גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: "הפרקליטות והמשטרה מונעות פיקוח על חקירה"

השופט דוד שאול גבאי-ריכטר ביקר את התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת פרשה של סחר לא חוקי בזהב ■ שניים מהחשודים ביקשו לשחרר חלק מרכושם שנתפס בחקירה, והשופט הורה לפרקליטות ולמשטרה להגיש לו דוח חקירה עדכני ■ הדוח שהוגש אכזב את ביהמ"ש, והשופט הורה בצעד חריג לחשוף חלק מהדוח הסודי ולאפשר לב"כ החשודים לחקור את עורכי הדוח

ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף
ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף

חומר למחשבה מבית המשפט לפרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי, ולמפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. "הציפיות שלי ממדינת ישראל הן גבוהות. היא שבה ומאכזבת אותי בתיקים מסוג זה" - את הביקורת החריפה הזאת מותח שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי-ריכטר, על לא אחרת מאשר פרקליטות מיסוי וכלכלה - אחת הפרקליטויות המקצועיות והמרכזיות ביותר במערך הפרקליטות - ועל המשטרה - כזרועות ארוכות של המדינה.

הביקורת נמתחה על המדינה - על הפרקליטות ועל המשטרה כמייצגות את עמדת המדינה - במסגרת דיון בבקשה לשחרור רכוש תפוס במסגרת פרשת "הסחר בזהב". מדובר בפרשה שבמסגרתה נעצרו בנובמבר האחרון, במבצע מעצרים רחב-היקף, 19 חשודים, שלפי החשד עסקו בסחר בזהב מתחומי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לישראל וכן הלבינו הון והעלימו מסים בהיקף של למעלה מ-500 מיליון שקל.

שניים מהחשודים שנעצרו בפרשה, הגישו לבית המשפט בקשה לשחרור חלק מהרכוש שנתפס על-ידי המשטרה במהלך החקירה, והשופט הורה למדינה - היינו לפרקליטות ולמשטרה - להגיש לו דוח חקירה עדכני. אולם, הדוח שהגישה הפרקליטות בתגובה להחלטת בית המשפט "אכזב" את השופט גבאי-ריכטר, בלשון המעטה, וזה בחר למתוח ביקורת חריפה על הפרקליטות בעקבות זאת. בין היתר, ציין השופט כי המדינה אינה מאפשרת לו לפקח על החקירה, וכי היא מבססת את עמדתה בפניו על "סיסמאות" שלא מרשימות אותו.

"ביום ה-24 בדצמבר 2017 הוריתי באופן מפורש להגיע לדיון עם דוח חקירה עדכני בצירוף אסמכתאות. הדוח שהוגש לי שב ופורס את המידע שכבר ידוע לי, מבוסס על סיסמאות ואלה כבר לא מרשימות אותי", כתב השופט, והורה למדינה להגיש באופן מיידי את הדוח המבוקש על התקדמות החקירה.

תיעוד פיקטיבי וחברות-קש

ברקע הביקורת קבע השופט שתי החלטות משמעותיות בהליכי תפיסת רכוש: האחת - על חשיפתו של דוח שהוגדר כדוח סודי והוגש ככזה לבית המשפט; והשנייה - על מתן אפשרות לסנגור בתיק לחקור את המשטרה ואת עורכי הדוחות הסודיים על תכני הדוחות.

במהלך השנה האחרונה הובילה המשטרה חקירה סמויה בשיתוף שתי יחידות מרשות המסים: חקירות מכס מע"מ-ירושלים ויחידת יהלום, שבמסגרתה עלה כי סוחרי זהב מישראל נהגו לרכוש זהב מסוחרים מרמאללה, מעבדים אותו במפעלים, יוצרים תכשיטים ולבסוף היו מייצאים את תכשיטי הזהב לחו"ל.

מחומרי החקירה שנאספו עלה כי במהלך כשנתיים העלימו החשודים הכנסות והלבינו הון באמצעות תיעוד מזויף, תוך שימוש בכיסוי חשבונאי פיקטיבי של חברות-קש וחברות קיימות. היקף העבירות נאמד בסכום עתק של בכ-500 מיליון שקל.

בנובמבר אשתקד, עם מעצרם של החשודים' הפכה החקירה לגלויה, בפעילות מבצעית מתוכננת ובשיתוף כוחות צה"ל מחטמ"ר בנימין, אז נעצרו 19 חשודים, מתוכם 15 תושבי מרכז הארץ והצפון, שני חשודים, תושבי מזרח ירושלים, ושני חשודים פלסטינים, תושבי רמאללה.

במהלך הפעילות המשטרתית נתפס רכוש רב הכולל, בין היתר, המחאות, תכשיטי זהב, עשרות שעוני יוקרה, כסף מזומן רב בהיקף של מעל מיליון שקל, 22 כלי רכב ששימשו את החשודים ובנוסף נתפס חומר החשוד כסם.

בין החשודים בפרשה נעצרו ונחקרו גם שני אחים השותפים בעסק צ'יינג' (נותן שירותי מטבע - חלפנות כספים), שלפי החשד שימש כ"צ'יינג' הבית" של החשודים האחרים בפרשה. מהחקירה עלה החשד כי העברת הכספים מהפעילות הבלתי-חוקית של רכישת הזהב "השחור" בוצעה בכסות של עסקאות לגיטימיות בחשבונות הבנק של חברות-הקש כחלק מפעילותן השוטפת. בסוף התהליך, לפי החשד, הכספים הגיעו לצ'יינג' של האחים ונפרעו במזומן לצורך העברתם לספקים ברשות הפלסטינית. זאת, תוך הסתרת רכישת הזהב "השחור", מקורו והותרת הפעילות העבריינית "מתחת לרדאר".

האחים חשודים, בין היתר, בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף מאות מיליוני שקלים וכן בביצוע עבירות מרמה ועבירות מס. בין הנכסים של השניים שנתפסו במהלך החקירה, בכוונה לחלט אותם בסוף ההליך: שני מכשירי אייפון, רכב מסוג מרצדס הרשום על-שם אמם, מחשבים ניידים וטאבלטים, שני שעונים (AP ו-Cartier), מזומנים ומט"ח. כמו כן עוקלו חשבונות בנק של האחים שבהם מופקדים מעל 5 מיליון שקל.

מאחר שאחד האחים סובל מבעיה בריאותית חמורה, הוא שוחרר לביתו בתום החקירה, ושמם של האחים נאסר לפרסום על-מנת לשמור על פרטיותו.

התפיסה השביתה את העסק

בחודשים האחרונים פנו האחים למשטרה בניסיון להגיע לפשרה שעניינה הסרת ההגבלה/ההקפאה שהוטלה על חשבונות הבנק שלהם, תוך הותרת סכומי כסף קטנים לצורך קיום תנאי מחיה סבירים ולצורך המשך הפעילות העסקית של הצ'יינג'. אולם, לטענתם, בקשתם זו נדחתה. על רקע זה, הגישו השניים בקשה לשחרר חלק מהרכוש שתפסה המשטרה במסגרת החקירה.

לטענת האחים - באמצעות עו"ד אורי גולדמן - בעקבות הליכי החקירה ותפיסת החפצים וכתוצאה מסירובה של המשטרה להסיר את ההגבלה מחשבון הבנק העסקי של הצ'יינג' שבבעלותם ולהשיב לידיהם את הכספים שנתפסו במזומן ואת ההמחאות שניכתה - פסקה לחלוטין פעילותה העסקית של החברה שבבעלות האחים, המפעילה את הצ'יינג'.

עוד נטען בבקשה כי בין הנכסים התפוסים ישנם חפצים שלא שייכים לאחים, אלא לצדדים שלישיים, ביניהם שעונים, תכשיטים ומסמכים סחירים; ואותם צדדים שלישיים פנו בבקשה להשיבם אליהם. האחים מבקשים לשחרר, בין היתר, את האייפונים שלהם, כלי הרכב, המחשבים ואת השעונים שנתפסו. עוד מבקשים השניים להשיב כספים במזומן שנתפסו והנחוצים להם לצורך פעילותם העסקית כנותני שירותי מטבע והמחאות. האחים מבקשים גם להסיר הגבלות על חשבונות בנק שבבעלותם שבהם סכומים של כ-2 מיליון שקל, וזאת לצורך קיום תנאי מחיה סבירים ולצורך מימון הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק אחד האחים.

המדינה התנגדה לשחרור מרבית הרכוש, אם כי הבהירה כי אין התנגדות מצידה להשבת השעונים לאחים, בכפוף להפקדת סכום שווי-ערך. גם את הרכבים של החשודים הסכימה המדינה לשחרר, בכפוף להפקדת 30% משווים ולשעבודם.

באשר לחשבונות הבנק, סירבה המדינה לשחרר את הכספים המופקדים בהם, אלא אם הם יועברו לחשבונות האפטרופוס הכללי וישמשו לצורך הבטחת חילוט עתידי.

חלקים לא סודיים בדוח

במהלך הדיונים בבקשת האחים לשחרור חלק מהרכוש שנתפס, הורה השופט למדינה - למשטרה ולפרקליטות - להגיש לו דוח על התקדמות החקירה, על-מנת לשקול את בקשת שחרור הנכסים התפוסים. עוד הורה בית המשפט על העברת צווי התפיסה ודוחות החיפוש, בהם מפורטת סמכות המשטרה לתפוס את הרכוש, לידי האחים.

בדיון האחרון' שהתקיים בתיק לפני מספר ימים, טענו האחים כי עד כה הם לא קיבלו העתקים מהצווים בעניינם, "על אף בקשות חוזרות ונשנות ליחידה החוקרת' ועל אף שבית המשפט נתן דעתו בעניין".

בא-כוחה של המדינה, עו"ד ניר מסורי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טען כי אין התנגדות להעביר את הצווים, וכי הם יועברו. עוד הגיש נציג הפרקליטות לבית המשפט שני דוחות סודיים, בהתאם להוראתו של השופט, שבהם יש פירוט לגבי האחים (דוח א') ושל נכסיהם שנתפסו במסגרת החקירה (דוח ב').

אולם דברים אלה לא שכנעו את השופט גבאי-ריכטר, שסבר כי הדוח שהוגש אינו עונה לדרישה שהעמיד בפני המדינה. ראשית קבע השופט כי חלק מהדוח הסודי אינו אמור להיות סודי כלל, וכי את אותו חלק לא סודי יש להעביר בתוך יומיים לאחים.

"בדוח שסומן א' ישנו חלק מודיעיני שחסוי בשלב זה. בחלקו השני של הדוח (דוח ב') שאינו מעומד, אך מתחיל בכותרת 'נכסים שמיוחסים ל-ו', מפורטים כל הנכסים שלפי החשד קשורים בביצוע העבירות. חלק זה של הדוח אינו צריך להיות חסוי, ובכפוף להסרת הערות הנוגעות להערכה מודיעינית או חקירתית, הפרטים בחלק הזה של הדוח יועברו בתוך יומיים לאחים".

בהמשך לכך שאל השופט גבאי-ריכטר את נציגת המשטרה בדיון, רס"ר יפית חג'אג, כיצד מתקדמת החקירה, וזו השיבה: "יש התקדמות. אנו לקראת סיום, אני לא יודעת להגיד צפי של סיום כל פעולות החקירה שנותרו, אבל אנחנו בהתקדמות מהפעם האחרונה".

לשאלת בית המשפט, הבהירה נציגת המשטרה, כי אין לה תוצרים של פעולות אחרונות שביצעה המשטרה במסגרת חקירת הפרשה.

"חומרת המעשים לא מעוורת אותי"

דברי המדינה - באמצעות נציגי המשטרה ונציגי הפרקליטות - לא הניחו את דעתו של השופט גבאי-ריכטר, שבחר להביע את חוסר שביעות-הרצון שלו בהחלטה.

בין היתר קבע בית משפט השלום כי המדינה לא עומדת בציפיות הגבוהות שלו ממנה, ושבה ומאכזבת אותו פעם אחר פעם בתיקי תפיסת רכוש ומעצרים.

עוד כתב השופט גבאי-ריכטר בהחלטה: "אני מודע לחומרת המעשים, ואני מצטרף להערכה כי מדובר במעשים חמורים. לצד זאת, הדבר אינו מעוור אותי, והתפקיד שלי הוא לפקח על התקדמות החקירה בצורה סבירה, אלא שהיחידה החוקרת אינה מאפשרת זאת".

על הרקע הזה, הורה השופט גבאי-ריכטר למדינה להגיש לו דוח מפורט של פעולות החקירה האחרונות החל מ-1 בדצמבר 2017 ועד היום, עם תוצרי פעולות אלה. "הכוונה לקבלת כל החומרים הגולמיים שהושגו כתוצאה מפעולות החקירה", הסביר השופט למשטרה ולפרקליטות.

עוד הורה השופט על הגשת דוח מפורט של פעולות החקירה המתוכננות לביצוע, תוך ציון לוחות הזמנים לביצוען; וכן הערכה נפרדת של הפרקליטות לגבי מצב הדברים בתיק. "לאחר שאקבל את כל החומרים, אתן החלטה, תוך שאני נותן משקל מלא לטיעוני הצדדים", פסק בית המשפט.

באופן חריג, השופט גבאי-ריכטר אף נעתר לבקשת האחים לאפשר לבא-כוחם לחקור את חוקרי המשטרה על הדוחות הסודיים שיגישו, וקבע כי הדיון בעניין זה יתקיים בסוף החודש. לדבריו, לדיון בעניין זה בסוך החודש יגיעו נציגי המדינה (המשטרה והפרקליטות) ומי שהכינו את הדוחות שהוגשו לבית המשפט. זאת, על-מנת שמכיני הדוחות יוכלו להיחקר בחקירה נגדית על-ידי בא-כוחם של החשודים.

ממשרד גולדמן ושות' נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לתיקים תלויים ועומדים". 

לדברי גורם מרשויות האכיפה המכיר את התיק, הטיפול בבקשות הנוגעות למעצרים ולתפוסים בשלבי החקירה הוא באחריות היחידה החוקרת, וכך גם הצגת ההתקדמות החקירה בפני בית המשפט. בדיון הקודם לפני החלטת בית המשפט התבקשה הרשות החוקרת (המשטרה) להגיש דוח סודי מעודכן, ואותו דוח הוכן והוגש מטעם הרשות החוקרת.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מדובר בפרשה מורכבת ורחבת-היקף, המטופלת כיום על-ידי מספר גופי חקירה וכוללת עשרות חשודים וחומרי חקירה נרחבים. הביקורת המופנית בהחלטה בנוגע להליך החקירה אינה מכוונת לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמטבע הדברים אינה עוסקת בחקירות". 

הליכי תפסית רכוש: בתי המשפט לא מעבירים לחשודים את דוח החקירה הסודי ולא מאפשרים לבאי-כוחם לחקור את עורכיו

כלי החילוט ותפיסת הרכוש של חשודים ונאשמים הפכו זה מכבר למקור גאווה עבור רשויות האכיפה שרואות בתפיסה ובחילוט כלים מרכזיים במלחמה שהכריזו נגד ההון השחור, שנתפס בעיניהם כמכת מדינה. אולם הכלים הללו מעוררים מחלוקות תדירות בין הסנגורים למדינה על רקע הטענות לפגיעת יתר בזכויות החשודים בשם המאבק בהלבנות ההון.

במקרים רבים תוקפים החשודים את צווי התפיסה ומבקשים מבית המשפט שישחרר את רכושם או חלקו. בהליכים אלה - בדומה להליכי מעצר - נחשפים השופטים לחומרים ולדוחות סודיים שמגישה המדינה על-מנת להצדיק את המשך תפיסת הרכוש של החשוד, ולהבהיר כיצד מתקדמת החקירה.

במרבית המקרים הדוחות הסודיים לא נחשפים בפני החשודים ובאי-כוחם, והם לא יכולים לחקור את עורכי הדוח על תוכנו של הדוח. במקרה של האחים החשודים בפרשת הסחר בזהב, השופט החליט לחשוף חלק מתוכנו של דוח חסוי שהוגש לו, וכן לאפשר לסנגור של החשודים לחקור את המשטרה על הדוחות הסודיים שהיא עתידה להגיש בתיק.

לדברי עו"ד ציון סהראי, סנגור מוביל, המנהל בימים אלה מאבק בבית המשפט העליון סביב חוקיות הליכי תפיסה, מדובר בהחלטה יוצאת דופן של השופט. "בהליכי מעצר, קודם להגשת כתב אישום, הסנגור ראשי לחקור את מגיש בקשת המעצר או הטוען המשטרתי. פרקטיקה זו קבועה בחוק. בהליכים הנוגעים לתפיסת רכוש בשלב החקירה, אין פרקטיקה דומה הקבועה בחוק, ושופטים מחליטים אם לאפשר לסנגור לחקור את הטוען המשטרתי, על-פי שיקול דעתם.

"מרבית השופטים אינם מאפשרים לסנגור לחקור את נציג המדינה בטענה, שאין לו זכות קנויה בחוק. עם זאת, במספר מקרים בתי המשפט התירו לסנגור לחקור את נציג המדינה בהליכים אלו בנימוק, כי ההליך דומה באופיו להליך המעצר ויש ללמוד ממנו גזירה שווה".

עוד מציין עו"ד סהראי כי גם הפרקטיקה הנהוגה בהליכי תפיסה ושחרור של רכוש בשלב החקירה, במסגרתה מתירים בתי המשפט לנציג המדינה להציג דוח סודי שלא מועבר לעיון הצד השני, אינה קבועה בחוק. "בהליכים הנוגעים לתפיסה ושחרור של רכוש, כל בתי המשפט מונעים חשיפת דוחות המוגדרים כסודיים לעיון הסנגור, בטענה שחשיפתם תוביל לפגיעה בחקירה, אף על-פי שהדבר איננו קבוע בחוק".

לדבריו, "לעתים, כאשר בית המשפט מתרשם שהמידע איננו 'סודי', ואין מניעה לחשוף אותו, הוא מורה למדינה לעשות כן", ואולם אין מדובר בנוהג רגיל של בתי המשפט.

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"