גלעד ארדן / צילום: איל יצהר
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן הסיר את התנגדותו ליצוא קנאביס מישראל, בעקבות ההבנות שהושגו בין משרדו למשרדי האוצר, הבריאות והחקלאות. כעת נראה שנסללה הדרך לפתיחת השוק ליצוא, אך טרם התקבלה החלטה סופית בעניין על ידי הממשלה. גורמים בשוק מעריכים כי ההחלטה תאושר בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב.
בהתאם להבנות, המשרד לביטחון פנים יקבל תקציב להקצאת 25 שוטרים ייעודיים לטיפול במניעת זליגת חומר גלם מחוות הקנאביס החדשות המיועדות ליצוא אל שוק הקנאביס הלא-חוקי בישראל. כמו כן, תחילה ייכללו בתוכנית רק 50 חקלאים, אף ש-200-300 קיבלו רישיונות יצוא "על הנייר".
היצוא יהיה רק של מוצרים המתאימים לשימוש רפואי כגון שמנים, קפליות וטבליות מסיסות, ולא המוצר הגולמי ומוצרי עישון. זאת כדי למנוע שימוש לרעה במוצרים הללו בשווקים אחרים ולמנוע את האפשרות שייווצר לישראל מוניטין של מפיצת סמים. בשוק המקומי ימכרו גם תפרחות בצורתן הגולמית ו"תפרחות מגולגלות", כלומר סיגריות.
למרות ההודעה על ההבנות, שעל פניו נראית חיובית לחברות הקנאביס, בצהריים ירדו המניות של רוב החברות הבורסאיות שנכנסו בחצי השנה האחרונה לתחום. אתמול, על רקע ההודעה שב-20 באפריל תחל הטמעת הרפורמה בשוק הקנאביס הרפואי (לא כולל רכיב היצוא), חלו עליות חדות במניות הקנאביס, ונראה שהיום מדובר בתיקון.
החברות הללו הן ברובן בעלות רישיונות לגידול קנאביס ליצוא, אולם עדיין צריכות להקים את הפעילות החקלאית ואת פעילות הייצור, או להתקשר עם גופים שעושים זאת. ההערכה היא שהקמה של פעילות חקלאות או ייצור, או של שתיהן במשולב (כפי שהצהירו חלק מחברות הקנאביס הבורסאיות שהן מתכוונות לעשות), תימשך בין שנה לשנתיים. נציין שהחברות הבורסאיות הנסחרות כמניות קנאביס היום עדיין לא השלימו את פעולות המיזוג או ההשקעה בפעילויות הקנאביס שבאמצעותן הן מתכוונים לפעול בשוק.
מזג אוויר טוב לקנאביס
מנחם כהן, מנכ"ל מדיוי , הנסחרת היום לפי שווי של 175 מיליון שקל, אמר היום שהחברה תוכל לקצור את היבול הראשון של הקנאביס בעוד כ-9 חודשים ועוד לפני כן תשמיש מפעל תוספי מזון שכבר מאושר לייצור קנאביס, כך שהיא תהיה מוכנה ליצוא כבר בתחילת 2019. לדבריו, לא ידוע לו על עוד חברת קנאביס בורסאית שיש ברשותה מפעל, למעט BOL פארמה, שבה אמורה להשקיע עמיר שיווק הבורסאית. כלומר, החברות האחרות יוכלו להגיע לשוק רק מאוחר יותר.
לדברי כהן, החברה כבר נמצאת בקשר עם גורמים בחו"ל המעוניינים לרכוש את התוצרת שהיא תגדל ותעבד.
אסי רוטברט, שותף בחברה הפרטית פנאקסיה, שכבר ערוכה ליצוא קנאביס מישראל ויש לה פעילות קיימת בייצור ובשיווק קאביס בארה"ב: "אני מעריך שישנו ביקוש בחו"ל לכל התוצרת שהשוק הישראלי כרגע מסוגל לייצר. מזג האוויר בישראל מאפשר ייצור של קנאביס במחירים תחרותיים, ואיכות המוצר של חלק מהגורמים בארץ היא מהגבוהות בעולם".
עם זאת, רוטברט מעריך את ההקמה של פעילות קנאביס חדשה בכשנתיים (פי 2 מההערכה של כהן), בין שמדובר בפעילות גידול בלבד ובין שבפעילות ייצור בלבד או שתיהן. "שנתיים זה נצח בשוק הקנאביס", הוא אומר. "זה שוק שזז מהר ביותר, הן מבחינת תחרות והן מבחינת הרגולציה".
כל המקימים פעילות קנאביס מאפס יצטרכו גם להשקיע מיליוני דולרים גם באבטחה.
תחרות על מקום בכספת
20 באפריל הוגדר תאריך היעד שבו יופיעו מוצרי קנאביס רפואי בבתי המרקחת בישראל. עד כה המוצרים האלה נופקו בבתי חולים פסיכיאטריים. כרגע נראה כי שלושה גורמים מוכנים להיכנס לשוק: חברת רפא, המשווקת מוצרים המיוצרים במפעלי פנאקסיה; חברת Cann10 המשווקת מוצרים של המגדל שיח, המיוצרים גם הם בחברת פנאקסיה, ו-BOL (בעבר "שאיפה לחיים") המגדלת, מייצרת ומשווקת את מוצריה שלה.
שתי חברות נוספות שהיו בין שמונה המגדלים החדשים שפעלו בשוק (ולא בין מאות מקבלי הרישיונות) נערכות להיכנס לשוק בקרוב.
המוצרים יימכרו בכ-80 סניפי בתי מרקחת ופארם, שיותקנו בהם כספות מיוחדות. יש גורמים בשוק המשועשעים מהדרישה הזאת, מאחר שבאותם בתי מרקחת נמכרים חומרים מסוכנים בהרבה, מחוץ לכספות.
כך או כך, הרוקחים יצטרכו לקבל הכשרה מיוחדת, בעלות שאינה זניחה לבית המרקחת או לרשת הפארם.
הכספות ברשתות הפארם אינן גדולות, ונראה כי התחרות בין המשווקים תהיה קודם כול על המקום בכספת ואחר כך על לבו של הרוקח, שייטה לשלוף מוצר מסוים בהינתן מרשם גנרי.
הרופאים יוכלו לרשום את מינון המוצר הרצוי, את ההרכב (היחס בין החומרים הפעילים CBD ל-THC) ואת אופן מתן המוצר (קפליות, סיגריות, תפרחת או שמן). ייתכן כי בהמשך רופאים יוכלו לכוון למותג מסוים, אולם כרגע אין לרובם המוחלט העדפה של מוצר. ההפצה לבתי המרקחת תיעשה על ידי חברות הפצת מוצרי פארם כמו כימפל, ובהמשך אולי גם סלא.
יוסי בורנשטיין, יו"ר המשווקת קאן10: "שרשרת ההפצה של המוצרים בתחום הקנאביס הפכה מורכבת יותר, אולם המחירים לצרכן לא בהכרח יעלו, משום שהמינונים יירדו. בעבר כל חולה קיבל, במחיר קבוע, כ-370 שקל את כל החומר שהיה דרוש לו. אם הרופא רשם לו 60-70 גרם, החווה הפסידה עליו. רוב החולים קיבלו 30 גרם בממוצע - יותר מהכמות האמיתי הנדרשת של רובם, ולכן רוב הזליגה הייתה משם.
"היום האריזות הן של 10 גרם והרופא צפוי לרשום מינון יותר מדויק. אנחנו מאמינים שרוב החולים ישלמו מחיר דומה לזה שמשלמים כיום, אבל ישתמשו בפחות מוצר. אין סבסוד ממשלתי למוצר, וזה לא בתכנון.
"השוק הישראלי כולו מוערך בכמיליארד שקל במחירי צרכן סופי, כולל מסים ותשלום לכל שרשרת ההפצה. מתח הרווחים של המגדל כרגע נמוך, כי יש חשיבות גדולה בחדירה לשוק, בלהכיר את המוצר ליותר בתי מרקחת, יותר חולים. הרווח האמיתי יגיע מהיצוא.
"מדינות היבוא העיקריות הן קנדה, צ'כיה, גרמניה ובקרוב גם אוסטרליה. ברובן יש למוצרים הישראליים תחרות מבית, והן בנו אותה תוך זמן קצר.
"בקליפורניה חילקו 3,000 רישיונות גידול. זה החשש שלנו, ולכן החשיבות שבאישור היצוא במהירות".
ההבנות בין ארדן למשרדי האוצר, הבריאות והחקלאות:
- המשרד לביטחון פנים יקבל תקציב ל-25 שוטרים ייעודיים למניעת זליגת חומרים לשוק הקנאביס הלא-חוקי
- רק 50 חקלאים, שמספקים מוצר מגמר, יוכלו להשתתף בתוכנית תחילה
- היצוא יהיה רק של מוצרים המתאימים לשימוש רפואי, כגון שמנים, קפליות וטבליות מסיסות