גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לקנסות מינהליים גבוהים

התיקון המוצע בחוק ההגבלים העסקיים נותן בידי הרגולטור כוח מוגזם ● מאמר אחרון בסדרה

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

ההצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים עברה אתמול בבוקר (ג') קריאה ראשונה במליאת הכנסת. במאמר הקודם תיארנו שינויים בדין המהותי הכלולים בהצעת החוק. היום נבחן היבט אחר שלה: הרחבה דרמטית של סמכות הממונה על ההגבלים להעניש גופים עסקיים.

ב-2012 קיבל הממונה סמכות חסרת תקדים לקנוס גופים עסקיים: 8% ממחזור המכירות השנתי שלהם, עד תקרה של 24.5 מיליון שקל, בגין כל הפרה של החוק. עכשיו מוצע לבטל את תקרת סכום הקנס, כך שהממונה תוכל להטיל קנסות של עד 8% ממחזור המכירות של התאגיד - ללא כל הגבלת סכום.

אם יתקבל התיקון לחוק תוכל הממונה על ההגבלים לקנוס חברות במשק הישראלי, בהתאם למחזורי המכירות שלהן, בסכומים של עד 1.8 מיליארד שקלים לכל הפרה (8% מ-20 מיליארד ש״ח מחזור של חברת החשמל). יותר מכך, בגלל שהרשות מפרשת מסכת התנהגותית אחת, ככזו הכוללת הפרות חוק רבות, בפועל מדובר בהקניית סמכות להטיל קנסות גבוהים הרבה יותר. אין לכך שום תקדים או מקבילה בדין הישראלי.

האכיפה המינהלית יעילה מאוד ולכן פופולרית: היא מאפשרת לרגולטור להטיל סנקציה מהירה ונשכנית, לפי שיקול-דעתו, תוך "דילוג" על ההליך המשפטי ועל ההגנות המוענקות בו לנאשם. אך זה גם צידה האפל: זו סנקציה דרקונית, שבה אין לנאשם שום זכות ושום אפשרות ממשית להתגונן.

בענישה המינהלית אין דרישה להוכחה מעבר לספק סביר, אין דרישה ליסוד נפשי, אין חזקת חפות, אין הגנות, אין דיני ראיות, ואין כללי פרוצדורה. בשונה מההליך המשפטי, באכיפה מינהלית אין שני צדדים הבאים בפני שופט עצמאי ובלתי תלוי: כאן הקטגור (הרגולטור) הוא בעצמו השופט והמעניש. שלא כמו שופט, לרגולטור יש עניין משל עצמו בהליך, בין היתר משום שמעמדו מתחזק ככל שהקנסות שיטיל גבוהים יותר. לרגולטור, המתמנה על-ידי גוף פוליטי לתקופה קצובה, גם אין עצמאות וחסינות מהתערבות פוליטית, כפי שיש לשופט.

מטעם זה עושה הדין הישראלי שימוש באכיפה המינהלית כדי לאכוף עבירות טכניות - לא מאד חמורות או מורכבות - וקוצב להן עונשים מדודים. לא כך בהגבלים העסקיים. כבר היום יש לרשות סמכות להטיל קנסות, בסכומים גבוהים בהרבה מכל רגולטור אחר. להשוואה - הקנס ברשות ניירות ערך, המוטל באמצעות מותב, לא רגולטור יחיד, הוא 5 מיליון שקל, לעומת 24.5 מיליון שקל בהגבלים עסקיים.

בכלל, בכל הנוגע לתאגידים - במאמר זה איננו עוסקים בענישה של נושאי משרה, לגביהם הניתוח שונה - בתחום ההגבלים העסקיים התהפכה על ראשה פירמידת הענישה. בהליך הפלילי, החמור יותר, חשוף תאגיד לקנס מרבי של 4.5 מיליון שקל בגין הפרה של חוק ההגבלים. באכיפה המינהלית, שבה אין לנאשם בכלל זכויות ושאמורה להיות פחות חמורה, חשוף התאגיד לקנס מרבי של 24.5 מיליון שקל - פי חמישה ויותר על כל הפרה.

מצב זה אינו תאורטי. כבר היום מטילה רשות ההגבלים בגין עבירות פחות חמורות עונשים הרבה יותר קשים מאלה שמטיל בית המשפט על תאגידים בהליך פלילי בגין העבירות החמורות יותר. בהליכים פליליים העונשים בקרטלים לגבי תאגידים נעים בין 750 אלף שקל ל-12 מיליון שקל במקרה קיצוני אחד (קרטל חברות הביטוח). בענישה המינהלית הטילה הרשות קנסות של 13 מיליון (חברת החשמל), 30 מיליון (בזק) ו-62 מיליון (החברה המרכזית) - חלקם עדיין כפופים לשימוע.

מגמה זו תוחמר אם תתקבל הצעת החוק. הקנסות שמטילה הרשות יצמחו למאות מיליוני שקלים, דווקא בעבירות החמורות פחות, ודווקא בהליך דרקוני שבו אין לתאגיד הנאשם אפשרות ממשית להגן על עצמו. כך נובע גם מביטול תקרת הענישה בהצעת החוק, וגם ממדיניות הרשות להטיל קנס נפרד על כל רכיב במסכת התנהגותית כוללת.

למרבה האבסורד, בעקבות תיקון החוק ניתן יהיה להציג קנס מינהלי של מאות מיליוני שקלים כ"מתון", משום שלשיטת הרשות אפשר היה באותו מקרה להטיל קנס של מיליארדים.

כיצד מנמקת הצעת החוק את הכוונה לבטל את תקרת הקנס הקבועה בחוק? לשיטתה, "סכום-גג שרירותי על גובה העיצום מיטיב דווקא עם הפירמות הגדולות במשק, שלהן מחזורים גבוהים, כך שלמעשה גופים אלה חשופים לעיצום בשיעור נמוך יחסית לגודל המחזורים שלהם".

הנמקה זו אינה משכנעת. ראשית, הרשות מבקשת להטיל קנס על כל המחזור של התאגיד, ולא רק על המחזור הקשור לעבירה (כמקובל בעולם), כך שטענת הפרופורציה כלל אינה רלוונטית. שנית, על כל קנס בישראל, מעבירת מס והגנת הסביבה ועד לבטיחות בעבודה, אפשר לומר בדיוק את אותו הדבר; הרי הדין אינו מטיל קנסות בפרופורציה לעושרו של הנקנס או לגודלו, ואין בהקשר זה שום ייחוד לדיני ההגבלים, שיכול היה להצדיק מתן סמכות ענישה מינהלית כה קיצונית.

טיעון אחר של הרשות הוא שאין בעיה להעניק לממונה סמכות להטיל קנסות בסכומי ענק, נוכח הפיקוח השיפוטי הרחב שמטיל בית הדין להגבלים על הממונה. גם טיעון זה אינו משכנע. הערעור רלוונטי ליישום פגום של חוק; הוא אינו מועיל במצב שבו החוק עצמו פגום. אם יתוקן חוק ההגבלים כמבוקש, גם כאשר תטיל הממונה קנסות של מאות מיליונים, לא תהיה עילה להתערב בהחלטתה בערעור.

רשות ההגבלים אינה חסרה כוח הרתעה וסמכות להעניש. כבר היום הרשות היא הרגולטור החזק ביותר בישראל. יש לה יותר סמכויות לקבל מידע, לקבוע קביעות מינהליות, לקנוס, להאשים ולהעניש, מאשר לכל רגולטור אחר, אולי למעט רשות המסים. יש לנו אמון מלא ביושרתו של צוות הרשות הנוכחי ובמקצועיותו, ובכל זאת, גם בידיו לא סביר לתת את הסמכות להטיל קנסות של מאות מיליוני שקלים; ומי יערוב לנו שהצוות הניהולי העתידי של הרשות יהיה ראוי כצוות הנוכחי?

אם המחוקק רוצה להחמיר את הענישה הכלכלית על הפרת חוק ההגבלים העסקיים - עמדה לגיטימית כשלעצמה - יתכבד ויקבע לכך הליך ראוי, של מותב עצמאי, בו יושבו לנאשם הזכויות אשר נשללו ממנו. ביטול תקרת הקנס בחוק אינו הדרך לכך.

■ קרואני ותדמור, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים, שותפים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות. 

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?