומחים תקבע את מחירי הדיור בישראל, מאמרים מלומדים היו מסבירים כי זהו רעיון עוועים. בישראל יש עשרות אלפי דירות למכירה, כך היו מפרטים, ולכל דירה ייחוד ותכונות משלה, זו בקומה חמישית וזו עם הפנים לנוף, לזו חניה צמודה, וזו במרחק הליכה מגן הילדים. לפיכך אין כל סיכוי שוועדת מומחים, ככל שיהיו, תוכל לחשב עבור עשרות אלפי הקונים את השווי הכלכלי של כל תכונה כזו, ועל כן קביעותיה יהיו תמיד שגויות ויצרו מהומה בשוק.

כל הכותבים האלה יצדקו כמובן. בכל רגע נתון ישנן בכלכלה מיליוני עסקאות פוטנציאליות ומולן נמצאים מאות מיליוני צרכנים עם סדרי עדיפויות וטעמים שונים. רק תהליך חופשי בין הקונים מרצון למוכרים מרצון יכול לגלות את המחיר ה"נכון" לעסקאות האלה. כאשר המחיר הנכון מושג, עסקה מתבצעת לשמחת שני הצדדים המרגישים כי קיבלו את מה שרצו. למנגנון זה קוראים "גילוי מחירים", ושיבושו משבש את התהליך הכלכלי מין היסוד. בכך נוכחו אזרחי ברית המועצות במשך שבעים שנה של מחסור קומוניסטי.

ברית המועצות לשעבר הייתה מדינה עשירה ורחבת ידיים, אך כאשר את השוק ואת מנגנון המחירים החליפו ועדות מומחים במוסקבה, או שלא היו די נעליים בחנויות או ששפע החיטה שגודל בפריפריה הרקיב בשדות. לא משנה אילו עונשים הושתו, שום ועדת מומחים, חכמה ככל שתהיה, לא יכלה לדמיין ולהחליף את שיקול הדעת ואת הטעמים של מיליוני אזרחים שביקשו לקנות או למכור בו זמנית מיליוני מוצרים ושירותים.

לקביעת מחירים שרירותית ומרכזית תמיד תהיה תוצאה אחת: מהומה, מחסור ושיתוק. במוצר אחד ייווצר עודף כי המחיר גבוה מדי ולכן יש יצרנים אך לא מספיק קונים; במוצר אחר ייווצר חוסר כי המחיר שקבעו המומחים יספק דווקא את הקונים אך לא את הייצרנים, שלא יהיו מוכנים לייצרו.

כל זה לכאורה מובן ופשוט. נשאלת אפוא השאלה איך ייתכן שכאשר מדובר על אבי כל המוצרים במשק, הכסף, ההיגיון שכה מובן כאשר מדובר בנעליים או במחירי הדירות משתנה באחת? במילים אחרות, מדוע מגוחך שוועדה של תריסר מומחים בוושינגטון תקבע בהצלחה את מחיר הנעליים בארה"ב אך לגמרי הגיוני כי ועדה של תריסר מומחים בוושינגטון, המכונה "ועדת השוק הפתוח" של הפדרל ריזרב (The Federal Open Market Committee, FOMC), תקבע בהצלחה את מחיר הכסף, קרי את שערי הריבית במשק?

המסלול של הריבית

הבנק המרכזי שנולד בחטא

הפדרל ריזרב נולד בחטא. בערב חשוך אחד בחודש נובמבר 1910 התאספו בתחנת רכבת נידחת בניו ג'רזי קומץ בנקאים וסנטור אחד. בחשאיות ותחת שמות בדויים הם עלו לרכבת. לאחר יומיים של נסיעה הם הגיעו לאי מבודד שבמרכזו עמד מועדון פרטי השייך לבנקאי הראשי של התקופה, ג'יי.פי מורגן. הקבוצה בילתה במועדון יותר משבוע, ובסופו בא לעולם חוק שייצר את המוסד החזק ביותר בתולדות הכלכלה המודרנית, הפדרל ריזרב. עם חברי הקבוצה נמנו בכירי הבנקאים של וול סטריט ובראשה עמד נלסון אלדריך, חבר סנאט בעל ותק של שלושים שנה, אשר בשנות חברותו הארוכות בסנאט התעשר מהשקעות בבנקאות ובתחבורה.

מדוע כל התהליך התנהל בסודיות? דעת הקהל באמריקה הייתה מאז ומתמיד סקפטית וחשדנית כאשר דובר על בנקים בכלל ועל בנק מרכזי בפרט. אחד המרשימים שבאבות המייסדים של ארה"ב, תומס ג'פרסון, כתב: "אני מאמין כי מוסדות בנקאיים יותר מסוכנים לחירויות שלנו מאשר צבאות (זרים)". ג'פרסון הוסיף משפט אזהרה שנשמע מדהים ממרחק השנים: "אם האמריקאים אי פעם ייתנו לבנקים לשלוט על ייצור הכסף, בתחילה על ידי אינפלציה ואחר כך על ידי דפלציה, הבנקים והחברות שיגדלו סביבם ישללו מאנשים את רכושם. עד שילדיהם יתעוררו יום אחד חסרי בית על היבשת שאבותיהם כבשו".

