טיסות מבוטלות בנתב"ג / צילום: Siegfried Modola, רויטרס
מאות טיסות של חברות תעופה ישראליות המתוכננות לעונת חורף 2019 מוטלות בספק. הסיבה: מחלוקת על העסקתם של עובדי אבטחת טיסות המשויכים למשרד החוץ.
מכתב שהגיע לידי "גלובס", ועליו חתום מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם, מודיע לאיתן בן דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, כי העסקת 1,200 עובדי אבטחת טיסות חברות התעופה הישראליות (עמ"י) תיפסק ב-1 בינואר 2019. המשמעות: החברות לא יוכלו להטיס לישראל מנמלי תעופה בינלאומיים. החברות שטיסותיהן עומדות בסימן שאלה הן אל-על (גם דרך המותג סאן דור), ישראייר וארקיע.
אם הסיפור הזה נשמע מוכר, יש לכך סיבה. בינואר האחרון פרסם "גלובס" ידיעה על הסכנה האופפת את קיומן של כ-1,000 טיסות קיץ של החברות הישראליות, לאור הודעת משרד החוץ אז כי לא יונפקו אישורים לעובדי האבטחה. בין היתר טען משרד החוץ בשעתו למחסור בכוח-אדם לאור הגידול במספר הקווים של החברות הישראליות.
נוהלי האבטחה של חברות התעופה בנמלים בחו"ל נקבעים על-ידי השב"כ. לאור אירועים ביטחוניים שקרו בשנים האחרונות, הדרישות נעשו מחמירות יותר ולמעשה מגבירות את הצורך בכוח-אדם.
הגוף שמוציא לפועל את הנחיות השב"כ הוא אגף הביטחון באל-על, האמון על אבטחת הטיסות של שלוש החברות הישראליות. המימון נעשה ברובו על-ידי משרד האוצר. ב-2017 מומנו עלויות אבטחת תעופה בסך כ-825 מיליון שקל - עלייה של כ-75 מיליון שקל מ-2016, נוכח הגידול בפעילות התעופה ובפעילות בתחנות שאינן קבועות, כלומר ביעדים חדשים. באוצר אמרו אז ל"גלובס" כי בשנת 2018 התבקשה תוספת לתקציב, "בהתאם לצפי הטיסות שהגישו חברות התעופה. התקצוב בפועל יהיה לפי הביצוע בפועל, ובהתאם לאירועים שונים (למשל פתיחת תחנות חדשות, מחירי הדלק, שינויים בשער החליפין, תוספות טיסות ועוד). תקציב אבטחת התעופה מפוקח על-ידי המדינה על-ידי מספר גורמים שונים, וכל הוצאה בו נבדקת פרטנית".
המחלוקת בינואר האחרון כללה חליפת מכתבים בין משרד החוץ למנכ"ל אל-על דאז, דוד מימון, ובהם האשמות הדדיות לגבי סכנת הביטול של טיסות, לרבות האשמות של מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, את אל-על בכך שהיא אחראית למצב. בסופו של דבר משרד האוצר הגדיל את מספר התקנים ב-200 עובדים, אולם כבר אז הסתמן שמדובר בפתרון שהוא לא יותר מפלסטר.
כעת רותם מתריע כי בינואר 2019 "משרד החוץ לא יוכל להמשיך להעסיק עובדי אבטחת תעופה באמצעות נציגויות ישראל בחו"ל. לפיכך על הגורמים הרלוונטיים להיערך מבעוד מועד למצב זה תוך מציאת חלופות להעסקת עובדים בחו"ל".
עוד מסביר רותם כי הדברים הועלו בפני ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, המעודכן כי 1,200 עובדי אבטחת תעופה יועסקו עד 31.12.18 בלבד.
"פתרון - עד יולי הקרוב"
בעקבות מכתבו של רותם, שיגר יו"ר דירקטוריון אל-על, אלי דפס, מענה לבן דוד, ובו הוא מתריע כי "בלי עובדים אלה לא יוכל מערך אבטחת הטיסות להתקיים. "כל פתרון יחייב חשיבה מעמיקה והיערכות סבוכה ורבה שעשויה להשתנות ממדינה למדינה".
דפס מתכוון, לדוגמה, להעסקת עובדי אבטחת טיסות במיקור חוץ או כעובדים ישירים בחברות התעופה. המשמעות היא שעלולות לחול מגבלות קונסולריות על אותם עובדים (למשל בניוד בין מדינות), ועלול להיות קושי ביישום חוקים מקומיים, כמו האיסור על אפליה בהעסקה על בסיס מוצר. כיום, במשרד החוץ ובהתאם לתקנות שקבע השב"כ, מועסקים רק יהודים במערכי אבטחת חברות התעופה הישראליות.
"להבנתי", כותב דפס, "משרדים אחרים בממשלה סירבו עד היום לקבל על עצמם העסקתם של עובדים אלה". הוא דורש למצוא פתרון בהקדם, מאחר שלו"ז החורף נמצא כבר מעבר לפינה בתעשייה שעובדת מעונה לעונה. משמעות המצב הנוכחי היא שישראייר וארקיע, למשל, שמפעילות טיסות ליעדים חדשים, בלי אישור להצבת צוותי אבטחה, משווקות למעשה מוצר שלא בהכרח ייצא אל הפועל.
הפתרון שלהן כולל הפעלת טיסות באמצעות קוד זר, כלומר על-ידי חברת תעופה מחו"ל שאינן מחויבת לתקני הבטיחות הישראליים, ובכך הן מבצעות מעקף שפוגע בתעשייה המקומית ובנוסעים.
דפס גורס במכתבו שישראל לא יכולה להחליט על הפסקת העסקה של העובדים בינואר הקרוב בלי שיימצא לכך פתרון, ולדבריו הפתרון צריך להימצא עד יולי הקרוב, "כדי שלא נגיע עקב כך למשבר ועצירת כלל הטיסות הישראליות".
המלכוד של החברות הישראליות
משרד החוץ בחר שלא להתייחס לדברים, אולם קשה להתעלם מהקושי התחרותי שבו נמצאות החברות הישראליות. מצד אחד, המדינה (באמצעות השב"כ) קובעת את תקני אבטחת הטיסות של החברות הישראליות - תקנים שהם בבחינת נכס ונטל באותה נשימה; ומצד שני, בזמן שהמדינה מעודדת חברות זרות להפעיל עוד ועוד קווים לישראל, באמצעות מענקים של מאות אלפי אירו, משרד החוץ מאיים על לוח הטיסות לחורף של החברות הישראליות.
יותר מכך, נושא אבטחת הטיסות הישראליות מצוי זה שנים בידי אגף הביטחון של אל-על, המתוקצב על-ידי המדינה. הפתרון שרותם קורא לחברות למצוא נראה כמו מבוי סתום - אילו עובדים יעמדו בתקנים שדורש השב"כ מלבד עובדי ממשלה, ובמקרה הזה עובדים של משרד החוץ?
אגב, בדיקה שנערכה בזמנו על-ידי המל"ל במטרה להוציא את האגף מרשות אל-על ולהעבירו לרשות שדות התעופה או לרשות ממלכתית שתוקם לשם כך, העלתה כי על אף הבעייתיות שיוצר המצב הנוכחי (ארקיע וישראייר נאלצות לחשוף בפני אל-על את לו"ז הטיסות שלהן לצורך הצבת צוותים), מדובר במהלך יקר משמעותית ולא יעיל שירותית. האם המהלך של משרד החוץ כעת למעשה מופנה למשרד האוצר, במטרה לקבל תקציבים להגדלת התקנים לעובדי האבטחה ולעובדים האמונים על האגף הזה?
"המאבקים בין משרדי הממשלה פוגעים בנו"
במשרד החוץ בחרו כאמור שלא להתייחס לדברים.
מאל-על נמסר בתגובה: "ביטחון אל-על, הממונה על אבטחת החברות הישראליות בחו"ל, יפעל לפי החלטות המדינה בנושא, אך ברור שלא ניתן לקבל החלטה על הפסקת העסקתם של מרבית עובדי הביטחון ללא שנמצא פתרון אחר להעסקתם ולנושאים המטופלים על-ידי המדינה, ובכלל זה משרד החוץ. ביטחון אל-על מתבקש בימים אלה לאשר טיסות לעונת החורף - לאחר סוף שנת 2018, ובשלב זה, לאור הודעת משרד החוץ, לא ניתן יהיה לקבל החלטה בנושא - על כל המשמעויות הנלוות לכך".
מישראייר נמסר בתגובה: "ההחלטה על פרופיל הביטחון של החברות הישראליות, ובכללן ישראייר, היא של שירותי הביטחון, כמו גם ההחלטה על אופן יישומה. המאבקים בין משרדים הממשלה השונים פוגעים בישראייר בשורת הרווח ובכושר התחרות. בעונה הנוכחית משלמת ישראייר מחיר כבד, שבמסגרתו כ-50 אלף נוסעים של החברה מוטסים בטיסות זרות בשל מגבלות זמינות של אנשי ביטחון. אנו פונים לכל המעורבים לגלות מידה רבה של אחריות ולהגיב מהר ליישום פתרון שיאפשר לתעופה הישראלית לפעול בתנאים שאינם מגבילים".
מארקיע נמסר בתגובה: "הודעת משרד החוץ משקפת את המציאות שידועה כבר לכל הגורמים הרלוונטיים - המצב הנתון שבו אל-על מספקת שירותי ביטחון למתחריה הוא בלתי אפשרי. כך הבהיר גם הממונה על ההגבלים העסקיים כאשר בחן לאחרונה את הנושא במסגרת התנגדותו למיזוג אל-על וישראייר. הודעת משרד החוץ היא הזדמנות לעשות שינוי במצב הקיים, אשר בכל מקרה חייב לקרות".