עו"ד אורי שוורץ / צילום: שלומי יוסף
השבוע קיבל עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, את התפקיד שרצה כל-כך: היועץ המשפטי של משרד הבריאות, משרד עם תקציב כולל של כ-35 מיליארד שקל, השלישי בגודלו אחרי משרדי הביטחון והחינוך. שוורץ, שתחום הבריאות די זר לו, יחליף את עו"ד מירה היבנר הראל שפרשה לגמלאות.
ההחלטה האחרונה שקיבל שוורץ בתפקידו ברשות ההגבלים הייתה פסילת העסקה לרכישת בנק אגוד על ידי בנק מזרחי-טפחות - החלטה מעוררת מחלוקת, שנימוקיה נוגדים כל היגיון כלכלי אבל בהחלט מתיישבים עם ההיגיון הפוליטי של השר הממונה שלו אלי כהן, שר הכלכלה שהתנגד נחרצות לעסקה. שוורץ היה זה שקיבל את ההחלטה הסופית בסוגיה, מאחר שהממונה על רשות ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, לא יכלה לעסוק בעסקה בגלל ניגוד עניינים.
שוורץ והלפרין יכולים להכחיש מכל וכל את הטענות שהרשות נכנעה ללחצים פוליטיים והתיישרה עם רוח המפקדים, כהן ושר האוצר משה כחלון, אבל כללי המשחק ברורים: הנאמנות משתלמת בטיפוס במעלה הסולמות הארגוניים ובקבלת תפקידים - בסקטור הציבורי כמו גם בפרטי. יתרה מזאת, "לחצים פוליטיים" אין פירושם בהכרח שיחות בחדר סגור שניתנות בהן הוראות ביצוע, אלא גם, כמו במקרה של מזרחי-טפחות ואגוד, ראיונות אין ספור עם שר הכלכלה שבהם הוא משמיע את דעתו הנחרצת נגד העסקה ובפועל מנחה ומנווט את מי שמחליט לכיוון הרצוי לו.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, פרגן לשוורץ עם בחירתו לתפקיד: "אני בטוח שעו"ד שוורץ מבין את כובד האחריות המונח על כתפיו ויהיה משרת ציבור אפקטיבי ומסור ויסייע למשרד לעמוד באתגרים הנכונים לנו", אמר. על רקע הדברים, כדאי להזכיר מה קרה במשרד בשלהי 2016: עו"ד נתן סמוך, המשנה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות שפרש גם הוא לאחרונה, עשה דבר חריג מאוד, כנראה אחרי שהבין שאין לו סיכוי להיבחר לתפקיד היועץ המשפטי. הוא כתב מכתב ארוך ונוקב ליועץ המשפטי לממשלה ובו מתח ביקורת חריפה על ניגוד העניינים החמור של ליצמן בקופת חולים מאוחדת. סמוך תיאר במכתבו את האינטרסים הפוליטיים של ליצמן ורשימתו בקופת חולים מאוחדת וטען כי ליצמן ניסה לשנות את תקנון הקופה כדי לשמור על מקורבו אברהם ובר מיהדות התורה כדירקטור. ליצמן אמר אז שהטענות שקריות, אבל מאז הולך ומתברר כי התדמית של ליצמן כשר בריאות לעילא ולעילא אינה ממש מחוברת למציאות.
ברור שליצמן והשרים האחרים מחפשים יועצים משפטיים נאמנים, שיגבו את החלטותיהם ויפעלו בהתאם לרוחם, ואולי אפילו למתוח גבולות ככל האפשר ולעגל פינות היכן שניתן. ליצמן לא צריך יועצים משפטיים כמו עו"ד סמוך, הוא צריך אנשים כמו עו"ד שוורץ, שיהיו נאמנים לו ורק לו ולמטרותיו. נדמה לי שהוא מצא את מה שחיפש, ובעצם מה שכל שר מחפש: יועצים משפטיים שיכשירו כל החלטה כמעט.
ובעניין החלטת הרשות בנושא אגוד ומזרחי-טפחות: בפעם הבאה שממנים ראש רשות הגבלים העסקיים שאינו יכול לעסוק בעסקה גדולה כזו בשל ניגוד עניינים, עדיף לא למנות אותו כלל. דבר נוסף, אם כבר מופעל ניגוד העניינים ומנטרל את ראש הרשות מקבלת החלטה בעסקה גדולה, הפתרון הוא לא להעביר את ההחלטה לדרג נמוך יותר ומן הסתם פחות עצמאי, אלא לדרג גבוה יותר - והכוונה ליועץ המשפטי לממשלה ולמשנה שלו לעניינים כלכליים. אלה עצמאים הרבה יותר ומושפעים פחות משרי הכלכלה והאוצר הנחרצים.