גיא מונסונגו/ צילום: שלומי יוסף
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בני שגיא, הרשיע היום (א') את גיא מונסונגו, שכינה עצמו גם "חגי שטראוס", בהונאת ענק של משקיעי נדל"ן.
מונסונגו הורשע במסגרת הסדר טיעון בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. כן, הורשע מונסונגו בזיוף, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.
במסגרת ההסדר נקבע בנוסף כי קיימות שתי חלופות לעונש שיוטל על מונסונגו: לפי החלופה הראשונה, הצדדים יעתרו ל-77 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, פיצוי המתלוננים בסך כ-8 מיליון שקל וקנס. לפי החלופה השנייה, יישאר טיעון פתוח של הצדדים ביחס לכל רכיבי הענישה.
על-פי כתב האישום בו הודה מונסונגו כאמור במסגרת הסדר טיעון, מונסונגו פעל למכור זכויות פרויקטים בנדל"ן ביודעו כי לא יצאו לפועל, בין אם בשל כך שאין לו זכות חוזית בפרויקטים, ובין אם בשל כך שמעולם לא הגיש בקשות להיתרי בנייה לעיריות. מטרת מונסונגו הייתה לקבל לידיו במרמה כמה שיותר "דמי רצינות" שגבה מלקוחות הרכישה, שנעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים מכל לקוח והגיעו אף ל-200 אלף שקל מלקוח.
מונסונגו השתמש בכסף שהתקבל לשימושיו האישיים הרבים והשונים, ולא למטרות שלשמן התקבל. במסגרת אישומים 5-2 פעל מונסונגו בשיווק מספר פרויקטים במסגרת תוכנית תמ"א או פינוי-בינוי.
מונסונגו פעל לשיווק אגרסיבי של הפרויקטים, הקים מערך מכירות משומן וגדול, פרסם את הפרויקטים באינטרנט, בעיתונים ובמסרונים ושכר משרדי פאר כדי לשוות אמינות ורצינות לשיווק. מונסונגו יצר מצגים כוזבים שונים הכוללים מצגות והדמיות של תכנון הדירות והבניינים שלא מבוססות על תכנון אמיתי של הפרויקטים, ולשם כך השתמש בהדמיות מהאינטרנט או בתכנון דירות שבוצע על-ידי מעצבים שאותם הציג כאדריכלים. כך יצר מצג כוזב של תכנון בשלב מתקדם של הפרויקטים השונים.
כמו כן הכין מונסונגו הסכמי רכישה, שנקראו "טופסי הרשמה", במסגרתם הוצגו מצגים כוזבים שונים. על-מנת לחזק תדמיתו של מונסונגו והפרויקטים השונים, הוא ניצל את העובדה שהחל ביצירת קשר עם משרדי עורכי דין שונים, חלקם משרדים גדולים וידועים, והציג בפני לקוחות הרכישה מצגים כוזבים כאילו מלווים את העסקה עורכי דין מסוימים.
כמו כן, מונסונגו יצר ערבוב בין החברות השונות שהקים או השתמש בהן, באופן שהקשה על הלקוחות לדעת עם איזו חברה התקיים החוזה. מונסונגו מכר זכויות בפרויקטים ברצף זה אחר זה, או במקביל, על-מנת לגבות "דמי רצינות" בהיקף נרחב בזמן קצר ולהגדיל את קופת המרמה ככל שניתן, וזאת מבלי שעשה ולו מהלך אחד לשם הוצאת הפרויקטים מהכוח אל הפועל.
כאשר חלק מהלקוחות ביקשו לבטל את עסקת הקנייה, הפעיל מונסונגו, בעצמו או באמצעות הסוכנים, לחץ על הלקוחות שלא לבטל, באמצעות שכנוע והבטחות רבות שאין מאחוריהן דבר, ובחלק מהאירועים אף איים בפתיחת הליכים משפטיים נגדו הלקוחות.
מונסונגו פעל במטרה להגדיל את סך תקבולי המרמה ככל הניתן ובמטרה לעשות שימוש ברכוש האסור (כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון) ולשימושיו האישיים. בשל הכרזתו של הנאשם כפושט רגל, פתח באמצעות "אנשי-קש" שונים מספר חברות, כל זאת במטרה להסוות היותו הבעלים בפועל של החברה ואת העובדה שהוא נהנה מרווחיה.
במסגרת האישום השישי פעל מונסונגו לשיווק פרויקט בנייה נוסף בירושלים, כאשר פעל גם בפרויקט זה במרמה ובהצגת מצגי-שווא, וזאת לאחר שנחקר והוזהר בנוגע למעשיו האסורים. מונסונגו מואשם בקבלת דבר במרמה של כ-10 מיליון שקל, הלבנת הון ועבירות מס בהיקף זהה.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי כל הכספים שנתפסו בתיק, קרוב ל-2 מיליון שקל, יחולטו לטובת המדינה, בכפוף להליך טוענים לזכות (הליך בו יוחלט על אופן חלוקת הכספים). בנוסף, הוסכם כי הטיעונים לעונש יידחו לחודש אוקטובר 2018. במהלך תקופה זו הנאשם יעשה מאמץ לגייס כספים לטובת החזר לנפגעי העבירה.
לדברי הפרקליטות, השיקולים לחתימה על הסדר הטיעון הם, בין היתר, הליך גישור במהלכו נשמעה דעתו של השופט המגשר, הודאה מהירה של הנאשם (פחות משנה לאחר הגשת כתב האישום) בחלק הארי של כתב האישום המקורי ולקיחת האחריות מצדו, היעדר עבר פלילי, דרישת פיצוי גבוהה למתלוננים, ויתור מצד הנאשם בנוגע לכספים שנתפסו וחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי.