גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הסיכון מול הרווח לא מצדיק כניסה למחיר למשתכן"

כך אמר תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן בפאנל "שלוש שנים למהפכה של שר האוצר" בוועידת הנדל"ן של "גלובס" ● יגאל דמרי: "מחיר למשתכן כרגע לא עשה כלום חוץ מנזקים"

מימין: דוד קנפו, אברהם קוזניצקי, דפני ליף, תמיר דגן, אורי יוניסי ויגאל דמרי / צילום: שלומי יוסף
מימין: דוד קנפו, אברהם קוזניצקי, דפני ליף, תמיר דגן, אורי יוניסי ויגאל דמרי / צילום: שלומי יוסף

"למה אנחנו לא במחיר למשתכן? רמת הסיכון מול הרווחיות לא מצדיקה את זה", אמר היום (ד') תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן בפאנל "שלוש שנים למהפכה של שר האוצר" בוועידת הנדל"ן של "גלובס". בפאנל, בהנחיית כתב הנדל"ן של "גלובס" שלומית צור, השתתפו גם יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי; אורי יוניסי, סגן מנהל החטיבה הקמעונאית ומנהל זרוע המשכנתאות מזרחי טפחות; הפעילה החברתית דפני ליף; אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב והאדריכל דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים. 

צור שאלה את דפני ליף האם היא מרוצה מתוכנית מחיר למשתכן והאם היא קנתה דירה. "לא קניתי דירה", ענתה ליף. "אני גרה בשכירות, עם שותף, בשוק מופקר. לפני כמה זמן נודע לי שהייתה לנו הצפה. אני חושבת שזה שיש ניסיון זה בזכות המחאה החברתית. זה נכנס למודעות של האנשים שמנהלים לנו את החיים. כשמסתכלים בזום אאוט אני רואה הרבה צביעות אצל שר האוצר. כי הוא היה אחד החסמים בחקיקת חוק השכירות. אין ויכוח על זה שיש מערב פרוע. מה קורה בסופו שלדבר? יש התערבות באמצעות מחיר למשתכן. ככה משפיעים על היזמים ועל הקונים. אני לא אוהבת את התכנית הזאת במיוחד. הדבר שאותי הכי מטריד, זה להגיד שזה שאנחנו מדברים על קניה. מדברים על חוסר יציבות בשוק העבודה. אני לא חושבת שלגרום לאנשים להיכנס לשוק המשכנתאות זה דבר אחראי. לא כשיש מקצועות שהולכים ונעלמים".

אברהם קוזניצקי התייחס גם הוא למחיר למשתכן: "אנחנו לא משתתפים במחיר למשתכן, מאחר שמנרב ידועה שבה הכל צריך להיות מושלם. אנו מקפידים על רמת התכנון ורמת הביצוע. הנקודה שהיא הרבה יותר חשובה: מחיר למשתכן הוא כיוון נכון. זה מצנן את מחירי הנדל"ן. אבל, האם מישהו מעלה בדעתו שמישהו מהמרכז יעזוב את החברים, את החינוך במרכז ויעבור לגור באופקים, בנתיבות, במצפה רמון? זה ברור שיישארו עשרות דירות ריקות. היו צריכים לחשוב צעד אחד קדימה והיו צריכים לעשות את זה בשלבים. שלב ראשון בראשל"צ, ששם אפשר להישען על השרותים במרכז, אחר כך נס ציונה ואז צעד אחרי צעד לדרום ולצפון. ברור שגם אם התכנית חיובית היא בעייתית".

"אני לא רוצה להתמודד עם תלונות של קונים", הוסיף דגן. "מכבסת המספרים, התעייפתי ממנה. אין במדינת ישראל שום נתון בדוק, כמו בכל מדינה מתוקנת. חסר במדינה יחידות קרקע. יש עליה בילודה. גידול טבעי. בעוד שנתיים קטסטרופה. הצליחו בפסיכולוגיה לעצור את השוק. נתנו לאנשים תחושה שלא כדאי למהר. המזכירה שלי למשל, זכתה, אבל לא יודעת עד היום איזה דירה היא תקבל. התכנית הוציאה אנשים לגדר. זה משפיע גם על היקף המכירות בפועל. בואו נסתכל קדימה".

צור: "יגאל דמרי, גם אתם לא מתים על התכנית, אך נכנסתם לפרוייקט או שניים?"

דמרי: "התוכנית התחילה לפני 3 שנים. מה קרה בשנים האלה? הוציאו מכרזים ל-90,000 יח"ד. זכו בהגרלות כ-45,000 זוגות צעירים. יש 8,000 יח"ד בביצוע. האוצר מתגאה בהישגים שלו, אבל חלק גדול מהזוגות הצעירים (36,000) מחכים. אלה פרויקטים לעוד 6 שנים לפחות. למשל, בגלילות, או במודיעין או שכונת היין באשקלון אין כלום. עד שיתחילו את הפיתוח ייקח 6 שנים. הזוגות הצעירים צריכים לקחת בחשבון 6 שנות שכירות. כותרות וכותרות. התוצאה היא כלום. הקטינו קצת את הביקוש. מי שזכה בהרבה כסף זה שוק המשרדים. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שדיברה פה, צדקה. יש קטסטרופה. פעם כשהיה מכרז הייתי קונה חוברת ומכין הצעה. היום, כל המכרזים באינטרנט. יש מכרזים שעד היום מתגלגלים. בחודשיים האחרונים בלבד היו מעל 150 עדכונים. התנאים מעודכנים כל הזמן".

צור: "יש לכם פרוייקטים?"

"לקחתי פרויקט בביאליק כשאני יודע שהוא לא יהיה מחיר למשתכן. היה לי מכרז חמישים אחוז שוק חופשי, אבל היה לי במכרז שבתום שנה אני יכול למכור במחיר חופשי. מחיר למשתכן כרגע לא עשה כלום חוץ מנזקים. זה לא אמיתי. זה יימשך עוד חודש. מה יהיה בעוד שנה".

צור: "אורי יוניסי. איך בפועל אתה רואה את הזוגות שבאים לקחת משכנתא. הם יודעים לאיפה הם הולכים?"

יוניסי: "דן אטיאס הראה שיש מחסור של יותר ממאה אלף יח"ד. מדינת ישראל ידעה להתמודד עם מליון עולים בארבע שנים. זה אומר שהמדינה יודעת להתמודד. מה שאנחנו רואים בשלוש השנים האחרונות זה התערבות של מאה אחוז: מה יבנה, מה יהיה המפרט, כמה יעלה. כאילו השוק היה בכשל עשרות שנים. דרך אגב, התכנית הייתה של שר האוצר הקודם. זה בסדר להוציא ולסבסד, אבל מה עם משפרי הדיור? מה עם הלקוחות שרוצים להתחדש בדירות חדשות? יש פה סוג של עיוות. אנחנו רואים 11,000 יח"ד שנבנות. ואנחנו שואלים את עצמנו מה קרה? היינו צריכים לראות מנופים ו-50,000 יח"ד. אנחנו רואים לקוחות עם פתקים, ישיבו בצד ויחכו ולא יגיעו לשוק כמתווכים. זה אולי ימתן את המחירים אבל זה לא ריאלי. כי לא ברור לאן נגיע. דעתנו חיובית בנוגע לפרוייקט. מבחינת הלקוחות שמגיעים אלינו לשוק המשכנתאות, ראינו דעיכה שמוסברת כתוצאה מכך, שהלקוחות של מחיר למשתכן השתמשו בהון העצמי שלהם. השנה הם יגיעו לשוק ואני מעריך שתגדל כמות הלווים. אני מסכים עם חברי וחושב שיש סוג של בלבול. האחיינים שלי, שזכו, עדיין לא יודעים איזה דירה יוכלו לקנות. התחלנו לצאת לכאלה שזכו ולהציע להם שרותי חיתום - להבהיר להם איזה יכולות יש להם. הבנו שיש לא מעט יזמים שעובדים עם יועצי משכנתאות ואנחנו עובדים איתם. וזה בלי קשר לביקורת שלי. מה שעוצר את השוק זה משפרי הדיור שלא יודעים לאן ללכת. ולכן, המחירים לא יורדים. לדפני ליף, כדאי לקחת משכנתא כי סביב הריבית מאד נמוכה. כשאנחנו לוקחים בחשבון עם לשכור או לקנות. כדאי לעשות את הבדיקה. אנחנו כרגע לא רואים ירידת מחירים וגם לא צופים עליית ריבית".

ליף: "אני רוצה לדעת לאיפה המדינה הולכת. בפועל שוק השכירות ילך ויגדל. מה יקרה לכל האנשים שיאבדו את מקומות העבודה שלהם בגלל האוטומציה? יש אינטרס לאומי. זה ברור שרוב האנשים בחדר לא רוצים שמחירי הנדל"ן ירדו. הייתי שמחה שתהיה דירה בבעלותי, אך אני לא מוכנה לקחת התחייבות למשכנתא. לוודאות שאין. לא תהיה לנו פנסיה, אנחנו מחליפים הרבה מקומות עבודה. אני מודאגת וזה יכול להשמע ילדותי אבל זה הולך וגדל".

דוד קנפו התייחס לטענה כי אמנם הדירות זולות יותר, אך בשל איכות התכנון הן יעלו יום אחד ביוקר: "התכנון בשולי הפאנל. כבר עשרים דקות אנחנו מדברים על מספרים. אני כבר מבולבל כי על הבמה נזרקו עשרות מספרים. אם הייתי יושב בקהל לא הייתי מבין בכלל כמה התחלות בניה יש. זה מדינה שחיה על סטרואידים ופאניקה. אנחנו פוחדים מהאירנים. הפחד זה הדלק היהודי כדי לשרוד. אני חושב שיותר מאשר משבר דיור, יש משבר תכנון. כי אני מסופק אם אתם רוצים לגור באופקים או בשדרות. אתם תקבלו מחסנים. תכנון זה לא רק ארבעה דירות. אנשים מנותקים לגמרי. עברנו למספר ציני של מספרים חסרי חשיבות. שמענו על שוכנות שמאוכלסות רק עם צעירים, וצריך גני ילדים ובתי ספר. צריך לקרוא לוועידת הנדל"ן ועדת תכנון ולא רק נדל"ן. שכחנו את האנשים. מדינת ישראל ויתרה על התכנון. מדינת ישראל מאמינה ברגולציה, המכשולים. לא מאמינה בתכנון. הבשורה צריכה להיות להחזיר את התכנון למרכז החשיבה. כמו החזון של פעם".

לסיום, צור שאלה את משתתפי הפאנל: "אם אתם יושבים בכיסא של שר האוצר, מה הפתרון?"

דמרי: "כל דירה שעל המדף נמכרת. המחירים בפריפריה עולים, זה הנזק שמחיר למשתכן עשה . המדינה יכולה לבוא אלינו כקבלנים ובמקום שניקח את הסיכון על הרווחים הנמוכים. היינו יכולים לבנות עבור המדינה והיא תמכור לצעירים".

יוניסי: "מבחינתנו זה בסדר להמשיך עם מחיר למשתכן. אנחנו מברכים את שר האוצר על איחוד הסמכויות, אבל חשובים שצריך להציף את המדינה בקרקעות בשוק החופשי. לתת לכל מי שרוצה לקנות בשוק, גם אם יש מס רכישה, תחת כללי המס שקיימים".

דגן: "במדינת ישראל תמיד יהיה מחסור. האפשרות לשחרר יותר מהר קרקעות וליצור תעסוקה. אם לא יהיו מוקדי תעסוקה וכבישים נשאר בין גדרה לחדרה".

דפני: "אני מסכימה עם מה שנאמר על העדר חזון ועל העדר תכנון. זה הכי מדאיג אותי. אני מזמינה את כולנו לחשוב על האתגרים הבאים של מדינת ישראל לא מתוך מחשבה על רווח והפסד. העתיד נמצא בשוק השכירות לטווח ארוך".

קוזניצקי: "האבולוציה של המדינה שלנו מלמדת שלא צריך להקים עוד עיירות פיתוח. הרגולטור צריך להתוות מדיניות של צעד אחר צעד מהמרכז לצפון ולדרום. לא לזרוק לעיירות הפיתוח בלי תשתיות (חינוך, שעות הפנאי, בתי חולים). צעדים מדודים. לא בקפיצות. שהמרכז ייתן שרותים. זה תנאי בל יעבור. ראו מה שקרה, 65 שנה נתיבות נשארה נתיבות".

קנפו: "אני רוצה לשסיים במשפט אופטימי: משבר זה פוטנציאל לתיקון. המדינה ציכה להקשיב לציבור כדי שהציבור יהיה חלק מהתכנון של הבניה החדשה בישראל".

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק