סטלה הנדלר ושלמה פילבר / צילום:תמר מצפי
בשלב מסוים, כאשר בזק חשבה איך לטרפד את יישום רפורמת הטלפוניה במסגרת השוק הסיטונאי, אימצה סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק היוצאת, אסטרטגיה שאומרת - 'אין היתכנות טכנולוגית'. כלומר, בזק לא יכולה ליישם את הרפורמה בטלפוניה הקווית במתכונת שקבע הרגולטור. כמה פשוט, ככה יעיל. בין הסיבות שמנתה הנדלר ניתן למצוא את העלות הכלכלית הכבדה שכרוכה ביישום הרפורמה ואת העובדה שייקח לבזק שנים ליישם אותה בשטח. וזה עבד. כבר שנים שהרפורמה הזו תקועה.
בחודשים האחרונים נשמעות אמירות שונות מצד כמה גורמים כאלה ואחרים שטוענים כי בזק לא קיבלה הטבות ממשרד התקשורת או מראש הממשלה בנימין נתניהו - בזמן שהיה גם שר התקשורת. אז הנה, היום ניתנה הוכחה חותכת. ההטבות שבזק קיבלה כתוצאה מאי יישום הטלפוניה והעיכובים המתמשכים שיזם המשרד, כולל קביעת המחירים המופקעים, חסכו לבזק עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים!
אלה שטוענים שבזק לא קיבלה הטבות, שוכחים שבזק בעצמה דיווחה על הנזק הכבד שעשוי להיגרם לה כתוצאה מיישום רפורמת הטלפוניה.
חילופי המנכ"לים במשרד התקשורת לאחר הבחירות ב-2015 וכניסתו של שלמה פילבר לתפקיד, עשו את ההבדל. כפי שאנחנו יודעים היום, וכפי שטענו לאורך כל השנים, פילבר עבד עבור בזק ופעל לדחות את היישום. מעניין מאוד מה תעשה עכשיו בזק, והאם היא תמשיך לטעון שהיא אינה יכולה ליישם.
המציאות היום הפוכה ב-180 מעלות מלפני מספר חודשים. שלמה רודב, יו"ר הדירקטוריון הישן-חדש בבזק, נמנה על אלו שטוענים שלחברה אסור להתעמת עם הרגולטור. חבל לבזק שהוא לא היה שם כשהיה צריך מבוגר אחראי שייראה לאן הדברים הולכים.
ההחלטה של המשרד היום כי בזק חייבת להתחיל לספק טלפוניה סיטונאית החל מאוגוסט היא דרמטית. המשמעות שלה היא לאפשר שימוש בטלפוניה של בזק במחירים נמוכים מאוד ביחס למה שקורה היום. כל המונחים מכירה חוזרת, במתכונת סיטונאית, לא רלוונטיים.
מה שקובע הוא מחיר השימוש - והוא בלבד. פרטנר וסלקום לא הצליחו לשווק את הטלפוניה, כי בזכות פילבר ואלוביץ הוקפצו המחירים לרמה שלא יהיו כדאיים כלכלית. זה הסיפור כולו על רגל אחת. ומכיוון שהמחיר הוא חזות הכל ביישום הטלפוניה, החליט שר התקשורת איוב קרא שלא לקחת סיכונים, ולחזור למחיר המקורי שקבע המשרד אי-שם ב-2014.
קרא לא צריך עוד דוח ביקורת של מבקר המדינה, או חקירה נוספת סביב אי היישום. האינטרסים במשרד התחלפו והבעלות בבזק כנ"ל, ולכן הדבר האחרון שקרא ייקח סיכון לגביו הוא להתייחס לבזק באופן שעשוי להיראות לא מקצועי, ולכן המכתב יצא כעת.
יחד עם זאת, בשורה התחתונה הטלפוניה נכנסה לרפורמה בדרך עקומה. הטלפוניה של בזק לא הייתה אמורה להיות שם במקור, וזה גם מנוגד למה שקורה בעולם. רק לאחרונה הודיעה בריטניה שהיא מפסיקה עם הטלפוניה הסיטונאית, ושכל מתחרה שירצה יכול לספק אותה באופן עצמאי ולא נדרש פיקוח על אספקת המוצר על גבי רשת הבזק. דווקא אצלנו הולכים הפוך.
הטלפוניה נכנסה לרפורמה כי במחדליו הרבים של משרד התקשורת, הוא לא ידע איך לפקח על מחירי הטלפוניה של בזק. למעשה, הוא הפסיק לפקח עליהם, ובכך העניק מיליארדי שקלים לבזק מתנה כרווחיות עודפת מונופוליסטית.
ומכיוון שהמשרד לא הצליח לפקח, הוא הכניס את הטלפוניה הסיטונאית לתחרות מתוך הנחה שהיא תנגוס ברווחיות העודפת של בזק. הדבר המדהים בעניין הזה הוא שאיש לא משלם על המחדלים האלה, שעלו לציבור מיליארדי שקלים. איפה האחריות של משרד התקשורת? היכן האחריות שלו כלפינו, אלה ששילמו ומשלמים לבזק מיליארדים?
ומה לגבי העתיד? ספק אם הטלפוניה הסיטונאית תשנה את מצב התחרות. באופן עקרוני אם השינוי יצליח להביא לקוחות טלפוניה לפרטנר או סלקום אז ברור שלבזק תהיה בעיה. אלא שהמומנטום של הרפורמה כבר עבר. השוק הסיטונאי עובד כך או אחרת, גם בלי הטלפוניה של בזק בתוכו, ולכן לא נראה שיחול שינוי מהותי בשוק. זה בעצם הניצחון האמיתי של בזק, ההצלחה שלה במיסמוס ובעיכוב היישום (ואגב, זה גם סוד הניצחון של הוט על משרד התקשורת, שלא מיישם את רפורמת השוק הסיטונאי עליה כבר שנים). אז אולי נעשה כאן תיקון היסטורי - אבל זה כנראה מעט מדי ומאוחר מדי.