אלון חסן / צילום: רפי קוץ
יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, עסוק כרגע בעיקר בחגיגות עם בני משפחתו וחבריו. הוא יכול סוף-סוף לזקוף גו אחרי שנים שבהן סחב על צווארו משקולת פלילית כבדה. הוא יודע שלפרקליטות יש מוטיבציה רבה לערער על ההכרעה המזכה אותו מכל רבב בפרשת השוחד בנמל אשדוד, אך זה לא מטריד אותו. מבחינתו, הוא צלח את המשוכה הגבוהה ביותר. הוא לא רוצה לחשוב על המשוכה הבאה כרגע, עד שהיא תעמוד לנגד עיניו. הוא נהנה מהרגע, ולא חושב קדימה. כל מי ששואל אותו בימים האחרונים אם הוא מתכוון לנסות לחזור לתפקידו בנמל אשדוד ולמעמדו כאיש החזק בנמל, מקבל את אותה תשובה: "אני חוגג את החג עם המשפחה. אחרי החג נחשוב מה הלאה".
ובזמן שחסן חוגג את החג, גם ההערכות, התהיות וסימני השאלה בנוגע להשפעת הכרעת הדין בעניינו על תיקים אחרים ועל עולם המשפט בכלל "חוגגים". זיכוי כה מהדהד אינו דבר שבשגרה במחוזותינו, ולכן הוא צפוי לטלטל את הסירה המשפטית, וכך אכן עושה הזיכוי של חסן.
הביקורת שנמתחה בפסק הדין על התנהלות החקירה והתנהלות הפרקליטות בפרשה, מאיימת להרטיב גם חקירות ופרשיות אחרות, שלחלקן יש קשר ישיר לחסן - למשל פרשת רונאל פישר, ולחלקן אין שום קשר משום סוג שהוא - פרשיות נתניהו השונות. גם השאלה כיצד ייתכן שחלק מהנאשמים בתיק הורשעו על-פי הודאתם בהסדרי טיעון ואחרים זוכו, מהדהדת ומעלה תהיות בנוגע לשאלה מה האמת העובדתית - היה או לא היה שוחד בפרשת נמל אשדוד?
פרקליטו של אלון חסן, עו"ד חן הולנדר, מסר היום ל"גלובס" כי "הדברים שבאו בפני בית המשפט הגדישו את הסאה והובילו לכך שניתנו פה החלטות צודקות שמהוות תיקון עולם של ממש, גם בפן האישי והפרטי של חסן - אבל גם בצד השני בחיזוק או השבה אפילו של אמון הציבור במערכת המשפט.
"אנשים היום חוששים לנהל תיקים, כי הם לא יודעים אם בית המשפט יקשיב להם או לא. הם מפחדים ולעיתים נוטים לחתום על הסדרי טיעון גם כאשר אינם אשמים. אבל בית המשפט הוכיח היום שכשבאים לפניו דברים קשים ושערורייתיים, אז הוא כותב את הדברים הללו ונותן להם ביטוי במסגרת הכרעת הדין, ובכך הוא מחזק את האמון של הציבור בו ובהכרעותיו".
עם זאת, הסנגור מזכיר כי "חסן לא זוכה בגלל ההערות והמחדלים שהובאו בשולי פסק הדין על התנהלות החקירה והפרקליטות, אלא בראש ובראשונה הוא זוכה זיכוי פוזיטיבי מלא על בסיס הראיות, שהעלו כי לא הוכחה העבירה שהמדינה ביקשה להוכיח. הביקורת שכתב השופט היא רק חיזוק של יסודות המשפט ושלטון החוק".
אותו חיזוק הפך בימים האחרונים למרכז. במסגרת הכרעת הדין נמתחה ביקורת על אופן גיוס עדי מדינה, על ההשערות של המדינה שמובילות אותה לפעמים לכיוון הלא-נכון ועל פגמים חקירתיים. איך כל זה מתחבר לראש הממשלה, בנימין נתניהו? האם עו"ד פישר עשוי ליהנות מהזיכוי של האדם שהביא למפלתו? והאם הגיוני שאותה פרשה תספק מורשעים ומזוכים על בסיס אותה מערכת עובדתית?
