גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמת המטרידה שעומדת מאחורי מדדי המחירים האמריקאים

איך בקלות מייצרים צמיחה, מגדילים הכנסות ומקטינים הוצאות? מעוותים את אופן החישוב של מכשיר מדידת המחירים החשוב ביותר

קונים בסניף של וול מארט / צילום: רויטרס, Daniel Becerril
קונים בסניף של וול מארט / צילום: רויטרס, Daniel Becerril

בשנת 2000 היה מחירו של המבורגר ביג-מק בארה"ב 2.51 דולרים. בינואר 2018 עמד מחירו על 5.28 דולרים, עלייה של כ-110%. מדד הבוריטו, לעומת זאת, עלה בפרק הזמן הזה בכ-160%.

לו חפצתם בשנת 2000 ללמוד באוניברסיטת קליפורניה דיוויס, הייתם משלמים, כתושבי קליפורניה, 4,072 דולר. כדי להשתלב בשנת הלימודים 2017/18 כבר היה עליכם לגייס 14,382 דולר, גידול של 350%, והאוניברסיטה הזו אינה יוצאת דופן. מדד קייס שילר של מחירי הבתים גם הוא הכפיל את עצמו מאז תחילת המאה הזו. מחיר גלון דלק עלה בכ-65%, מכונית בסיסית התייקרה בכ-60%, עלויות שירותי הבריאות זינקו ביותר מ-250%. ורק המדד המודד את כל ההתייקרויות, מדד המחירים לצרכן, CPI, עלה בכ-46% באותה תקופה. השכר החציוני של משקי הבית לא הצליח אפילו להגיע למספר הזה, הוא עלה בכ-42% מתחילת המאה.

שטף הנתונים האלו מעלה כמובן שאלה פשוטה: איך ייתכן שמחירי הדיור, הבריאות, שכר הלימוד באוניברסיטאות, הביג-מק והבוריטו, הדלק והרכב ועוד ועוד עלו כולם ב-65%-350% ואילו המדד שאמור למדוד אותם עלה רק ב-46%, כלומר בפחות מחצי מעליית המוצרים עצמם?

רמז ניתן למצוא קבור עמוק בדפי הלשכה לסטטיסטיקה המודדת את המדד האמריקאי: "ה-CPI (שנחשב למדד ועל פיו מבוצעים רוב החישובים הממשלתיים החשובים - ח.ש.) מכונה מדד המחירים, אבל הוא שונה בדרכים חשובות ממדידה כוללת של יוקר המחיה". במקום אחר באותו אתר כתוב: "מטרת ה-CPI היא לחשב את השינוי בסכום שצרכנים צריכים להוציא כדי לקיים רמת שביעות רצון קבועה", או בשפת המקור: "To maintain a constant level of satisfaction".

לא בדיוק יחידת מדידה אובייקטיבית, יש להודות, ובכל זאת מדובר בכנות מרשימה מצד המודד. המדד אינו מודד אפוא את השינויים ביוקר המחיה, אלא את השינויים במה שקונה "שביעות רצון".

מאחר שה-CPI הוא סרגל החישוב החשוב ביותר בכלכלה האמריקאית, שכן הוא קובע דברים כמו האם המשק צומח או שהוא במיתון, האם ובכמה יעודכנו קצבאות הביטוח הלאומי, האם ובכמה יעודכנו מדרגות המס, האם השכר נשחק או לא, ועוד ועוד, כדאי לצלול אליו וללמוד איך נקבע השעון שמודד את יחידת החישוב החשובה הזו.

מארק טווין אמר פעם: "ישנם שקרים, ישנם שקרים ארורים, וישנה סטטיסטיקה". האחרונה כמובן רחוקה ממדע מדויק, והדרך שבה מציגים את השאלה תשפיע רבות על הערך של תשובה המתקבלת. אין פלא אפוא כי קרבות פוליטיים גדולים התרחשו סביב דרך חישוב המדד. האחרון שבהם התרחש במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת.

הפוליטיקאים לחצו

בספר "הוויכוח על חישוב מדד המחירים לצרכן" ("Getting Prices Right: Debate Over the Consumer Price Index"), מספרת הכלכלנית קתרין אברהם שהייתה אז ראש הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב: "בחורף 1995 העיד אלן גרינספן, יו"ר הפדרל ריזרב, בפני הקונגרס ואמר שלדעתו המדד מגזים באופן משמעותי במדידת הגידול ביוקר המחיה... זמן קצר לאחר מכן אמר ניוט גינגריץ' (יו"ר הבית התחתון - הקונגרס - ח.ש.) במפגש עם בוחרים: 'לקומץ ביורוקרטים יש טעות בחישובים. אם הם לא יתקנו את זה בתוך כשלושים יום, נעביר את האחריות לפדרל ריזרב או למשרד האוצר ונאמר להם לחשב את המדד נכון'". בהזדמנות אחרת אמר גינגריץ', כך זוכרת אברהם, "אם תמצאי דרך לתקן את החישוב, כנראה יהיה לנו עוד תקציב בשביל הלשכה שלך".

הסיבה שהפוליטיקאים לחצו להפחית את חישוב ההתייקרויות ברורה. בכתבה מ"ניו יורק טיימס" מ-15 בספטמבר 1995 פורטו הסברים נוספים: "יו"ר הבית ניוט גינגריץ' הציע השבוע ששינוי המדד יביא לקיצוץ הוצאות (על ביטוח לאומי) ולגידול בהכנסות (מאי עדכון מדרגות המס), ולכן ייתן עוד מירווח למו"מ על התקציב... גם גרינספן יו"ר הפד היה בין פקידי הממשלה שדיבר בחיוב על היתרונות הפיננסיים שבתיקון המדידה".

נוכח ה"יתרונות הפיננסיים" שמצאו הפוליטיקאים למפרע בתיקון החישוב, קרי כך שיצביע על פחות עלייה במדד, אין פלא כי לפני כעשרים שנה שונתה שיטת המדידה באופן יסודי. ולא פעם אחת אלא פעמיים.

בדוח רשמי שהוגש לנשיא קלינטון ב-1999 נכתב: "הסיבה להאטה במדד המחירים הייתה השינוי של שיטת החישוב. באופן כללי שינויים אלו הקטינו את שיעור האינפלציה הנמדדת בין 1995 ל-1998 בשיעור נמוך ב-0.44% בשנה... השינויים שיוכנסו ב-1999 וב-2000 יפחיתו את המדידה בעוד 0.24%".

מדד המחירים

מיצאו את ההבדלים

באתר שאדו-סטאטס (www.shadowstats.com) מוסברים באריכות ההבדלים בשיטות החישוב, וגם מפורט חישוב המדד לפי השיטה שהייתה נהוגה עד לעידן ה"יתרונות הפיננסיים" שראו הפוליטיקאים בשינויו. לפי החישוב הזה, מאז שנת 2000 עמד המדד הממוצע על כ-4% לשנה ולא על 2% לפי המדידה הרשמית המודדת "קיום שביעות רצון", ובשנתיים האחרונות אף עבר המדד את ה-6%. אין פלא כי המספרים האלו עולים בקנה אחד עם מדד הביג-מק ועם יתר הנתונים הפרטניים שלעיל הרבה יותר מאלו של הלישכה לסטטיסטיקה ומהדיווחים של הפדרל ריזרב כי "לא הגענו ליעד של 2% אינפלציה".

אם המדד אכן עלה בכ-5% בשנה או אפילו ב-4%, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת, ובמיוחד במצטבר לאורך השנים. כך למשל עלייה של 2% בשנה, פירושה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 35 שנים בערך, ואילו עלייה של 4% משמעותה שהמחירים יכפילו את עצמם כל 17.5 שנים.

והנה דוגמה פשוטה: אם היו לי 100 דולר צמודים למדד והוא עלה ב-2% בשנה, היו לי אחרי 35 שנים 200 דולר, אבל אם המדד עלה ב-4% בשנה היו לי אחרי 35 שנים 400 דולר. עכשיו, אם קיבלתי את ההצמדה של 2%, אך בפועל המדד עלה ב-4%, פירוש הדבר שמחצית מהוני, או כוח הקנייה שלי, או שכרי, נשחקו.

בשנת 2000 היה השכר החציוני של משק בית בארה"ב כ-42 אלף דולר. אם מדד המחירים לצרכן האמיתי היה כ-4.5%-5% בשנה, כפי שחושב על פי הנוסחה הממשלתית של טרום 1995, היה השכר החציוני, כשהוא צמוד, צריך להיות כ-76 אלף דולר. אבל בפועל הוא כ-59 אלף דולר, או כ-30% שחוק. בהתאם נשחקו גם קצבאות הביטוח הלאומי וגדל נטל המס, מאחר שמדרגות המס לא עודכנו כראוי.

אם שכרו של משק הבית האמריקאי החציוני נשחק באופן כה משמעותי במאה ה-21, ואם 70% מהכלכלה האמריקאית היא צריכה צרכנית, איך ייתכן שהמשק גדל בכלל? התשובה פשוטה ביותר: אשראי. בין השנים 2000 לסוף 2017 גדל האשראי הצרכני בארה"ב בכ-2.5 טריליון דולר, מ-1.5 טריליון לכ-3.9 טריליון. האשראי למשכנתאות גדל בתקופה זו בכ-5.5 טריליון דולר, מ-4.5 טריליון לכ-10 טריליון. הלוואות הסטודנטים גדלו פי 7 מ-200 מיליארד דולר ל-1.4 טריליון, והאשראי למכוניות גדל מ-500 מיליארד דולר ל-1.1 טריליון. נכון לסוף ספטמבר 2017, כך על פי דיווחי הפדרל ריזרב, סך כל חובות משקי הבית בארה"ב עמדו על 12.96 טריליון דולר, גבוה מהשיא ב-2008.

היה זה הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס שאמר כי "קל יותר להעלות מחירים מלהוריד שכר". ואכן, השחיקה הזו בשכר של 80% מאוכלוסיית ארה"ב ניכרת היטב אם מסתכלים מתחת למעטה הנוצץ שהעיתונות הכלכלית מכסה בו את אמריקה.

אך מלבד הפגיעה בשכרם של 80% מציבור העובדים ודחיפתם לעבדות חוב כדי לשלם את ההוצאות התופחות, העיוות במדידת המחירים מעוות לחלוטין את נתוני הצמיחה. מאחר שזו מחושבת בניכוי המדד, הרי ברור שאם היינו מנכים את ההתייקרויות האמיתיות היה מתברר שאפילו במשטר ריבית אפס (שלילית אם יחושב המדד לפי טרום 1996), המשק האמריקאי נמצא זה כעשור במיתון, קרי צמיחה שלילית, ולא בצמיחה האנמית של פחות מ-2% שהיא הצמיחה הרשמית בעשור האחרון.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

תומר צח / צילום: איל יצהר

חברה ישראלית קטנה הפכה לשותפה של נאס"א להצלת החקלאות

היעד: ביטחון תזונתי למדינות העולם השלישי ● האמצעי: חיישנים באדמה, לוויינים בחלל וטכנולוגיה שמשלבת בינה מלאכותית וביג דאטה ● השותפות: חברה ישראלית קטנה בשם קרופקס וזרוע החקלאות של ענקית החלל נאס"א

המספרים מאחורי ההייטק מתפרסמים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

באילו תפקידים בהייטק השכר זינק ומי הרוויח בגדול מגל הנפקות הטכנולוגיה?

השכר של עובדי מעטפת בחברות ההייטק זינק בעשרות אחוזים בתוך חצי השנה האחרונה ● וגם מה מטריד את מנהלי קרן ההון סיכון של אינטל במצב השוק? ● השבוע שהיה בהייטק

מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: חיים צח לע"מ

חוק איחוד המשפחות מהווה את המכשול הראשון של ממשלת בנט-לפיד

חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק לראשונה ב-2003 כהוראת שעה, שולל אזרחות ישראלית מפלסטינים שנישאו לישראלים ● מרצ ורע"ם בעבר התנגדו לחוק, שלו הצביעו כל מפלגות הימין ● אלא שכעת בליכוד טוענים כי הם לא ימהרו להציל את הממשלה ולהעביר את החוק

ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן

ישיבת הממשלה הראשונה: אושרה הקמת ועדת חקירה לאסון הר מירון

רה"מ הנכנס נפתלי בנט פתח את ישיבת הממשלה הראשונה בהצהרה תקיפה כלפי איראן ובקריאה למדינות המערב להבין מול מי הן עומדות: "הבחירה בראיסי לנשיא איראן היא איתות למעצמות להתעורר"

מה אפשר לקנות ב־1 מיליון שקל באזור הדרום / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות במיליון שקל באזור הדרום

בתקציב של מיליון אפשר לקנות דירת 4 חדרים בבאר שבע, קוטג' דו-משפחתי בן 4 חדרים באופקים, או בתים פרטיים באשקלון ובדימונה

עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שלישי / צילום: Associated Press

באתי, ראיתי, אתחלתי: כך ניסה ביידן לגייס את אירופה לקרב מול סין

בביקורו השבוע באירופה הצליח הנשיא האמריקאי להוסיף את סין לרשימה המפוקפקת של מדינות, בהן רוסיה, הנחשבות לאיום אסטרטגי על נאט"ו ● ביידן הגיע עם חבילת צ’ופרים לאירופים, שכוללת, בין השאר, ביטול מכסים במיליארדי דולרים ● הכל כדי לקבל בתמורה גינויים חריפים ותגובה להתנהלות של סין בזירה הבינלאומית

פרופ' רן בליצר / צילום: שלומי יוסף

רן בליצר: התפרצויות הקורונה החדשות – כנראה מהווריאנט ההודי

פרופ' בליצר צייץ בטוויטר בעקבות הידיעה על מקרי קורונה חדשים בבנימינה ומודיעין: "אנחנו צפויים לראות עוד התפרצויות בילדים – בגללן אין צורך בשינוי מדיניות. יש סיכון כלשהו גם להתפרצות רחבה יותר, שתחייב שינוי מדיניות"

שלט חוצות המקדם את "הכתר" בלונדון / צילום: Associated Press, Matt Dunham

בעקבות "הכתר": בריטניה מתכוונת להכפיף את נטפליקס ואת אמזון לרגולציה ממשלתית

הממשלה הבריטית תציג בקרוב תוכנית שתחייב את פלטפורמות השידור הדיגיטליות הגלובליות לעמוד ברגולציה מבחינת תוכן, בפעם הראשונה אי-פעם ● לפי הדיווח ב"דיילי מייל", הסיבה להצעת החוק היא בין השאר האופן שבו משפחת המלוכה מוצגת בסדרה "הכתר"

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון - לע"מ

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

שדה דב / צילום: משרד הביטחון

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגוש הגדול ואיך זה קשור למכרז הלוהט בשדה דב?

לפי נתוני רשות המסים, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 7% לפחות במחירי הדירות באזור שדה דב, שבעוד חודשיים אמורים להסתיים ארבעת המכרזים על אדמותיו ● העסקאות על קרקעות בסביבה מגלמות ציפייה גבוהה מהרבה מהמחיר המינימלי במכרזים: עלייה של עד 40% במחירים

קולנוע של רשת AMC / צילום: Shutterstock

החברה הציבורית מתל אביב שהימרה נגד מניית AMC ושילמה על כך בהפסד כבד

חברת הנדל"ן הקטנה דקמא קפיטל דיווחה על הפסד של 2.4 מיליון דולר בתיק ההשקעות שלה, אגב חריגה משמעותית של המנכ"ל, נתנאל לורנצי, ממדיניות ההשקעה של החברה

מה קורה לכלכלה כשראשי ממשלה ותיקים עוזבים / צילום: רויטרס, PA Udo Weitz

לידיעת נתניהו: זה מה שקרה למדינות אחרי שנפרדו ממנהיג דומיננטי

אין הרבה דמוקרטיות פרלמנטריות בעולם שאותו מנהיג כיהן בראשן תקופה כה ארוכה כמו בישראל ● עם תום שלטון נתניהו, בחנו שלוש מדינות שהחליפו מנהיגים אחרי יותר מעשור ואיך זה השפיע על הכלכלה שלהן

בדיקת קורונה / צילום: Shutterstock, Horth Rasur

לראשונה: משרד הבריאות דורש גם ממחוסנים ומחלימים להיכנס לבידוד

החשש של משרד הבריאות הוא מהתפרצות של וריאנט שיימצא עמיד לחיסון, אף שעד כה לא ידוע על אחד כזה ● בשלב זה רק אנשים ששהו באולם קימרון בבית שאן ביום חמישי האחרון בערב, קיבלו הודעה על כניסה לבידוד

לא את כל המסמכים אפשר לקחת אחרי שעוזבים מקום עבודה / צילום: Associated Press, Miljan Zivkovic

עזבתי מקום עבודה אחרי תקופה ארוכה. אילו מסמכים עליי להחזיר?

האם אתם יכולים לקחת אתכם את כל המסמכים לפני שאתם עוזבים את המשרד בפעם האחרונה? ● שלושה חוקים שחשוב להכיר משאירים מעט מאוד מקום לפרשנות בנושא

אבראהים ראיסי / צילום: Reuters

באיראן נבחר נשיא חדש. מי הוא ומה המשמעות להסכם הגרעין?

שעות לאחר בחירתו של אבראהים ראיסי לנשיא במקום רוהאני, הבהיר שר החוץ של איראן לארה"ב ולאירופה שצריך לסיים את המו"מ בטרם יגיע בוס חדש ● למרות ההשפעה הרבה שתהיה לו בנושאי מדיניות החוץ והגרעין - לפי נתוני ההצבעה, העם באיראן לא תולה בו תקוות רבות מדי

קפה לוריס. חיפה / צילום: גל לירן

8 הצעות לטייק אוואיי עם אוכל טעים ונוף מפתיע

גם אחרי הקורונה, לפעמים הרבה יותר כיף לא לשבת במסעדה אלא לידה - בייחוד אם ליד יש נוף יפה או פינה רומנטית בטבע • 8 הצעות לטייק-אוואיי, עם לוקיישן אטרקטיבי לצדן

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

מדעי הוואטסאפ ומבחן הדמוקרטיה: הכתבות הבולטות של גלובס בסופ"ש

האנשים שינהלו את המדינה בשנים הקרובות ● איך עשוי להיראות מתווה הכנסת התיירים מ-1 ביולי ● גם הטילים מעזה לא מפריעים לביקוש לדירות באשקלון לשבור שיאים ועוד שלושה סיפורים בולטים מהסופ"ש

עופר מלכה / צילום: יח"צ

כצפוי: מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה מסיים את תפקידו

על רקע הכוונה למנות במשרד התחבורה מנכ"לית, מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה הודיע לשרת התחבורה הנכנסת מרב מיכאלי על סיום תפקידו ● מיכאלי טרם הודיעה במי בחרה לתפקיד

אבי כל ראשי הממשלה, רוברט וולפול. למזלו, המלך לא ידע אנגלית / צילום: ויקיפדיה

אחר 12 שנה של ממשל נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות

רוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות נולדו בצלם הפרלמנטריזם הבריטי ● לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כשראש הממשלה דומה יותר למיניסטר אנגלי מאשר לנשיא אמריקאי

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

תם עידן: הנדל מפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט

החל מהשנה הבאה בזק והוט יוכלו לספק אינטרנט כמוצר אחד - ללא פיצול בין תשתית לספק ● תוך תשעה חודשים יידרשו בזק והוט להגיע להבנות עם ספקיות האינטרנט הקטנות ולוודא שהן לא נפגעות, ולאחר מכן יחלו למכור את השירות המלא ישירות למשתמשים