גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים צריכים לפצל את יורוקום - ולמכור אותה בחתיכות

מדוע החליט נתי סיידוף לסגת מעסקת רכישת יורוקום? ■ עכשיו, לאחר הודעתו, הגיעה העת שהבנקים הנושים יגידו לו "ביי-ביי", ויפעלו על-פי מתווה אחר: פירוק יורוקום ■ ניתוח

נתי סיידוף  / צילום: אבי שאולי
נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי

1. למה החליט נתי סיידוף לסגת, לפחות זמנית, לפחות למראית עין, מעסקת יורוקום-בזק? בהודעתו לביהמ"ש, טען סיידוף כי שני תנאים לא התקיימו בהסדר: האחד, הרעה משמעותית ביכולת השליטה של יורוקום בבזק, שאף הודיעה על הקטנת הדיבידנדים לבעלי מניותיה מ-100% מהרווח הנקי ל-70% בלבד; והשני, אי-הגעה להסכמות עם מס הכנסה בנוגע לחבות המס של חברות מקבוצות יורוקום. האם סיידוף אכן קיבל רגליים קרות או שהוא מנסה לשפר עמדות בהסדר של העסקה עם הבנקים? הנה כמה סיבות אפשרויות:

א. "תחזיקו אותי" - סיידוף בעצם אומר לבנקים: אני הרוכש היחיד במרוץ על יורוקום-בזק, ולכן הגיע הזמן לקצת כיפופי ידיים כדי לשפר עמדות לקראת חתימה סופית על ההסדר.

ב. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה משפע של סיבות, וממהר להציל את הפיקדון הדי גדול בן ה-50 מיליון שקל שהפקיד לצורך העסקה.

ג. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הוא מעולם לא רצה את כאב הראש הזה של התוספות הנלוות למנה העיקרית. בזק היא המנה העיקרית, וכל החברות האחרות בקבוצת יורוקום (חלל, מניות בפרויקט "מידטאון" ואנלייט) הן התוספות, והן סרח עודף בשבילו.

ד. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים שלו, כבעל שליטה עתידי, עם הדירקטוריון של בזק לא יהיו פיקניק. שורת ההחלטות שהתקבלו (כולל דיבידנד) עוד לפני שהעסקה הושלמה, מאותתות לו שהדירקטוריון (ששליש מנציגיו אמורים להיות נציגיו) לא יהיה כנוע, יתחיל להיות אקטיבי ולא יתיישר אוטומטית עם כל החלטה של בעל השליטה.

ה. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים שלו עם בעלי המניות האחרים (כמו, למשל, משקיעים מוסדיים או זרים) - גם כבר לא יהיו פיקניק. הם עלולים לעשות לו את המוות בתקשורת, וכמו תמיד הם עושים את זה אחרי שכל האירועים הלא נעימים התרחשו. הוא עלול לסבול מכך.

ו. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שהיחסים של בזק עם הרגולציה הם חשדניים בלשון המעטה, במיוחד אחרי החקירות ובמיוחד אחרי שרשות ני"ע כבר המליצה להגיש כתבי אישום. הוא מבין שהדבר לא יאפשר לרגולטורים לקבל שום החלטה בטווח הקרוב שתשתמע כאילו היא לטובת בזק, אחרת הם יחטפו מהלומות בתקשורת.

ז. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הבין שבזק תתקשה לייצר ערך. החברה מותקפת תחרותית בכל תחומי הליבה שלה (טלפוניה נייחת, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית באמצעות yes). למרות עוצמתה ולמרות הדומיננטיות שלה (במיוחד של החטיבה הנייחת והאינטרנט), התחרות עושה את שלה והיא צפויה לשחוק את רווחיות החברה. במצב כזה, הדרך היחידה של בזק לשמור על רמת הרווחיות היא דרך התייעלות ועוד התייעלות ועוד התייעלות. המשמעות: פיטורים, התמודדות עם ועדי עובדים ותדמית של טייקון שבא לעשות סיבוב על חשבון העובדים. מי צריך את כאב הראש הזה?

