גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה חברות הביטוח מחזירות לכם על כל שקל שמשלמים להן

השבוע פרסמה רשות שוק ההון את מדדי השירות בביטוח לשנת 2017 - וסיפקה הצצה מעניינת לתשלום שקיבל הלקוח במסגרת תביעות שאושרו ● עיבוד נתוני הרשות מגלה באילו תחומים התשלום הממוצע עלה, ובאילו תחומים משולמות התביעות הגבוהות ביותר

דורית סלינגר / צלם: איל יצהר
דורית סלינגר / צלם: איל יצהר

חברות הביטוח שילמו בשנת 2017 תשלום כולל של כ-16.3 מיליארד שקל למבוטחיהן בתחומי הביטוח "הצרכניים" - שרלוונטיים לציבור הרחב ולא לעולם העסקי. הכסף שולם במסגרת 600 אלף תביעות ביטוח כמעט שהטיפול בהן הסתיים באותה שנה, ושאושרו על-ידי חברות הביטוח, כלומר שהן שילמו בגינן ולא דחו אותן.

מדובר בשיעור אישור תביעות כולל של 87%, בדומה לזה שנרשם בשנת 2016, ועל פי נתוני רשות שוק ההון, ב-2017 נרשמו בישראל כ-690 אלף תביעות בתחומי הביטוח, בעוד שבשנת 2016 נרשמו יותר מ-702 אלף תביעות ביטוח בתחומים הללו, ומתוכן אושרו כ-611 אלף תביעות, שבגינן שולמו באותה שנה על-ידי חברות הביטוח תשלומים בהיקף מצטבר של 14.7 מיליארד שקל.

כלומר, מעיבוד נתוני רשות שוק ההון, בשנת 2017 חלה עלייה של כ-10% בתשלומי תביעות הביטוח בפועל למבוטחים, וזאת לאחר שבשנת 2016 נרשמה עלייה של כ-5% בתשלום הכולל, ביחס ל-2015.

מהיכן הגיע השינוי הגדול בתשלום הכולל, אם באותה תקופה נרשם קיטון במספר התביעות שהוגשו, וגם במספר התביעות שאושרו? השינוי הוא בתמהיל התביעות שאושרו, ובהיקפי התשלום הממוצעים בשורת תחומים. למעשה, רק בתחומי הרכב רכוש (הביטוח המקיף וביטוח צד ג') וביטוחי הנסיעות לחו"ל חלה ירידה בהיקף התשלום הממוצע לתביעת ביטוח שאושרה, ובתחום האחרון זה קרה הן ב-2017 והן ב-2016, כנראה על רקע שינוי במאפייני הטיסות לחו"ל.

תביעת ביטוח

עלייה בתשלום בסיעוד פרט ובאכ"ע

מוקדם יותר השבוע פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שבראשות דורית סלינגר, את מדד שירות חברות הביטוח לשנת 2017, ובו דירוגי שלל החברות שעובדות עם הציבור הרחב בתשעה תחומי ביטוח. זו השנה הרביעית שרשות שוק ההון מפרסמת את המדד, שבין יתר הנתונים כולל גם את התשלום הכולל ששילמו חברות הביטוח שנסקרו למבוטחים שתבעו אותן, במה שמספק הצצה מעניינת על היקפי התביעות הממוצעים בשלל תחומי ביטוח.

מהנתונים שפרסמה הרשות, ומעיבודם, עולה כי בשנת 2017 הסתיים הטיפול בכל מה שקשור ל-690 אלף תביעות בתחומי הביטוח הכללי (ביטוחי הרכב חובה, הרכב רכוש, והדירה - ביטוחי התכולה וביטוחי המבנה), בביטוחי הבריאות (כולל ביטוחי תאונות אישיות, הביטוח הסיעודי - פרט וקבוצתי, וביטוחי נסיעות לחו"ל), ובביטוחי החיים (למקרי מוות) ואובדן כושר עבודה. אגב, שלא כמו בדוחות הכספיים, הנתונים הללו ממש מציגים את הכסף שיצא, לעומת התביעות שנסגרו. כלומר, את התשלום בפועל למבוטחים, בלי התחשבות בעתודות של החברות.

ומהם עיקרי הנתונים שמצאנו בבדיקתנו? התשלום בתביעה ממוצעת בתחום הרכב חובה, שמספק מענה ביטוחי לנזקים גופניים בגין תאונות דרכים, עמד ב-2017 על קצת יותר מ-92 אלף שקל, בעוד שבביטוחי הרכב רכוש (ביטוח עצמי "מקיף" וביטוח צד ג'), התשלום הממוצע לתביעה שאושרה עמד על כ-16.5 אלף שקל לתביעה.

בביטוח הדירה-רכוש (תכולה ומבנה) עמד ב-2017 התשלום הממוצע לתביעה שאושרה על-ידי החברות על כ-28 אלף שקל, בעוד שבביטוחי נסיעות לחו"ל התשלום הממוצע לתביעות שאושרו עמד בשנה שעברה על 5,000 שקל.

