חוק התחרות: הרפורמה בחוק ההגבלים אושרה בקריאה ראשונה

בין השינויים בנוסח החוק החדש, שייקרא מעתה "חוק התחרות": מונופול יוגדר כמי שיש לו כוח שוק משמעותי גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%; מיזוגים של עד 350 מיליון שקל יאושרו אוטומטית; וכלל העסקים יהיו כפופים לרף עיצומים בשיעור של 8% מהמחזור

שר הכלכלה אלי כהן / צלם: שלומי יוסף
שר הכלכלה אלי כהן / צלם: שלומי יוסף

תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, אותו מקדמים שר הכלכלה אלי כהן ורשות ההגבלים העסקיים, עבר אתמול (ב') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

מטרתו העיקרית של תיקון החוק היא לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות ההגבלים העסקיים ולמקד את העשייה שלה בקידום התחרות ובהורדת יוקר המחיה. במסגרת תיקון החקיקה יוסר הנטל הביורוקרטי מגופים שאינם פוגעים בתחרות, על-מנת לאפשר לעסקים הפועלים בהגינות לקדם צמיחה כלכלית במשק.

התיקונים יעדכנו את החוק כך שיתאים לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נחקק לפני כ-30 שנה וכן יקרבו את הדין הישראלי למקובל בעולם בתחום ההגבלים העסקיים.

עיקרי השינוי המוצע:

■ הרחבת הגדרת בעל המונופולין הכפוף לחובות והאיסורים בחוק ההגבלים העסקיים, כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%. החוק הנוכחי קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין.

■ צמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים: הצמצום ייעשה על-ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון שקל למחזור משותף של 360 מיליון שקל. עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית שעבר המשק הישראלי מאז שנקבע הסכום הנוכחי בחוק בשנת 1999, וכן לאור זאת שבמדינת ישראל ישנו נטל רגולטורי של פיקוח על מיזוגים רב יחסית למדינות ה-OECD. 

■ ביטול המגבלה של עד 24.5 מיליון שקל לעיצום מרבי כנגד מפרי החוק, כך שכלל העסקים במשק הישראלי יהיו כפופים לרף עיצומים עליון בשיעור של 8% ממחזור מכירותיהם. המצב הקיים מיטיב באופן לא מוצדק דווקא עם התאגידים הגדולים והחזקים ביותר במשק, אשר להם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים. התיקון יביא לחיזוק ההרתעה והאכיפה ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי.  

■ לגבי הסדרים כובלים, הרפורמה תמשיך את המגמה של צמצום הצורך באישורים ביורוקרטיים ומעבר לאיסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות. התיקון ייעשה על-ידי מהלך משלים לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בהרחבה של כללי פטור סוג. הכוונה היא שהסדרים כגון מיזמים משותפים שאינם מיועדים לפגוע בתחרות ואינם פוגעים בתחרות.

■ השוואת תקופות הבדיקה של עסקאות מיזוג ושל הסדרים כובלים: קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ-90 ל-30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ואישור מיזוגים בעוד 120 יום במקרים שבהם הבדיקה מורכבת ודורשת פרק זמן ארוך יותר.

■ שינוי שמו של חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות, ותיקונים דומים ביחס לבית הדין להגבלים עסקיים, הממונה על ההגבלים העסקיים ורשות ההגבלים העסקיים. 

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מסר: "מדובר בצעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי והביורוקרטי המיותר ולהקלה על המסחר ועשיית העסקים במשק. הרפורמה תאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את פעילות האכיפה האפקטיבית שלה ולהפנות את משאביה לקידום התחרות ולחיזוק את ההרתעה נגד מונופולים וגופים אחרים הפוגעים בתחרות". 

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, מסרה: "החוק במתכונתו החדשה יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד-בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים. תיקון החוק יאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות ביחס לעסקים שפוגעים בתחרות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988