איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת / צילום: איל יצהר
עתירה לבג"ץ נגד מהלך החקיקה שנועד להיטיב - באופן פרסונלי - את גמלת הפנסיה ותנאיו הסוציאליים של היועץ המשפטי של הכנסת המכהן, עו"ד איל ינון: 6 עותרים שמגדירים עצמם "אזרחים מודאגים", שהראשון בהם הוא זאב שלו, עתרו היום (ב') לבג"ץ באמצעות עו"ד שגית בידרמן נגד הכנסת; נגד יועמ"ש הכנסת, איל ינון; ונגד יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר; בדרישה לבטל את ההטבות הפנסיוניות שניתנו בחוק לינון.
"ענייננו כאן בעתירה ראויה ביותר, באשר למהלך חקיקה חפוז אותו הוביל יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, ואשר נועד להיטיב - באופן פרסונלי - את מצב גמלתו ותנאיו הסוציאליים של היועץ המשפטי של הכנסת המכהן, עו"ד אייל ינון", נאמר בעתירה.
לדברי העותרים, הליך החקיקה, שהחל ביום 9.5.2018 והסתיים ביום 11.6.2018, "מעלה חשש כבד ליצירת תלות, ולו למראית-עין, בין אחד משומרי הסף החשובים ביותר בשיטתנו הדמוקרטית, האמון לשמש כיועץ משפטי ובעל המילה האחרונה בכל הנוגע למהלכי חקיקה ודיונים משפטיים, אל מול אותם חברי כנסת הכפופים לקבלת מרותו וייעוצו המשפטי".
התיקון לחוק שמותקף בעתירה עוסק בהגדלת אחוז הפנסיה התקציבית שאמורה להשתלם ליועמ"ש הכנסת, כך שתתאם לאחוז הפנסיה התקציבית המשתלמת ליועץ המשפטי לממשלה ולשופט עליון, כך שבמקום שתעמוד על 2% לשנת העסקה, תהא היא לפי 7% לשנת העסקה.
עוד תוקפת העתירה את הקביעה כי בין אם הסתיימה הקדנציה, ובין אם החליט יועמ"ש הכנסת לחדול מתפקידו (להתפטר) - הוא יהיה זכאי לקבלת הקיצבה באופן מיידי, מבלי שיצטרך להמתין לגיל הפנסיה.
לפי העתירה, "גם סעיף זה הוא סעיף פרסונלי, כאשר ביחס אליו מציינת יועמ"ש הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, כי מדובר בתוספת דרושה לפי שאלה התנאים התואמים את 'כתב התנאים' שסוכמו אל מול יועמ"ש הכנסת טרם כניסתו לתפקיד (לא ברור אם עובר תחילת הקדנציה הראשונה או לאחריה). אם אלה הם פני הדברים, חמורים הם פי שניים, שכן נעשה כאן ניסיון להכשיר באופן רטרואקטיבית הבטחה שלטונית נטולת סמכות, שעל-פי הכללים שהתווה בית המשפט בטלה היא מעיקרה".
בעתירה נשאלת השאלה: "הכיצד ועדת הכנסת, שממליצה לאחריה לכנסת, מקבלת החלטה להעביר הצעת חקיקה באופן פרסונלי, שיש בה אף אלמנטים רטרואקטיביים לעניין אופן חישוב ותחולת קבלת הגמלה המגיעה ליועמ"ש הכנסת, זאת כשברורה ההלכה, לפיה אין מקום לחקיקת חוק פרסונלית? הכיצד ועדת הכנסת דנה במהירות הבזק בתוך ישיבותיה בענייני הגמלה של יועמ"ש הכנסת, כשמעבר להודאה מפורשת מצד יו"ר הכנסת, מצטיירת תמונה לפיה מנסים להעמיד את חברי הוועדה במצב עובדתי גמור וללחוץ עליהם להצביע מבלי שיינתן להם יומם כדי ללמוד את ההשלכות הנוגעות להטבות המבוקשות?".
לדבריה עותרים, העתירה שהגישו לא הייתה באה לאוויר העולם, אילולא היה ברור על פניה כי "התיקון שנעשה בחוק הכנסת נתפר באופן מדויק למידותיו של היועץ המשפטי המכהן, וספק אם התיקון יחול על יועץ משפטי עתידי שיכהן בתפקידו, כאשר לפעולה מקוממת זו יש השלכה כספית גבוהה, בעלות לא מבוטלת לכיס הציבורי, של כ-4 מיליון שקל ביחס לבעל תפקיד אחד! (גרסת ביניים - לפי ח"כ מיקי זוהר הסכום הוא 2.25 מיליון שקל, ולפי ח"כ נחמיאס-ורבין הסכום הוא 6 מיליון שקל), וזאת מבלי שלקחנו בחשבון את שווי מלוא הגמלאות לו זכאי היועמ"ש, שכן צבורות לו מכוח החוק הקיים - אין לכך אח ורע".
לעותרים לא ברור הכיצד "היד כה קלה על ההדק, לאחר שועדות ציבוריות שונות קבעו כי יש להפסיק את תשלומי הפנסיה התקציבית, זאת לאחר שהקופה הציבורית הייתה במצב גרעוני בלתי נסבל, והוחלט כי דרך ההתמודדות הנכונה היא ליישר קו ביחס לכלל המועסקים במדינה (והחל מ-2008 כפנסית חובה ביחס לכלל המועסקים בשוק הפרטי) ולהעביר את כולם לקבלת תשלומים על-פי נוסחת פנסיה צוברת".
העותרים מציינים כי היועמ"ש לכנסת נושא במשרה שממילא עתידה להקנות לו, עם סיום תפקידו, כספי פנסיה תקציבית בסכום של כ-37,000 שקל בחודש, סכום פנסיה הנחשב לגבוה במשק בכלל וביחס לבעלי תפקידים מקבילים להם פנסיה צוברת בפרט, המועסקים ו/או יועסקו במגזר הציבורי.
לעתירה צורף סרטון שהוגש לבג"ץ, שבו לטענת העותרים נחשף כי "חלק מהתנאים הסוציאליים שח"כ מיקי זוהר קידם סוכמו עם ינון מראש ונמסרו לו כתובים - בחוסר סמכות".