גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלי ציפורי

הבנקים צריכים לפצל את יורוקום - ולמכור אותה בחתיכות

מדוע החליט נתי סיידוף לסגת מעסקת רכישת יורוקום? ■ עכשיו, לאחר הודעתו, הגיעה העת שהבנקים הנושים יגידו לו "ביי-ביי", ויפעלו על-פי מתווה אחר: פירוק יורוקום ■ ניתוח

נתי סיידוף  / צילום: אבי שאולי
נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי

1. למה החליט נתי סיידוף לסגת, לפחות זמנית, לפחות למראית עין, מעסקת יורוקום-בזק? בהודעתו לביהמ"ש, טען סיידוף כי שני תנאים לא התקיימו בהסדר: האחד, הרעה משמעותית ביכולת השליטה של יורוקום בבזק, שאף הודיעה על הקטנת הדיבידנדים לבעלי מניותיה מ-100% מהרווח הנקי ל-70% בלבד; והשני, אי-הגעה להסכמות עם מס הכנסה בנוגע לחבות המס של חברות מקבוצות יורוקום. האם סיידוף אכן קיבל רגליים קרות או שהוא מנסה לשפר עמדות בהסדר של העסקה עם הבנקים? הנה כמה סיבות אפשרויות:

א. "תחזיקו אותי" - סיידוף בעצם אומר לבנקים: אני הרוכש היחיד במרוץ על יורוקום-בזק, ולכן הגיע הזמן לקצת כיפופי ידיים כדי לשפר עמדות לקראת חתימה סופית על ההסדר.

ב. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה משפע של סיבות, וממהר להציל את הפיקדון הדי גדול בן ה-50 מיליון שקל שהפקיד לצורך העסקה.

ג. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הוא מעולם לא רצה את כאב הראש הזה של התוספות הנלוות למנה העיקרית. בזק היא המנה העיקרית, וכל החברות האחרות בקבוצת יורוקום (חלל, מניות בפרויקט "מידטאון" ואנלייט) הן התוספות, והן סרח עודף בשבילו.

ד. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים שלו, כבעל שליטה עתידי, עם הדירקטוריון של בזק לא יהיו פיקניק. שורת ההחלטות שהתקבלו (כולל דיבידנד) עוד לפני שהעסקה הושלמה, מאותתות לו שהדירקטוריון (ששליש מנציגיו אמורים להיות נציגיו) לא יהיה כנוע, יתחיל להיות אקטיבי ולא יתיישר אוטומטית עם כל החלטה של בעל השליטה.

ה. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים שלו עם בעלי המניות האחרים (כמו, למשל, משקיעים מוסדיים או זרים) - גם כבר לא יהיו פיקניק. הם עלולים לעשות לו את המוות בתקשורת, וכמו תמיד הם עושים את זה אחרי שכל האירועים הלא נעימים התרחשו. הוא עלול לסבול מכך.

ו. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים של בזק עם הרגולציה הם חשדניים בלשון המעטה, במיוחד אחרי החקירות ובמיוחד אחרי שרשות ני"ע כבר המליצה להגיש כתבי אישום. הוא מבין שהדבר לא יאפשר לרגולטורים לקבל שום החלטה בטווח הקרוב שתשתמע כאילו היא לטובת בזק, אחרת הם יחטפו מהלומות בתקשורת.

ז. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שבזק תתקשה לייצר ערך. החברה מותקפת תחרותית בכל תחומי הליבה שלה (טלפוניה נייחת, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית באמצעות yes). למרות עוצמתה ולמרות הדומיננטיות שלה (במיוחד של החטיבה הנייחת והאינטרנט), התחרות עושה את שלה והיא צפויה לשחוק את רווחיות החברה. במצב כזה, הדרך היחידה של בזק לשמור על רמת הרווחיות היא דרך התייעלות ועוד התייעלות ועוד התייעלות. המשמעות: פיטורים, התמודדות עם ועדי עובדים ותדמית של טייקון שבא לעשות סיבוב על חשבון העובדים. מי צריך את כאב הראש הזה?

ח. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הוא הבין שקשה לראות איך הוא מרוויח ממנה פיננסית, לבד מעמדת כוח בחברת התקשורת הגדולה בישראל. הוא מבין שבזק נושאת על גבה חוב של כ-13 מיליארד שקל, ולמרות שהיא מייצרת רווחיות יפה ותזרים מזומנים יפה - היכולת שלה לחלק דיבידנדים שמנים הולכת ונשחקת, במיוחד לאור החלטת הדירקטוריון האחרונה.

נתי סיידוף / איור : גיל ג'יבלי

2. אחרי שמנינו את מגוון האפשרויות, התירוצים והסיבות להחלטתו של סיידוף - הגיע העת להפסיק להתעסק במה חושב או רוצה סיידוף. דווקא עכשיו, דווקא לאחר הודעתו, הגיעה העת שהבנקים יגידו לו ביי-ביי, ויפעלו על-פי מתווה אחר: פירוק יורוקום. שלושת החודשים האחרונים בסאגת בזק-יורוקום רק ממחישים שעדיף להפסיק עם העסקאות היצירתיות והמורכבות למכירת קבוצת ההחזקות, וללכת על פתרון של פירוק ומכירת כל אחד מנכסיה למרבה במחיר.

על אילו נכסים מדובר? 54.7% ממניות אינטרנט זהב  בשווי 255 מיליון שקל (אינטרנט זהב שולטת ב-בי קומיונקיישנס , וזו מחזיקה כ-26% ממניות גרעין השליטה בבזק), 55.7% ממניות חלל תקשורת  השוות כ-190 מיליון שקל, 14.8% ממניות חברת האנרגיה אנלייט אנרגיה  בשווי של 134 מיליון שקל, ו-37.5% ממניות פרויקט מידטאון השוות כ-180 מיליון שקל. כמו כן, יש שורה של חברות תפעוליות בקבוצת יורוקום, ובראשן יורוקום דיגיטלית ויורוקום סלולרית, שלא שוות הרבה ושבימים אלה ממילא נעשה מכרז נפרד למכירתן.

מה קרה בפועל? אם יורוקום הייתה כה אטרקטיבית היינו רואים שורה של משקיעים עומדים בתור כדי להתחרות על הסחורה הנחשקת. מה קיבלנו בפועל? איש נדל"ן ופיננסייר המתמחה ברכישת חוב בעייתי (סיידוף), איש עסקים זר שצריך לבצע להטוטים רגולטוריים בכדי שיוכל לרכוש את יורוקום (אדוארדו אלשטיין), ועוד קבוצה שהגישה הצעה לא מספיק אפויה ועם לא מעט התניות (האחים נוימן). השורה התחתונה: כל ההצעות הללו כללו מחיקת חוב של 400-500 מיליון שקל. המסקנה: ליורוקום אין ממש זכות קיום כלכלית.

לכן, ייתכן שהפתרון הנכון הוא למכור את נכסיה בנפרד. בחלק מהבנקים לא פוסלים את זה וטוענים כי מבדיקות שעשו עולה כי הפער בין פירוק לבין עסקה במתווה דומה לזה של סיידוף - אינו מהותי. לפתרון הזה יש יתרון מרכזי וחיסרון מרכזי ובעיה אחת מרכזית שניתן לפתור אותה בקלות. הבעיה המרכזית היא החברה-האחות יורוקום נדל"ן ונושיה. תזכורת: ליורוקום נדל"ן יש חוב של כ-250 מיליון שקל לקונסורציום בראשות מזרחי טפחות. לקונסורציום זה יש ביטחונות נאים בדמות החזקות בפרויקט מידטאון ומניות חלל הנמצאות תחת יורוקום תקשורת. בתרחיש של פירוק, הקונסורציום מקבל לידיו את הביטחונות ומותיר את נושי יורוקום תקשורת ללא נכס מרכזי.

כדי לקדם את פירוק יורוקום, צריכים הבנקים לוותר על מלחמות האגו ולמצוא פתרון מהיר כשלב ביניים: פירעון החוב במלואו ליורוקום נדל"ן, ובתמורה לקבל את הביטחונות ששוויים גבוה משמעותית משווי החוב (ואז למכור אותם כל אחד בנפרד). גם במתווה של סיידוף נרקם פתרון שכזה (פירעון משותף באמצעות סיידוף ונושי יורוקום תקשורת), אלא שהפעם צריכים הבנקים לפתור את הבעיה הזו בינם ובין עצמם. הפתרון פשוט, המכשול עביר בהחלט, ובסופו יקבלו הבנקים לידיהם עוד נכסים טובים יחסית למכירה.

