בתחילת 2007 נחשפה פרשת שחיתות בצמרת רשות המסים בארץ. באותו מקרה התברר כי גורמים אינטרסנטים החיצוניים לרשות המסים ובראשם אנשי העסקים קובי בן-גור ויורם קארשי (אחיה של שולה זקן) הפעילו לחץ על בכירים ברשות כדי לקדם מינויים שהם היו מעוניינים בהם.
הפרשה הסתיימה בהרשעתו של ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, בעבירות של מרמה והפרת אמונים ובשליחתו לכלא של מצא לשנת מאסר. זקן הורשעה בהפרת אמונים. קארשי נדון לשנת מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירות של מתן שוחד וסיוע לשוחד. בן-גור נשלח ל-8 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות דומות.
לפני כחצי שנה, בנובמבר 2017, שוב עסקה התקשורת בפרשת רשות המסים לאחר שנחשף ב"גלובס" כי נציב התלונות על פרקליטים, השופט בדימוס דוד רוזן, העלה חשש שפרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, רות דוד, טייחה חלק מחקירה שעסקה בשחיתות ברשות המסים בכך שגנזה תיק עב-כרס בתוך 3 ימים בלבד מיום קבלת ההמלצה מהמשטרה. נזכיר כי רות דוד עומדת כיום לדין בגין מעורבותה בפרשת רונאל פישר.
את התהיות על גניזת אותו תיק העלה רוזן במסגרת חוות-דעת שכתב בעקבות תלונה שהגיש חושף השחיתויות רפי רותם. רוזן אישר את טענת רותם והבהיר כי סגירת תיק, שאותו הגדיר "מגה-תיק", בתוך ימים ספורים בלבד על-ידי פרקליט מחוז שעיין בחוות-דעת שנפרשה על פני 160 עמודים "אינה יכולה שלא לעורר תמיהה".
הפרק השני של הגניזה והטיוח
היום (א') אנו חושפים את מה שניתן לכנות הפרק השני של פרשת הגניזה והטיוח. הפרק השני של הפרשה, שגם לגביו הגיעו לאחרונה תלונות לנציב רוזן, התחיל בסדרת תלונות של "קבוצת ה-15", חוקרים ביחידת החקירות של רשות המסים, שניסו לעקוף את רות דוד על-ידי הפניית התלונות המקוריות ותלונות נוספות ליאח"ה, במסגרת התיק שכונה "כרטיס פתוח".
מנהיגי "קבוצת ה-15", שוקי משעול שהיה ממונה מע"מ תל-אביב ורותם שהיה קצין המודיעין של יחידת החקירות, מבקשים שרוזן יבצע בדיקה דומה בפרק השני של הפרשה.
אחת התלונות נוגעת להקלת המס הגדולה שקיבל דנקנר בעסקה, שבה קונצרן אי.די.בי בשליטתו רכש ב-2005 מהאחים ספרא את מניות השליטה בסלקום. ראש רשות המסים בשנים 2004/5 היה איתן רוב, מינוי של שר האוצר דאז בנימין נתניהו. מטעמו של דנקנר פעל בן-גור, אותו בן-גור שהורשע במתן שוחד. ב-6 במאי 2010 נחשפה בערוץ 10 קלטת שבה התרברב בן-גור כי הוא סידר לנוחי דנקנר הקלות מס כשדנקנר רכש את חברת סלקום.
בהמשך התברר כי על-פי "דוח הוועדה לבחינת מתן החלטות מיסוי על-ידי רשות המסים" מדצמבר 2004, שבראשה עמד ג'קי מצא, ובין חבריה היו גם מי שהיה היועץ המשפטי של רשות המסים משה מזרחי, רק המוכר בעסקת סלקום, רשאי היה לבקש פרה-רולינג. אולם רשות המסים הסכימה לטיפול חריג בשאלת המיסוי, בכך שבכלל קיבלה את בקשתו של דנקנר לפרה-רולינג.
רוב מינה את ג'קי מצא, שהיה אז סמנכ"ל לעניינים מקצועיים, לטפל בבקשה של דנקנר לפרה-רולינג בעסקת סלקום. העסקה נאמדה בשווי של כ-1.4 מיליארד דולר, והיתה אמורה להניב מס של 36% בגובה כ-500 מיליון דולר. מצא קבע בפרה-רולינג מס של 3% - כ-40 מיליון דולר. עסקת רכישת מניות השליטה בסלקום הניבה לאי.די.בי ולדנקנר רווח אדיר, בזכות המיסוי המקל.
מצא מונה בהמשך, בתחילת 2006, למנהל רשות המסים במקומו של רוב. ואילו רוב עצמו היה אמור להתמנות שנה אחרי פרישתו לתפקיד יו"ר מפעלי נייר חדרה מקבוצת אי.די.בי. אולם בהמשך, על רקע חשיפת פרשת השחיתות ברשות המסים, הוחלט בקונצרן לבטל את המינוי.
פגישה עם קארשי? "יכול להיות"
במסגרת חקירות פרשות השחיתות ברשות המסים זומן נוחי דנקנר למסור עדות פתוחה במשטרה.
