גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבנקאים החדשים": הכירו את נותני השירותים הפיננסיים של המאה ה-21

העברות כספים לחו"ל, מכירת כרטיסי אשראי נטענים, הלוואות ועוד ● ה"צ'יינג'ים הפכו כיום לנותני שירותים פיננסיים שיודעים לעשות הרבה יותר מלהמיר מטבעות, ובאפשרותם לשדרג עצמם מקצועית באמצעות טכנולוגיות עכשוויות

סניף למתן שירותים פיננסיים באשדוד. וואן סטופ שופ/צילום: מודזגוורישוילי שבתאי
סניף למתן שירותים פיננסיים באשדוד. וואן סטופ שופ/צילום: מודזגוורישוילי שבתאי

הכתבה בשיתוף GMT

כולנו נתקלנו בשינוי שעובר על הסביבה הבנקאית. אם פעם היינו רגילים שכל פעולה, גם הפשוטה ביותר, דורשת הגעה לבנק וחתימה על מסמכים, כיום מרבית השירותים ניתנים בדיגיטל והבנקים מצמצמים את השירותים שהם מעניקים בסניף - למשל, שורה שלמה של אפליקציות שמאפשרות להעביר כספים מאחד לשני, ללא הצורך בהגעה לבנק, או אפילו אפליקציות שהן הבנק עצמו. תופעה זו מכונה "הבנקאות החדשה". אולם בעוד שחלק מלקוחות הבנקאות החדשה נהנים מהמצב הדיגיטלי החדש, יש מי שעדיין זקוקים ליחס האישי ולליווי הצמוד.

בדיוק על רקע זה נכנסים בשנים האחרונות לזירה הבנקאית שחקנים חדשים. חלקם מעניקים בפריסה ארצית גבוהה שירותים אישיים שהבנקים העבירו לאפיק הדיגיטלי ואחרים מספקים בנוסף מעטפת משלימה לזו שניתנת בבנק. מדובר בנותני שירותים פיננסיים - סניפי החלפת הכספים (צ'יינג'ים) שפזורים בהמוניהם בכל הערים, הללו יודעים כיום לתת ללקוחות שירותים פיננסים משלימים, שהם הרבה יותר מהמרות המטבע המסורתיות.

"לנותני השירותים הפיננסיים יש נוכחות ויכולות בשטח שתואמות את הצרכים הפיננסיים של הלקוחות השונים", מסביר נועם שלו, מנכ"ל GMT, החברה הגדולה בישראל שמספקת בעיקר שירותי העברות כספים לחו"ל. "נותני שירותים פיננסיים יודעים כיום לא רק להמיר מטבעות, אלא גם להעביר כספים לחו"ל, לסייע עם ביטוח נסיעות לחו"ל, למכור ולהטעין כרטיסי אשראי נטענים שניתן לשלם בהם בארצות זרות ובאופן מקוון ואפילו להעניק הלוואות קטנות. מדובר בשירותים משלימים לאלה שמספקים הבנקים. נותני השירותים הפיננסיים האלה אמנם לא מעניקים משכנתא והלוואות אחרות ארוכות טווח, אבל בהמרות מטבע , בהעברות כספים לחו"ל ובשירותים נוספים כאמור - התנאים שהם מספקים יכולים להיות טובים משמעותית מאלה של הבנקים. מי שיודעים לתת את כל השירותים הקטנים האלה - יש להם ערך מוסף מול הלקוחות".

בעל צ'יינג'? גם אתה יכול לשדרג את השירותים הפיננסיים עבור הלקוחות >>>

שלו מוסיף כי מכיוון שהשירותים האלו מאופיינים ברווחיות נמוכה, הבנקים אינם רואים בנקודות ההמרה הפרטיות גוף מתחרה אלא גוף משלים והם מעדיפים שיפעל הוא מול לקוחות הקצה בנושאים הללו. לדבריו, גם הרגולטור נותן רוח גבית לנושא לאור רצונו בעידוד התחרות בענף הפיננסים והסדרתו בעקבות פירסום החוק לפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, אשר נכנס לתוקפו בימים אלו.

נועם שלו, מנכ"ל GMT/צילום: אפרים דומב

שוק העברות הכספים לחו"ל בסימן עלייה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כיום 120 אלף עובדים זרים ברישיון בישראל, עוד 20 אלף שפג תוקף הרישיון שלהם והם טרם עזבו ו-90 אלף תיירים שהויזה שלהם אינה בתוקף והם עדיין כאן. ההערכה הרווחת על פי הלמ"ס היא כי כ-200-250 אלף עובדים זרים בישראל מתפרנסים כאן ומעבירים את מרבית המשכורת שלהם לחו"ל, בין היתר באמצעות נותני השירותים הפיננסיים. "חוץ מזה, על פי אותם נתונים של הלמ"ס, משקי בית ישראלים העבירו לחו"ל בשנה האחרונה סכומים בסדר גודל של חמישה מיליארד שקל, באמצעות דואר ישראל, GMT, חברות העברת כספים אחרות ושאר השחקנים בשוק", אומר שלו. 

העלייה בהיקף הפעילות ובמגוון השירותים המשלימים שנותני השירותים הפיננסיים יכולים להעניק ללקוחות יוצרת גם מספר בעיות, חלקן לוגיסטיות ואחרות רגולטוריות. מאחר שנותני שירותים פיננסיים הם עסקים קטנים ולא מרושתים (כל עסק שכזה פועל בד"כ כעסק עצמאי העומד בפני עצמו), הם נתקלים בקשיים לנהל חלק מהתהליכים שנמצאים תחת רגולציה קשיחה מצד המדינה. "לא ניתן לעשות מה שרוצים מבחינת העברת כספים לחו"ל", מסביר שלו. "המדינה מגדירה סט רחב של כללים שלעסק הקטן קשה מאוד להתמודד איתם. למשל, יש צורך לבחון את פרטי הלקוחות מול רשימות של האו"ם ורשויות אמריקאיות ואירופאיות של גורמים שאסור להעביר אליהם כספים. נותן שירות פיננסי לא יכול לבדוק את זה ואז הוא יכול למצוא את עצמו מסתבך מבחינה חוקית".

בישראל קיימות מספר חברות אשר מתמחות בהעברת כספים בינלאומית לחו"ל. אחת המובילות בתחום היא חברת GMT, אשר מעניקה כיום לנותני השירותים הפיננסיים שעובדים איתה סל מוצרים מתקדם שפותח במשותף עם גופים בנקאיים ופיננסיים מקומיים ובינלאומיים. לחברה יש גם הסכמים עם חברות ענק בינלאומיות אשר בחרו בה לייצג אותן בישראל , כמו למשל Moneygram, המאפשרים לה לספק מגוון שירותים נרחב, וכן גם הסכמים ספציפיים עם בנקים וחברות ממדינות להן יש ביקוש בישראל כמו הפיליפינים , גיאורגיה ורוסיה. לצד היתרונות של GMT בקשרים המקצועיים שיש לה עם חברות בינלאומיות להעברת כספים, היא גם מעניקה לנותני השירותים הפיננסיים השונים מעטפת טכנולוגית מתקדמת והכוונה רגולטורית . "מחלקה שלמה של ציות ורגולציה בחברה עורכת לסוכנים הדרכות מקצועיות באופן תדיר, בודקת את הפעילות שלהם ודואגת שלא יעברו על החוק - למעשה בעולם של היום מערך הציות תופס כ30% מהמשאבים של החברה ואנו עושים מאמץ גדול להישאר בחוד החנית של נושא הרגולציה".

"מעבר להנחייה ברמה המקצועית, אנחנו מספקים לנותן השירותים הפיננסיים מערך טכנולוגי מתקדם מסוגו, נתמך ענן, המאפשר לו לבצע מגוון רחב של פעולות פיננסיות עבור לקוחותיו ולקבל בזמן אמת משוב אם הוא עושה את הדברים נכון או לא", מספר שלו. "המערכת שלנו היא קלה לשימוש ובעברית, ומאפשרת לנהל את כל הפעילות הפיננסית אצל נותן השירותים הפיננסיים בתוכנה אחת. היא מונעת כשלים רגולטורים וחוקיים ומרכזת את כל המידע על העברות הכספים לחו"ל מכל הסוכנים (בנקודות המרת הכספים - נ.ס.). האלגוריתם המתקדם עובר על בסיס המידע של החברה באופן רציף ויודע להציף לסוכן החברה ולמחלקת הציות שלה בזמן אמת התראות באם יש חשש שהעסקה בעייתית מבחינה רגולטורית, כמו למשל התראה על לקוחות שנמצאים ברשימות שחורות בינלאומיות וכו".

שלו מוסיף כי היתרונות הללו לא נעלמו גם מעיניה של Ripple (מקבוצת גוגל), אשר מפתחת שירות תשלומים עולמי על גבי תשתית טכנולוגית מתקדמת ובחרה בGMT- לייצג אותה בישראל .

משאית משוריינת לכל נותן שירותים פיננסיים

גם מבחינה לוגיסטית, נתקלים נותני השירותים הפיננסיים השונים בבעיות. אחת הנפוצות שבהן היא שמדובר בעסק קטן, שיכול כלכלית להעסיק לכל היותר עובד או שניים, אולם כמות ההתמחויות שהעסק דורש היא גדולה. למשל, פיקוח על הרגולציה והתקנות בתחום, דורשת העסקת עובד נוסף, וחלק מנותני השירותים הפיננסיים לא יכולים לעמוד בנטל הכלכלי הזה. דוגמה קלאסית נוספת היא נושא העברת הכספים הפיזית מנותן השירותים הפיננסיים לבנק. שלו מסביר כי עבור עסק שכזה לשכור שירות העברת כספים מברינקס זה מאוד יקר ולא כלכלי ולכן במצב הקיים נותני שירותים פיננסיים צריכים להעביר את המזומן במעטפה לבנק, באופן לא מאובטח. גם דברים שנוגעים לשיווק העסק לעיתים נותרים מאחור: "הנראות החיצונית של העסק, חוסר היכולת לקדם אותו בקמפיינים ארציים ועוד".

"מהסיבה הזאת, באה חברה כמו GMT ומעניקה מטרייה לכל נותני השירותים הפיננסיים ומאפשרת להם, כאמור, לספק סל מוצרים פיננסיים מתקדמים, שאין להם בשוטף, לתמוך רגולטורית ולסייע בשינוע כספים.", הוא אומר. "החברה גם משקיעה המון בנראות של נותני השירותים הפיננסיים המשמשים כזכיינים שלנו כי היא רואה בהם חלק מהמותג עצמו, שותפים להצלחה . זה כולל שילוט לבתי העסק ושיווק הזכיין במדיה הדיגיטלית וברשתות חברתיות".

אם לחזור לנושא שינוע הכספים, אז אחד השירותים הנוספים שמספקים בחברה לבעלי עסקים של שירותים פיננסיים, הוא הסכם גג של שירותי בלדרות משוריינים של ברינקס לשם העברת הכספים בצורה מאובטחת לבנק או ללקוח . "אנחנו יודעים לשנע כספים באמצעות ברינקס עבור סניפי העברת הכספים שאנו עובדים איתם וכך זה משתלם יותר עבור אותם העסקים, כי כולם משתתפים יחד בתשלום".

זאת ועוד, "הבנקים, שבד"כ רואים בנותני שירותים פיננסים גורם המאופיין בסיכון גבוה, מעדיפים לפעול מול חברות גדולות כמונו, המרכזות פעילות של נותני שירות רבים ואשר פעילותן מאופיינת ברווחיות גבוהה לבנק ובסיכון נמוך הרבה יותר לאור נהלי העבודה המחמירים שלהן".

כלל השירותים המשלימים שהזכרנו, שהחשוב מביניהם הוא העברת הכספים לחו"ל, יכולים בהחלט לשדרג את השירות שנותני השירותים הפיננסיים מציעים ללקוחות שלהם ולספק להם הכנסות נוספות. מהצד של הלקוחות, הדבר מאפשר להם להשתמש בנותן השירותים הפיננסיים כוואן סטופ שופ. כעת, לבעלי עסקי שירותים פיננסיים שרוצים לעשות את השינוי הזה אבל חוששים ממנו, נותר רק להתקשר עם ספק שירותים מתאים שישדרג אותם ויאפשר להם להתרכז בהפעלת העסק עצמו, ללא חשש מהסתבכות רגולטורית או לוגיסטית, וכך לזכות בלקוחות חדשים.

גם אתם יכולים להעניק את כל השירותים הפיננסיים תחת מטריה אחת >>>

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"