גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנאום של אהרן ברק בפני קהל מופרד: אפליה או פריצת דרך?

פרופ' אהרן ברק, שפסק כי ישראל היא יהודית ולכן מקדשת את השוויון, נאם באולם שבו הופרדו הנשים מהגברים

זוהי תמונה שכל כולה דיסוננס. אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אבי המהפכה החוקתית, האיש שפסק כי דווקא מפני שישראל היא יהודית עליה לקדש את ערך השוויון, נושא דברים מול קהל של נשים וגברים שמופרדים זה מזה. הם מופרדים במחיצה גדולה, לבנה, לבל יתערבו ביניהם, לבל יתחככו, לבל העירוב יוביל אותם חלילה למחשבות ולמעשים אסורים.

המיקרופון צמוד לפיו של השופט הדגול. נראה שהוא מדבר על נושא כבד וחשוב. טוב, נו, ברק תמיד מדבר על נושאים כבדים וחשובים. לידו, פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, שבה נערכה ההרצאה. ראשו של אלבשן שעון על ידו השמאלית. נראה שהוא מאזין בהערצה לברק.

הגברים, חובשי כיפה כולם, רכונים גם הם ברוב קשב לכיוונו של הנשיא לשעבר. ספר תנ"ך מונח למראשותיו של אחד מהם, ולצדו תיק שחור גדול של עורך דין. לרגע, אפשר לחשוב שהם באו ללמוד שיעור בתורה. הנשים בצד השני. לעומת הגברים, זווית הראייה שלהן את המרצה, נראית בעייתית. אחת מהן, זו שיושבת בפינה הימנית של השורה הראשונה, מרימה את ידה, אולי כדי לשאול שאלה, אבל מהמקום שבו היא נמצאת, אין סיכוי שהמרצה יראה אותה.

ידה של אישה נוספת מושטת לתוך עגלת תינוק שניצבת לידה. אולי היא תוחבת מוצץ שנשמט מפיו של תינוקה, אולי היא מלטפת אותו. ראשה מופנה אל ברק, ולא אל התינוק. ליבה עם ילדה הרך, אבל מחשבותיה הן על הדברים הנוקבים שוודאי נאמרים.

התמונה המרשימה הזאת, שצולמה ביום חמישי שעבר בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, יכולה לספר לפחות שני סיפורים. הסיפור הראשון הוא סיפור קשה, סיפור על אפליה, על גזענות, על פרימיטיביות, על הדרת נשים והקטנתן. הסיפור השני שניתן לספר הוא סיפור אופטימי, על התקדמות, על פריצת גבולות, על יציאה של נשים לעצמאות ולהגשמה עצמית. אתם מוזמנים לבחור איזה משני הנרטיבים יותר נכון בעיניכם.

הסיפור הראשון: הפסימי

במדינת ישראל של שנת 2018, ועל אף ששורה של חוקים והלכות משפטיות אוסרים את זה, בפועל, עדיין מתקיימת אפליה בוטה כלפי נשים. אפליה בשכר, אפליה בקבלה לעבודה ובמקומות רבים נוספים. בקרב חלקים מהציבור, החרדים בעיקר, האפליה היא חלק משגרת החיים, חלק מהאמונה ומהדת. למרבה הצער, האפליה הזאת מקבלת לגיטימציה מגופים שונים, ובהם מוסדות אקדמיים. בשבוע שעבר היא קיבלה לגיטימציה אפילו מנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

כאשר מוסד אקדמי מכובד מסכים להציב "בשם הצניעות", מחיצה בין סטודנטיות לסטודנטים שלומדים אצלו, הוא אומר למעשה לאותן סטודנטיות, שהכישורים והיכולות שלהן, ההשכלה שלהן, כל אלה אינם חשובים. מה שמגדיר אותן זה קודם כל המין/המגדר שלהן והסכנות שגופן מציב בפני הגברים. ולכן, בשם הצניעות, וכדי למנוע את סכנות הפיתוי, הן לא יכולות לשבת בקרב גברים.

וכך, בזמן שבארצות-הברית מוגרה כבר לפני עשרות שנים ההפרדה בין שחורים ללבנים, לאחר שנקבע כי "נפרד לא יכול להיות שווה" - בישראל גם היום, ועל אף שזה מנוגד לחוק, יש לגיטימציה לכך שנפרד כביכול יכול להיות שווה.

ולמי שטוען כי אין בעיה עם ההפרדה המגדרית, שכן הנשים החרדיות רוצות בה ומאמינות בה לא פחות מהגברים, אפשר להשיב כי כאן הדיבור על "בחירה חופשית" הוא מנותק מהמציאות. וכך כתבה מיטל גלבוע באחד מהדיונים הסוערים שהתרחשו בפייסבוק על המקרה: "לו הייתי בנעליהן (של הסטודנטיות), אני מודה שגם לו הייתי מתנגדת להפרדה, לא בטוח שהיה בי האומץ להסתכן ולעשות משהו בקשר לזה. זאת תמונה אפלה".

יתר על כן, לא מדובר במקרה חריג אלא בתופעה של ממש באקדמיה. ולראיה - בג"ץ דן בימים אלה בעתירה שהוגשה נגד התוכנית שמובילה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), לשילוב חרדים באקדמיה, תוכנית שמציעה לימודים לגברים ולנשים בנפרד ב-15 מוסדות.

ונחזור להרצאה באונו. האפליה הזו לא נגמרה כאן. כי לפחות לפי התמונה, לא רק שההרצאה של ברק בוצעה בהפרדה מגדרית בין גברים לנשים - גם ההפרדה עצמה היא לא שוויונית: הגברים יושבים מול הדוברים, ואילו הנשים יושבות בצד.

"אכן, אופטימיות גדולה מציפה אותי בראותי סדרים חברתיים הולכים אפילו אחורה יותר, ואנשים משכילים ונאורים בעיני עצמם שמגינים על זה", כתבה ירדן סקופ באותו דיון סוער בפייסבוק. ורותם אביטל-כהן הוסיפה: "ברק היה צריך לסרב לשבת מול הגברים בלבד, ולהתעקש לשבת באמצע האולם, בפני הגברים והנשים באותה מידה, ולא לשתף פעולה עם המצב שבו הנשים ביציע".

הסיפור השני: האופטימי

עד לפני פחות משני עשורים, דרכן של רבות מהנשים החרדיות לרכישת השכלה גבוהה בארץ, הייתה חסומה. נכון, היו לא מעט חרדיות שרצו ללכת לאקדמיה, אך הן לא עשו זאת בגלל שחכמי הדת והרבנים אסרו על רובן לפנות ללימודים גבוהים. את המהפכה, שעודנה בעיצומה, החלה עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של המר"ן עובדיה יוסף, ז"ל. בשנת 2000 הקימה בר-שלום את "המכללה החרדית ירושלים", המוסד האקדמי הראשון שבו למדו נשים חרדיות. בר-שלום הקימה את המכללה פורצת הדרך רק אחרי שקיבלה לכך אישור מאביה.

כידוע, ידע שווה כוח. בזכות בר-שלום ושותפים נוספים ליוזמה הברוכה, נסללה הדרך לנשים חרדיות לרכוש השכלה גבוהה, שמעשירה את עולמן, פותחת אותן לעולם שמחוץ לקהילה הסגורה שלהן, וגם מאפשרת להן לשפר את מעמדן המקצועי והכלכלי. והרווח הוא לא רק שלהן, אלא של החברה הישראלית כולה. השכלה גבוהה מהווה מנוף למוביליות חברתית וכלכלית, וכן גשר של הבנה והידברות בין החרדיות לעולם החילוני.

אבל רוב הנשים החרדיות לא יכולות לפנות ללימודים גבוהים, כאשר הסביבה הלימודית פועלת בניגוד לאורחות חייהן ולאמונתן. אנחנו, החילונים, יכולים להתייחס אליהן בפטרנליזם, ולטעון שהן לא עושות את זה מבחירה חופשית. אבל אם נאהב את זה, או לא נאהב את זה, החרדיות רוצות ויכולות ללמוד במכללות, רק כאשר מתאפשר להן לעשות זאת בנפרד מגברים.

דיקן הפקולטה פרופ' אלבשן, מכנה את מסלול הלימודים לחרדים בקמפוס החרדי בקריית אונו, "המיזם המשפטי הכי חשוב שנעשה כאן בשנים האחרונות". לדבריו, 60 נשים חרדיות לומדות משפטים בקמפוס הפרטי, והלימודים נעשים בימים נפרדים מאלה של הגברים. חלק מאותן נשים הן מקבוצות חרדיות די קיצוניות, כמו היישוב הישן בירושלים.

לדברי אלבשן, מאחר שאת אהרן ברק אי-אפשר להזמין להרצאה פעמיים, ההרצאה שממנה לקוחה התמונה, בוצעה בהפרדה בין הסטודנטים לסטודנטיות. "אבל מה שלא רואים בתמונה זה שבנוסף לברק, דיברה באותו אירוע אישה מרצה לדיני משפחה. היה חשוב לי לעשות את זה כדי להגביר את השוויון".

אלבשן מוסיף כי "עם כל הכבוד לביקורת על ההפרדה בין גברים לנשים. רוב הנשים הללו לעולם לא היו פוגשות את אהרן ברק, ולעולם לא היו שומעות את משנתו המשפטית, אלמלא ההרצאה בוצעה באופן שבו בוצעה".

אלבשן גם מדגיש כי המוסד האקדמי הוא מוסד פרטי שאינו קשור למדינה ואינו מתוקצב על-ידה. לגישתו, במוסדות שכן מתוקצבים על-ידי המדינה לא צריכה להיות הפרדה מגדרית.

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

היצוא היפני שובר שיאים, מדד הניקיי מטפס

הניקיי רשם עליות של כ-1% ● היצוא היפני עקף את ציפיות השוק; זינוק של כ-25% במשלוחים למערב אירופה ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-3% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים