גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טיפים ייחשבו חלק משכר מלצרים גם לצורכי פנסיה וביטוח לאומי

לאחר מאבק של שנים, החליט היום ביה"ד הארצי כי הטיפים שמקבלים מלצרים במסעדות ובבתי הקפה ייחשבו כחלק משכר העבודה שלהם ● הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר

שופטי בית הדין לענייני עבודה / צילום: שלומי יוסף
שופטי בית הדין לענייני עבודה / צילום: שלומי יוסף

התשרים (טיפים) שמקבלים מלצרים ומלצריות במסעדות ובבתי הקפה ייחשבו כחלק משכר העבודה של המלצרים - כך פסק היום (ב') בית הדין הארצי לעבודה, ששם סוף פסוק בסוגיה שנמצאת במחלוקת כבר שנים ארוכות.

"כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות", קבעו שופטי בית הדין הארצי, ובראשם נשיא בית הדין, יגאל פליטמן, שהו לו פסק הדין האחרון לפני פרישתו לגמלאות. לעמדתו של הנשיא הצטרפו סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגות הציבור מיכל בירון-בן גרא ויודפת הראל-בוכריס.

המשמעות היא שעל המעסיקים יהיה להתחשב בטיפים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, ביטוח לאומי וכדומה. משמעות נוספת של פסק הדין היא שהביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר (שפוטר).

השופטים כתבו כי הם ערים לכך שהפסיקה משנה את המצב המשפטי הקיים ודורשת היערכות מצד גורמים רבים, לרבות כמובן המעסיקים בענף המסעדנות. מאחר שההסדר חל גם על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, ועל-מנת לתת למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, היה ויראה לנכון לעשות כן; הורו השופטים כי ההסדר החדש ייכנס לתוקפו ביחס לכלל המעסיקים במשק ב-1 בינואר 2019 (למעט ביחס לשני ההליכים שנדונו לפניהם שלגביהם הוא יחול מיידית).

פסק הדין החשוב שאותו פתח פליטמן בציטוט משירו של נתן אלתרמן, אותו הוא מעריץ, ניתן בשני ערעורים שהוגשו לארצי שבמסגרתם עלתה אותה שאלה בדבר פשר התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות.

במסגרת ההליך האחד נדונה החלטת המוסד לביטוח לאומי, שלא לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו למלצר (עומרי קיס) סכומי תשר שקיבל מלצר במסעדה בה עבד. במסגרת ההליך האחר נבחנת השאלה - היש לכלול בשכרו של מלצר (יחיאל בודה) את כספי התשר ששולמו לו במזומן במסעדה בה עבד, לשם הכרעה בשאלה - אם מעסיקיו קיימו חובתם לתשלום שכרו לפי חוק שכר מינימום.

הואיל ומדובר בסוגיה הרלוונטית לכ-200,000 עובדי ענף המסעדנות ולאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ; הוחלט לקיים את הדיונים במותב מורחב של 5 שופטים ושני נציגי ציבור ולצרף להליכים את היועץ המשפטי לממשלה, איגוד המסעדות וכן את ההסתדרות, המייצגת את עובדי ענף המסעדנות.

בפסק הדין בחנו השופטים מחדש את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווג התשר. הם קבעו כי המציאות היא שבעלי המסעדה קובעים את אופן ההתייחסות לתשר במסגרת הסדר כלל-מערכתי בעִסקם. במסגרת זו התשר משולם כשכר עבודה למלצר תמורת עבודתו. שיעור התשר נע לרוב בין 10% ל-15% ממחיר הארוחה. התשר ניתן על-ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, החל מטיב האוכל ואופן הגשתו, וכלה באווירת המסעדה ואופייה.

בפסק הדין נאמר כי לשרשרת השירות חוליות רבות, ואין מדובר בהכרח במלצר יחיד המשרת סועד מסוים מאל"ף עד ת"ו; אלא לרוב כוללת שרשרת השירות, נוסף על מלצרים, גם ברמנים, עובדי מטבח ונותני שירות אחרים. על-פי ההסדר השכיח, התשר נחלק בין עובדי השירות באופן כזה או אחר, כמסוכם בין כל אחד מהם לבעל העסק.

"מציאות רבת-שנים זו משמעה כי מתן התשר היה לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת-תוקף; נורמה שלפיה, מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על-ידי הלקוח, ומחולק על-ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה".

לפיכך נקבע, כאמור, כי כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. "זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

לסיום, השופטים ציינו כי הסדר סוגיית התשר כאמור, נותן לדעתם מענה הולם, שלם ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר כמובן בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי. "הסדר זה מבטיח כי הקוביות השונות יסתדרו זו לצד זו ויקבלו קובייה-קובייה את מקומה המתאים", נפסק.

פסק הדין האחרון של הנשיא פליטמן

פסק הדין שנתן בית הדין הארצי לעבודה היום בעניין התשרים למלצריות ולמלצרים הוא פסק הדין האחרון של נשיא בית הדין הארצי, השופט יגאל פליטמן, שפורש לגמלאות אחרי כ-30 שנות שפיטה בבתי הדין מהן יותר מ-4 שנים כנשיא.

פליטמן, יליד 1948, אלמן ואב ל-3 בנות בוגרות, גדל בתל-אביב ולמד בבית הספר "תיכון חדש" באותה שכבה שבה למדו הפזמונאי עלי מוהר ז"ל והסופר חיים לפיד. בבית חינכו את פליטמן לסולידריות ולצדק חברתי, והוא העיד כי זוהי הסיבה שאחרי לימודי המשפטים באונ' העברית וההתמחות בחר ב-1975 ללכת לעבוד בביטוח הלאומי. בין השנים 1983 ל-1988 הוא שימש כמנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי בירושלים, ולאחר מכן מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וטיפס עד לראש המערכת. בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה שימש פליטמן במשך יותר מ-4 שנים.

לאורך השנים דן ופסק פליטמן בתיקים חשובים רבים שעיצבו את דיני העבודה בארץ. בין היתר, הוא צידד לאחרונה בזכות השביתה של עובדי חברת החשמל המוחים נגד הרפורמה בחברה. עמדתו זכתה לביקורת של בג"ץ שידון בקרוב בעתירה שהוגשה נגד פסק הדין ונגד הגישה של פליטמן.

בחודש מארס 2017 היה פליטמן בדעת מיעוט כשחשב שאין לקצוב את תקופת ההעסקה של העוזרים המשפטיים לשופטים. עמדתו נדחתה בבית הדין הארצי אך התקבלה בהמשך בבג"ץ.

פסק דין חשוב נוסף שיצא תחת ידו של פליטמן נגע לאופן החלת חוקי העבודה על מטפלים סיעודיים זרים המתגוררים בבית המטופל (פסק דין יולנדה גלוטן). פליטמן פסק כי אין מקום לתשלום שכר עבור שעות נוספות לעובד הזר, וכי שעות עבודה ומנוחה אינו חל במקרה זה. לשיטתו, "אין לראות בכל שעות השגחתה של המטפלת שעות עבודה, שהרי אלמלא כן היה צורך לשלם לעובדים סיעודיים שכר בגין 24 שעות עבודה ביממה, והדבר אינו סביר". גם כאן התקבלה עמדת המיעוט שהציג פליטמן בארצי, על-ידי שופטי בג"ץ.

עוד כתבות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים