התביעה הייצוגית נגד בנק הפועלים שקיבלה חיזוק מבנק ישראל

בנק ישראל נותן רוח גבית לתביעה ייצוגית בגובה 300 מיליון שקל נגד בנק הפועלים: עמדה שהוגשה השבוע לבית המשפט מטעמו של הפיקוח על הבנקים בראשות דני חחיאשוילי מדגישה את החשיבות של מתן גילוי ללקוחות על שינויים שמבצע הבנק בריבית על פקדונות. בכך עשויה העמדה לחזק את סיכויי התביעה, בה נטען כי הפועלים לא גילה כנדרש על שינויים בריביות ששילם ללקוחותיו.

● הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים
● 4,500 עובדי רשות המסים הכריזו על סכסוך עבודה: "סבלנותנו פקעה"

העמדה שהגיש בנק ישראל אמנם מתייחסת באופן כללי לכללים החלים על כל הבנקים בישראל, אך עולה ממנה ביקורת מרומזת על בנק הפועלים, הניצב כאמור בלב התביעה. לפי בנק ישראל, "שיעור הריבית אשר ישולם ללקוח לאורך תקופת הפיקדון הוא פרט מהותי בהתקשרות בין הצדדים ועל כן נדרש לגלותו ללקוח באופן אפקטיבי".

עוד מדגישים בבנק המרכזי, כי אם הבנק משנה את ההטבה שהעניק ללקוח בריבית בתום משא ומתן שניהלו ביניהם, השאלה לגבי מתן גילוי אודות השינוי הזה ללקוח היא בעלת "משקל מיוחד", ואם לא ניתנה כראוי, הדבר אף עשוי להיחשב לחוסר תום לב מצד הבנק בהתקשרות עם הלקוח.

"כאשר הטבה שניתנה ללקוח עשויה להתבטל עם המשיכה הראשונה מהפיקדון, אף אם מדובר במשיכה בסכום זעיר, יש חשיבות מוגברת להבהיר ללקוח באופן ברור את תנאי ההטבה ואת תוקפה במסגרת הגילוי הניתן לו", מוסיפים בבנק ישראל.

בבנק ישראל מדגישים את חשיבות הגילוי לגבי שינוי אפשרי בריבית בשתי נקודות זמן. בראש ובראשונה, בעת הסיכום הראשוני עם הלקוח על פקדון הכולל משיכות אוטומטיות, ובנוסף אם הלקוח בוחר תוך כדי תקופת הפקדון לבצע משיכות יזומות.

גישור שיתמקד בגילוי נאות ללקוח

בעקבות הדברים, השופטת נועה גרוסמן מביהמ"ש המחוזי בת"א הציעה לצדדים לנהל משא ומתן על פשרה, ואף לשקול גישור. היא הציעה כי ההידברות תתמקד בנושא הגילוי הנאות ללקוחות. ניתן אפוא להעריך, כי המלצתה של השופטת גרוסמן תשלח את הצדדים לחדר המו"מ, וזה עשוי להסתיים בפשרה שתיאלץ את בנק הפועלים לפצות את הלקוחות.

התביעה נגד הפועלים הוגשה ביוני 2023, בשלהי התקופה שבה ביצע בנק ישראל העלאות של הריבית במשק, מהלך שממנו אמורים היו ליהנות בעלי הפקדונות בבנקים. התביעה הוגשה ביחד עם בקשה לנהל אותה כייצוגית על ידי עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר.

התביעה התמקדה בפקדונות שבהם הבנק פועל מיוזמתו כדי לשנות את הריבית שעליה סיכם עם הלקוח. זאת, בשני מצבים מרכזיים: כאשר התבצע חידוש של הפקדון על ידי הבנק או אם הבנק ביצע משיכה מפקדון יומי. סוג כזה של פקדון, המכונה פר"י אוטומטי או פר"י מגן, נועד להשאיר כספים נזילים בעו"ש אך להעביר מתוכם סכומים שיוכלו לצבור מדי יום תשואה.

לפי התביעה, הפועלים "מנצל את הלקוחות ומפחית את הריבית המשולמת על הפיקדון על דעת עצמו, לטובתו, בלא להודיע ללקוחות, וכך נהנה מהכספים המופקדים ולא משלם בגינם ריבית ראויה ומוסכמת". עוד נטען, כי הבנק "מנצל את תמימות לקוחותיו ואי הבנתם או את אי יכולתם לפעול בצורה מתאימה" וכי "מדובר במצב חמור במיוחד שכן מתברר שהבנק פועל בסוג של 'שיטת מצליח' בעניין זה ומסתיר זאת מהלקוחות וכאשר לקוח מוחה על כך הבנק מתקן את הריבית".

תביעה ייצוגית נוספת במו"מ לפשרה

בתגובה לתביעה הבהיר בנק הפועלים לביהמ"ש, כי לפי כללי הרגולציה מותר לו לשנות את הריבית אם הלקוח מבצע משיכה חלקית מהפקדון במסגרת "תחנות יציאה" שעליהן סוכם. זאת, מכיוון שהמשיכה מקטינה את הסכומים שעליהם יכול להסתמך הבנק. שינוי הריבית מותר, לפי הפועלים, גם כאשר הסתיימה התקופה של הפקדון המקורי (כולל אחרי חידושים אוטומטיים שלו) והכספים הופקדו שוב במסגרת פקדון חדש - הכולל תנאים חדשים.

עוד הבהירו בפועלים בתגובה לתביעה, כי הלקוחות מקבלים גילוי על תנאי הריבית במסמכי פתיחת החשבון, בהסכם הפקדון ובאתר האינטרנט. עם זאת, מעמדתם עלה, כי מידע בזמן אמת על השינויים שבוצעו בריבית החל להינתן ללקוחות רק החל מנובמבר 2022.

נזכיר, כי במקביל להליך מתנהלת תביעה ייצוגית נוספת נגד בנק הפועלים, העוסקת במצב דומה בו הריבית שונתה אחרי שהלקוח היה זה שביקש לבצע משיכה חלקית מהפקדון. במסגרת תביעה זו, שהוגשה על ידי עורכי הדין שלומי מושקוביץ ויניב סטיס, מתנהלים כיום מגעים לפשרה.

מבנק הפועלים נמסר לגבי עמדת בנק ישראל: "הבנק לומד את העמדה שניתנה אתמול. על פניו, כפי שעולה מן העמדה, נראה שהבנק פועל בהתאם להוראות הדין".