שני ניסיונות קודמים להקים בנק מרכזי קבוע באמריקה, נכשלו. הבנקאים וחבריהם חששו, ובצדק, כי ניסיון נוסף, אם ייעשה בריש גלי, ייכשל גם הוא. לימים כתב אחד הבנקאים שהשתתף בפגישה: "ידענו כי אסור שהדבר יתגלה, אחרת כל מאמצינו יירדו לטמיון. אילו ידעו שהתאספנו לכתוב את החוק (להקמת הפדרל רזרב), לא היה סיכוי שהוא יעבור בקונגרס".

כדי להשלים את ההטעיה הוחלט שלא להשתמש בשם "בנק מרכזי". השם שנבחר נשמע תמים: "Federal Reserve System" - מנגנון פדרלי לרזרבה. המחוקק הוסיף והסביר: "זה איננו בנק, אלא קואופרטיב של כל הבנקים למטרה מוגדרת ומוגבלת".

הנה כי כן ברמייה ובהטעיה בא לעולם המוסד החזק ביותר בכלכלה האמריקאית, אם לא העולמית. כה חזק המוסד הבלתי נבחר הזה, שעל אף שהחוקה האמריקאית מעניקה דווקא לקונגרס את כל הסמכויות ביחס לכסף, אחד ממנהיגיו התבטא: "אני מסכים עם בן ברננקי (לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב) כי בקרה של הקונגרס על המדיניות המוניטרית של הפד תהיה סיוט".

אילו היה הפוליטיקאי המלומד טורח לחקור, היה מתברר לו אולי שדווקא חוסר הבקרה הוא המתכון האמיתי לסיוט. בנוסף לעיוותים בשוקי ההון, המדיניות המוניטרית של הפד הייתה הגורם העיקרי לסדרת הבועות המתפוצצות שאפיינה את הכלכלה העולמית לאורך המאה העשרים ואחת.

בחינה מקרוב של המדיניות המוניטרית של הפד תגלה דווקא תבנית קבועה: א. הורדה של הריבית ב. אי העלאתה בזמן ג. בהלה מהבועה שהמדיניות יצרה, קרי התוצאה של עודף הכסף עקב מחירו הנמוך ד. העלאת הריבית ה. פיצוץ הבועה ו. הורדה מחודשת של הריבית, וחוזר חלילה. כמו בשוק הנעליים, מסתבר כי קביעת מחירים מרכזית אינה מצליחה לייצר שיווי משקל. להפך, היא יוצרת חוסר יציבות חוזר ונשנה במחירו של המוצר המשפיע ביותר על כל הפעילות במשק, הכסף, וממנו זולג חוסר היציבות לכלכלה ולחברה כולה.

כל הבנקים המרכזיים הצטרפו

בתגובה לבועת הדוטקום המתנפחת העלה הפד בין ינואר 1999 למחצית 2000 את הריבית כמעט ב-50%, מכ-4.5% לכ-6.5%. הפיצוץ לא איחר לבוא. בתגובה מיהר הפד להוריד את הריבית מ-6.5% בסוף 2000 לכ-1% בקיץ 2003, ובועת הנדל"ן באה לעולם.

לקראת סוף 2004 החל הפד להעלות את הריבית, ועד קיץ 2006 היא חזרה אל מעל 5%. לא חלפה שנה, ובקיץ 2007 בועת הנדל"ן החלה לאבד אוויר. בתגובה הוריד הפד את הריבית לאפס ואף הגדיל לעשות והדפיס כ-3.7 טריליון דולר "לייצור נזילות", קרי להצלת הבנקים, וכן לרכישת איגרות חוב מהממשלה למימון גירעונותיה שתפחו ליותר מטריליון דולר בשנה.

אל הפד הצטרפו בלהט כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכ-70 טריליון דולר חדשים נולדו מהאוויר הצח. בועת הכול - אג"ח, מניות, נדל"ן והייטק שכמוהה לא ראה העולם מעודו, באה לעולם.

עכשיו אנחנו שוב בתחילתו של שלב ד' במדיניות הפד - העלאת הריבית. הפד הכריז כי יעלה את הריבית שלוש-ארבע פעמים במהלך השנה הקרובה, ואף ייבש נזילות מהשוק באמצעות צמצום-הקטנה של 600 מליארד דולר בשנה מרכישות חוזרות של האג"ח שהוא רוכש מהממשלה.

אם - ודגש על אם - יעמוד הפד בדיבורו, מה שיתגלה בפנינו יהפוך את משבר 2008 למשחק ילדים. הממשלה הגדילה את גירעונותיה לפי תוכנית המסים של טראמפ לכ-1.2 טריליון דולר בשנה, ובה בשעה הפד יצמצם את היצע הכסף בכ-600 מיליארד דולר בשנה. כ-4 טריליון דולר של נזילות ייעלמו אפוא מהשווקים בשלוש השנים הבאות, על פי התוכנית המוצהרת הזו. במקביל הפד יעלה את הריבית הבסיסית ב-1% בשנה. זהו קוקטייל שמעולם לא נוסה קודם לכן - צמצום דרמטי בהיצע הכסף והעלאת מחירו, בשעה שהביקוש לו גדל.

מעניין מה תהיה תגובת השווקים הפיננסיים. בקרוב נדע כולנו האם יצדקו הפד ומקהלת הפרשנים-המעריצים המאמינים כי ניתן לנהל מהמרכז את ייצור הכסף ואת מחירו, ובמשתמע את הכלכלה כולה, או שיתברר שמה שאי אפשר לעשות עם מחיר הנעליים, שבעת מונים אי אפשר לעשות עם מחיר הכסף.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים , ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com 

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל היכינו את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות הבנקים והביטוח יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, נבחן המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר