שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ
במקום לבדוק מה אומרים ומה עושים האינטרסנטים, תסתכלו מה עושים הישראלים עצמם. למשל בהגרלה האחרונה של דירות מחיר למשתכן זו שנסגרה ממש לפני חג הפסח.
זו שהבטיחה כי "יותר מ-6,000 משקי-בית נוספים צפויים להתבשר כי זכו בהגרלה בדירתם הראשונה". 6,615 דירות מסובסדות אכן עמדו להגרלה, 21,301 משקי-בית ניגשו אליה - אבל רק 4,896 ישראלים התבשרו כי זכו בהגרלה, לאחר שעלו בגורל באחד משלושת היעדים (או פחות) אליהם נרשמו. מדובר ב-74% בלבד מהדירות שעמדו להגרלה, על קרקעות שכבר רכשו קבלנים (שכלל לא ניגשו ל-37% מהמכרזים שהוציאה המדינה בשנה שעברה).
1,719 דירות נותרו בהגרלה האחרונה ללא ביקוש, אליהן כמובן יצטרפו בחודשים הקרובים לא מעט דירות נוספות של "מתבשרים" מאושרים, הצפויים בדיעבד לוותר על זכייתם. זו לא תחזית או ספקולציה, אלא עובדה יבשה ועגומה למדי. נכון להיום, לפי הנתונים של משרדי האוצר והשיכון עצמם, ישנן באוויר 2,160 דירות מחיר למשתכן (רובן המוחלט כמובן בפריפריה) בהגרלות חוזרות, לאחר שלא זכו לשום ביקוש או שהן חזרו לרשימות אחרי הגרלה אחת או שתיים.
כמה דוגמאות: 466 דירות כאלה נמצאות בנתיבות, 386 בנהריה ו-147 בקריית גת. עוד 393 דירות כבר סיימו סבב כושל של הגרלות חוזרות, והן עומדות למכירה בשוק חופשי, ללא הגרלה, לכלל הזכאים ולמשפרי דיור. 297 דירות בקריית ביאליק, 35 במעלות, 18 בראש העין ואפילו שתיים ברעננה וחמש בירושלים.
צריך להבין את המשמעות: ממשלת ישראל מחלקת מתנות יקרות, כל הטרמינולוגיה באוצר ובמטה הדיור עוסקת ב"הגרלות" ו"זוכים", אבל בסופו של יום המון כרטיסי זכייה נשארים על השולחן. איך שלא תסובבו את זה (ובמשרד האוצר בהחלט מנסים לסובב) זו כמובן פאדיחה עצומה. זו כבר לא רק ביקורת על עלויות התוכנית (2.1 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018 רק כאובדן הכנסות מקרקע) - שאפשר כמובן לנמק אותה בהחלטה לגיטימית לחלוטין של הממשלה.
זו אפילו לא הביקורת שמתח בנק ישראל, על "הזמן הרב בין הזכייה לבין תחילת התהליך לבחירת הדירה", שאפשר להצדיק אותה בהורדת הביקושים בשוק; אפילו הביקורת על כך שרבים קונים כדי להשכיר, מה שעלול לדברי בנק ישראל להכניס אותם לסיכון לא מבוטל, לא צריכה להבהיל את קובעי המדיניות, ובסופו של דבר מדובר בהחלטה של אנשים בוגרים שאולי אפילו ילכו לגור באותם מקומות אם לא יצליחו לקבל את השכירות המצופה (ופיזור אוכלוסיה זה בהחלט מדיניות לגיטימית). אבל אם יותר מ-2,500 דירות מסובסדות לא מוצאות קונה, ואם השוק עצמו מוכיח שהגלגל של מחיר למשתכן חורק, זו לא בעיה של אינטרסנטים מצד אחד.