ח. סיידוף רוצה לברוח מהעסקה כי הוא הבין שקשה לראות איך הוא מרוויח ממנה פיננסית, לבד מעמדת כוח בחברת התקשורת הגדולה בישראל. הוא מבין שבזק נושאת על גבה חוב של כ-13 מיליארד שקל, ולמרות שהיא מייצרת רווחיות יפה ותזרים מזומנים יפה - היכולת שלה לחלק דיבידנדים שמנים הולכת ונשחקת, במיוחד לאור החלטת הדירקטוריון האחרונה.

נתי סיידוף / איור : גיל ג'יבלי

2. אחרי שמנינו את מגוון האפשרויות, התירוצים והסיבות להחלטתו של סיידוף - הגיע העת להפסיק להתעסק במה חושב או רוצה סיידוף. דווקא עכשיו, דווקא לאחר הודעתו, הגיעה העת שהבנקים יגידו לו ביי-ביי, ויפעלו על-פי מתווה אחר: פירוק יורוקום. שלושת החודשים האחרונים בסאגת בזק-יורוקום רק ממחישים שעדיף להפסיק עם העסקאות היצירתיות והמורכבות למכירת קבוצת ההחזקות, וללכת על פתרון של פירוק ומכירת כל אחד מנכסיה למרבה במחיר.

על אילו נכסים מדובר? 54.7% ממניות אינטרנט זהב  בשווי 255 מיליון שקל (אינטרנט זהב שולטת ב-בי קומיונקיישנס , וזו מחזיקה כ-26% ממניות גרעין השליטה בבזק), 55.7% ממניות חלל תקשורת  השוות כ-190 מיליון שקל, 14.8% ממניות חברת האנרגיה אנלייט אנרגיה  בשווי של 134 מיליון שקל, ו-37.5% ממניות פרויקט מידטאון השוות כ-180 מיליון שקל. כמו כן, יש שורה של חברות תפעוליות בקבוצת יורוקום, ובראשן יורוקום דיגיטלית ויורוקום סלולרית, שלא שוות הרבה ושבימים אלה ממילא נעשה מכרז נפרד למכירתן.

מה קרה בפועל? אם יורוקום הייתה כה אטרקטיבית היינו רואים שורה של משקיעים עומדים בתור כדי להתחרות על הסחורה הנחשקת. מה קיבלנו בפועל? איש נדל"ן ופיננסייר המתמחה ברכישת חוב בעייתי (סיידוף), איש עסקים זר שצריך לבצע להטוטים רגולטוריים בכדי שיוכל לרכוש את יורוקום (אדוארדו אלשטיין), ועוד קבוצה שהגישה הצעה לא מספיק אפויה ועם לא מעט התניות (האחים נוימן). השורה התחתונה: כל ההצעות הללו כללו מחיקת חוב של 400-500 מיליון שקל. המסקנה: ליורוקום אין ממש זכות קיום כלכלית.

לכן, ייתכן שהפתרון הנכון הוא למכור את נכסיה בנפרד. בחלק מהבנקים לא פוסלים את זה וטוענים כי מבדיקות שעשו עולה כי הפער בין פירוק לבין עסקה במתווה דומה לזה של סיידוף - אינו מהותי. לפתרון הזה יש יתרון מרכזי וחיסרון מרכזי ובעיה אחת מרכזית שניתן לפתור אותה בקלות. הבעיה המרכזית היא החברה-האחות יורוקום נדל"ן ונושיה. תזכורת: ליורוקום נדל"ן יש חוב של כ-250 מיליון שקל לקונסורציום בראשות מזרחי טפחות. לקונסורציום זה יש ביטחונות נאים בדמות החזקות בפרויקט מידטאון ומניות חלל הנמצאות תחת יורוקום תקשורת. בתרחיש של פירוק, הקונסורציום מקבל לידיו את הביטחונות ומותיר את נושי יורוקום תקשורת ללא נכס מרכזי.

כדי לקדם את פירוק יורוקום, צריכים הבנקים לוותר על מלחמות האגו ולמצוא פתרון מהיר כשלב ביניים: פירעון החוב במלואו ליורוקום נדל"ן, ובתמורה לקבל את הביטחונות ששוויים גבוה משמעותית משווי החוב (ואז למכור אותם כל אחד בנפרד). גם במתווה של סיידוף נרקם פתרון שכזה (פירעון משותף באמצעות סיידוף ונושי יורוקום תקשורת), אלא שהפעם צריכים הבנקים לפתור את הבעיה הזו בינם ובין עצמם. הפתרון פשוט, המכשול עביר בהחלט, ובסופו יקבלו הבנקים לידיהם עוד נכסים טובים יחסית למכירה.

היתרון המרכזי בפירוק של יורוקום הוא משיכת מספר רב יותר של משקיעים פוטנציאליים שנרתעו מלגשת לעסקה בגלל שהיא כללה את כל התוספות (חברות בקבוצת יורוקום), לבד בזק. ייתכן שיגיעו קרנות זרות שנרתעו מרכישת קבוצת החזקות במלואה, ייתכן שאלשטיין יחזור להתמודד ואיתו גורמים נוספים. הדבר נכון גם לחברת חלל, שכבר כמעט נמכרה לחברה סינית, והיא יכולה לרכז עניין אצל משקיעים נוספים.

החיסרון המרכזי של פירוק הוא משך הזמן, האנרגיה וגם הכסף במכירה של כל חברה בנפרד. מה גם שהמפרקים וכל מי שסביב יגרפו, כרגיל, לא מעט כסף. בנוגע לזמן: אפשר לנהל תהליך יעיל מאוד של מכירת חברות במכרז תוך זמנים קצובים - זה לא אמור להתארך יתר על המידה. בואו נזכור שסיידוף התחייב לפרוע לבנקים חובות במשך 7 שנים, פירוק יורוקום ייגמר לבטח הרבה לפני כן.

יורוקום

3. אם כבר אז כבר: אם פירוק יורוקום הוא גם אינטרס בנקאי, פיזור גרעין השליטה בבזק ופירוק שתי החברות המיותרות מעליה (בי. קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב) הוא גם אינטרס ציבורי, אבל בשלב זה קשה לראות איך הוא מתקיים. מדובר באישורים רגולטוריים, במכירה כפויה של 26% ממניות בזק בשוק תחת לחץ, במחיקת מניות שתי החברות מעליה ממסחר וכמובן בפירעון החובות של החברות. זה כבר דמיוני. בואו נתחיל עם פירוק יורוקום.

גרנות למשרד התקשורת: האם בקשת המוסדיים לזמן אסיפה כללית היא חוקית? / גד פרץ

חברת בזק פנתה בימים האחרונים למשרד התקשורת וביקשה לברר האם אנטרופי, המייצגת מוסדיים שמחזיקים 6.5% ממניות החברה, יכולה לדרוש לכנס אסיפה כללית למינוי דירקטורים. מדובר בבקשה חריגה שכן עד כה בזק לא פנתה בשאלות כאלו לרגולטור, ולכן ההערכות הן שהפניה נועדה להרוויח זמן עבור החברה כך שהיא תוכל להביא בעצמה לכינוס אסיפה כללית בחודש מאי ולהעלות בה את רשימת הדירקטורים שלה להצבעה.

המכתב שנשלח למשרד התקשורת חתום על-ידי היועץ המשפטי של בזק, אמיר נחליאלי, המקורב לגרנות. גם היועצת המשפטית של הדירקטוריון, עו"ד שירי שחם, מעורבת בניסיונות של גרנות לייצר מציאות חדשה בדירקטוריון, ויש להניח שהוא קיבל משניהם את הגיבוי המשפטי.

