גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנאום של אהרן ברק בפני קהל מופרד: אפליה או פריצת דרך?

פרופ' אהרן ברק, שפסק כי ישראל היא יהודית ולכן מקדשת את השוויון, נאם באולם שבו הופרדו הנשים מהגברים

זוהי תמונה שכל כולה דיסוננס. אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אבי המהפכה החוקתית, האיש שפסק כי דווקא מפני שישראל היא יהודית עליה לקדש את ערך השוויון, נושא דברים מול קהל של נשים וגברים שמופרדים זה מזה. הם מופרדים במחיצה גדולה, לבנה, לבל יתערבו ביניהם, לבל יתחככו, לבל העירוב יוביל אותם חלילה למחשבות ולמעשים אסורים.

המיקרופון צמוד לפיו של השופט הדגול. נראה שהוא מדבר על נושא כבד וחשוב. טוב, נו, ברק תמיד מדבר על נושאים כבדים וחשובים. לידו, פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, שבה נערכה ההרצאה. ראשו של אלבשן שעון על ידו השמאלית. נראה שהוא מאזין בהערצה לברק.

הגברים, חובשי כיפה כולם, רכונים גם הם ברוב קשב לכיוונו של הנשיא לשעבר. ספר תנ"ך מונח למראשותיו של אחד מהם, ולצדו תיק שחור גדול של עורך דין. לרגע, אפשר לחשוב שהם באו ללמוד שיעור בתורה. הנשים בצד השני. לעומת הגברים, זווית הראייה שלהן את המרצה, נראית בעייתית. אחת מהן, זו שיושבת בפינה הימנית של השורה הראשונה, מרימה את ידה, אולי כדי לשאול שאלה, אבל מהמקום שבו היא נמצאת, אין סיכוי שהמרצה יראה אותה.

ידה של אישה נוספת מושטת לתוך עגלת תינוק שניצבת לידה. אולי היא תוחבת מוצץ שנשמט מפיו של תינוקה, אולי היא מלטפת אותו. ראשה מופנה אל ברק, ולא אל התינוק. ליבה עם ילדה הרך, אבל מחשבותיה הן על הדברים הנוקבים שוודאי נאמרים.

התמונה המרשימה הזאת, שצולמה ביום חמישי שעבר בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, יכולה לספר לפחות שני סיפורים. הסיפור הראשון הוא סיפור קשה, סיפור על אפליה, על גזענות, על פרימיטיביות, על הדרת נשים והקטנתן. הסיפור השני שניתן לספר הוא סיפור אופטימי, על התקדמות, על פריצת גבולות, על יציאה של נשים לעצמאות ולהגשמה עצמית. אתם מוזמנים לבחור איזה משני הנרטיבים יותר נכון בעיניכם.

הסיפור הראשון: הפסימי

במדינת ישראל של שנת 2018, ועל אף ששורה של חוקים והלכות משפטיות אוסרים את זה, בפועל, עדיין מתקיימת אפליה בוטה כלפי נשים. אפליה בשכר, אפליה בקבלה לעבודה ובמקומות רבים נוספים. בקרב חלקים מהציבור, החרדים בעיקר, האפליה היא חלק משגרת החיים, חלק מהאמונה ומהדת. למרבה הצער, האפליה הזאת מקבלת לגיטימציה מגופים שונים, ובהם מוסדות אקדמיים. בשבוע שעבר היא קיבלה לגיטימציה אפילו מנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

כאשר מוסד אקדמי מכובד מסכים להציב "בשם הצניעות", מחיצה בין סטודנטיות לסטודנטים שלומדים אצלו, הוא אומר למעשה לאותן סטודנטיות, שהכישורים והיכולות שלהן, ההשכלה שלהן, כל אלה אינם חשובים. מה שמגדיר אותן זה קודם כל המין/המגדר שלהן והסכנות שגופן מציב בפני הגברים. ולכן, בשם הצניעות, וכדי למנוע את סכנות הפיתוי, הן לא יכולות לשבת בקרב גברים.

וכך, בזמן שבארצות-הברית מוגרה כבר לפני עשרות שנים ההפרדה בין שחורים ללבנים, לאחר שנקבע כי "נפרד לא יכול להיות שווה" - בישראל גם היום, ועל אף שזה מנוגד לחוק, יש לגיטימציה לכך שנפרד כביכול יכול להיות שווה.

ולמי שטוען כי אין בעיה עם ההפרדה המגדרית, שכן הנשים החרדיות רוצות בה ומאמינות בה לא פחות מהגברים, אפשר להשיב כי כאן הדיבור על "בחירה חופשית" הוא מנותק מהמציאות. וכך כתבה מיטל גלבוע באחד מהדיונים הסוערים שהתרחשו בפייסבוק על המקרה: "לו הייתי בנעליהן (של הסטודנטיות), אני מודה שגם לו הייתי מתנגדת להפרדה, לא בטוח שהיה בי האומץ להסתכן ולעשות משהו בקשר לזה. זאת תמונה אפלה".

יתר על כן, לא מדובר במקרה חריג אלא בתופעה של ממש באקדמיה. ולראיה - בג"ץ דן בימים אלה בעתירה שהוגשה נגד התוכנית שמובילה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), לשילוב חרדים באקדמיה, תוכנית שמציעה לימודים לגברים ולנשים בנפרד ב-15 מוסדות.

ונחזור להרצאה באונו. האפליה הזו לא נגמרה כאן. כי לפחות לפי התמונה, לא רק שההרצאה של ברק בוצעה בהפרדה מגדרית בין גברים לנשים - גם ההפרדה עצמה היא לא שוויונית: הגברים יושבים מול הדוברים, ואילו הנשים יושבות בצד.

"אכן, אופטימיות גדולה מציפה אותי בראותי סדרים חברתיים הולכים אפילו אחורה יותר, ואנשים משכילים ונאורים בעיני עצמם שמגינים על זה", כתבה ירדן סקופ באותו דיון סוער בפייסבוק. ורותם אביטל-כהן הוסיפה: "ברק היה צריך לסרב לשבת מול הגברים בלבד, ולהתעקש לשבת באמצע האולם, בפני הגברים והנשים באותה מידה, ולא לשתף פעולה עם המצב שבו הנשים ביציע".

הסיפור השני: האופטימי

עד לפני פחות משני עשורים, דרכן של רבות מהנשים החרדיות לרכישת השכלה גבוהה בארץ, הייתה חסומה. נכון, היו לא מעט חרדיות שרצו ללכת לאקדמיה, אך הן לא עשו זאת בגלל שחכמי הדת והרבנים אסרו על רובן לפנות ללימודים גבוהים. את המהפכה, שעודנה בעיצומה, החלה עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של המר"ן עובדיה יוסף, ז"ל. בשנת 2000 הקימה בר-שלום את "המכללה החרדית ירושלים", המוסד האקדמי הראשון שבו למדו נשים חרדיות. בר-שלום הקימה את המכללה פורצת הדרך רק אחרי שקיבלה לכך אישור מאביה.

כידוע, ידע שווה כוח. בזכות בר-שלום ושותפים נוספים ליוזמה הברוכה, נסללה הדרך לנשים חרדיות לרכוש השכלה גבוהה, שמעשירה את עולמן, פותחת אותן לעולם שמחוץ לקהילה הסגורה שלהן, וגם מאפשרת להן לשפר את מעמדן המקצועי והכלכלי. והרווח הוא לא רק שלהן, אלא של החברה הישראלית כולה. השכלה גבוהה מהווה מנוף למוביליות חברתית וכלכלית, וכן גשר של הבנה והידברות בין החרדיות לעולם החילוני.

אבל רוב הנשים החרדיות לא יכולות לפנות ללימודים גבוהים, כאשר הסביבה הלימודית פועלת בניגוד לאורחות חייהן ולאמונתן. אנחנו, החילונים, יכולים להתייחס אליהן בפטרנליזם, ולטעון שהן לא עושות את זה מבחירה חופשית. אבל אם נאהב את זה, או לא נאהב את זה, החרדיות רוצות ויכולות ללמוד במכללות, רק כאשר מתאפשר להן לעשות זאת בנפרד מגברים.

דיקן הפקולטה פרופ' אלבשן, מכנה את מסלול הלימודים לחרדים בקמפוס החרדי בקריית אונו, "המיזם המשפטי הכי חשוב שנעשה כאן בשנים האחרונות". לדבריו, 60 נשים חרדיות לומדות משפטים בקמפוס הפרטי, והלימודים נעשים בימים נפרדים מאלה של הגברים. חלק מאותן נשים הן מקבוצות חרדיות די קיצוניות, כמו היישוב הישן בירושלים.

לדברי אלבשן, מאחר שאת אהרן ברק אי-אפשר להזמין להרצאה פעמיים, ההרצאה שממנה לקוחה התמונה, בוצעה בהפרדה בין הסטודנטים לסטודנטיות. "אבל מה שלא רואים בתמונה זה שבנוסף לברק, דיברה באותו אירוע אישה מרצה לדיני משפחה. היה חשוב לי לעשות את זה כדי להגביר את השוויון".

אלבשן מוסיף כי "עם כל הכבוד לביקורת על ההפרדה בין גברים לנשים. רוב הנשים הללו לעולם לא היו פוגשות את אהרן ברק, ולעולם לא היו שומעות את משנתו המשפטית, אלמלא ההרצאה בוצעה באופן שבו בוצעה".

אלבשן גם מדגיש כי המוסד האקדמי הוא מוסד פרטי שאינו קשור למדינה ואינו מתוקצב על-ידה. לגישתו, במוסדות שכן מתוקצבים על-ידי המדינה לא צריכה להיות הפרדה מגדרית.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב