מזונות / איור: מירה פרידמן
האם די בהלכה החדשה בנושא מזונות על מנת להביא לביטול מזונות שנפסקו?
בעקבות פרסום בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית, בו נפסק על-ידי בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים כי הורים גרושים, שחולקים משמורת משותפת על ילדים בני 6 עד 15, ושכרם זהה או דומה מאוד, יחויבו במזונות משותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, התעוררה שאלה משפטית המעסיקה רבים - האם ההלכה החדשה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון חלה רק על הליכים משפטיים חדשים המתנהלים לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט העליון, או שמא היא חלה גם רטרואקטיבית על תיקים בהם קיימים פסקי דין חלוטים בנושא המזונות?
לאחרונה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב פסק דין בתביעתו של אב אשר ביקש כי בית המשפט ישנה את פסק הדין שחייב אותו בתשלום מזונות קטינים, ושהפך לפסק דין חלוט כיוון שאף אחד מהצדדים לא ערער עליו, וזאת למרות שלא חל, גם לטענתו, כל שינוי נסיבות מהותי (או לא מהותי) מאז ניתן פסק הדין, למעט שינוי אחד והוא - פרסום ההלכה החדשה. לטעמו של האב, עצם ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות המצדיק את שינוי פסק הדין בעניינו.
אין זו הפעם הראשונה בה מתעוררת שאלת ההשפעה של הלכה חדשה שנפסקה על תביעות תלויות ועומדות.
שאלה זו עלתה כבר בשנת 2004, כאשר מנוח נהרג בתאונת עבודה, והעיזבון והתלויים שהגישו תביעה כנגד המזיקים והמבטחים הגיעו להסדר בדבר גובה הפיצויים, אשר קיבל תוקף משפטי.
זמן מה לאחר מכן ניתן פסק דין בתיק אחר אשר מכוחו נפסקה הלכת "השנים האבודות", לפיה אדם שניזוק עקב עוולה, ותוחלת חייו התקצרה, זכאי לפיצוי בגין אי-יכולתו להשתכר בשנים בהן קוצרה תוחל חייו, ועלתה השאלה האם יש להחיל הלכה זו רטרואקטיבית.
בית המשפט העליון פסק כי החלת ההלכה החדשה על מקרי עבר היא החריג, וכי הנטל לשכנע את בית המשפט בצורך הזה מוטל על התובע.
אל מול שאלת החלת הלכה משפטית חדשה על פסקי דין קיימים עומד עיקרון סופיות הדיון וההסתמכות של המתדיין הבודד, אשר זכאי לדעת מה נפסק בעניינו וכיצד עליו לנהוג לאור פסיקה זו, מבלי לחשוש כי הפסיקה תשתנה בכל פעם שתשתנה ההלכה המשפטית. גם מבחינת המדיניות המשפטית הציבורית הראויה לא ניתן לאפשר צונאמי של תביעות מבלי להתחשב בהתיישנות ובסופיות הדיון.
לכן, הכלל שנקבע הוא כי שאלת החלת ההלכה המשפטית החדשה אינה מתעוררת לגבי תיקים שכבר נסתיימו בפסקי דין או בהסכמים שקיבלו תוקף פסק דין. שונה הדבר כאשר קיימים הליכים תלויים ועומדים אשר טרם ניתנו בעניינם פסקי דין - אז אפשר להעלות טענות המתייחסות להלכה החדשה.
בתביעה שעמדה בפני בית המשפט למשפחה לא עלה בידי התובע להרים את הנטל, במיוחד לאור העובדה שהוא עצמו לא טען לשינוי נסיבות כזה או אחר, כמו גם העובדה שבתחום דיני המשפחה מלכתחילה זכות הגישה לערכאות רחבה יותר מאשר בערכאות האזרחיות בפרט בנושאי מזונות, משמורת, הסדרי ראייה, מעבר מקום מגורים, חינוך וכיוצ"ב, אך עצם העובדה שנקבעה הלכה חדשה לא יכולה להביא לכך שכל פסקי הדין שניתנו בטרם נקבעה ההלכה יהפכו לבטלים, ובתי המשפט ידונו בהם פעם נוספת.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il