עד כה, נציין, משרד התקשורת לא הביע עמדה בכל הקשור למאבקים סביב הרכב הדירקטוריון של בזק, ולפי הערכות זו אחת מהסיבות המרכזיות לנסיגת סיידוף מהעסקה לרכישת החברה.

נזכיר, כי לאחרונה ביקשו המוסדיים למנות שלושה דירקטורים חיצוניים לחברה, וכן הציגו ייפוי כוח המוכיח שיש להם 6.5% ממניות בזק במאוגד. בין השמות שהוצעו לדירקטוריון: אמנון דיק, דוד אבנר, יגאל בר יוסף, שלמה זוהר, נעמי זנהאוז ויעקב גולדמן.

גרנות כאמור, מתנגד לכינוס אסיפה כעת כמו שהמוסדיים רוצים והוא מגבש רשימה של דירקטורים שאותם הוא רוצה להציג באסיפה הכללית בחודש מאי.

עוד כתבות

דר' אירית יניב, מקימת קרן אלמדה / צילום: איל יצהר

המנכ"לית שמקדמת נשים לתפקידים בכירים: "החברות מהפילאטיס שואלות אותי באילו חברות השקעתי ולמה"

כשד"ר אירית יניב, מייסדת שותפות המו"פ הראשונה במדעי החיים אלמדה ונצ'רס, קיבלה את התפקיד הניהולי הבכיר הראשון שלה - היא שמה לב שמסביבה יש רק גברים ● עכשיו, במיזם חדש, היא מעודדת נשים נוספות ללכת בעקבותיה: "ראיתי שיש הרבה מנהלות בשכבות הביניים  - אבל שם זה נעצר"

לבנת חן, בעלת "דרך הטנא", עסק למשלוח סלי בוטיק / צילום: תמונה פרטית

"הקורונה הייתה קריאת השכמה בשבילי. היא עזרה לפתח יצירתיות, ודווקא בשיא הקושי היא גרמה לי לפרוח"

לבנת חן, בת 33 מתל אביב ● בעלת העסק "דרך הטנא", עסק למשלוח סלי בוטיק עם מוצרים מתוצרת הארץ ● "פתאום הערכתי את המונח הזה 'כחול-לבן', שמתחיל בלקטוף משהו מהעץ" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

הנהלת ועובדי פיוניר בטקס פתיחת המסחר בנאסד"ק / צילום: Nasdaq, Inc.

פיוניר תשלם 1.4 מיליון דולר במסגרת פשרה עם משרד האוצר של ארה"ב

חברת הפינטק הישראלית, שהחלה להיסחר בוול סטריט לפני מספר שבועות, לא חסמה לטענת המשרד עסקאות של גורמים מאזורים שהוטלו עליהם סנקציות ● מדובר בהפרות שבוצעו לטענת משרד האוצר האמריקאי בשנים 2013-2018, וסך העסקאות היה כ-802 אלף דולר

עידן וולס / צילום: רון קדמי

קבוצת דלק השלימה מימון מחדש לאיתקה בהיקף של 1.85 מיליארד דולר

בעקבות השלמת המהלך, תעביר איתקה לקבוצת דלק עד סוף יולי סכום של 250 מיליון דולר בדרך של פירעון הלוואת בעלים

אבי צבי, מנכ"ל פרנטר / צילום: ישראל שם טוב

מינוי נוסף של אבי צבי: אורי גל לתפקיד סמנכ"ל השיווק של פרטנר

גל שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בחברת yes ובאחרונה שימש כמנכ"ל משרד הפרסום ליאו ברנט

מכרה לבדיל / צילום: Reuters, Willy Kurniawan

מחיר הבדיל מגיע לשיא כשזן הדלתא מפריע לאספקה

סוחרים מהמרים שהביקוש למוצרי אלקטרוניקה יישאר גבוה בזמן שנגיף הקורונה מגביל את ייצור הבדיל בדרום מזרח אסיה

משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה / צילום: יח"צ

בשיתוף IBM: מנורה מבטחים וחמש חברות ביטוח בינלאומיות יאתרו סטארט-אפים ישראליים בתחום האינשורטק

הסטארט-אפים שייבחרו יקבלו ליווי טכנולוגי ועסקי ממנורה, מחברות ביטוח בינ"ל וממומחי טכנולוגיה של IBM, חלל עבודה ב-IBM וקרדיט עבור שירותי ענן של IBM בסכום של עד 120,000 דולר בשנה, ויוטמעו בחברות הביטוח ● בין חברות הביטוח המשתתפות: ענקיות הביטוח אליאנץ הגרמנית ו-AXA הצרפתית

פגישות הייעוץ הפרונטליות נשארו בשנת 2019 / צילום: Shutterstock, Freedomz

מהשפעות הקורונה: חברות ניהול ההשקעות הגדילו ב-550% את גיוס הלקוחות מרחוק

מנהלי תיקי ההשקעות והיועצים הפרטיים דיווחו על כ-3,600 לקוחות שגייסו שלא בפגישה פרונטלית במהלך השנה שעברה, אל מול 550 בלבד ב-2019 • גידול של 15% בגיוס לקוחות באופן כללי • רבע מבעלי הרישיון מעבירים ללקוחות מסמכים באופן לא מאובטח

מפגינים וכוחות משטרה בפריז, אתמול / צילום: Reuters, Benoit Tessier

עימותים אלימים בצרפת סביב השימוש ב"תו ירוק"; איסלנד תטיל מחדש הגבלות קורונה

יותר מ-150 אלף צרפתים הפגינו אתמול במחאה על השימוש המתוכנן ב"תעודת בריאות", מקבילה ל"תו הירוק" בישראל ● בכמה ערים נרשמו תקריות אלימות, והמשטרה דיווחה על מעצרים ופצועים ● במקביל, איסלנד הודיעה כי על רקע הזינוק במספר המקרים היא מאמצת מחדש הגבלות ציבוריות

גיוס חברות ספאק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסדק

השווי מנופח והמניה צונחת: מה עובר על חברות הספאק?

בשליש הראשון של 2021 גייסו חברות ספאק כמעט 100 מיליארד דולר. זה המון כסף שרק מחפש חברות להתמזג איתן ● התוצאה לפעמים היא שווי מנופח ומחיקות כבדות של המניה, כמו שקרה לכמה חברות ישראליות החודש

השר יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הנדל יוצא נגד ועדת הרבנים המשגיחה על הקווים הכשרים של הציבור החרדי

לפי ההחלטה החדשה של שר התקשורת, חברות הסלולר יחויבו לפרסם מספרים חסומים בקווים הכשרים ולנמק את סיבת החסימה תוך יממה ● בנוסף, ייאסר עליהן לחסום מספרים של מוקדי חירום ומצוקה

אל"מ גיל פנחס / צילום: דובר צה"ל

ראש אגף תקציבים חדש במשרד הביטחון: אל"מ גיל פנחס

אל"מ פנחס יועלה לדרגת תא"ל ויחליף בתפקידו את תא"ל אריאלה לזרוביץ', שכיהנה בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ● הוא כיהן במגוון תפקידים ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל ומשמש בתפקידו הנוכחי כרמ"ח תכנון

הפלטפורמה של REE לרכב חשמלי / צילום: Reuters, REE/Cover Images

הושלמה עסקת המיזוג של REE לחברת ה-SPAC בהיקף גיוס מקוצץ

חברת האוטוטק הישראלית מוזגה ל-10X Capital לפי שווי של כ-3.1 מיליארד דולר לפני הכסף ● הגיוס הסתכם בסופו של דבר ב-288 מיליון דולר, נמוך מהתכנון המקורי, על רקע החלטת חלק מבעלי המניות של ה-SPAC שלא להשתתף בעסקת המיזוג

חנות מחשבים KSP / צילום: איל יצהר

לפני שופרסל אונליין, קצת אחרי אמזון: רשת המחשבים הזו פיצחה את הנוסחה לאהדת הצרכנים

שנת הקורונה לימדה את מותגי הקמעונאות המובילים את חשיבות ההשקעה באונליין ● סופר־פארם, המובילה בקטגוריה, ו-KSP השכילו לנצל זאת - וגם הענקיות הבינלאומיות נהנו מכך שהישראלים קנו יותר ● מדד המותגים

הפגנות הנכים באיילון / צילום: דוברות הנכים

"פתחנו במלחמת קיום": ארגוני הנכים טוענים שההבטחות לא מיושמות ומחדשים את המאבק

ארגוני הנכים צפויים להפגין לאורך היום בעשרות מוקדים ברחבי הארץ ● בהודעה מטעם מטה המאבק נכתב: "אנו מצהירים כי ההפגנות ילכו ויתעצמו אם ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר לא יענו לבקשתנו האחת, להעביר את כל הכספים שהנכים אמורים לקבל על פי דין"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

יותר הכנסות ממסים והורדת הגירעון: האוצר מציג תחזית אופטימית לשנים הקרובות

משרד האוצר פרסם היום את תוכנית התקציב הרב-שנתית ל-2022-2025 ● לפי הערכות האוצר, המשק יצמח ב-5.1% השנה, ההכנסות ממסים יעלו ל-379.4 מיליארד שקל, והגירעון יירד ל-4.2% (ללא השפעות הקורונה)

תמר זנדברג / צילום: מאיה ברן

הממשלה אישרה תוכנית אקלים, אך היישום שלה מוטל בספק

לאחר חודשים ארוכים של סחבת, הממשלה אישרה תוכנית הפחתת פליטות כמתחייב בהסכם פריז ● התוכנית קובעת יעדים צנועים ביחס למרבית המדינות המפותחות ונעדרת מנגנוני פיקוח שיבטיחו את יישומה ● הנוסח שאושר לבסוף רודד משמעותית ע"י משרדי הממשלה

מטוס ישראייר למרוקו / צילום: ישראייר

היסטוריה: טיסות מסחריות ראשונות המריאו מתל אביב למרוקו

שתי טיסות של ישראייר ואל על המריאו הבוקר מתל אביב למרקש - זו הפעם הראשונה שבה מטוסים ישראליים טסו בטיסה ישירה למרוקו ● אל על צפויה להפעיל עד 5 טיסות בשבוע למרוקו, וישראייר תפעיל שתי טיסות בשבוע

אחת הדרכים המוכרות להוזלת הגלישה בחו"ל היא רכישת כרטיס סים מקומי, אך זה לא מתאים לכולם / צילום: Shutterstock, almaje

הפתרון הפשוט שיוזיל לכם משמעותית את הגלישה בחו"ל

רכישת כרטיס סים מקומי היא פתרון מוכר, אך כזה שלא מתאים לכולם וגם לא תמיד נוח ● אם אתם בעלי אייפון, יש דרך יעילה ונוחה בהרבה להוזלת הגלישה בחו"ל: ESIM - סים וירטואלי שפועל במקביל למספר הישראלי

יובל זעירא, מנהל השקעות ראשי, לאומי פרטנרס / צילום: אורן דאי

בכל שבוע שמועות על עסקה: איך הפכה לאומי פרטנרס לחברה הפעילה בשוק ההון

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, שכבר חולשת על פורטפוליו של כ-4 מיליארד שקל, יצרה לעצמה תיק השקעות אקלקטי, שעליו נוספה השבוע חברת האבטחה "צוות 3" ● מנהל ההשקעות הראשי של לאומי פרטנרס: "רוצים לייצר תשואה עודפת ומצד שני לא להיות תלויים בשוק ההון"