הנקראות ביותר

קופות גמל יוכלו לקזז חובות פושטי רגל מכספי הפנסיה

אחרי שנים של פסיקות סותרות בערכאות נמוכות, ביהמ"ש העליון קבע בפסק דין תקדימי כי חרף התכלית הסוציאלית של חסכונות פנסיוניים, קיימות הצדקות שיאפשרו לגופים מוסדיים שנתנו הלוואות כנגד כספי החסכונות, לקזז סכומים אלה מקצבת הפנסיה

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט
השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

אחת מהאקסיומות הקיימות בציבור היא שנאמן בהליך פשיטת רגל לא יכול לשים את ידו על כספי הפנסיה של פושט הרגל טרם הגיע המועד לתשלומם. זאת, בין היתר, לאור התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החיסכון הפנסיוני וההבנה כי אדם לעת זקנתו זקוק לכספים אלה על-מנת שלא יגיע לכדי מחסור.

אבל מה קורה כשקופת גמל רוצה לשים את ידה על קרן הפנסיה של חוסך פושט רגל, אשר לא עומד בתשלומי הלוואה אותה נטל מאותה החברה, במסגרתה שיעבד את זכויותיו הפנסיוניות?

בית המשפט העליון - השופטים דוד מינץ וענת ברון, בדעת רוב, והשופט בדימוס יורם דנציגר (בדעת יחיד) - קבע כי ל"גוף מוסדי" יש זכות לקזז כספי פנסיה של חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל. זאת, כנגד כספי הלוואה שנטל החייב מגוף זה טרם הליך פשיטת הרגל.

העליון נימק את החלטתו בהסכמתו המפורשת של החייב בהסכם ההלוואה לשעבד את כספי הפוליסה כבטוחה.

פסק הדין התקדימי ניתן במקרה של הגברת מרי פינצב, אשר נטלה הלוואה מחברת הביטוח מגדל אותה לא הצליחה להחזיר במועד עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה יחד עם בעלה. כעבור זמן קצר הוכרזו השניים פושטי רגל, ניתן בעניינם צו לכינוס נכסיהם ומונה להם כמנהל מיוחד, עו"ד יואב גמרסני.

במהלך הליך פשיטת הרגל, אישרה השופטת וינברג-נוטוביץ' מבית המשפט המחוזי מרכז למגדל, לקזז מכספי הפוליסה של פינצב את יתרת ההלוואה שטרם נפרעה. בתגובה ערערה פינצב על פסק הדין לעליון, על-מנת שזה יעצור את קיזוז החוב מכספי הפנסיה שלה.

ההוראות הרלוונטית בהסכם ההלוואה בין מגדל לפינצב, שעל פרשנותן נסב הסכסוך קובעות כי במקרה ופינצב לא תפרע את ההלוואה במועד, תועמד זו לפירעון מיידי. עוד נקבע כי לצורך הפירעון, יעמדו לרשות מגדל כספי הפוליסה אשר זכאית - לשעבד, לעכב ולקזז את יתרת ההלוואה מכל סכום שיגיע לפינצב על-פי הפוליסה כל עוד לא נפרעה ההלוואה במלואה.

בערעור שהוגש לעליון, טענה פינצב כי הוראות ההסכם נעדרות תוקף בהיותן מנוגדות לסעיף 25 לחוק קופות הגמל. עוד טענה כי הוראות ההסכם יוצרות שיעבוד של זכויות חוזיות בלבד שאינן עולות כדי "נכס נד" (נכס בעל ישות מוחשית), ומכיוון שאלה לא נרשמו כדין, הרי שלא התגבש בעניינן משכון כדין.

בנוסף טענה מרי כי אין להתיר קיזוז הואיל ומהלך כזה מנוגד להוראת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל והתכלית הסוציאלית העומדת מאחורי החיסכון הפנסיוני, תוך שהיא טוענת כי למגדל אין זכות עיכבון על כספי הפוליסה.

מנגד טענה מגדל כי הוראות ההסכם ברורות וזכויות השיעבוד, הקיזוז והעיכבון של יתרת ההלוואה כנגד כספי הפוליסה המוחזקים על-ידי מגדל והצבורים לטובת המערערת, לרבות כספי הקצבה על-פי הפוליסה - הוקנו לה על-ידי פינצב באופן מפורש.

עוד טענה מגדל, אין בסעיף 25 לחוק קופות גמל כדי למנוע את תחולתן של הוראות ההסכם. זאת, נוכח העובדה שעמית רשאי לפדות את כספי קצבתו טרם הזמן (בכפוף לניכוי מס). עוד טענה מגדל כי היא הסתמכה על כספי הפנסיה בשעה שהחליטה להעניק לפינצב ההלוואה.

זכות הקיזוז לא תעמוד לבדה

השופטים קבעו כי זכות הקיזוז "הכללית" , איננה יכולה לעמוד לבדה. זאת, נוכח מגבלה מחריגה את כספי הפנסיה ממכלול הנכסים הניתנים לחלוקה בהליך פשיטת רגל.

בהתאם קבע השופט מינץ כי אם לנאמן אין "כוח" מתוקף הדין לפדות את כספי הקצבה, קל וחומר שאין בידיו של כל נושה אחר לעשות כן. חרף קביעה זו, קבע בית המשפט כי בהתאם לסעיף 74 לפקודה, קמה למגדל זכות קיזוז, הגוברת על ההגבלה שבסעיף 85(1א) לפקודה; והדבר קיבל כאמור ביטוי בהוראות ההסכם, בגידרן נתנה פינצב את הסכמתה מראש לכך שהכספים שצברה ובהם קצבת הזקנה שלה - יועמדו לפדיון מוקדם. בהקשר זה קבע השופט מינץ כי הסכמה זו שבין פינצב לבין מגדל, היא דרך המלך ליצירת שיעבוד, וכי חוק מזכה את הנושה בזכות להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב.

עוד נקבע העליון כי מחוקק המשנה הכיר בכך שכספי קצבה המופקדים אצל משקיע מוסדי ישמשו כבטוחה להחזר הלוואה ויש בכך ללמד על מתן תוקף להסכמת המערערת בהוראות ההסכם.

לאור קביעתם זו, קבעו שופטי העליון כי למגדל עומדת הזכות לגבות את החוב באמצעות קיזוז, בשל קיומה של נשייה מובטחת בכספי הפנסיה, באמצעות המשכון שהתגבש.

בית המשפט קבע כי ההגבלה הקיימת בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, הקובעת כי זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשיעבוד, מצביעה על היות זכויות העמית - "נכס נד". אולם, לאור האמור בתקנה 16 לתקנות קופות הגמל, יש כדי להכשיר את שיעבוד זכויות החייב לטובת מגדל. בכך, קיבל בית המשפט את טענותיהם של מגדל והכנ"ר, כי התקנה מאפשרת למשקיע המוסדי לתת הלוואה למבוטח מתוך הנחה שהכספים שבקופה ישועבדו למלווה.

העליון ציין כי הפרקטיקה של מתן הלוואה כנגד בטוחה מסוג קצבת פנסיה הפכה פופולרית יותר ויותר עם פתיחת שוק האשראי לתחרות. בהתאם, בשנים האחרונות הגיעו לפתחם של הערכאות השונות, מקרים דומים לזה של פינצב בהם התבקש פדיון, בין לצורך פירעון הלוואה ובין לצורך העשרת קופת פשיטת הרגל, תוך שכאמור ניתנו פסיקות סותרות בנושא.

פסיקה זו עושה למעשה "סדר בבלאגן", וקובעת כי הצורך במתן אשראי על-ידי חברות הביטוח כנגד שיעבוד כספי פנסיה, גובר על התכלית הסוציאלית העומדת מאחורי כספים אלה.

הצורך באשראי חזק מהפנסיה

עו"ד של מגדל מיכל רבינוביץ' ממשרד דב שילנסקי מסרה בתגובה כי "מדובר בפסק דין בעל חשיבות עצומה בעיקר בכך ששם קץ לאי-הסדר ולהלכות הסותרות אשר התקבלו בשנים האחרונות מעת לעת על-ידי בתי המשפט המחוזיים בהליכי חדלות פירעון". 

מיכל רבינוביץ / צילום: יחצ

עו"ד אורי לונטר, אשר ייצג את פינצב, מסר כי "לאחר שנים של פסיקות סותרות בעניין זכויות חברות הביטוח לקיזוז כספי פנסיה כנגד הלוואות, נפל דבר בישראל ונקבע כי ניתן לקזזם והצורך במתן אשראי על-ידי חברות הביטוח כנגד הפנסיות גובר על חשיבות ההגנה על הפנסיה של החייבים".  

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות