ניר חפץ / צילום : שלומי יוסף
הסדר עד המדינה עם ניר חפץ, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו ולשעבר, לשעבר יועץ התקשורת של המשפחה, נחתם השבוע לאחר ימים רבים וארוכים שבהם הפרקליטות והמשטרה ניהלו עמו משא-ומתן. למעשה, בזמן שחפץ התלונן על תנאי מעצרו הקשים ועל הפשפשים בחדרו, הוא ניהל את המשא-ומתן בסבלנות, בתחכום ובעקשנות, בסיוע של פרקליטו החדש, עו"ד אילן סופר, שלו ניסיון רב במשא-ומתן מסוג זה.
וזה השתלם לחפץ. כשבוחנים הסכמי עדי מדינה קודמים בתיקים בעלי אופי דומה, למשל ההסכם עם שולה זקן בתיקיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט; או ההסכם עם מיקי גנור בתיק 3000 (פרשת הצוללות); ואפילו זה שנעשה עם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) - אין ספר שחפץ השיג הסכם מזהיר מבחינתו.
מהצד השני של שולחן המשא-ומתן, לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", חוקריו של חפץ שהתרשמו מהמידע הנפיץ על ראש הממשלה שבידיו, בעיקר בנוגע לתיק 4000, לחצו מזה זמן לחתום עמו על הסכם עד מדינה. זאת, גם במחיר של מתן חסינות מלאה לחפץ מפני העמדה לדין פלילי.
דווקא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובכירים אחרים בפרקליטות הסתייגו בתחילה מהסדר שכל-כך מיטיב עם חפץ. אולם בסופו של דבר, גם בכירי הפרקליטות השתכנעו כי שווי המידע שחפץ עשוי לספק הוא כה יקר-ערך, שכדאי להעניק לו את החסינות המבוקשת.
גורמים המקורבים לעבודת הפרקליטות אמרו היום (ג') ל"גלובס" כי "כשמדובר בראש ממשלה מכהן, יש אינטרס מוגבר ומיוחד לברר את האמת, והאינטרס הזה מצדיק מתן חסינות לעד מדינה כמו חפץ".
עד המדינה השלישי
בפרקליטות זיהו שהאירוע הפלילי המרכזי בתיק 4000 הוא בין שני אנשים - נתניהו ובעל השליטה בבזק ובאתר וואלה, שאול אלוביץ. במקרה כזה אפשר לוותר לגורם שתיווך, כלומר חפץ, כדי לבסס את החשדות נגד שני הבכירים החשודים.
החתימה על הסדר עם חפץ מקדמת מאוד את חקירת תיק 4000, אבל בניגוד למה שעשוי להצטייר בתקשורת, אי-אפשר להגיש שמדובר בתיק סגור. הדרך לקבלת החלטות בתיק 4000 עודנה ארוכה, ארוכה מאוד.
עם חתימתו על הסכם עד מדינה, הפך חפץ למקורבו השלישי של נתניהו שהחליט להפנות אליו את גבו ולספק עליו מידע מפליל לכאורה. ראשון לחתום על הסכם עד מדינה בפרשות נתניהו היה ארי הרו, לשעבר ראש מטה משרד ראש הממשלה. הרו מסר עדות בתיק 1000 (פרשת המתנות) ובתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס). במסגרת ההסכם הודה הרו בחשדות נגדו, בהן חשדות לביצוע עבירות של שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה והלבנת הון; וכן נקנס ב-700 אלף שקל.
המקורב השני ש"בגד" בבוס לשעבר היה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה. פילבר היה חשוד בקידום האינטרסים של חברת בזק במשרד התקשורת עבור סיקור אוהד למשפחת נתניהו באתר וואלה שבשליטת בזק. לפי הסכם עד המדינה עמו, פילבר זכה לחסינות מפני העמדה לדין פלילי, וההליכים נגדו עברו למסלול המשמעתי. כמו כן הורחק פילבר מהשירות הציבורי לצמיתות.
עדותו של חפץ נגד נתניהו, המצטרפת לעדויות שמסרו ומוסרים הרו ופילבר, עשויה להיות "המסמר האחרון" בארון הסיכויים של נתניהו להיחלץ בשלום מסבך החשדות נגדו.