השכלה גבוהה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אתמול נתקלתי בכתבה מטרידה העוסקת בדוח של ועדת מומחים בינלאומית, שקבעה כי לימודי הכלכלה בישראל הם על סף הכחדה. מצבם העגום של החוגים לכלכלה, בריחת המוחות והירידה הדרסטית במספר הסטודנטים, המרצים והפרסומים מסכנים על-פי הדוח את עתידה של מדינת ישראל, שהולכת ומאבדת את אחד מתחומי המחקר הקריטיים לביטחונה הכלכלי והחברתי.
מעדיפים קלות על איכות
מנקודת המבט של שוק העבודה, הדוח הזה מדאיג אותי גם ברמת המאקרו, כלומר בהיבט של איכות האנשים שהאקדמיה משחררת לשוק העבודה, וגם ברמת המיקרו, דהיינו מהיבט של ניהול הקריירה של הנוטשים את התחום, וזאת משום שתואר בכלכלה הוא מהבסיסים הטובים ביותר לשורה ארוכה מאד של מקצועות בכל מגזרי המשק.
אני לא מכירה את הנתונים לעומק, ואין לי מושג לאן נעלמו הסטודנטים לכלכלה, אבל כנראה שהם לא ברחו למדעי הרוח או למדעים לא שימושיים אחרים, גם לא לעבודה סוציאלית או לסיעוד. אני מנחשת שמקצתם פנו למקצועות ההנדסה שמבטיחים קריירה מתגמלת יותר, חלק העדיפו ללמוד חשבונאות - מקצוע הנחשב יותר פרקטי ממקצוע הכלכלה (ובטעות גם נתפס כמקפצה הטובה ביותר לתפקידי מנכ"לות), אבל רובם כנראה שמסתובבים להם בחוגים לניהול, משחיתים את זמנם על תואר ראשון במינהל עסקים.
מצד אחד אני מבינה אותם. להוציא תואר ראשון במינהל עסקים הרבה יותר קל מאשר תואר בכלכלה, בוודאי במכללות, רק שהתואר הקל הזה הוא לא מקצוע, בסך-הכול BA כללי בביזנס שאינו מקצר את הדרך לתפקידים ניהוליים כפי שמרבית האוחזים בו מאמינים בטעות. התוצאה היא כרטיס כניסה הרבה פחות טוב לשוק העבודה, ונחיתות משמעותית בהשוואה לכלכלנים אותם מעסיקים מעדיפים בלי לחשוב פעמיים לאיוש שורה ארוכה של תפקידים.
לא אגזים אם אומר שמבין המקצועות הפרקטיים שאינם הנדסה לסוגיה מחד, או המקצועות הטיפוליים מאידך, הרי שתואר בכלכלה הוא מהפרקטיים ביותר באקדמיה, תואר שלו הייתי חוזרת לגיל 20 הייתי בוחרת בו בלי שום ספק. מדוע? כי טווח המקצועות אליהם אפשר לצמוח עם תואר שכזה הוא הרחב ביותר.
כלכלנים מגיעים רחוק
אם תסתכלו על חברה קלאסית, להוציא את אגפי הייצור, מחקר ופיתוח, הנדסה וייעוץ משפטי, כלכלנים יכולים להתברג כמעט לכל אחד מהאגפים האחרים בלי שום בעיה, ולהתקדם עד כס המנכ"ל (מספר לא מבוטל של מנכ"לים שעמדו ועומדים בראש חברות מהגדולות במשק הם כלכלנים בהשכלתם).
נתחיל במסלול הקלאסי - התברגות בחברות ייעוץ כלכלי או במחלקות הכספים בארגונים השונים במשק, החל מהמגזר העסקי (בתעשיית ההייטק ובתעשיות מסורתיות), דרך המגזר הפיננסי שם כלכלנים צומחים לתפקידים הבכירים ביותר במגזר, וכלה במגזר הציבורי שמעסיק כלכלנים במרבית הגופים ובראשם במשרד האוצר, במשרד הכלכלה, בביטוח לאומי וכו'.
הכלכלנים הללו יכולים להתפתח מקצועית או ניהולית ולהישאר בתחום הכלכלה לכל אורך הקריירה, ומאידך הם יכולים לבחור בשורה של מסלולים מקצועיים חליפיים באגפים אחרים בארגון, שבחלקם יצליחו להתקדם לתפקידים בכירים יותר מהכלכלן הקלאסי (כלכלנים בחברות שאינן פיננסיות מתקדמים רק עד לתפקיד ראש אגף כלכלה, כיוון שמרבית החברות מתעקשות על רואה חשבון בתפקיד סמנכ"ל כספים).
למשל, כלכלן בהשכלתו יכול להתברג לתחום המכירות ולצמוח בתוכו עד לתפקיד המנכ"ל (מרבית החברות במגזר העסקי מקדמות את סמנכ"לי המכירות למנכ"לות), הוא יכול לבחור במסלול ניהול שיווק או במסלול ניהול פיתוח עסקי - מקצועות שפותחים בפניו את האפשרות להתקדם לתפקיד סמנכ"ל, ואם הוא ממש חושק בתחומים רכים יותר אין שום בעיה להתברג לניהול המשאב האנושי (דרך גיוס, שכר והטבות וכו'), גם שם אפשר לצמוח עד לתפקיד סמנכ"ל.
ובזאת לא תמו האופציות שעומדות בפני כלכלנים בהשכלתם שיכולים להוביל מערכי שירות, מערכי רכש, מערכי תפעול בחברות שירותים, ועוד שורה ארוכה של תפקידים שכלכלנים עשויים למלא ברמה גבוה יותר מבעלי תארים אחרים, בוודאי מבוגרי מינהל עסקים.
מחזקים את הכלכלה
ואיך זה יעזור למולדת? גם אם אתם לא מתכננים להפוך לחוקרים מובילים בתחום, הבחירה שלכם בלימודי כלכלה תחזק את החוגים הדועכים, תגדיל את מספר המרצים, המחקרים, הפרסומים, תסייע לישראל לשוב למקומה כמובילה עולמית בתחום, שכה חשוב לביטחוננו הכלכלי והחברתי.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com