נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין / צלם: אריאל ירוזלימסקי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא כי תלונה שהוגשה נגד רשם ששרבב עובדה שגויה לפסק דין, היא מוצדקת.
סיפורה של התלונה המוזרה (קמעה) נוגע לפסק דין בתביעה שעניינה תאונת דרכים. במסגרת פסק הדין נרשם, בין שלל נימוקיו, כי כל אחד מהצדדים הציג בפני רשם בית המשפט את אופן קרות התאונה, וזאת באמצעות "מכוניות צעצוע". לאחר פרסום פסק הדין פנה המתלונן (הנתבע) לנציב ריבלין וטען בפניו כי התאונה לא הוצגה באופן זה כלל.
נציב תלונות הציבור על שופטים ביקש וקיבל את תגובת הרשם, אשר כלל מספר טעמים לטעות המוזרה.
ראשית ציין הרשם כי לאור העובדה שהוא מקיים עשרות דיונים כדוגמת התיק שבנדון בחודש, ונוכח הזמן שחלף, אין הוא זוכר אם במקרה זה הוא עשה שימוש במכונית הצעצוע. שנית ציין הרשם כי מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי הרשם לא עשה שימוש במכונית צעצוע (שימוש בהצגת נסיבות התאונה באמצעות מכונית צעצוע היא פרקטיקה נוהגת בבתי המשפט בדיונים מסוג זה).
טענה נוספת של הרשם, שלישית במספר, הייתה כי בפסק דינו הופיעה השורה ביחס להצגת קרות האירוע באמצעות מכונית הצעצוע, בשל טעות הגהה שנפלה בעת מתן פסק הדין. בהתאם ציין הרשם כי שיקול זה לא היה אחד משיקוליו בעת שכתב את פסק הדין ועובדה זו, עולה מנוסח פסק הדין עצמו.
הרשם טען בפני הנציב כי פסק הדין ניתן לאחר שהוא העדיף את גרסת התובע, נוכח עדותו של המתלונן, ומכל מקום מדובר בהכרעה שיפוטית שאין מקום לבחון אותה במסגרת הליכי תלונה לנציבות.
הנציב לא קיבל את טענות הרשם, תוך שהוא קובע בהחלטתו כי תלונתו של המתלונן היא במקומה. "כל בעל דין מצפה, מטבע הדברים ובאופן הגיוני, כי פסק דין בעניינו יהיה מבוסס על החומר שהיה בפני בית המשפט ועל התרשמותו של השופט מן החומר".
בהתאם קבע הנציב כי "פסק דין המשרבב התרחשות במשפט שלא הייתה ולא נבראה פוגע באמון בבתי המשפט".
הנציב הוסיף כי "בין אם בית המשפט במקרה זה לא הסתמך על 'מצג המכוניות', ובין אם מקור הטעות בשרבוב קטע לא רלוונטי לפסק הדין", התוצאה היא פגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. בהתאם, ברי, מדוע המתלונן, מתקשה "ובצדק" להאמין בדיעבד שאין לרישום הזה, "שבמקרה זה יש לו גם ערך ראייתי מובהק, שום השפעה על תוצאת פסק הדין, כפי שכתב הרשם בתגובתו".