בביטוחי הבריאות והתאונות האישיות התשלום הממוצע לתביעה שאושרה עמד על 18.1 אלף שקל ועל 20.6 אלף שקל, בהתאמה. מדובר בשני תחומי ביטוח צומחים מאוד, שחברות הביטוח שמות דגש גדול על שיווקם.

שחיקה בתוצאות בתחומי הסיעוד

ומה לגבי התחומים "הכבדים" יותר? חברות הביטוח שפועלות בתחום ביטוחי הסיעוד מדווחות כבר תקופה ניכרת על "הרעה" בתביעות, ועל שחיקה בתוצאותיהן. עיבוד נתוני מדד השירות של רשות שוק ההון מעלה, כי התשלום בגין תביעות הסיעוד פרט וקבוצתי יחדיו, וגם כל אחד בנפרד, גדלו בכל אחת מהשנתיים האחרונות. גם בשורת התביעה הממוצעת, הן בפרט והן בקבוצתי, התשלום הממוצע בתביעות שאושרו גדל.

כל זאת בעוד שמספר התביעות הכולל בסיעודי הקבוצתי ירד מהותית בשלוש שנות הבדיקה, וכך גם מספר התביעות המאושרות, שירד משמעותית בתחום זה (בגלל ביטול הביטוחים הקבוצתיים שהובילה הרגולציה). כמו כן בביטוחי הפרט חל גידול במספר התביעות שהוגשו, ובוודאי שחלה עלייה ניכרת במספר התביעות שאושרו, משיעור תביעות של 59% ב-2015, לשיעור אישור של 73% ב-2017 בביטוחי סיעודי פרט (בדומה לשיעור האישור שקיים, ושהיה קיים, בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים).

בהשוואה לתחומים אחרים, היקף התשלום בתביעת ביטוח שאושרה בביטוח סיעודי גבוה משמעותית מאשר בתחומים אחרים, מה שאולי מסביר את הזווית של חברות הביטוח, שנוטות לאשר הרבה פחות תביעות בתחום זה, לעומת, למשל, בביטוחי הרכב רכוש, שם שיעור התביעה הממוצעת נמוך בהרבה.

אגב, התשלום הכי גבוה בתביעה ממוצעת הוא בתחום ה"סיכון חיים", הלא הוא "ביטוח חיים טהור", או "ריסק מוות", שבו התשלום הממוצע בתביעה שאושרה עומד על כ-277 אלף שקל - גידול עקבי ביחס לשנים שעברו. בתחום זה שיעור התביעות המאושרות גבוה, ועומד על 93% בעקביות. מצד אחד בתחום זה כמעט תמיד אין מחלוקת על קרות האירוע (מות המבוטח), אלא שלעתים נסיבות הפטירה עלולות להוביל לאי-תשלום. גם ברכב חובה, שמבטח נזקי גוף בתאונות דרכים, היקף התביעה הממוצעת גבוה יחסית, וכך גם בביטוחי אובדן כושר עבודה.

ביטוחי אובדן כושר עבודה, המוכרים גם כאכ"ע, ושבהם כל תביעה שאושרה מסתכמת בתשלום ממוצע של כ-60 אלף שקל, מתאפיינים בשיעורי אישור תביעות נמוכים למדי, של פחות מ-80%. זה נכון גם לביטוחי תאונות אישיות ולביטוחי סיעוד. עם זאת, מורגשת עלייה משמעותית בתשלום הממוצע בביטוחי הסיעודי פרט ובביטוחי אובדן כושר עבודה, וזה קורה הודות להתערבות רגולטורית, בהובלת הממונה דורית סלינגר וצוותה, ובו הסגן הבכיר אסף מיכאלי, שפועלים לשינוי סטנדרטים בענפי הביטוח, בדגש על הענפים הללו, שבהם מצב המבוטח חלש ובעייתי באופן מסורתי.

תשעת התחומים שאותם סוקרת רשות שוק ההון במדדי השירות שלה, הצרכניים במהותם, שונים מהותית האחד מהשני בשלל היבטים חשובים, ובהם גם מועד מתן התשלום. ישנם ביטוחים שבהם התשלום ניתן בגין נזק משנים עברו, כמו רכב חובה, ויש ביטוחים שבהם התשלום ניתן למבוטח מיידית, כמו ברכב רכוש.

ואולם, רק כדי לסבר את האוזן, נציין כי התשלום הממוצע עבור תביעת ביטוח שאושרה על-ידי חברות הביטוח עמד בשנת 2017 על סך של 27,126 שקל, גידול של כ-12.6% ביחס לתשלום הממוצע שנרשם ב-2016, אז כל תביעה שאושרה שילמה בממוצע סך של כ-24,099 שקל. 

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות