גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר מכשיר את הקרקע להחזרת מס רכוש?

סקירה של האוצר על מיסי מקרקעין וענף הנדל"ן: מחירי הקרקעות הפרטיות עלו פי 3 בעשור האחרון, כפול מקצב העלייה במחירי הדירות

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

אם מישהו רוצה לקבל תמונת מצב נאמנה למציאות של שוק הדיור, יותר נכון של בועת הדיור, הוא יוכל לקבל אותה באמצעות סקירה רחבה של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר על גביית מיסי מקרקעין וענף הנדל"ן למגורים בשנת 2015-2017. הסקירה פורסמה ביום ב' ונכתבה על-ידי גלית בן נאים, מנהלת תחום בכירה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הסקירה, בת 55 עמודים, מספרת את הסיפור של שוק הדיור דרך מספרי גביית המסים - אבל גם דרך פרמטרים חשובים נוספים שמתפרסמים בה לראשונה.

1. בועת מחירי הדיור הקפיצה את רווחיות חברות הבנייה הגדולות

גרף אחד שמופיע בסקירה (ומצורף למאמר) מספר בצורה הטובה ביותר את מה שקרה בשוק הדיור. שימו לב איך הקבלנים נהנו ממנו: מניתוח שנערך על בסיס נתוני הדוחות הכספיים שהגישו החברות היזמיות הגדולות לרשות המסים - בכללן חברות פרטיות שדוחותיהן אינם חשופים לציבור - העלה כי בין השנים 2008-2015 שבמהלכן נרשמה עלייה חדה במספר העסקאות שלוותה בעליות מחירים חדות, צברו 18 מתוך 20 החברות הגדולות בענף רווח לפני מס בסך מצטבר של 5.2 מיליארד שקל במחירי 2015. כאשר בוחנים בטווח ארוך יותר, של 16 שנים, את התפתחות הרווח של 20 החברות המובילות, כאשר במחצית הראשונה של העשור הקודם נרשמה ירידה במחירי הדירות, קל להבחין כיצד היטיבה עם הקבלנים העלייה החדה במחירי הדירות בעשור האחרון. בגרף המצורף אפשר לראות איך הרווחיות המצרפית מתחילה לעלות מ-2009 וקופצת פי 3 ב-2012.

מחירי הדיור עולים

2. מדינת ישראל או מדינת ת"א: מה מלמד פילוח המכירות

זה לא מפליא איש שריכוז העושר האישי נמצא באזור ת"א, והקביעה הזו מקבלת משנה תוקף דרך הבעלות על קרקעות פרטיות. על-פי הנתונים, סך שווי הקרקעות שמכרו יחידים תושבי ישראל בשנת 2016 עמד על כ-10 מיליארד שקל, מתוכם כ-4 מיליארד שקל התרכזו בעסקאות שבהן קיים פוטנציאל לבנייה של לפחות 8 יחידות דיור. מה שמדהים (או כבר לא), הוא שתושבי מחוז ת"א ריכזו לבדם כמחצית (!) משווי הקרקעות הפרטיות שנמכרו, אף שחלקם של משקי הבית המתגוררים במחוז עומד על כחמישית ממשקי הבית בישראל.

הנתון הזה גרם לאנשי האוצר להמחיש את הממצאים באמצעות שתי מפות: האחת, מפה גיאוגרפית "רגילה", המציגה את התפלגות השטח הגיאוגרפי של מדינת ישראל לפי מחוזות; והשנייה, מפה שבה כל מחוז מקבל משקל יחסי לפי משקלו בשווי הקרקעות המוחזקות על-ידי תושבי אותו מחוז. במפה הווירטואלית רואים איך ת"א "משתלטת" על חצי מהשטח של מדינת ישראל, וזו גם הסיבה שבסקירה כינו אותה "מדינת ת"א". נדמה לי שזו הפעם הראשונה שבה האוצר עצמו, ולא עיתונאים או פוליטיקאים, משתמש במושג "מדינת ת"א" כדי להמחיש את הפערים בהתפלגות שווי הבעלות על קרקעות בין תושבי מחוז ת"א ליתר משקי הבית בישראל.

עוד נתונים מעניינים: שווי הקרקע הממוצע שמכרו תושבי מחוז ת"א עמד על כ-2.8 מיליון שקל והשכר הממוצע של משק בית שמכר קרקע למגורים עמד על 32 אלף שקל ברוטו. שווי קרקע פרטית עלה ריאלית ב-212% בעשור האחרון, קצב עלייה כפול מעליית מחירי הדיור(!). הנתונים הללו מביאים לידי ביטוי את ההשפעה הגדולה של ההון, ובכלל זה ההון הבין-דורי, על התפתחות אי-השוויון הכולל מעבודה והון בישראל. הסקירה מציפה בין השורות את האפשרות להעלאת מס רכוש. כזכור, עד שנת 1999 הונהג בישראל מס רכוש, מתוך מטרה לצמצם את אי-השוויון כתוצאה מבעלות על קרקעות. עד אותה שנה יחידים שהחזיקו בבעלותם קרקע לא בנויה, פרט לקרקע חקלאית ולקרקע המשמשת בחקלאות, חויבו במס שנתי בשיעור של 2.5% משווי הקרקע, ומי שעבורם הקרקע הינה מלאי עסקי חויבו בשיעור מס של 1.2%. עם זאת, החל מינואר 2000 הוחלט להוריד את שיעור מס רכוש לאפס.

בסקירה מודגש כי חוק מס רכוש על קרקעות לא בוטל, אלא רק שיעור המס ירד בו לאפס, ולכן אם יוחלט ליזום החזרת מיסוי זה, גם אם בשיעורי מס אחרים, הליך החקיקה יהיה פשוט יותר מאשר חקיקת חוק חדש. הסקירה גם מדגישה כי לביטולו של מס רכוש הייתה "תרומה" להאצה בעליית מחירי הקרקעות הפרטיות.

למרות הניסוחים הזהירים והיבשים, ייתכן שהאוצר מכשיר את הקרקע ליוזמה להחזרת מס רכוש, או "קורץ" לשר משה כחלון שצריך להחזיר לשולחן הדיונים את מס הרכוש.

3. תוכנית מחיר למשתכן: האוצר נגד בנק ישראל והקבלנים

מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של שר האוצר כחלון, חטפה ומן הסתם תמשיך לחטוף ביקורת, הן מצד הקבלנים ואפילו מצדו של בנק ישראל, דבר שהוביל לעימות חריף בין כחלון לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג. הסקירה מתעמתת עם הביקורת וסותרת את הטענות שלה.

טענה ראשונה: רמות השכר של זוגות צעירים בתוכנית מחיר למשתכן תהיינה נמוכות ולכן גם הועלה החשש מהיווצרותן של שכונת "סלאמס". התשובה של האוצר: רמות שכר גבוהות יחסית של רוכשים במחיר למשתכן אינן פחותות מאלו של הזוגות הצעירים הרוכשים דירה במחירי שוק, ובחלק לא מבוטל מהערים שנדגמו, רמות השכר אף גבוהות יותר. לכן, המסקנה היא שהירידה בעסקאות דירה ראשונה בשנתיים האחרונות מוסברת בהסטה של ביקוש מהשוק החופשי לתוכנית, ולא בתוספת של ביקוש של אוכלוסייה חלשה.

טענה שנייה: תוכנית מחיר למשתכן תגדיל ביקושים. התשובה של האוצר: לפחות בשנתיים הראשונות לתוכנית, ההנחה הזו התבררה כשגויה - כפי שאכן רואים בנתוני העסקאות בשוק הדיור.

טענה שלישית: מבטלי זכייה במחיר למשתכן הם בגדר "ביקושים כבושים". התשובה של האוצר, לפחות לפי בחינה של פרויקט מחיר למשתכן ברעננה, שבו מועד בחירת הדירות על-ידי הזוכים היה בנובמבר 2016: רק אחוז קטן מאוד ממי שביטלו את זכייתם בפרויקט ברעננה רכשו דירה אחרת עד אפריל 2018. כלומר, לפחות לפי פרויקט אחד, אין התפרצות של ביקושים על-ידי המבטלים או המתייאשים.

4. השקעה ל-20 שנה: מה יותר כדאי לקנות - דירות או מניות

סקירת האוצר כוללת גם סוג של ביקורת עיתונות די חריפה על פינות בעיתונות הכלכלית ובמדורי הנדל"ן שהפכו לפופולריות. הכוונה היא לבחירת בניין מגורים מסוים והתחקות אחר מחירי הדירות בו לאורך שנים על-ידי השוואת מחיר הדירה בכל פעם שהיא חזרה לשוק. הפינות הללו הפכו לפופולריות מאז שנתוני העסקאות בשוק הדיור הונגשו חלקית לציבור הרחב (מאגר רשות המסים). כותבת הסקירה, גלית בן נאים, קובעת כי הניתוחים הללו מוטעים וכי הרושם המתקבל מאותם ניתוחים הוא שהשקעה בנדל"ן מניבה תשואה גבוהה משמעותית מזו שניתן לקבל בשוק ההון למשל, וזאת בעיקר בתקופות החזקה ארוכות בהן נרשמה אינפלציה גבוהה במשק.

הניתוח בחן את התיאוריות המוטעות הללו דרך בניין "בית השיאים" בבאר שבע ליד אוניברסיטת בן-גוריון. הממצאים של מכירות המשקיעים בבניין שמחויבים במס שבח (בנטרול הוצאות המותרות לניכוי) היו מעניינים מאוד. מתברר שדירות להשקעה שהוחזקו 20 שנה ומעלה הניבו תשואות ריאליות נמוכות מאוד ואף שליליות: מתשואה שלילית של 0.9% לשנה ועד תשואה חיובית של 2.7% (שגם היא לא חויבה במס שבח מלא בגלל שיטת החישוב של המס). כאשר משווים את התשואות ביחס לתשואת מדד ת"א 100, למשל, שרשם תשואה ריאלית של כ-18% בממוצע לשנה, התמונה ברורה למדי: מניות עדיפות על דירות לטווח של 20 שנה. ככל שטווח ההחזקה בדירות מצטמצם ל-5-10 שנים האחרונות, התשואות עולות לרמה של 8%-11% לשנה, וזה ברור למדי: בעשור האחרון התרחשה הקפיצה הגדולה במחירי הדירות.

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים