“סטלין מת!” / צילום: באדיבות בתי קולנוע לב
לו צריך היה לבחור את הסאטיריקן החי הטוב בעולם כיום, התואר היה הולך בלי הרבה תחרות לתסריטאי והבמאי ארמנדו יאנוצ'י. את תהילתו העולמית הרוויח בעיקר בזכות הסדרה "ויפ" שנחשבת לקומדיה הטלוויזיונית הטובה ביותר של התקופה האחרונה (ואת זה מגבים שלל תארים, כולל ארבעה פרסי אמי בקטגוריית הסדרה הקומית), אבל גוף העבודה המרשים שלו התחיל עוד הרבה לפני זה במולדתו בריטניה - וב-2009 הפך אפילו למועמד לאוסקר על כתיבת "בסוד העניינים" המבריק.
לפני שנתיים החליט יאנוצ'י לפרוש מהובלת הסדרה לטובת פרויקטים חדשים. אחר מהם הוא "סטלין מת!" שיצא לבתי הקולנוע בארץ, והרווח הוא כולו שלנו. מבוסס על נובלה גרפית מאת פאבין נורי ותיירי רובין, "סטלין מת!" מביא את סיפורה של צמרת השלטון הסובייטית בתחילת שנות ה-50, על השרים והיועצים שנאלצים להתמודד עם מציאות חדשה - מותו המפתיע של הדיקטטור ג'וסף סטלין. מאותו הרגע מתחילה מסכת תככים ובגידות, סכינים בגב וקליעים בחזה, שקרים, זיופים ומניפולציות. כל אחד מהמקורבים לסטלין חושק לתפוס את עמדת הכוח, וכל האמצעים כשרים. אלו הופכים את "סטלין מת!" לאחת הקומדיות המרושעות והמושחזות של השנים האחרונות, שבה לעיתים קשה להבין האם לצחוק או להזדעזע.
"סטלין מת!" הוא מסוג הסרטים שמצריכים יותר מצפייה אחת כדי להכיל את כל המתרחש בו, את כל המשפטים השנונים והמהלכים המתוחכמים. יאנוצ'י שואף לקרב את הסיפור על העולם הישן לזה שלנו, ועל כן לא ממש נשען על עובדות או דיוק היסטורי. כך למשל, כל אחד מצוות השחקנים הנרחב שומר על מבטאו המקורי, ולכן ראשי האומה הסובייטית משוחחים ביניהם בשלל מבטאים בריטיים ואמריקאים.
יאנוצ'י מעצב את סרטו כמו לוח שחמט מרהיב, כאשר כל פעולה מתוכננת מראש להפיל את החייל השני, ורק מי שיצליח לחסל את המתחרים ינצח. בין הפרצופים המוכרים יותר אפשר לזהות את סטיב בושמי ("כלבי אשמורת"), ג'פרי טמבור ("טרנספרנט"), מייקל פלין ("מונטי פייתון"), רופרט פרנד ("הומלנד") ואולגה קורילנקו. עם זאת, זהו השחקן סיימון ראסל ביל בתפקיד לאוורנטי ברייה שגונב את הסרט. ברייה הוא פסיכופט קיצוני אפילו בעולם המסואב של "סטלין מת!", אנס ורוצח, אבל ביל מעניק לו רבדים רבים והופך אותו לדמות בלתי נשכחת שאוהבים לשנוא.
בכל האספקטים, "סטלין מת!" הוא ניצחון. לא בטוח שההומור המסוים הזה יתאים לכולם, והסרט לעיתים קודר יותר ממה שקל להכיל, אבל בעולם של קומדיות נמוכות וסאטירה ללא שיניים, יאנוצ'י הוא כוח יוצא דופן.