ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ועדת הכספים של הכנסת דנה הבוקר (ד') בבקשתו של שר האוצר, משה כחלון, לדחות את תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, עד שתושלם התקינה של צו איסור הלבנת הון החדש. בתום דיון סוער החליטה הוועדה, בראשותו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לדחות את תחילת החוק, שהיה אמור להיכנס לתוקפו ביום שישי הקרוב, עד ל-1 באוקטובר. המשמעות היא, בין השאר, דחייה של 4 חודשים לפחות בכניסתו של שוק המטבעות הדיגיטליים למסגרת רגולטורית המאפשרת פעילות פיננסית בתחום, תוך הפחתת הסיכון למשקיעים ולבנקים.
בבקשה של השר כחלון לדחות את תחילת החוק נאמר כי "צו נותני שירותי מטבע (צו איסור הלבנת הון הקיים; ר"ק) יפקע כפועל יוצא מכניסתן לתוקף של הוראות החוק. הליך התקנתו של הצו החדש, הכולל את שמיעת הערות הציבור, יארך זמן. משכך, תיווצר תקופה שבה לא יהיה צו המסדיר נושא זה בתוקף וייווצר חוסר בהירות לעניין חובות הזיהוי והדיווח שמוטלות מכוח חוק איסור הלבנת הון על גופים אלה (נותני שירותים פיננסיים; ר"ק)".
בסוף השבוע שעבר, כפי שדיווחנו ב"גלובס", פורסמה הטיוטה של צו איסור הלבנת הון, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני עם תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. טיוטת הצו מתייחסת לראשונה לפעילות פיננסית במטבעות דיגיטליים ומפרטת כללים שעל פיהם יוכלו לפעול הבנקים והמשקיעים בתחום. ואולם, כעת עם דחיית החוק, מתברר כי השמחה שבה התקבל הפרסום בשוק הקריפטו הייתה מוקדמת מדי.
באיגוד הביטקוין הישראלי, המייצג פעילים בשוק המטבעות הדיגיטליים, אמרו היום בתגובה להחלטה כי דחיית החוק היא "פגיעה משמעותית בסטארט-אפים בתחום הקריפטו".
"הרשות להוטה שהצו יעבור בהקדם"
בכנס לשכת עורכי הדין באילת, קראה היום ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, למפתחי טכנולוגיות הבלוקצ'יין להעמיק בהבנת תחום איסור הלבנת הון, ולוודא שהטכנולוגיות והמוצרים שהם מפתחים יעוצבו מלכתחילה ככאלה שתומכים בדרישות הפיננסיות העולמיות. "הטכנולוגיות האלה צריכות לאפשר שקיפות לגופי האכיפה, בכך שיאפשרו דרכים טובות להתחקות אחר הפעולות במטבעות וירטואליים", אמרה ווגמן-רטנר.
לדבריה, "ההתמודדות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור עם הפעילות במטבעות הווירטואליים לא נועדה לפגוע ולעכב חדשנות פיננסית בתחום, אלא דווקא לאפשר פעילות בטוחה בהם. אם זירות המסחר יהיו בטוחות, לגיטימיות ובעלות מוניטין של יושר, לקוחות לגיטימיים ירחיבו פעילותם בתחום והמוסדות הפיננסיים המסורתיים יחדלו מלחשוש לספק שירותים למפעילי הזירות ולחלפני המטבעות הווירטואליים. כיום, כשהתחום אינו מוסדר, יש סיכון מובנה בפעילות הסקטור וקושי בניהול הסיכון על-ידי שאר המערכת הפיננסית. אנו קוראים לכנסת לחוקק בהקדם האפשרי את החוק והצו הנדרשים לשם הסדרה".
בשיחה עם "גלובס" הסבירה השבוע ווגמן-רטנר כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לא יחול על שירותים במטבעות קריפטו כל עוד לא אושר הצו לאיסור הלבנת הון. לדבריה, "הצו עוד לא הותקן, אלא רק הופץ להערות הציבור ביום חמישי שעבר. כעת הצו צריך לעבור הליך של התקנה, ורק כשייכנס לתוקף, ייכנס שוק הקריפטו להתקנה". ברשות לאיסור הלבנת הון הביעו תקווה שהצו יאושר בתוך כמה שבועות, כי "גם הרשות וגם חברות הבלוקצ'יין להוטות שהצו יעבור בהקדם האפשרי".
במהלך מאי קיימה הרשות מפגש "שולחן עגול" עם חברות העוסקות בתחום הבלוקצ'יין - הטכנולוגיה שעליה מבוססים המטבעות הדיגיטליים. המפגש התקיים בשיתוף עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בראשותה של דורית סלינגר. בעקבות דיוני "השולחן העגול" נוסחה טיוטת הצו לאיסור הלבנת הון, הכוללת בתוכה לראשונה סדרה של סעיפים המתייחסים למטבעות דיגיטליים ולדרכי הטיפול בסיכוני הלבנת ההון הנובעים מהשימוש בהם. עוד כוללת טיוטת הצו לראשונה סדרה של "דגלים אדומים" ייחודיים לתחום הקריפטו - רשימת פעולות (הטיוטה מציינת 37 פעולות כאלה), שביצוען מחייב את נותני השירות בתשומת לב מיוחדת ובמקרים מסוימים בדיווח על הפעולה לרשות לאיסור הלבנת הון ואפילו בחסימה של מתן השירות.
עם "הדגלים האדומים" בטיוטת הצו נמנים, בין השאר, טעינה של ארנק דיגיטלי שלא על-ידי בעלי הארנק; טעינה (רכישת מטבעות דיגיטליים) בסכום של יותר מ-5,000 שקל במזומן; מסחר במטבעות דיגיטליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים; מסחר באמצעות פלטפורמות Mixer, המערבלות את כתובות הארנקים ומקשות על איתור מקור הכספים; שימוש במטבעות דיגיטליים אנונימיים כמו Zcash, מונרו ומטבעות אחרים, שבהם לא ניתן לזהות את הטרנזקציות בבלוקצ'יין; אי-התאמה בין הצהרת הלקוח באשר למקור הכספים לבין המידע הידוע על הארנק הדיגיטלי; העברת מטבעות קריפטו לפלטפורמות ואתרי הימורים מקוונים; וכן העברות מגופים או לגופים במדינות המוגדרות בצו כ"מדינות בסיכון".
"הכדור בידי רשות שוק ההון"
בדיוני "השולחן העגול" השתתפו, בין השאר, נציגי איגוד הביטקוין הישראלי ונציגי פורום תעשיית הבלוקצ'יין, המאגד את החברות הישראליות הפועלות בתחום. יגאל נבו, מנכ"ל הפורום, אמר אתמול (ג') ל"גלובס" כי "חברות הבלוקצ'יין אינן יכולות לפעול בישראל בשל היעדר רגולציה, בעיקר בכל הקשור לעבודה מול הבנקים והגופים הפיננסיים. טיוטת הצו שהוציאה הרשות לאיסור הלבנת הון היא קריאת כיוון, ואולי אף קריאת השכמה לבנקים. אין ספק שיש ניסיון אמיתי של הרשויות לייצר בסיס רגולטורי לצמיחת התעשייה. ואולם לצערי, הבנקים עדיין לא נמצאים במקום הזה. אני מקווה שהצו יניע את הפיקוח על הבנקים לאפשר פעילות פיננסית בתחום, תוך הבנה שניתן לעמוד בסטנדרטים מחמירים ולהוריד את רמת הסיכון לבנקים ולמשקיעים".
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, אמר כי "דחיית צו הלבנת הון למטבעות דיגיטליים תקשה על יצירת מאות משרות בתחום. יותר מ-40 חברות סטארט-אפ גייסו באחרונה מיליוני דולרים במטבעות דיגיטליים. כדי לשלם משכורות, שכירות ומסים, הם צריכים את האפשרות להמיר את המטבעות לשקלים, אבל הבנקים ממשיכים לחסום פעם אחר פעם את מכירתם של המטבעות בטענה כי אין אסדרה. דחיית כניסת החוק לתוקף ואי-החלת צו איסור הלבנת הון שמטפל בתחום, תביא לכך שחברות ייאלצו לחשוב פעמיים אם להישאר בישראל. הכדור נמצא בידי רשות שוק ההון, שצריכה להתקין צו מתאים - מה שיכול לקצר את העיכוב".
"דגלים אדומים" לפעילות במטבע דיגיטלי
(רשימה חלקית, מתוך 37 פעולות שצוינו בטיוטת הצו לאיסור הלבנת הון)
■ טעינה של ארנק דיגיטלי (רכישת מטבע דיגיטלי) שלא על-ידי בעליו בסכום של יותר מ-5,000 שקל במזומן
■ מסחר במטבעות דיגיטליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים
■ מסחר באמצעות פלטפורמות Mixer, המערבלות כתובות ארנקים ומקשות על איתור מקור הכספים
■ שימוש במטבעות דיגיטליים אנונימיים, כמו Zcash או מונרו, שבהם לא ניתן לזהות את הטרנזקציות בבלוקצ'יין
■ אי-התאמה בין הצהרת הלקוח באשר למקור הכספים לבין המידע הידוע על הארנק הדיגיטלי
■ העברת מטבעות קריפטו לפלטפורמות ואתרי הימורים מקוונים
■ העברות מגופים או לגופים במדינות או באזורים המוגדרים בצו כ"מדינות בסיכון"