היתרון המרכזי בפירוק של יורוקום הוא משיכת מספר רב יותר של משקיעים פוטנציאליים שנרתעו מלגשת לעסקה בגלל שהיא כללה את כל התוספות (חברות בקבוצת יורוקום), לבד בזק. ייתכן שיגיעו קרנות זרות שנרתעו מרכישת קבוצת החזקות במלואה, ייתכן שאלשטיין יחזור להתמודד ואיתו גורמים נוספים. הדבר נכון גם לחברת חלל, שכבר כמעט נמכרה לחברה סינית, והיא יכולה לרכז עניין אצל משקיעים נוספים.

החיסרון המרכזי של פירוק הוא משך הזמן, האנרגיה וגם הכסף במכירה של כל חברה בנפרד. מה גם שהמפרקים וכל מי שסביב יגרפו, כרגיל, לא מעט כסף. בנוגע לזמן: אפשר לנהל תהליך יעיל מאוד של מכירת חברות במכרז תוך זמנים קצובים - זה לא אמור להתארך יתר על המידה. בואו נזכור שסיידוף התחייב לפרוע לבנקים חובות במשך 7 שנים, פירוק יורוקום ייגמר לבטח הרבה לפני כן.

יורוקום

3. אם כבר אז כבר: אם פירוק יורוקום הוא גם אינטרס בנקאי, פיזור גרעין השליטה בבזק ופירוק שתי החברות המיותרות מעליה (בי. קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב) הוא גם אינטרס ציבורי, אבל בשלב זה קשה לראות איך הוא מתקיים. מדובר באישורים רגולטוריים, במכירה כפויה של 26% ממניות בזק בשוק תחת לחץ, במחיקת מניות שתי החברות מעליה ממסחר וכמובן בפירעון החובות של החברות. זה כבר דמיוני. בואו נתחיל עם פירוק יורוקום.

גרנות למשרד התקשורת: האם בקשת המוסדיים לזמן אסיפה כללית היא חוקית? / גד פרץ

חברת בזק פנתה בימים האחרונים למשרד התקשורת וביקשה לברר האם אנטרופי, המייצגת מוסדיים שמחזיקים 6.5% ממניות החברה, יכולה לדרוש לכנס אסיפה כללית למינוי דירקטורים. מדובר בבקשה חריגה שכן עד כה בזק לא פנתה בשאלות כאלו לרגולטור, ולכן ההערכות הן שהפניה נועדה להרוויח זמן עבור החברה כך שהיא תוכל להביא בעצמה לכינוס אסיפה כללית בחודש מאי ולהעלות בה את רשימת הדירקטורים שלה להצבעה.

המכתב שנשלח למשרד התקשורת חתום על-ידי היועץ המשפטי של בזק, אמיר נחליאלי, המקורב לגרנות. גם היועצת המשפטית של הדירקטוריון, עו"ד שירי שחם, מעורבת בניסיונות של גרנות לייצר מציאות חדשה בדירקטוריון, ויש להניח שהוא קיבל משניהם את הגיבוי המשפטי.

עד כה, נציין, משרד התקשורת לא הביע עמדה בכל הקשור למאבקים סביב הרכב הדירקטוריון של בזק, ולפי הערכות זו אחת מהסיבות המרכזיות לנסיגת סיידוף מהעסקה לרכישת החברה.

נזכיר, כי לאחרונה ביקשו המוסדיים למנות שלושה דירקטורים חיצוניים לחברה, וכן הציגו ייפוי כוח המוכיח שיש להם 6.5% ממניות בזק במאוגד. בין השמות שהוצעו לדירקטוריון: אמנון דיק, דוד אבנר, יגאל בר יוסף, שלמה זוהר, נעמי זנהאוז ויעקב גולדמן.

גרנות כאמור, מתנגד לכינוס אסיפה כעת כמו שהמוסדיים רוצים והוא מגבש רשימה של דירקטורים שאותם הוא רוצה להציג באסיפה הכללית בחודש מאי.

עוד כתבות

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב-יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש המחזוי בת"א הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו, לברר זאת בעצמו במסגרת המו"מ

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה ● בין היתר נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל" - וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק העושה שימוש בשיר "מישל" ● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגיה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר