הצרות הבאות על יעקב הוניגמן, מבעלי רשת האופנה הוניגמן שקרסה, לא מפסיקות: לאחר שהוצא צו כינוס על נכסיו (בהסכמתו), מונה מנהל מיוחד על נכסיו, והחלו הליכי מימוש על ביתו הפרטי בהרצליה פיתוח - הראל חברה לביטוח הגישה בשבוע שעבר (ד') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט חגי ברנר) בקשה לקזז מכספי פוליסת ביטוח המנהלים של יעקב הוניגמן את יתרת ההלוואות שלקח מהראל במהלך שנת 2016 ולא פרע במועד.
את ההלוואות נטל הוניגמן ב-3 פעימות שונות, וזאת מתוך ערך הפדיון של הכספים שנצברו בחשבונו בקרן ביטוח חיים/ביטוח מנהלים.
לפי המפורט בבקשה, יעקב הוניגמן לא עמד בתשלומי 3 הלוואות שלקח, כאשר יתרת החוב לשלושתן נכון למועד הגשת הבקשה על-ידי הראל (אשר הגישה במקביל בקשה להצטרף כצד להליך פשיטת הרגל של יעקב הוניגמן) עומדת על סך 1,196,411 מיליון שקל.
עוד מצוין בבקשה כי יעקב הוניגמן אישר מפורשות במסגרת הסכמי ההלוואה עליהם חתם, כי להראל קיימת זכות קיזוז ועיכבון, תוך שהוניגמן, כך לפי הראל, "נתן את הסכמתו לביצוע הקיזוז עם חתימתו על הסכם ההלוואה".
בהקשר זה מציינת הראל בבקשתה כי לאור הסכמתו כאמור של הוניגמן, נוצר משכון בהתאם להוראות חוק המשכון, שכוחו יפה ביחס לחייבים וכן גם ביחס לנושים אחרים.
לאור האמור מבקשת הראל לממש את השיעבוד שנוצר לצורך כיסוי חובותיהם של החייב אצלה.
הראל ציינה בבקשתה כי בקשתה עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה לפני פחות מחודש בבית המשפט העליון בהלכת פינצב.
נזכיר כי במסגרת ההלכה האמורה, קבע העליון, בין היתר, כי מחוקק המשנה הכיר בכך שכספי קצבה המופקדים אצל משקיע מוסדי (שם היה מדובר במגדל חברה לביטוח) ישמשו כבטוחה להחזר הלוואה שניתנה על-ידו למבוטח, ויש בכך ללמד על מתן תוקף להסכמת המערערת בהוראות ההסכם.
לאור קביעתם זו קבעו שופטי העליון כי למגדל עומדת הזכות לגבות את חובה באמצעות קיזוז, בשל קיומה של נשייה מובטחת בכספי הפנסיה, באמצעות המשכון שהתגבש.
בהקשר זה ציינה הראל בבקשתה כי הפוליסה של יעקב הוניגמן היא פוליסת ביטוח מנהלים, וייתכן כי הכספים הצבורים או חלקם מיועדים לקצבה. עוד ציינה הראל כי ביצוע פדיון כאמור עלול לגרום לפגיעה בכיסוי הביטוחי בפוליסה, במקרה שהפוליסה עדיין פעילה.
שאלה מעניינת עליה יצטרך בית המשפט לתת את הדעת היא מה יעלה בגורל יתר הכספים הנותרים לחייב אצל הראל, וככל שייוותרו כספים כאמורצ - האם אלה יעברו לקופת פשיטת הרגל של יעקב הוניגמן, או שאלה יוחזקו עבורו בנאמנות.
בהתאם, נותר להמתין ולראות כיצד ההלכה החדשה - אשר הכריעה בסוגיה שהייתה שנויה במחלוקת עד אז, אך לא הכריעה בנוגע לשאלה מה ייעשה ביתרת הכספים - תשפיע על החלטת בית המשפט המחוזי.
הבקשה שהוגשה באמצעות א. לשם, רוטקופף ושות' חברת עו"ד ונוטריון המייצגים את הראל בהליך זה, כמו גם בהליך פשיטת הרגל של מיכה הוניגמן בגדרו הוגשה בקשה דומה.