טראמפ מנחית מכה על האו"ם, וצפון קוריאה וסין מאיימות בהסלמה

מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם - מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: משרד המסחר הסיני מטיל הגבלות יצוא על יפן וצפון קוריאה משגרת טילים ברקע ביקור ממלכתי.

● בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים
● הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

צפון קוריאה

קים ג'ונג־און משגר טילים ומסר למערב: לא נהיה ונצואלה
צפון קוריאה שיגרה ביום ראשון בבוקר מספר טילים בליסטיים לכיוון הים - שהגיעו למרחק של כ־900 קילומטר מהמדינה. השיגור התרחש שעות ספורות לפני שנשיא דרום קוריאה לי ג'ה־מיונג יצא לביקור ממלכתי בסין, שם אמור לפגוש את הנשיא שי ג'ינפינג.

בתגובה, דרום קוריאה הודיעה כי הצבא שומר על מוכנות להדוף כל פרובוקציה מצד השכנה בצפון וכי היא מתואמת עם ארה"ב ויפן במקרה של התפתחות נוספת. מאוחר יותר ביום ראשון, כינסה דרום קוריאה ישיבת חירום של המועצה לביטחון לאומי, בה קראו גורמים רשמיים לצפון קוריאה להפסיק את שיגורי הטילים הבליסטיים המפרים את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

 קים ג'ונג־און במסר למערב: לא נהיה ונצואלה / צילום: Reuters, KCNA

התזמון, מעריכים מומחים, לא מקרי. הטילים שוגרו לאחר המבצע הדרמטי של ארה"ב בוונצואלה, בו נלכד מנהיגה ניקולס מדורו. מאז כישלון הפסגה עם דונלד טראמפ ב-2019, קים הידק את הקשרים עם רוסיה וסין, ומתמקד בהגדלת הארסנל הגרעיני שלו. לפי סוכנות הידיעות הממלכתית בצפון קוריאה, קים ביקר השבוע במפעל נשק והורה להגדיל את כושר הייצור. במקביל, ב־25 בדצמבר פרסמה צפון קוריאה תמונות המראות התקדמות משמעותית בבניית הצוללת הראשונה שלה המונעת בכוח גרעיני.

"מנהיגים במשטרים עוינים חיים מעתה בתחושת פרנויה לאחר לכידת מדורו", צוטט לייף־אריק איזלי, פרופסור ללימודים בינלאומיים ב־NBC. נראה שהמסר הצפון קוריאני ברור: "לתקוף אותנו לא יהיה קל כמו תקיפה על ונצואלה".

סין

בתוך יומיים: בייג'ינג' פותחת חזית כלכלית חדשה נגד טוקיו
סין הגיעה השבוע לצעד דרמטי ביחסים עם יפן: לאחר שמשרד המסחר הסיני הכריז על הטלת הגבלות על יצוא מוצרים דו־שימושיים - מוצרים שיכולים לשמש גם למטרות צבאיות וגם לאזרחיות - נפתחה חקירה רשמית נגד יבוא דיכלורוסילאן מיפן, חומר כימי חיוני לייצור שבבים.

המשרד הסיני טען בהודעה רשמית כי היבוא של הדיכלורוסילאן היפני עלה בשנים האחרונות בעוד שהמחיר ירד כ־31% בין 2022 ל־2024, מה שגרם, לפי בייג'ינג, לנזק לתעשייה המקומית.

מה עומד מאחורי המתיחות האחרונה בין המדינות? בנובמבר ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י הצהירה בפרלמנט שאם סין תתקוף את טאיוואן, יציבותה והישרדותה של יפן עלולה להיפגע.

השבוע, הוסיף חבר פרלמנט יפני שמן למדורה, כאשר הכריז שטאיוואן היא "מדינה עצמאית". דוברת משרד החוץ הסיני מאו נינג כינתה אותו "נבל קטנוני שדבריו אינם שווים תגובה".

 חזית כלכלית חדשה נגד יפן / צילום: Reuters, Kyodo

סין שולטת בחלק ניכר מהייצור העולמי של מתכות נדירות, המשמשות לייצור מגנטים רבי עוצמה ועמידים בחום המשמשים בתעשיות כמו ביטחון, הייטק וכלי רכב חשמליים. לפיכך, יפן תלויה במידה רבה בסין בכל הנוגע ליבוא מתכות אלה. משרד החוץ היפני קרא לסין לבטל את ההגבלות, אך טרם הצהיר כיצד יגיב, אם בכלל.

ארה"ב

טראמפ פורש מ־66 ארגונים בינלאומיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם ביום רביעי על צו נשיאותי שמשעה את השתתפות ארה"ב ב־66 ארגונים בינלאומיים, מתוכם 31 גופי ששייכים לאו"ם. בין היתר, ארה"ב תשעה את המימון או תצא מאמנת האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC) , סוכנות האוכלוסין של האו"ם, הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) , המכון הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע בבחירות, והפורום העולמי ללוחמה בטרור. רוב הארגונים מתמקדים באקלים, עבודה והגירה.

 טראמפ פורש מ־66 ארגונים בינלאומיים / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

"ממשל טראמפ מצא כי מוסדות אלה מיותרים, מנוהלים בצורה גרועה, בזבזניים, פועלים מתוך אינטרסים ואג'נדות, או מהווים איום על ריבונותה, חירויותיה ושגשוגה הכללי של אומתנו", מסרו גורמים בבית הלבן.

הפרישה מ־ UNFCCC היא המהלך המשמעותי ביותר. זוהי האמנה משנת 1992 שמהווה את הבסיס להסכם פריז, העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ג'ינה מקארתי, לשעבר יועצת האקלים הלאומית בבית הלבן, כינתה את המהלך "קצר רואי, מביך וטיפשי". בנוסף, מדענים מזהירים שללא שיתוף פעולה אמריקאי, יהיה כמעט בלתי אפשרי להשיג התקדמות משמעותית במאבק בשינויי אקלים.

"טראמפ מבהיר לעולם שזה הדרך שלו או כלום", אומרים מומחים, "כלומר שיתוף פעולה בינלאומי אך ורק בתנאים של וושינגטון".

בריטניה

אחותה החורגת של אנה פרנק נפטרה
אווה שלוס, ניצולת שואה ואחותה החורגת של אנה פרנק, נפטרה ביום שבת בלונדון בגיל 96. קרן אנה פרנק בבריטניה, שבה שלוס כיהנה כנשיאת כבוד, הודיעה על פטירתה.

שלוס נולדה בווינה ב־1929 ונמלטה עם משפחתה לאמסטרדם לאחר שגרמניה הנאצית סיפחה את אוסטריה. שם היא התיידדה עם נערה יהודייה בת גילה - אנה פרנק, שיומנה הפך לאחד הכרוניקות המפורסמות ביותר של השואה. משפחה של שלוס (במקור גיירינגר), שהתה שנתיים במסתור מהנאצים, אך בסופו של דבר נעצרה ונשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ.

 אווה שלוס / צילום: ap, Jae C. Hong

אווה ואמה פריצי שרדו עד לשחרור המחנה על ידי הכוחות הסובייטיים ב־1945. אביה אריך ואחיה היינץ נרצחו במחנה ההשמדה. לאחר המלחמה, אווה עברה לבריטניה ונישאה לפליט יהודי־גרמני צבי שלוס. ב־1953, אמה נישאה לאוטו פרנק - אביו של אנה והניצול היחיד ממשפחת פרנק.

במשך עשרות שנים, שלוס שתקה. "בהתחלה כי לא הרשו לי לדבר. אחר כך הדחקתי את זה. כעסתי על העולם", היא סיפרה. רק בשנות ה־80, היא חשפה את סיפורה הקשה, בין השאר בכנסים בינלאומיים.

גם בשנות ה־90 לחייה היא המשיכה בפעילות. ב־2020 למשל, שלוס השתתפה בקמפיין להסרת חומרים של מכחישי שואה מהפייסבוק. המלך צ'ארלס השלישי אמר שהייתה לו זכות להכיר אותה: "היא הקדישה את שארית חייה להתגברות על שנאה ודעות קדומות".

שלוס הותירה אחריה שלוש בנות, נכדים ונינים.