הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים

נתי אמסטרדם, אנבידיה היא כיום החברה עם שווי השוק הגדול ביותר בעולם, קרוב ל־4.5 טריליון דולר. צפית זאת כשנכנסת לחברה בשנת 2017?
"לא צפיתי את הגידול המשמעותי הזה אבל כן ראיתי חברה עם חזון. בשנת 2017 אנבידיה עדיין הייתה מזוהה מאוד עם תחום הגיימינג. כשהייתי פוגש אז מנכ"לים של חברות, הם הכירו אותי בעיקר ממשחקי המחשב ששיחקו כילדים, כי הם היו גיימרים. בתקופה ההיא, כשהייתי הולך לפגישות באוניברסיטה, עסקו ב־AI בעיקר בתחום מדעי המחשב. היום זה נמצא בכל מקום, בכל פקולטה".

● הצוללת | האם ההייטקיסטים הישראלים יעברו מניו-יורק לסן פרנסיסקו?
● הצוללת | "זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

אנבידיה פרצה לעולמות ה־AI בזכות המעבד הגרפי שלה (GPU) שמתאים לא רק למשחקי וידאו אלא גם לחישובי AI. איך אנבידיה יצרה את החיבור בין משחקי וידאו לבין בינה מלאכותית?
"נחשוב על בניית עולמות וירטואלים במשחקי מחשב. אני מזיז את ראש השחקן ימינה או שמאלה, המחשב בונה לי את התמונה. אני הולך קדימה, התמונה נבנית. אז אני צריך בזמן מאוד מאוד מהיר, שזה בעצם בזמן אמת, להיות מסוגל לייצר עולם מורכב מאוד עם הרבה מאוד פיקסלים. משם זה התחיל.

"בניגוד ל־CPU, המעבד המרכזי שקיים במחשבים ובטלפונים שלנו ומבצע חישובים באופן טורי (אחד אחרי השני), ה־GPU כולל אלפי ליבות קטנות שיכולות לבצע חישובים רבים בו-זמנית. יכולת העיבוד המקבילי הזו מאפשרת לו להתמודד עם עומסי עבודה כבדים במיוחד, למשל עיבוד גרפי בזמן אמת במשחקי מחשב, או חישובים אינטנסיביים בתחום הבינה המלאכותית".

אנבידיה דומיננטית ביותר בתחום הזה בדיוק של מעבדים גרפיים וגם בתחום חוות השרתים (Data Centers). מדובר במונופול שאינו רשמי. איפה התחרות?
"קודם כל, אנחנו מפתחים הרבה מאוד תוכנה ואנחנו פלטפורמה פתוחה, כלומר אנחנו בונים פלטפורמות ומספקים לחברות את הפלטפורמות שלנו כדי שיוכלו לפתח על גביהן. עדיין בוורטיקלים מסוימים תראו תחרות בתחומים מסוימים עם חברות אחרות. אנחנו באמת מביאים הרבה מאוד ערך לחברות שפועלות היום בתעשייה".

מסתמן שהתחרות לאנבידיה תגיע מדווקא מהלקוחות. אמזון ומיקרוסופט למשל מפתחות או בדרך לפתח שבבי AI שמתאימים לאימון מודלים בחוות שרתים. אתה חושב שמדובר באיום משמעותי על אנבידיה?
"תחרות היא דבר טוב. אנחנו צריכים להשתפר, להיות טובים יותר ולספק עוד מוצרי תוכנה ופתרונות ולעזור לעוד תעשיות. שם ה־Secret Sauce".

"מאמינים בעשייה פה"

לאנבידיה קשר קרוב עם ישראל, שהתהדק לאור רכישת מלאנוקס ב־2020 ב־7 מיליארד דולר. כעת מדובר על הקמת קמפוס שצפוי להעסיק אלפים. דווקא כשרבים מתרחקים מישראל אנבידיה תוקעת פה יתד. מה ההסבר?
"אנחנו מאמינים בטאלנט הישראלי. למרות כל המצב הגיאופוליטי, יש בישראל אנשים מאוד מאוד מוכשרים. יש פה כמות גדולה מאוד של סטארט-אפים. יש למעלה מ־1,200 סטארט-אפים שמשתתפים בתוכנית שאנחנו מובילים (לתמיכה באקוסיסטם הישראלי, ה"ו, א"ג). יש בישראל חוקרים שמפתחים במעבדות מחקר בבתי חולים דברים מדהימים. אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר להתעלם מהכישרון, החדשנות והיזמות".

אבל כשחברות שוקלות כיום אם לעשות עסקים עם ישראל, הן מעדיפות לא פעם להתרחק מהתדמית הבעייתית.
"אנחנו מאוד מאמינים בעשייה פה, אנחנו מגייסים כמות גדולה מאוד של עובדים כל שנה, צומחים ומתפתחים. אנבידיה משקיעה בישראל וזה ראוי להערכה, כי חברות אחרות לא תמיד בוחרות לעשות זאת. ולצד זאת, כולם רוצים מצב שקט יותר כדי שנוכל להתמקד בעסקים ולא במלחמות".

אתם מתכננים להקים קמפוס שצפוי להעסיק אלפי עובדים. כתבתם בבירור שהוא יהיה בצפון, מתוך רצון כנראה להיות קרובים למשרדים הראשיים של אנבידיה ביקנעם, אבל קיבלתם פניות מרשויות מכל הארץ.
"פירסמנו בקשה לקבלת מידע, אנחנו מחפשים קרקע. כמות הפניות שמגיעה מרחבי הארץ מרגשת. הרבה ערים מבינות את הערך הכלכלי בלהביא את אנבידיה. זו בשורה מדהימה לישראל".

"אנשים שעברו משהו בחיים"

ילדותו של נתי אמסטרדם עברה עליו בנתניה, בשכונה שאותה הוא מגדיר "לא קלה", מה שחייב אותו לפתח מיומנויות של הישרדות וממוקדות מטרה. כיום, כבכיר בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית, הוא מוקיר תכונות דומות אצל מועמדים לעבודה. "חשוב לי למצוא אנשים שעברו משהו בחיים", הוא מסביר. "הכוונה היא לאנשים שעבדו מגיל צעיר, התמודדו עם החיים, היו צריכים להיאבק על הדרך שלהם והתאמצו בשביל זה. אני חושב שזה בונה אישיות ויכולות. החספוס הזה מאפשר התמודדות מול משימות מורכבות בהמשך הדרך".

הזכרת "הישרדות" בכל הנוגע לילדותך בנתניה. למה הכוונה?
"הישרדות כילד זה אומר להתמודד עם סיטואציות מורכבות. גם כשראיתי סביבי אלימות ופשיעה, ידעתי לשמור על ראייה בוגרת והבנתי במה חשוב לי להשקיע את המשאבים שלי. למשל, אם חברים הלכו לים ועצרו מחוץ לבית שלי כדי לקרוא לי, היה לי חשוב קודם כל לסיים את השיעורים במתמטיקה".

אמסטרדם מספר שכבר בגיל 13 החל לעבוד במגוון עבודות, כולל עבודה בחנות קרח, מפעל קרח וחלוקת עיתונים. "פעם עשינו תחרות במשפחה - מי עבד הכי הרבה עבודות, אז ניצחתי שם", הוא צוחק. "בחנות הצילום שעבדתי בה סיפרו לי שמחזור המכירות הכי גדול שלהם היה בתקופה שעבדתי אצלם, אז כנראה שזה בזכותי. פיתחתי את כישורי המכירה".

עוד הוא מוסיף שכאב לשלוש בנות הוא תומך בקידום נשים. "בצוות שלי יש יותר נשים מגברים. אני מאוד מאמין בזה והייתי שמח לראות יותר חוקרות ויותר מדעניות".

בנושא אחר, לפני כשנתיים נכנס לפעילות מחשב העל החזק בישראל, בבניית אנבידיה, Israel-1 שיכול לשמש למשל לפתרון בעיות מדעיות. בביקור טראמפ האחרון בסעודיה דובר על הקמת מחשב על שבו עשרות אלפי מעבדים גרפיים. במחשב בישראל יש אלפים בלבד.
"מחשב העל הזה אמור לשרת תעשיות שלמות ולכן יש צורך בעוד מחשבים כאלה. תחשבו שסטארט־אפ אחד עשוי להידרש לאלפי מעבדים ורק בתוכנית שלנו יש 1,200 חברות. ישנם גם עוד צרכים, למשל של מדענים באקדמיה.

"כיום כשבאקדמיה או במגזר הפרטי רוצים לגייס חוקר בעל שם, זה כמו להחתים שחקן NBA. הוא מגיע עם רשימת דרישות ובראשן קיומו של מחשב על. כשאין כוח מחשוב על אז החבר'ה האלה פשוט יוצאים מחוץ לישראל".

למה הכוונה?
"הם משתמשים במחשבי על מחוץ לישראל, מגייסים את הכספים שלהם מחוץ לישראל, מוציאים את ההוצאות שלהם על שימוש במחשבי על מחוץ לישראל ואנחנו כמדינה מפסידים מזה. לכן יש אינטרס מאוד גדול להקים מיחשוב על בישראל. ההשקעות של רשות החדשנות בתחום הן ממש יריית הפתיחה (מענק של 160 מיליון שקל לבניית מחשב העל הלאומי - ה"ו וא"ג)".

הרובוטים בדרך

אחד התחומים החמים כיום הוא הומנואידים, רובוטים דמויי אדם, שכבר נכנסים למפעלי הייצור. עד כמה אנו רחוקים מהחזון של רובוט שישטוף כלים, ינקה את הרצפה וייקח את הילדים לגן?
"אני חושב שאנחנו מאוד קרובים. ביקרתי לא מזמן בחברת סטארט־אפ ישראלית מאוד מעניינת שהציגה לנו רובוט שיודע להיכנס למפעל ולהזיז חפצים מצד אחד לצד שני. הוא עובד שלוש משמרות ביום והוא מייעל מאוד את התהליך הזה של משימות פשוטות וחוזרות.

השאלה הראשונה שלי הייתה: אוקיי, איך הוא יכול לעזור לי בבית? הם הראו לי מודל שבו אפשר לתת לרובוט לצלם את המטבח והסלון שלכם במצבם האולטימטיבי - איך שהיינו רוצים שייראו - והוא דואג כל הזמן לכך שיחזרו אל המצב הזה. ישר אמרתי להם: תעמיסו לי אחד כזה.

"בשנים הקרובות אנחנו נראה רובוטים משתלבים יותר במגוון משימות שיכולות לסייע לאדם - בעולם הרפואה, בתחבורה, וכן, גם בתוך הבית".