דנקנר נלחם כיום על חפותו בבית המשפט העליון בתיק אחר. ובכל זאת, התמיהות שהעלה לאחרונה הנציב דוד רוזן אודות נסיבות גניזת התיק על-ידי רות דוד, הופכות את העדות הזאת למעניינת.
דנקנר (שמעולם לא היה חשוד במעורבות בפרשת רשות המסים), מסר את העדות ב-1 בפברואר 2007 ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).
בתחילתה, ביקשו החוקרים רפ"ק אלישע קוגן ורפ"ק רון פרידל מדנקנר לתאר את עבודתו. "אני משמש כמנכ"ל ויו"ר ובעל השליטה של קבוצת אי.די.בי מאז חודש מאי 2003", אמר דנקנר.
החוקר שאל את דנקנר האם הוא מכיר את יורם קארשי (שהורשע כאמור במתן שוחד בפרשת רשות המסים).
דנקנר השיב: "לא מכיר אותו בכלל. קראתי לאחרונה בעיתונים על החקירה ברשות המסים וראיתי את שמו מצוין שם".
חוקר: האם אתה מכיר את ג'קי מצא? (ראש הרשות לשעבר שהורשע בהפרת אמונים)
דנקנר: "כן. בתחילת 2005 נפגשתי אתו לכוס קפה. לא זוכר מי המליץ שניפגש כדי שנכיר. זה היה במסגרת הכרויות שאני עושה עם אנשים מרכזיים במשק. הייתה שיחה נחמדה שלא התייחסה לשום נושא ספציפי בתחום הטיפול".
חוקר: נפגשתם גם לאחר שמונה כראש רשות המסים?
דנקנר: "לאחר הפגישה שסיפרתי עליה, אני חושב שפגשתי אותו באירועים חברתיים מספר פעמים, אולי חלק מהמפגשים החברתיים נערכו לאחר שמונה כראש רשות המסים".
בשלב זה שאל אחד החוקרים את דנקנר האם ג'קי מצא ביקש ממנו "בקשות שונות".
דנקנר הגיב במהירות: "לא, אף פעם לא".
החוקר שאל את דנקנר האם אייל סולגניק (בכיר בקונצרן אי.די.בי לשעבר) ביקש ממנו להיפגש עם יורם קארשי וזאת לבקשתו של ג'קי מצא.
דנקנר ענה: "לא זכור לי".
חוקר: האם אייל סולגניק עדכן אותך בעובדה שנפגש עם ג'קי מצא וג'קי מצא ביקש ממנו לסדר ליורם קארשי פגישה איתך?
דנקנר: "לא זוכר כזה דבר".
חוקר: אם היית מקבל פנייה מאייל סולגניק שג'קי מצא מבקש שתיפגש עם אח של שולה זקן, יורם קארשי, האם היית מסכים?
דנקנר: "ייתכן שכן וייתכן שלא. אם זה היה נראה לי, על פניו, כביטול זמן או במטרה עסקית לא ראויה אז כנראה שלא".
בהמשך שואל החוקר: "מחומר החקירה עולה שיורם קארשי ביקש מג'קי מצא לארגן לו פגישת עסקים איתך. ג'קי פנה לאייל סולגניק חברו, נפגש עמו ועדכן אותך בעניין. מה תגובתך?
דנקנר: "לא זוכר. אם אייל יאמר דבר כזה אז יכול להיות שזה קרה. אני רוצה לציין שהרבה מאוד אנשים מבקשים שאני אפגש עם הרבה מאוד אנשים. אני לא תמיד נעתר. לעיתים אני נעתר, לעיתים לא. לאור עומס הפגישות שלי, המזכירה והעוזר שלי מבקשים לבטל חלק ממה שאני קובע, או ממה שמבקשים ממני לקבוע, ובצדק".
נציין כי לאורך כל התשאול שלו ביאח"ה לא נשאל דנקנר אפילו שאלה אחת על פרשת הקלות המס לכאורה שקיבל בעסקת רכישת סלקום.
יום הדין של דנקנר ושטרום
ביולי 2016 הרשיע השופט חאלד כבוב את נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי, בהרצת מניות ובעבירות דיווח והלבנת הון. יחד עמו הורשע איש שוק ההון איתי שטרום, שביצע לבקשתו של דנקנר רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי אחזקות, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות - הכול, כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי על שער המניה ערב "הנפקת החברים" שביצעה החברה ב-2012.
בהמשך גזר השופט על דנקנר שנתיים מאסר בפועל וקנס בסך 800 אלף שקל. על שטרום גזר כבוב עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.
דנקנר ושטרום ערערו לעליון על הכרעת הדין וגם על גזר הדין. המדינה מצדה ערערה לעליון על קולת העונשים שהטיל השופט כבוב על דנקנר ושטרום. בערעורה מבקשת המדינה מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ודורשת להחמיר בעונשי המאסר של שני הנאשמים במידה ניכרת. מחר ידונו שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, ג'ורג' קרא, ודוד מינץ בערעור שהגישו השניים על ההרשעות והעונשים. שופטי העליון ידונו גם בערעור הפרקליטות על קולת העונש.
