אריה טרבלסי. מנכ"ל סופרקום / צילום: איל יצהר
מה עובר על חברת הטכנולוגיה סופרקום ? מעדויות של עובדים לשעבר, שהגיעו לידי "גלובס", עולה האפשרות שהחברה לא משלמת את תשלומי הפנסיה וקרנות ההשתלמות של העובדים, כפי שהיא נדרשת.
העובדים לשעבר מספרים גם על "התקטננות" על כל הוצאה. לדבריהם, מדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה. "כשהגעתי לחברה, אמרו לי 'תברח משם', אבל ניסיתי להיות חיובי. זה עצוב, אנשים עם משפחות סובלים", אמר עובד לשעבר.
אם את עדויות העובדים היה אולי ניתן לבטל, בטענה כי מדובר בתחושות סובייקטיביות או במרמור של עובדים לשעבר - הרי שאת סיפור ההפרשות לפנסיה ולקרנות קשה יותר להעלים. ל"גלובס" נודע כי נגד סופרקום הוגשו בחודשים האחרונים שתי תביעות בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב: הראשונה מצד ילין לפידות, והשנייה מצד הראל. שני הגופים טוענים שהחברה לא מעבירה את התשלומים שעליה להעביר לקרן הפנסיה ולקרנות ההשתלמות וקופות הגמל של העובדים, על אף התראות חוזרות ונשנות מצדם.
התביעה של ילין לפידות היא על סך מינימלי של 574 אלף שקל, ומוגדרת "תביעת חוב כספי, פיצויי הלנה בגין חוב לקרן השתלמות ולקופת גמל"; וזו של הראל - על סך 397 אלף שקל - נוגעת להפרשות לפנסיה.
הטענות דומות: "החל מחודש יוני 2017, הנתבעת אינה מעבירה להראל פנסיה תשלומים בגין העובדים (הן את חלק העובד והן את חלק הנתבעת, הגם שלא ידוע להראל פנסיה האם נוכה בפועל חלקו של העובד משכרו), וכן לא התקבלה כל הודעה על סיום עבודתם", נכתב בכתב התביעה שהגישה הראל.
בכתב התביעה של ילין לפידות נכתב כי "התובעת פנתה אל הנתבעת בכתב (מספר רב של פעמים), במכתבים שונים, ביחס להפסקת הפקדות לקרן ההשתלמות ולקופת הגמל המנוהלת על שם העובדים שהם עובדי הנתבעת, דבר אשר הוביל לצבירת חוב בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל".
השיבה "באופן לקוני ומתחמק"
בתביעת ילין לפידות נכתב כי למרות שהפניות לסופרקום כללו את הפירוט המלא של שמות העובדים וחודשי החוב, סופרקום השיבה "באופן לקוני ומתחמק" ובדרישה לפירוט.
ילין לפידות צירפה לכתב התביעה מכתבים ששלחה לסופרקום בסוף 2017, ובהם פירטה את החוב והתריעה לפני נקיטת הליכים משפטיים. כמו כן צורף מכתב תגובה שנשלח מסופרקום, חתום על-ידי עו"ד אור ברוך, העוזר המשפטי למנכ"ל, ובו החברה מכחישה מכל וכל את טענות ילין לפידות.
מכתבים דומים שלחה גם הראל, בנובמבר 2016 ובספטמבר 2017. במכתבה השני הזהירה הראל כי "אי-העברת כספים במועדה עלולה לגרוע מהזכויות הביטוחיות של העובדים בקרנות הפנסיה, ובמקרה כזה, עלולה החברה למצוא עצמה בנעלי קרן הפנסיה ולשלם לאותו עובד או שאריו את זכויותיו במקומה".
עוד הדגישה הראל כי בהתאם לחוק הגנת השכר, "נקבעה אחריות פלילית למעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים. העונש על עבירה זו הוא מאסר שנתיים או קנס בסך כ-1.01 מיליון שקל. האחריות חלה גם על נושאי משרה", נכתב שם.
זו לא הפעם הראשונה שסופרקום נתבעת. לפני מספר שנים תבע אותה עובד שפוטר לאחר זמן קצר, בטענה שלמרות שהחברה ניכתה סכומים ממשכורתו לטובת קרן השתלמות, כספים אלה לא הועברו ליעדם, ולא הועבר גם חלקה של החברה לקרן. מנגד, החברה טענה כי העובד היה מעורב במעילה ובגניבה מהמעסיק. בסופו של דבר תביעת העובד התקבלה, ובית המשפט אף קבע כי "חמורים מעשיה של הנתבעת".
המניה הישראלית החמה בוול סטריט
לפני כמה שנים, סופרקום הייתה מניית הטכנולוגיה הישראלית החמה ביותר בוול סטריט. בשנים 2013-2015 הניבה מניית החברה תשואה פנומנלית של יותר מ-2,200%, ובשיאה שיקפה לחברה שווי של כמעט 200 מיליון דולר. אלא שב-3 השנים האחרונות התרסקה מניית סופרקום בכ-86% מהשיא, למחיר המשקף לחברה, הנסחרת בנאסד"ק (ברשימה המשנית), שווי של כ-30 מיליון דולר בלבד.
החברה מנוהלת משנת 2010 על-ידי אריה טרבלסי, שהוא גם בעל המניות הגדול ביותר בחברה ומחזיק באמצעות Sigma Wave ב-26.9% ממניות סופרקום. טרבלסי נכנס להשקעה בסופרקום, כשרכש את חוב החברה לקרן אמריקאית תמורת מיליוני דולרים בודדים, והחוב הומר אחר-כך למניות. שווי החזקתו של טרבלסי בחברה עומד היום על פחות מ-8 מיליון דולר, לעומת כ-48 מיליון דולר בשיא.
סופרקום מספקת טכנולוגיה בשני תחומים - הפקת תעודות חכמות ותקשורת בין מכונות (M2M), ובמקביל היא מספקת גם פתרונות סייבר וקישוריות. ב-2013 התמודדה סופרקום על רכישת חברת ציוד התקשורת הישראלית אלווריון, שהייתה ספקית פתרונות תקשורת אלחוטית ונסחרה בשיאה בשווי של קרוב למיליארד דולר. אלא שבקיץ 2013 היא נכנסה להליך של כינוס נכסים, בעקבות אי-יכולתה לשרת את חובותיה.
סופרקום הפסידה בהליך המשפטי, ואלווריון נמכרה לחברת ואלי טלקום של חורחה פיניאבסקי תמורת 38 מיליון שקל. אך כעבור 3 שנים אלווריון - או מה שנותר ממנה - חזרה להיות על המדף, וסופרקום שילמה סכום זעום של כ-1.4 מיליון דולר תמורת הנכסים שנותרו. הרכישה הניבה לסופרקום רווח הון של כ-6.9 מיליון דולר, המוסבר בדוחות החברה בכך שאלווריון נרכשה מידי נאמן לאחר שפשטה את הרגל, כלומר, הרכישה בוצעה במחיר נמוך יותר משווי הנכסים.
סופרקום סיימה את 2017 עם הכנסות שיא של 33.3 מיליון דולר, עלייה של 66% בהכנסות ביחס ל-2016, והפסד של 6.7 מיליון דולר, ירידה מ-14 מיליון דולר ב-2016 (על בסיס Non-GAAP, בניכוי סעיפים חשבונאיים שונים, ההפסד השנתי היה 2.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 7.8 מיליון דולר ב-2016). למרות הצמצום בהפסד בשנה האחרונה, כדאי לזכור שסופרקום הייתה בעבר חברה רווחית - מ-2011 עד 2015 נרשם מדי שנה רווח נקי בדוחות החברה.
מסופרקום נמסר בתגובה: "החברה דוחה מכל וכל את הטענות. שתי התביעות מבוססות על מידע מופרך, ואין קשר בין האמור בהן לבין המציאות. ברצוננו לציין כי מיד עם הגשת כתבי הטענות פנתה החברה לחברות הביטוח למען הסדרת הנושא לטובת העובדים. הבקשה לתגובה התקבלה כשעה לפני סגירת העיתון, והחברה הציעה להציג בפני העיתון את כל המידע ולהראות שהדברים מופרכים ועל-מנת לצמצם את הנזקים לחברה שיגרמו כתוצאה מפרסום כוזב זה. 'גלובס', מסיבות לא ברורות, בחר לקחת תביעות ישנות הנמצאות בשלבי הסדרה סופיים, החליט שלא לבדוק את העובדות לאשורן, אלא לצטט חלקים מתביעות ישנות ולא מבוססות - וזאת בלשון המעטה".