"גלובס" עושה סדר בשלל ההערכות, ההשלכות וסימני השאלה העולים בנוגע להכרעת הדין של אלון חסן.
על טעם ועל ריח בחקירות משטרה
לתיק אלון חסן אין כל קשר לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו (פרשות 1000, 2000 ו-4000) - שום קשר משפטי, זאת אומרת. אז למה בימים האחרונים מתנגנים שני השמות הללו כחלק מאותו קונצרט? הסיבה לכך היא המסר שעולה מפסק הדין של חסן, שלטענת גורמים שונים, משפטיים ופוליטיים, עשוי או עלול (תלוי את מי שואלים) לשמש ככלי בידי נתניהו כדי להדוף את חקירותיו.
גורמים שונים המכירים את חקירות נתניהו אומרים כי פסק הדין של חסן הוא תעודת הביטוח הטובה ביותר עבור ראש הממשלה, כיוון שמצעד הטעויות והכשלים שעליהם מצביע שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע יואל עדן, חוזר על עצמו ביתר שאת בפרשות נתניהו. לדבריהם, חלק מהאמירות הנאמרות בהכרעת הדין המזכה של השופט עדן אמורות להוות מצפן משמעותי עבור גורמי החקירה לאובדן הדרך שלהם בחקירות.
על איזה אמירות מדובר, למשל? בהכרעת דינו מתייחס השופט עדן למשל ל"חוש הריח" של גורמי החקירה והפרקליטות, שהוביל אותם למסקנה שחסן ביצע עבירה מסוימת, ועל כך כותב השופט: "גם אם תאמר כי קיימת מראית-עין שלילית כתוצאה מההתנהלות האמורה, וגם אם תאמר כי התנהלות זו מעלה 'ריח' של חשד להתערבות שלא כדין במכירה, או לפלילים... אותו 'ריח רע' איננו ואינו יכול להיות הבסיס לקביעה בדבר החומרה המיוחדת הנדרשת, אלא הדרישה היא לפגיעה מהותית באותם ערכים מוגנים.
"חוש הריח של המשפטן, יהא הוא אנין ומדויק ככל שיהא, אין הוא בבחינת יסוד מיסודות עבירה, ואין הוא הבסיס לקביעה אם נעברה עבירה, אם לאו. תהליך הסקת מסקנה מראיות נסיבתיות צריך לשמירה מפני פרשנות יתר של מעשה, שיכול וטבעי ומתבקש הוא בהקשרו, ומקישורו להשערה כזו או אחרת".
עוד כותב השופט עדן באותו עניין כי "טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב העולה מהתנהלות וכיו"ב - אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה ואינו כלי פרשני. גם ראיות נסיבתיות, אשר מהן מתבקשת גזירת מסקנה בדבר פליליות מעשה, צריכות להיות ראיות קבילות, והחיבור ביניהן אינו יכול להיעשות בדרך של השערה - אלא במסקנה מעל לספק סביר".
וכאן בין היתר, טוענים בסביבת נתניהו, נופלות רשויות האכיפה בחקירותיו של ראש הממשלה. לטענתם, כל התיקים של נתניהו מבוססים על אותו "חוש ריח" ו"ריח רע" לכאורה שהחוקרים והפרקליטים המלווים את החקירות "מריחים". בסביבת נתניהו מרגישים כי בכך השופט עדן הבהיר כי לא ייתכן עוד מצב שבו גורמי האכיפה מסמנים את המטרה ורודפים אחריה בעיוורון לראיות אחרות; ובמקרה של נתניהו, הם אומרים, זה בדיוק מה שקורה. נתניהו סומן.
לדברי סנגור בכיר, "יש בחקירת נתניהו, בדומה לתיק של אלון חסן, את הבעיה של הנרטיב של החקירה - שאתה מאמין במשהו מסוים, ואתה מחפש אותו כל הזמן, ואתה עיוור לקביעות אחרות. יש סימני שאלה בחקירה ובתיק, ואת סימן שאלה הזה אפשר להסביר בכמה דרכים, אבל אתה, החוקר והפרקליט, בוחר להסביר אותו בדרך אחת. אומר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין הזה: 'אי-אפשר לעשות את זה'. התפקיד של התביעה זה לא להיות 'האף הלאומי' ולומר 'זה מסריח', 'כן סיגרים-לא סיגרים', אתם אמורים להיות תתרנים בהקשר הזה. אתם לא אמורים לפעול בעזרת הכלי הזה שנקרא אף. מרגע שנגמרה החקירה, חוש הריח מפסיק ועוברים לחושים אחרים לגמרי".
לדברי אותו סנגור, הבעייתיות הזאת נראית ביתר שאת בתיק 4000 - פרשת ההטבות לכאורה שנתן נתניהו לחברת בזק של שאול אלוביץ בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה מקבוצת בזק. "כשאומרים לכולם 'זה לא ראוי שאנשים יקבלו מתנות' או 'לא הגיוני שהוא יקבל מתנות ולא ייתן תמורה', זה הכי אמירות של חוש ריח ותחושות. שם חוש הריח עובד הכי חזק, כי יש בעיה להסביר את השוחד, אז מדברים על 'מה לא הגיוני' ו'כן הגיוני'. זה לא אמור להיות כך בהליך פלילי. אמורים לספק ראיות, לא תחושות".
סנגור בכיר נוסף אמר על רקע ההכרעה והביקורת של השופט עדן כי "יש פה קריאת תיגר על הבון-טון ש'לא יכול להיות ש...'. השופט דוד רוזן לימד אותנו בפרשת הולילנד שלא יכול להיות עשן בלי אש, ואז בא השופט עדן ואומר: 'תפסיקו. אל תשאירו לי השלמות לוגיות, כשאני צריך לעשות השלמות לוגיות, אני יכול להשלים את העניין לטובת הנאשם או לרעתו, וזה מספיק לי כדי לזכות. אז אל תציגו לי חלקי דברים. אתם רוצים שאני ארשיע - תשרטטו לי תמונה שלמה'. כך צריך להיראות משפט. וזה בהכרח משליך על ענייני נתניהו, כי כרגע החקירות שלו לא משרטטות תמונה מלאה, אלא הרבה קפיצות והשערות של איך דברים אמורים להיראות".
סנגור מוכר נוסף המעורב באחת הפרשיות הגדולות שבהן חשוד נתניהו, מוסיף כי יש משמעות לרוח שיוצאת מהכרעת הדין של חסן, והיא נושבת בעוז לכיוונו של נתניהו. "ברוח של הכרעת הדין, ברוח הדברים, יש אמירה חיובית של להחזיר את המטוטלת לאי של יציבות ושלטון החוק.
"ההתייחסות לגיוס של עדי מדינה והביקורת על אופן הגיוס שלהם ואי-התיעוד כראוי של הליך הגיוס, וגם האמירה שהנה גם כשיש גיוס עדי מדינה, הליך יכול להסתיים בזיכוי - הן משמעותיות. אין הכרח שברגע שגויסו עדי מדינה, אדם חייב להיות מורשע. בסופו של דבר המבחן הוא מבחן דיות הראיות. בית המשפט מחזיר עטרה ליושנה, ונתניהו יכול ליהנות מכך".
"תיק, תיק ונסיבותיו"
עו"ד יעל גרוסמן, מהסנגוריות המובילות בתחום עבירות הצווארון הלבן, לא משוכנעת כי התיזה שבונים כעת בסביבת נתניהו אכן תחזיק מעמד במבחן המשפטי. לדבריה, "מורלית ודאי שיש פה השפעה, משום שפסק דין חסן מערער את הביטחון העצמי של רשויות האכיפה וגם מזכיר את יסודות המשפט הפלילי שמחייבים הוכחה מעל לכל ספק סביר, תיעוד של כל חקירה פלילית, התעלמות משמועות ותחושות ולהתייחסות לעובדות בלבד. אך לגופו של עניין, כל חקירה ואופיה ולקביעות בעניין חסן לא אמורה להיות השפעה מהותית על תיקי נתניהו, כי תיק, תיק ונסיבותיו".
בהתייחס לגיוס עדי מדינה, גרוסמן אומרת כי "הקביעה בתיק חסן רלוונטית לנסיבות של אותו תיק. נקבע כי באותו מקרה התיעוד של הגיוס לא נעשה כנדרש, וזה ליקוי שיורד לשורשו של עניין. בתיקי נתניהו ניתן להניח שההקפדה המרבית והרגישות לשלב גיוס עדי המדינה מובנת לכל מי שעוסק בנושא".
גם בסביבת הפרקליטות דוחים את כל הטענות בקשר להשלכות האפשריות של ההכרעה בעניין חסן בנוגע לנתניהו. שם יצאו כבר לחופשת הפסח, אך ברור לכולם כי ערעור יוגש. הפרקליטים חולקים כמעט על כל מסקנה שהסיק השופט על בסיס המסכת העובדתית שהוצגה בפניו. במקום שהוא קבע שאין בעיה - הם רואים שלל התנהלויות פליליות.
בעניין ההשלכות על נתניהו, גורמים בפרקליטות אומרים כי מעבר לעובדה שלטענתם גיוס עדי המדינה נעשה כראוי בפרשות של חסן ובוודאי של נתניהו - במקרה של חסן עדי המדינה לא העידו על עניינים שמצויים בלב האישומים החמורים נגד חסן אלא היו שוליים לפרשות החמורות, ולכן לא ברור בכלל מדוע הקדיש השופט פרק ביקורת שלם להתנהלות סביב גיוסם. "זו טעות חמורה של השופט", אומר גורם תביעתי.
עוד טוענים בפרקליטות כי המדינה מעולם לא פעלה ולא פועלת בהסתמך על חוש ריח או שמועות, כפי שהשופט הציג בפסק דינו. "אנחנו לא מנהלים תיקים על סמך חוש הריח. שום תיק לא מבוסס על תחושות בטן או על סמך שמועות. תיק אלון חסן עבר את הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות, שראו את התמונה ככזו שמהווה בסיס להרשעה בפלילים", אומר גורם ממשרד המשפטים המכיר את פרשת חסן.
לדברי אותו גורם, "השופט עשה פרשנות שלו למצג הראייתי, ואנחנו לא מבינים איך אפשר היה להגיע למסקנות שלו על סמך המצג העובדתי שהצגנו לו, ולכן אנחנו ככל הנראה נערער. אנחנו טוענים שהראיות החד-משמעית אמורות להוביל להרשעה.
"ובכל מקרה, אף אחד לא חיפש את חסן. חשבנו שמה שקרה בנמל אשדוד היה חמור, וזאת אחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר, שבמסגרתן חסן עשה בנמל כבשלו. על אותו משקל, אף אחד לא מחפש את נתניהו. אין פה שיקולים זרים ואינטרסים זרים. אנחנו בוחנים ראיות. נטו".
שמחת חסן מוקדמת? ערעור יוגש גם יוגש
ב-31 באוקטובר ספגה פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה מפלה משפטית קשה, כאשר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, החליט לזכות את עו"ד יעקב וינרוט מכל האישומים נגדו - הן ממתן שוחד והן מהלבנת הון - בפרשה שכונתה אז "פרשת וינרוט-שוקי ויטה". השופט פסק כי "התמונה הראייתית הכוללת, המורכבת משילוב, איחוד והצלבת כל הראיות, מצביעה על האפשרות הסבירה והחלופית, שלפיה הנאשמים לא ביצעו את עבירת השוחד".
עם זאת, בית המשפט הרשיע את פקיד השומה שוקי ויטה ב-3 עבירות של מרמה והפרת אמונים. אחרי ישיבות ארוכות, ואל אף שמדובר היה בתיק שנחשב ל"תיק דגל" של הפרקליטות באותה תקופה, הוחלט בה שלא להגיש ערעור לבית המשפט העליון על זיכויו של וינרוט. זאת, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי הערעור הוא חסר סיכוי.
ככל הנראה, המקרה של אלון חסן, שזוכה ביום חמישי האחרון מכל האישומים נגדו על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יואל עדן, צפוי להיות שונה. אמנם לפרקליטות יש זמן של 45 ימים מיום הכרעת הדין כדי להגיש ערעור לבית המשפט העליון על זיכויו של חסן, אבל כבר היום, וכפי שכתבנו ביום חמישי, די ברור שערעור כזה יוגש גם יוגש.
גורם המקורב לעבודת הפרקליטות אמר לנו היום (א') כי די בקריאה לא מעמיקה וראשונית של הכרעת הדין המזכה של אלון חסן, כדי להבין שיש בסיס לערעור. יתר על כן, לדברי אנשי הפרקליטות, מאחר שהוויכוח בין התזה של השופט בהכרעת הדין לבין התזה שהובילה הפרקליטות הוא על פרשנות משפטית של העובדות, ולא על העובדות עצמן, צריך להעמיד את הנושא להכרעה מחודשת של הערכאה הגבוהה - בית המשפט העליון.
גם היום, ולמרות הביקורת החריפה של השופט על הפרקליטות והמשטרה, בכירי שני הגופים שעסקו בתיק הזה סבורים כי פרשת חסן חשפה שחיתות חמורה בנמל אשדוד, וכי יש חשיבות ציבורית רבה למצות את הדין עם חסן ועם שותפיו. בפרקליטות מסרבים להתייחס "און-רקורד" לנימוקי השופט בהכרעת הדין, אבל סבורים כי הוא צבע בצבעים ורודים התנהגות שהיא אפורה למדי.
הגורמים בפרקליטות שעימם שוחחנו היום מציינים כי הכרעת הדין סותרת את הלכת בית המשפט העליון, ומביאים דוגמה. למשל, ביחס לעבירה של הפרת אמונים. נזכיר כי בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בנוגע לעבירה של הפרת אמונים, שניתן בעניינו של שמעון שבס, תואר מקרה דומה שבו איש ציבור ביצע פנייה כדי לקדם אינטרסים של חבריו.
שבס הורשע על-ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון באחד מאישומי הפרת אמונים, בכך שבהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, הוא בסך-הכול "הרים טלפון" לרשויות התכנון כדי להחיש את הטיפול בשני מיזמי נדל"ן של חבריו, האחים שולדנפריי. שופטי העליון פסקו כי "העובדה ששבס הקדיש לעניין 'זמן מינורי', אינה מעלה ואינה מורידה. שיחה טלפונית של אדם במעמדו, גם אם היא קצרה, יכולה להיות משמעותית ורבת-השפעה".
הגורמים שעימם שוחחנו טוענים כי לא יכול להיות ספק שההתנהלות של חסן הייתה חמורה יותר מזו של שבס. למשל, חסן השתתף בישיבות שבהן עלה שמה של חברת דנה, שהוא היה קשור אליה, כחברה שיש לשכור את שירותיה בנמל. כך שלגישת הפרקליטות, יש כאן לכל הפחות ניגוד עניינים של חסן, ולא ברור איך בית המשפט דילג על המשוכה הזאת.
עוד לדברי הגורמים בפרקליטות, השופט נתן לגיטימיות להתנהלות של חסן בנימוק שהוא דאג לעובדים ולביטחונם, אך יש פה חוסר הבנה של המהות של העבירה של הפרת אמונים. אותו גורם מציין כי זוהי התפיסה של בכירי הפרקליטות, בהם פרקליט המדינה שי ניצן, נוסף לפרקליטים שניהלו את התיק.